בשבת האחרונה ניהלנו שיחה ערה ומשמעותית על נושא הבינה המלאכותית.
אני מודה שהיה מרתק לשמוע אילו חלומות הילדים מקווים שהבינה תהפוך למציאות (תארי לך אמא שיום אחד נרכיב משקפיים שיענו לנו על כל השאלות במבחן).
כל ילד העניק את זווית הראייה שלו, והמסקנה הייתה ברורה: יום יבוא, והוא לא רחוק בכלל, שהאנושות תשאל את עצמה את השאלה המתבקשת: “מה יתרון לאדם?”
הרי הרובוטיקה יעילה ומדויקת יותר מיכולותיהם של בני האדם, והבינה מהירה ויודעת הרבה יותר ממה שמוח אנושי מסוגל ללמוד, לקלוט או לעבד. אז במה נוכל להתעלות על פני המחשב המתקדם בעולם?
הדיון הזה הזכיר לי שיחה שניהלתי עם מנהלת שחולשת על כמה עשרות עובדים. פגשתי אותה בתקופה של גיוס עובדים חדשים, והיא הייתה מותשת מראיונות.
“הלוואי שכבר ימציאו את העובד האולטימטיבי”, אמרה בתקווה. “שיבנו עובד שלא מתעייף בלילות ולא נצרך להפסקות אוכל. עובד שלא מאחר בבוקר ולא מתרץ תירוצים על ילדים חולים ואוטובוסים מאחרים. עובד שלא מרכל, לא מקטר ולא זקוק לחופשות. עובד שלא מאבד סבלנות והתפוקה שלו לקראת סוף יום העבודה, זהה לזו שבבוקר”.
“וזהו?” צחקתי, והיא בכלל לא הבינה מה מצחיק אותי.
“אני חושבת שבשלב הראשון זה מספיק”, ענתה וציינה מייד: “אבל ברור לי שאחרי שנלמד לעבוד עם העובד המושלם הזה, נצטרך לערוך עדכוני תוכנה ושדרוגים”.
אני מעריכה שביום מן הימים העובד הזה יהפוך למציאות שתפגוש אותנו מאחורי רוב הדלפקים. רובוטים ייתנו לנו שירות בחנויות, במרפאות ובבנקים. הרובוטים הללו יהיו יעילים ומדויקים וזמני ההמתנה יתקצרו משמעותית, אבל עם זאת, במקרי הצורך, אף אחד לא יהיה שם כדי לסייע מתוך רצון טוב ואף אחד לא ‘יגדיל ראש’, וממש לא יעזור להתחנן ולבקש הבנה והתחשבות.
כך או אחרת, הקדוש ברוך הוא זימן לדור שלנו את ההתפתחות הדרמטית הזו שמשנה ועוד תשנה את כל חיינו, ומדוע?
כדי שנשאל את עצמנו במה אנחנו טובים יותר.
ככל שההתקדמות הטכנולוגית תגבר, ידו של האדם תהיה על התחתונה, והשאלה רק תתעצם ותתבע תשובה: בן אנוש! למה צריך אותך?! מה אתה יכול לעשות שהרובוט לא יכול?
התשובה היחידה על השאלה הזו היא לבחור. כוח הבחירה יישאר תמיד בידי האדם, ושום תוכנה, מתקדמת ככל שתהיה, לא תחזיק ביכולת הזו. הבינה יכולה לתעדף החלטה אחת על פני אחרת, וזאת בהתחשב בנתונים שהוזנו קודם לכן, אבל אין בתיעדוף הזה משום בחירה. הבחירה החופשית הייתה ותישאר תמיד שלנו – בני האדם בכלל, והיהודים בפרט.
ומביא הספרי משל לאחד שהיה יושב על פרשת דרכים והיו לפניו שני שבילים, אחד שתחילתו מישור וסופו קוצים ואחד שתחילתו קוצים וסופו מישור. והיה מודיע את העוברים ואת השבים ואומר להם: "אתם רואים את שביל זה שתחילתו מישור? כשתיים ושלוש פסיעות אתם מהלכים במישור וסופו לצאת לקוצים. ואתם רואים את שביל זה שתחילתו קוצים? כשתיים ושלוש פסיעות אתם מהלכים בקוצים וסופו לצאת למישור".
כך אמר להם משה לישראל: "אתם רואים את הרשעים שמצליחים בעולם הזה, כשניים ושלושה ימים הם מצליחים וסופם לתהות באחרונה… אתם רואים צדיקים שמצטערים בעולם הזה, כשניים ושלושה ימים הם מצטערים וסופם לשמוח באחרונה".
תודה לך בינה מלאכותית על התזכורת לכך שאנחנו בעלי בחירה. תודה שאת מוכיחה לנו שאפשר להחליף אותנו כמעט בכל דבר, מלבד בכוח הבחירה. תודה שאת כאן כדי שנשנן לעצמנו שוב ושוב שהבחירה חופשית ונתונה – לבחור לעשות טוב או חלילה להפך. לדבוק בבורא ובדרכיו או להתרחק ממקור מים חיים. להיות אנשי מוסר ומידות טובות או להשחית את הקיום האנושי.
***
פוסק הרמב"ם בהלכות תשובה: "רשות לכל אדם נתונה. אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק הרשות בידו, ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע הרשות בידו. הוא שכתוב בתורה: 'הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע'. כלומר, הן מין זה של אדם היה יחיד בעולם… שיהא הוא מעצמו בדעתו ובמחשבתו יודע הטוב והרע ועושה כל מה שהוא חפץ ואין מי שיעכב בידו מלעשות הטוב או הרע וכיון שכן הוא, פן ישלח ידו.
"אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טיפשי אומות העולם ורוב גולמי בני ישראל, שהקב"ה גוזר על האדם מתחילת ברייתו להיות צדיק או רשע. אין הדבר כן, אלא כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבנו או רשע כירבעם, או חכם או סכל, או רחמן או אכזרי, או כילי או שוע וכן שאר כל הדעות. ואין לו מי שיכפהו ולא גוזר עליו ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים. אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאיזו דרך שירצה. הוא שירמיהו אמר: 'מפי עליון לא תצא הרעות והטוב'. כלומר, אין הבורא גוזר על האדם להיות טוב ולא להיות רע, וכיון שכן הוא נמצא זה החוטא הוא הפסיד את עצמו…"
(פרק ה הלכה א ב)
מחשבה אחת של מוסר
ויש גם בחירות נוספות באופק, אלו שקשורות לכנסת. ובתור יהודייה המתגוררת בארץ הקודש ובעלת זכות בחירה, אני מודה שאני מצפה, מחכה ונרגשת לממש את זכותי לבחור. אח! איזה אושר שסוף כל סוף אוכל להצהיר קבל עם ועולם ששוב אני בוחרת. בוחרת בבחירה חופשית ומודעת. בוחרת בהשם! בתורתו! ובתלמידי החכמים!
