תלמידי חכמים הם 'חפצא' של תורה. הגמרא אומרת במסכת מכות: "כמה טפשאי שאר אינשי דקיימי מקמי ספר תורה ולא קיימי מקמי גברא רבה" – היהודים בבבל הם טיפשים בגלל שהם רואים ספר תורה, מנשקים אותו וקמים לכבודו, אבל כשהם רואים תלמיד חכם הם לא קמים לכבודו.
תלמיד חכם הוא בעצם הביאור של התורה. הוא זה שנותן לעם ישראל את התורה – התורה מונחת בקרן זווית כל הרוצה יבוא וייטול – אם לא יבוא התלמיד חכם ויבאר ויחדיר באנשים התורה תישאר כמות שהיא ללא ביאור.
בגמרא כתוב שהכל תלוי במזל אפילו ספר תורה שבהיכל. לכן הזכות של תלמיד חכם עצומה כל כך. כי תלמיד חכם זה התורה, והתורה היא כל העולם. התשוקה של כל יהודי, אפילו אם הוא עובד לפרנסתו צריכה להיות לזכות להיות תלמיד חכם. גם אני לא אהיה גדול הדור הפוסק ומורה ההוראה אבל אדע את התורה. יהודי שדבוק בתורה לעולם לא ישתעמם. גם אם ייתקע בפקק יהיה לו מה לעשות.
לא לחינם קוראים לתורה ים, כמו שבים יש עומקים ותמיד יש מקום, כך בתורה. סיימת ש"ס, יש פוסקים ראשונים ואחרונים, יש מדרשים וזוהר הקדוש.
"גאון העולם שכולם משתוממים מגדלותו משתוקק ללמוד עוד משהו קטן". הגר"ר אלבז עם מרן הגר"ע יוסף זצ"ל
יש דמות שלא זזה מעיניי, דמותו של מרן הגר"ע יוסף זצ"ל. השקידה וההתמדה שלו היו ללא גבולות, אבל דבר אחד שראיתי בעיניי נתן לי להבין כיצד זכה לדעת את התורה על בוריה.
הייתה זו ברית שזכיתי לעשות בבית מדרשו בהר נוף. אחרי הברית ליוויתי את מרן זצ"ל והנה אני רואה אותו מרים עלון של פרשת שבוע מקפל ומכניס לכיסו.
לא ידעתי את נפשי. אדם שיודע בעל פה ארבעים אלף ספרים רוצה לדעת מה כתב מחבר אלמוני של עלון פרשת השבוע שצעיר ממנו בעשרות שנים. גאון העולם שכולם משתוממים מגדלותו משתוקק ללמוד עוד משהו קטן.
כולנו זוכרים כיצד אחרי שעבר אירוע מוחי הרופאים רצו לבדוק אם מוחו לא נפגע, והוא הציע להם להביא כמה גמרות ולבחון אותו עליהן. הוא ידע הכל בעל פה, והרופאים חשבו שאולי הוא זוכר מסכת מסוימת, אבל הוא ידע לצטט בעל פה כל שורה של גמרא שהציגו בפניו.
איך זוכים לכזה ידע? רק מהתשוקה לדעת וללמוד עוד ועוד ולעולם לא להתעייף לחזור שוב ושוב.
התורה שומרת על החיילים
הייתה השבוע אצלנו בישיבה חברת הכנסת גלית דיסטל, שהגיעה להביע מחאה על ההחלטה של המדינה לא לתמוך בתלמידי חכמים. היא אמרה במפורש שהיא לא רוצה לחיות במדינה הזו, שעוד קוראת לעצמה מדינה יהודית. המדינה שלא מוכנה לתמוך בבחורי הישיבות שבכל שעה משעות היום הם יושבים ודבוקים בדף הגמרא. הם נרדמים ולחיים מונחת על האותיות הקדושות וקמים מתוך דבקות באותיות הללו. הם אלו שמחזיקים את הלפיד שלא יכבה. כך אמרה חברת הכנסת.
שאלתי אותה מתי היא התחילה להתעורר פתאום בנושא, והיא סיפרה שאחרי מה שקרה בשמחת תורה היא הרגישה משהו רוחני בוער בה. היא סיפרה שאיש לא דיבר איתה אבל היא הרגישה שכל מלמול של תפילה ותורה שומר עלינו. על החיילים ועל המדינה כולה.
מה שהיא אומרת הוא למעשה פסוק מפורש בשיר השירים. "אני חומה", המדרש מסביר שהשמירה והחומה של העם היהודי בכל מקום הן התורה – אצל הקומוניסטים ברוסיה, בתוניס, בלוב, בדרום אפריקה ובארה"ב. התורה שומרת עלינו. אני חומה, בתנאי שיש מגדלות שצופיות למרחוק, אלו תלמידי חכמים שממשיכים את קיומו של העם היהודי.
וכך אמרה חברת הכנסת: "צה"ל מגן על הגשמיות אבל תלמידי החכמים נותנים את ההגנה הרוחנית. את המשתמטים צריך לחפש בתל אביב. לא רק שלא אכפת להם מהצבא, חלק מאנשי השמאל משתפים פעולה עם חמאס. אני ורבים כל כך מעם ישראל מבקשים לא לבזות את התורה ולתת כבוד לתלמידי החכמים ששומרים על עם ישראל.
בלי תורה כל החינוך היהודי לא שווה מאומה. למדתי 12 שנה במערכת החינוך הממלכתית ויצאתי בורה לגמרי. לא למדתי מה הקולקטיב שלנו, מה המטרה שלנו. וכיום המצב פי אלף חמור יותר".
"מעולם לא התרגשתי אחרי הביקור שלי בישיבה", היא אמרה. "ראיתי כאן תלמידי חכמים שלומדים תורה. יש כאן כאלו שהגיעו מיחידות מובחרות בצה"ל אבל הבילוי שלהם הוא ללמוד עוד דף גמרא, עוד סימן בהלכה, והם המאושרים בעולם".
ללמוד, לסייע ולהתפלל
ואכן אין מאושרים כמו אלו שלומדים תורה. הגמרא אומרת 'טל אורות טלך" על איזה טל מדובר? טל של תורה שמחיה את האדם בתחיית המתים.
נר מצווה ותורה אור. האור נכנס באדם והולך איתו לכל מקום. העושה מצווה אחת היא מלפפת אותו והולכת לפניו, ולהבדיל גם מי שעושה עבירה היא מלפפת אותו. אבל התורה היא זו שמראה את הדרך. אין בני חורין מלבד אלו שעוסקים בתורה. רבותינו אומרים על הפסוק 'חרות על הלוחות' אל תקרי חרות אלא חירות. כשאדם לומד הוא נעשה בן חורין, משוחרר מכל התאוות שכובלות אותו.
לא חסר לנו חיילים ולא טייסים. אני טסתי עם טייס שהוא תלמיד חכם ובניו בישיבות. טסתי עם טייס נוסף ירא שמיים. מי שרוצה יכול להיות טייס, מי שרוצה יכול להיות קצין, אבל בלומדי התורה אסור לגעת, התורה תישאר לנצח. מי שרוצה ללמוד תורה הדרך צריכה להיות פתוחה בפניו וכל דאגות העולם לא יזיזו אותו ממנה.
כל כך כאב לי לשמוע את ההתקפה על הראשון לציון מרן הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א. הוא דיבר על עמל התורה והתנפלו עליו שהוא מדבר נגד החיילים. הוא כלל לא מדבר על החיילים אלא נגד הרצון לכבות את האור של התורה. הראשן לציון בעצמו הולך כל שבת לדרוש, ויש קצינים וחיילים ששומעים אותו ולומדים בספרים שלו. והוא רוצה שתהיה להם ההגנה של התורה. התורה היא הנצח של עם ישראל. בזכותה נשארנו יהודים. הלכנו באש ובמים איתה בכל הגלויות: בבבל, בפרס, ביוון ובמרוקו – נשארנו חיים וקיימים בזכות אותם בתי מדרשות.
ובנצח הזה הם רוצים לפגוע אבל לא יצליחו.
גם אם הם לא ייתנו כסף לישיבות, אנחנו נמשיך ללמוד תורה. על הפרוטות הזעומות שהם נותנים לעמלי התורה – לא ארבעים אלף שקלים לסטודנט במדעי הרוח, אלא על 400 שקלים לבחור ו־650 לאברך כולל, שעוסק בתורה כל היום מתוך מטרה להיות מנהיג בישראל ולהמשיך את עם הנצח, הם קידשו מלחמה. הם הלכו וקיצצו את התקציב בחצי מתוך מטרה להחריב את עולם התורה. ברוך השם גם אחרי הקיצוצים שהיו – האברכים והבחורים המשיכו ללמוד וכך יהיה גם בהמשך. התורה תישאר לנצח.
שום דבר לא יעזור להם, אבל כל יהודי צריך לקחת מכך מוסר ולבוא ולהיות לעזרת השם בגיבורים. כדי שלא ייאלצו חלילה ראשי מוסדות תורה להפחית את התקציב לאברכים ולסגור כוללים או ישיבות. צריך לעשות הכל כדי שכל הבחורים והאברכים ימשיכו ללמוד תורה בטהרתה.
גם לנשים יש חלק בתורה, ובזמן הזה יש להן תפקיד: לעזור בתפילה. לנשים יש לב רחמן ולכן התפילה של האישה נשמעת יותר מהאנשים. הקב"ה קיבל את תפילת חנה ונתן לה בן ששקול כמשה ואהרן.
זה העת וזו הזכות להתחבר לתורה ולמצוות. איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק. נתחזק בתורת השם, בתמיכה בלומדי התורה, בתפילה ובמצוות ונזכה בעזרת השם לישועות שלמות, בחודש שבו ישועות מקיפות.
הביא לדפוס: יאיר שטרן
