ודתיהם שונות מכל עם

הדציבלים ההולכים וגוברים בין נציגי הציבור, גנבות (מחילה: לקיחת) טנק ושריונית, גיוס אומות העולם והאו"מ וכולי וכולי כפי שנעשו בשבוע האחרון – מאפילים על השיח האמיתי שמתחת לפני השטח: סירוב מוחלט של היועהמ"שים למיניהם במשרדי הממשלה לכל יוזמה של ממשלת הימין. כל חוק שעולה מקבל תשובה לקונית זהה: זה לא חוקי. למה? ככה.

אפילו ראש הממשלה נדרש לבקש רשות מכבוד הקיסרית ירום הודה כדי להרגיע את הרוחות, כי הרי מדובר במהלך פוליטי שעשוי חלילה להשפיע על משפטו המתנהל בימים אלה.

שתי מילות המפתח המשמשות בידם חרב פיפיות הן: מבחן השוואתי. הצעת הצעה ללא מבחן השוואתי כאילו לא הוצעה. ולפי האמת גם אם כן מציגים מבחן השוואתי, נציגי השלטון (כמעט כתבנו: הסולטן) המשפטי ישליכו אותו אל סל המִחזור בהינף יד, כי הוא בעצם בכלל לא מעניין אותם כשלעצמו אלא הוא רק תירוץ כדי למרוח עוד זמן יקר של משילות ממשלת הימין.

בעיקר בוועדת חוק ומשפט, שבה משחקים המשתתפים מטעם האופוזיציה מחבואים, מעלים חדשים לבקרים ולערבים וגם בצהריים שוב ושוב טענות ומענות שונות ומשונות הדורשות מתומכי ודורשי הרפורמה להוכיח שיש עוד מדינה כזו או אחרת, שבה נהוג סעיף מסוים של הרפורמה, אף שבמדינות אחרות הוא לפעמים בכלל לא רלוונטי או בכלל לא נחוץ.

פעם רוצים שנדמה לבריטניה ופעם לניו זילנד, פעם לקנדה ובפעם לארה"ב, שבכל אחת מהן יש מערכת שונה לחלוטין מחברתה. לזו יש חוקה ולאחרת אין; בזו בוחרים הפוליטיקאים את השופטים ובזו אין בתי המשפט יכולים לבטל שום חוק בשום סיטואציה. אבל הם בשלהם: מבחן השוואתי ותו לא מדי.

אבל אתם לא תלמדו אותם איך לטרלל את המערכת כדי לטעון לאחר מכן שסותמים להם את הפה בוועדות ולא מאפשרים להם להציג את עמדתם.

ואנו תוהים: מה הם רוצים בעצם? לא שברור לנו שלהם כן ברור מה הם רוצים, אלא שיש הרי מישהו שמשתמש בהם כפיונים על לוח משחק, והלה יש לו ללא ספק איזו מטרה, תוכנית פעולה, מהלך. ובכן: מהי? לאן הוא חותר, למען השם?

שיהיה ברור: אנו לא רווים נחת משום שיטת ממשל דמוקרטית כזו או אחרת. זה רק הרע במיעוטו בעידן זה. אנחנו מתפללים כמה פעמים בכל יום "השיבה שופטינו כבראשונה" ומלוך עלינו השם לבדך. אלא, שלפחות במצב הקיים, היו פחות יגון ואנחה.

כאשר משמיעים שוב ושוב את המבחן ההשוואתי דווקא בימים אלה, משנכנס אדר, אנו נזכרים בימי הפורים, ומשנכנס אדר פונים לעיין מחדש באותם ימים גדולים הממלאים את הלב שמחה עד היום, מעיינים ומתבוננים בהם באמצעות מגילת אסתר והמפרשים עליה.

פנינה נפלה לידינו בהדפסה מחודשת שיצאה לפני כמה שנים של הפירוש 'ראשון לציון' שמחברו הוא 'אור החיים' הקדוש על מגילת אסתר, עוטר הפירוש בביאורו היוצא מן הכלל של הגאון רבי אפרים קורנגוט זצ"ל, שקנה לעצמו שם עולם בביאורו על 'אור החיים' על התורה בשם 'ישמח משה'.

ב'ראשון לציון' ובביאורו של הגר"א קורנגוט טועם המעיין משפע הרעיונות וההבנות ואינך יודע היכן להיעצר ומה להעלות על הכתב. ביאורים שיכולים להאיר ולהעניק לנו כיוון לאקטואליה של היום, על גישותיו הדמוקרטיות של אחשוורוש והתחשבותו בדעת הקהל שהוא נושא מרתק בדברי 'אור החיים' המנתח את נפתולי נפשו של מלך טיפש זה. וזו רק דוגמה אחת לשפע של חידושים באורו של 'אור החיים'.

אנו 'נחתנו' על הסבר על הפסוק: "ודתיהם שונות מכל עם" וגו' (אופס, מישהו כבר אז דרש מבחן השוואתי).

אומר על כך 'אור החיים': "ואין שנאה כשנאת הדת, וכל האומות שונאים אותם לעולם".

כלומר, הרבה שנאות קיימות בעולם, אולם השנאה הגדולה ביותר שעוצמתה תוקפת את כל העמים היא שנאת הדת. היא הקשה שבשנאות.

בביאור 'ישמח משה' הביא הגר"א קורנגוט עשרות מראי מקומות מראשונים ומאחרונים, שאכן כך היא שנאת עם ישראל בגלל דתו המיוחדת והמסקנה העולה היא שאומות העולם, על אף הדת השונה, עדיין יש להן מכנה משותף, ואילו עם ישראל נפרד לגמרי. וזהו שאמר המן: "ודתיהם שונות מכל עם", הם מתבדלים, הם מתרחקים מכל העמים האחרים, משום כך אומר: כל העמים ישמחו אם תשמיד אותם.

כשנזכרים בימי השואה האיומה, שאף אומה בעולם לא רצתה לסייע ולהציל יהודים מגיא ההריגה, לא אנגליה או ארצות הברית לדוגמה, חשנו זאת היטב: אנו שונים מהם בכל. לאומות החופשיות היה סיפוק נפשי שגרמניה עושה בשבילן את העבודה המטורפת להשמיד את עם ישראל. אנגליה, למשל, לא רצתה לפתוח את שעריה משום שריבוי היהודים בארצה יגביר את… האנטישמיות.

ואז, באלף אלפי אלפים הבדלות, עוברת השנאה כלפינו, החרדים 'השונים מכל עם' בתוך עמנו כאן, על אדמת האבות. שנאת הדת. זו הטענה: 'אתם שונים, אתם מתבדלים, אתם לא רוצים להשתלב בישראליות, אתם… אתם… אתם'…

אנו כמובן גאים בכך. זה ייחודנו. ובגויים לא יתחשב. אבל בעיניהם זהו חיסרון או לפחות עילה להפריע בניסיון להגיע למצב סביל בדמוקרטיה שלנו.

איננו יודעים כמובן לאן יתדרדר המצב. אנו מקווים שבאיזה שהוא שלב הרוב יקלוט לפתע שמשתמשים בהם, שמוכרים להם מצגי שווא למטרות שונות לגמרי, שרובם בכלל לא מסכימים עימן. בינתיים רבים רבים לא מסוגלים אפילו לשמוע משהו שונה ממה שערוצי התעמולה שלהם שוטפים להם את המוח, וגם לא לשבת לדיון אמיתי.

אם נזכור את הכלל של 'אור החיים' הקדוש: "ואין שנאה כשנאת הדת", נגלה שכבר היו דברים מעולם. שום דבר לא באמת חדש וההיסטוריה חוזרת על עצמה.

ואז נזכרים בפורים והקדוש ברוך הוא יצילנו מידם.

צידה לדרך

ייסורי ארץ ישראל למה?

מפני שבה ממהרים לשלם לאיש כמעשהו.

(רבי נחמן מברסלב)