זיכרון קצר

1.

מוצ"ש ויגש. שתי תגובות מלומדות ומנוסחות היטב שקיבלתי החזירו אותי אחורה בטור.

הראשונה החזירה אותי שבוע אחד אחורה. השנייה שבועיים אחורה. המכנה המשותף לשתי התגובות, כרגיל, הוא הבקשה של מי שעומד מאחוריהן להישאר אנונימי לחלוטין ("גם לא בשם בדוי. תודה").

נתחיל מהזיכרון הטרי יותר.

שלום ישראל מאיר,

קראנו בשבת את הטור שלך על ז'אבו ארליך הי"ד ועל היחס המחפיר שקיבלה משפחתו מגורמי שמאל קיצוניים. כפי שכתבת, למרות שמדובר בגורמי שמאל שבעצמם חוו שכול נוראי, ולמרות שהבן שלהם נמצא במקום שאין כל ברייה יכולה לעמוד במחיצתו, ברור שההתנהגות שלהם עוברת כל גבול. מה שמפתיע כל פעם מחדש הוא שהתקשורת מוכנה לתדלק ולהעצים תופעות קיצון כאלו. זה מלמד על רצון סמוי, ולפעמים אפילו גלוי, שאכן ככה ייעשה למתנחל שנהרג בקרב.

אבל אני כותב לך כדי לעבור לצד השני של המתרס, ולא התייחסת אליו בטור: צריך לדבר על הצד של ז'אבו הי"ד. כפי שכתבת, ז'אבו הוא רק הסימפטום שמציק להם בתוך רשימה ארוכה וכואבת, אני מפחד לכתוב 'בלתי נגמרת', השם ישמור, של בני הציבור הדתי לאומי שמסרו נפשם ונהרגו במלחמה.

אנחנו יודעים שהכאב הנוראי שחווים בתוך הציבור הדתי לאומי במלחמה, הוליד מתקפה גדולה כלפי הציבור החרדי. פערים השקפתיים תמיד היו, הרבה לפני שפרצה המלחמה בשמחת תורה. אבל זה נתן לזה פומבי, והדיבור הגלוי בתוך הציבור הדתי לאומי שמכנה את עצמו 'המקף המחבר' (תבדוק. ביטוי שרשום על שמו של יו"ר המפד"ל יוסף בורג ע"ה, כשנשאל 'מה אתה יותר? ציוני או דתי?' בורג השיב: "המקף המחבר ביניהם"), הוא לזנוח לגמרי כל קשר עם הציבור החרדי ולדבוק בברית הדמים עם החילונים ששוכבים איתם בשוחות. זה מה שעומד מאחורי היוזמה הנקראת 'ברית המשרתים', לתרגם את כל בעיות העולם, שבת, התיישבות, תקציב המדינה, לימוד תורה, מיהו יהודי, משפחה יהודית, היחס לרפורמים ועוד, דרך המשקפת הצבאית: אם אתה בצבא – הכל טוב. אם לא – אין לך זכות לדבר. זאת יוזמה שתביא להקמת ממשלת שמאל הדומה לזאת שהייתה כאן עד לא מזמן, אבל הפעם תסחוף אליה חלקים נרחבים יותר בציבור הדתי לאומי. הפרזנטורים של הממשלה הזאת יהיו חיילים ששילמו בחייהם. אין פרזנטורים יותר טובים. הכאב מלכד. המקף של ציוני–דתי יוצמד קצת יותר למילה 'ציוני' וקצת פחות למילה 'דתי'.

זה נראה תיאור שאמור לפגוע בציבור החרדי. אבל הסיפור המייצג של ז'אבו מימין, והיחס המזעזע של המשפחה השכולה משמאל, מלמד שמי שבאמת ייפגע ממנו הוא הציבור הדתי לאומי בעצמו. אתם באמת מאמינים שככה נבנית 'ברית'? בלי חלילה לזלזל בחיבור המיוחד בתוך הקרב, אתם באמת חושבים שיאיר גולן העטור בדרגותיו קשור אליכם יותר מדמות חרדית החלוקה עליכם בשאלת היחס למדינה? או נשאל ספציפית וכואב יותר: נתקלתם בחרדי אחד(!) שאמר או רמז מילה רעה על הקדוש ז'אבו ארליך הי"ד?

תחשבו על זה. כי מה אמרו בצד השני של המקף, קשה להעלות על הכתב.

2.

שבוע טוב.

התארחתי השבת אצל חמי וחמותי שאצלם מצוי לי העיתון, וקראתי ברצף את שני הטורים האחרונים שלך. אני כותב לך על הטור של שבת פרשת 'מקץ' שכותרתו: "מי מתעסק עם מערכת?"

אתה מחפש את המשותף לעוולות שנעשו לאלי פלדשטיין, ארי רוזנפלד והפעילה החברתית גב' שפי פז, והמסקנה שלך היא ה'טעות' שלהם לריב עם המערכת.

אפשר להתקוטט עם אדם פרטי, עם קונה או מוכר, אבל בשום אופן לא לקרוא תיגר על המערכת, כי אז סופך יהיה רע ומר.

מניסיון מר אני חושב שראוי היה לציין שהתופעה הכואבת הזאת קיימת בעוד מערכות. אם תשאל כל נידון במערכת בתי הדין, או מישהו שמכיר את המערכת מבפנים, מהו הדבר הכי מסוכן? זאת שאלה שהרבה אנשים שואלים כדי לקבל טיפ שיסייע להם. התשובה היא: "אל תרגיז את המערכת". אני הייתי חושב שצריך להזהיר מהגשת תלונות שווא. אבל לא זאת התשובה.

חוויתי את זה על בשרי ממש. גם כשאתה רוצה להעיר על משהו מסוים בפני מקבלי ההחלטות, אפילו רק להאיר, אתה עלול למצוא את עצמך משלם מחיר יקר. ברור, לא מחיר של כלא. אבל מחיר יקר. לא בגלל טעות שעשית, רק בגלל שניסית להגיד משהו על דפוס העבודה. מותר לך לדבר על הקושי שלך או על הצד השני, אסור לך לדבר על המערכת.

אני יודע שאתה קורא את זה וחושב שזאת קונספירציה, אבל תקרא שוב את הטור שלך 'מי מתעסק עם מערכת?' ותגלה שגם בך אפשר לחשוד כקונספירטור. הפעילה מתל אביב הושלכה לכלא בגלל שהיא לא מכירה בסמכות בית המשפט, הנגד נמצא במעצר מתמשך בגלל שהעז 'לחנך' את חובת הדיווח של הצבא כלפי ראש הממשלה. אני לא חולק עליך. אני כותב בצער שזה קיים בעוד מערכות שקרובות אלינו, יקרות וחשובות לנו הרבה יותר.

בציפייה לישועת השם.

חכמת ההמונים "אם מישהו בפרקליטות הצבאית רוצה למסור מידע על הדלפת סרטוני שדה תימן או להיות עד מדינה, למי הוא אמור לפנות?". דוד פורר

מבט

פטירתה של הרבנית פרומט חוה נויבירט ע"ה החזירה אותי לזיכרונות מבעלה הגדול, הגאון רבי יהושע זצ"ל. בתמוז הקרוב ימלאו 12 שנים לפטירת הרב נויבירט, ואני לא מכיר תלמיד חכם בין החיים שאני וילדיי שואלים אותו כל כך הרבה שאלות בהלכה כמו הרב נויבירט שנפטר לפני שהם נולדו.

החיבור ההיסטורי 'שמירת שבת כהלכתה' מאפיל וקצת מסתיר חיבורים נוספים וקצרים שהרב נויבירט חיבר. 'מדריך הלכתי לאחיות בבתי חולים לשבת ולמועדים'; 'חינוך הבנים למצוות ודיני קטן'. הם בנויים כמו 'שמירת שבת כהלכתה', בסדר מופתי עם התייחסות לכל סיטואציה שאתה עלול להעלות בדעתך.

בימי השבעה נתקלתי בקונטרס של 'דברי אגדה על התורה והמועדים' שיצא לאחר פטירתו, ובו קטעים מתוך צוואתו הרוחנית. הנה מה שכתב לבניו ובנותיו על רעייתו הרבנית ע"ה לפני שעבר לעולם שכולו שבת: "עם הגיע זמן של החלפת בגדים, פושטים בגד ולובשים בגד אחר. אנא חוסו על כבוד אמכם תחי' היקרה, שלא תצטער על הרגע הזה, וכן להבא. כמה הכרת הטוב אליה על צניעותה, על עזרתה לי להצילני מכל עוון, על חינוכה את הילדים שלנו, על גומלה חסד עם כל הבריות, וד' ית' יאריך ימיה ושנותיה עם כל יוצאי חלציה".