זאת הכלכלה, בנט!

הממשלה בחרה להתעלם לא רק מהנגיף – אלא גם מההשלכות הכלכליות הקשות שלו, ובכך השילה מעל גווה כל בדל של אחריות

בימים האחרונים קיבלתי חמישה טלפונים: ביטולים של לקוחות קבועים וגדולים שלי. המשמעות היא איום ממשי על האפשרות שלי להמשיך ולהעסיק עובדים. מדובר בסכנה ברורה ומיידית להמשך קיומו של העסק שלי שמפרנס אנשים ישרים וטובים שעמלים לפרנסתם.

מי שיגיד שעסק שיכול ליפול ברגע אינו עסק מצליח – טעות בידו. עסקים הם דבר מתגלגל, תשלומים שוטף פלוס תשעים לספקים, ומה קורה כשהמשק מואט והלקוחות עוצרים את התשלומים? כמו ברכבת כשהקטר עוצר – הכל נעצר. רק שההוצאות עבור המשכורות, השכירות וכל היתר לא עוצרות.

מה שהוביל למצב הזה אלה השינויים התכופים שחלו במשק, מהזינוק החד ביוקר המחיה ועד ההנחיות המבלבלות מול גלי התחלואה. אלה הורידו באופן דרסטי את מספר הלקוחות בחנויות וגורמים לרשתות המסחר לצמצם פעילות בצורה חדה. למעשה, עובדים רבים נמצאים כעת בלא ידיעתם במצב של הישרדות. מי שחושב שרק העצמאים נפגעים, חייב לדעת שאחרי העצמאיים זה רק עניין של זמן עד שזה יפגע בשכירים, כמו דומינו.

המצב כיום קשה יותר מלפני שנה וחצי; אז עוד הייתה אפשרות לתמיכות והלוואות מצד האוצר. כרגע מסתמן שההחלטה היא לא לעזור לעצמאים כלל ומשפחות שלמות הולכות לקראת שוקת שבורה. ובמקרה הזה צרת רבים היא ממש לא חצי נחמה, אלא להפך.

הרבה אנשים סובלים. יש תחושה שהאנשים בממשלה שאמורים לדעת מה קורה ואיך לסייע – בפרט במקרי קיצון אלה – לא ממש קולטים מה קורה. כפי שהדברים נראים ממקומם של אנשי עסקים, הגל החמישי ייזכר בתור הגל הכלכלי, זה שיקבור תחתיו עסקים רבים. בשיחות עם בעלי עסקים רבים וטובים ניתן לשמוע כי הם עומדים מול ההחלטה הקשה כל כך: לפטר עובדים שכה זקוקים לכסף עבוד מחייתם ואולי אפילו לפני סגירה מוחלטת של העסק או המשרד.

שר האוצר יצא בהכרזה שהעסקים במצב מצוין ואין צורך בסיוע רוחבי. מידת הניתוק לא נתפסת וזה כל כך כואב; הרי בסוף העסקים שלנו משלמים את המיסים, וההשקעה בנו היא כסף שיחזור למדינה. זהו כסף שמניע את הכלכלה הלאה ומעלה. ללא סיוע אנחנו בעיצומו של אסון כלל משקי.

ליברמן טוען שהעסקים במצב מצוין? תסתובבו בקניונים, ברשתות מסחר; מלבד רכישת מזון אנשים מפחדים לגורלם וקונים בדיוק מה שצריך. לא מעבר. המסעדות ללא פיצוי ייפלו ויפילו עשרות אלפי עובדים. ואין חל"ת. מנהל שמחצית מעובדיו מאומתים צריך לספוג את עלויות היעדרם מהעבודה וגם להשיג עזרה נוספת. לא צריך להיות מבין גדול בכלכלה כדי לראות שהמצב הנוכחי מוביל לקריסה.

כל עסק שנסגר גורר אחריו נזקים לעוד עסקים. ומאידך, הזרמת פיצויים רק תורמת ומשאירה את הכלכלה, תבדקו במדינות אחרות כמו אנגליה, צרפת וגרמניה ותראו, שם הבינו שללא סיוע כלכלי אי אפשר לשרוד.

ועוד לא דיברנו על הילדים המבודדים בבית. הבן שלי הלך לחיידר וחזר כעבור עשרים דקות – "אמא, הכיתה ריקה". התברר שחצי מהילדים בכיתה מאומתים והכיתה פשוט נסגרה, כך שהוא הצטרף לארבעה ילדים שהיו כבר בבית עקב חשיפה למאומתים, ועוד אחת שבבית ספרה החליטו לעבור ללימודים בזום לשבועיים הקרובים.

הורים אינם יכולים לעבוד בצורה כזאת. המשק אינו יכול להתנהל כך. רק במשרד האוצר יושב אדם שמתנהל איך שבא לו.

הצד החיובי בעת הזאת, היא הידיעה שמתחדדת שאין לנו על מי לסמוך אלא על אבינו שבשמים.

שר האוצר יצא בהכרזה שהעסקים במצב מצוין ואין צורך בסיוע רוחבי. מידת הניתוק לא נתפסת