הצגת יחיד: מה שומע פרויקטור הקורונה החדש בבתי הרבנים החרדים? >> רוני השיטה: כיצד מסבירים במשל"ט את מספר הנדבקים הנמוך במגזר ומי יפיק לקחים לימי חיסון? >> הפרעת תקשורת: איך הפכו לוחמי הבריאות העולמיים לאשמים בקונספירציות דיכוי המוניות, ומדוע הציעו בכירי אמ"ן לרכוש דקות שידור יומיות בתקשורת? >> הסודות שרואים מהבניין ב'איירפורט סיטי'
יום רביעי האחרון, פארק העסקים איירפורט סיטי השוכן ממזרח לכביש 40, צמוד לנמל התעופה 'בן גוריון'. קונצרט שירת הסירנות של שיירת רה"מ על מסלול הנחיתה, בליווי נהמת המטוסים שפורקים את משלוח חיסוני הקורונה של 'פייזר', נשמע היטב עד לקומה הרביעית של מפקדת ׳אלון׳ בקריית שדה התעופה.
כשההצגה של נתניהו מסתיימת, העבודה במשל״ט (מרכז השליטה) קורונה, רק מתגברת. אם ראש הממשלה נתניהו היה מותיר את מקצת מאבטחיו בשערי השדה המופקרים, כדי לבדוק ולעכב את הנוחתים בישראל מהמדינות האדומות, האפקטיביות הייתה גדולה בהרבה. נתניהו כמובן לא יוותר על תפקידו במופע. שבעה חודשים תמימים עולם התרבות הישראלי מושבת, אך הצגת היחיד של נתניהו לא ירדה מהבמה המרכזית, אף לא לרגע.
החיסונים כבר כאן, אך בקומה שבה התמקם מערך השליטה הפיקודי של הקורונה, לא ממהרים להשתחרר מהתפקיד ולפשוט מדים. ההפך הוא הנכון: הדריכות מתגברת, הן בשל החגיגות המוקדמות, והן בשל הקונספירציות המוגזמות. שאננות ציבורית כבר הביאה להתרופפות המשמעת בגרמניה ובהולנד ולהטלת סגרים מיידיים. בישראל הרב-גונית המצב עלול להיות קשה יותר דווקא בשל ריבוי המזהירים מהחיסון.
לשבחו של פרויקטור הקורונה הנוכחי נחמן אש ייאמר, שהאיש הפיק לקחים מהטעויות שעשו קודמיו בראשית הדרך. במקום לסמוך על הפוליטיקאים שאכזבו בראשית הגל הראשון, הוא מסתובב בקרב רבנים, דיינים ואישי ציבור חרדים כדי להרגיע חששות ולהפיג מתחים. הכוונות טובות אך התוצאות עד כה, רחוקות מלהשביע רצון. אצל כמה מהאישים הוא מגלה אוזן קשבת והבנה אמיתית. אצל אחרים הוא מקבל תחושה של מעין ׳חיסון חשבונות׳. הקושיות של כמה מהעסקנים מתמקדות לעיתים בסוגיות הרות גורל כמו השאלה בידי מי תופקד מלאכת ההסברה במגזר, ששכרה הנדיב בצידה.
במשל״ט הקורונה בקריית שדה התעופה – הצוות מתבסס על עובדות ולא על סיסמאות. מול מסכים עמוסים בגרפים ובנתונים עדכניים, נערכים במשל״ט קורונה לעוד שיחת זום ממוקדת, כמדי יום רביעי, בין רוני נומה לקברניטי הרשויות החרדיות. ראשי הערים החרדיות שרכבו על הגלים – הראשון והשני – והקפידו להגיע למתחם בגופם כדי להישמע בפני הממונה לקראת הטלת סגר על עריהם, שכחו כבר מזמן איך נראה האזור, ואולי טוב שכך. בלכתם, ציוו את השמירה על החיים לגורמים המקצועיים.
תיקון הכללי. הפרויקטור נחמן אש. צילום: פלאש 90
את ראשי הערים החליפו הצוותים המקצועיים. מדי שבוע, הם עולים בצהרי יום רביעי לשיחת זום ממושכת שמשתתפים בה, מהצד החרדי, כלל הגורמים העוסקים בנושא הקורונה, ברשויות המקומיות, אך לא רק: מאריק אדלר, גזבר וממונה הקורונה בעיריית בני ברק ועד בנימין כהן, נציג ועד הישיבות. בהוצאת הפוליטיקאים מהדיונים המתמשכים – רואים במשל״ט הקורונה החרדי סימן ברכה. לגורמי המקצוע יש את הפנאי להישאר בישיבה שכזו במשך שעתיים-שלוש ולא לכבות את המצלמה ברגע שבו גמרו לומר את דברם ולהדליף את המידע לתקשורת – תוך כדי הישיבה.
גם נומה עצמו, שמוציא חשבונית מדי חודש, נראה לאחרונה כפרילנסר שצריך לספק תוצאות, ולא כמו עובד מדינה שמחכה לשעה 16:00 כדי לנטוש את מקום העבודה ולחזור הביתה בשלום. נומה מגיע תמיד כשהוא מצויד בטבלאות ובפילוחים ועובר בסקירה מקיפה, מעיר לעיר. לפני שבועיים, הגרף כולו נצבע בירוק מזהיר. מיום רביעי שעבר, שבו ונראו לצערנו עוד כמה גוונים ברמזור החרדי.
שפני חיסון
חרף היעדרם של ראשי הערים ממפגשי הזום האחרונים, במתחם הזה – רואים בהם את הדוגמה הטובה ביותר להצלחת הרמזור. ״כל אחד מהם נלחם כדי לשפר את צבע הרמזור וראה בזה מבחן אישי״, הסביר רוני נומה. את תופעת צניחת ׳מקדם ההדבקה׳ ברחוב החרדי בחודש האחרון, וצמיחתו מחדש בשבועיים האחרונים, גם במשל״ט הקורונה התקשו להסביר.
״דסקסנו עשרות שעות במצטבר בשבועות האחרונים, אבל הסבר מקצועי מניח את הדעת לכך שהחרדים ירדו לתחתית הרשימה, לא שמענו״, אמר אחד מגורמי המקצוע שמשתתף בישיבות השבועיות מהצד החרדי. ״התחושה שלי הייתה שגם בתקופה שהפכנו לירוקים, התייחסו אלינו כאל מי שהצליחו להגיע לתוצאה – באיזשהו תרגיל״.
נומה עצמו נשמע כמי שמסרב לשנות את הסיסטם – והזהיר מפני שובו של גל שלישי אימתני, טרום התחסנות, ברשויות החרדיות. ״רוני בחור טוב״, אמר לי אחד המשתתפים החרדים, ״בניגוד לאחרים שרק מחפשים כל היום את החרדים ולא מוכנים להקשיב – הוא משמיע אבל גם שומע. לאזהרות שלו, אנחנו מתייחסים כהערכה מקצועית ולא כהתרסה פוליטית״.
החיסונים כבר כאן, ושיקום אמון הציבור החרדי במערכות – הוא פרויקט לאומי. התנהלותו המקצועית והבלתי מכלילה בעליל של נומה, היא בבחינת החיסון המנטלי שמקדים את החיסון הרפואי, אך האחריות מחייבת – בראש ובראשונה אותנו.
מהישורת האחרונה של חיסוני הקורונה הציבור החרדי יכול לצאת כשהוא רוכב על הגל, או חלילה וחס, לגרום לעוד נחשולי וגלי הסתה. אם אמירות שמשמעותן הלא מעודנת היא ״ניתן לחילונים להתחסן ואחר כך נראה״ יהפכו לשיח חרדי לגיטימי, הציבור הכללי יבוא איתנו חשבון עם ריבית והצמדה. שבעה חודשי הסתה ושיסוי היו עבורנו די והותר ואין כל צורך לסיים את המשבר בפינאלה מכוער של התחמקות מאחריות קולקטיבית. מי שמבקש להפוך אחרים ל׳שפני חיסון׳, עוד עלול למצוא עצמו בסוף התהליך הניסיוני, כעכבר במלכודת.
ההצגה היחידה בעיר. רה״מ נתניהו ושר הבריאות אדלשטיין בטקס קבלת הפנים למשלוח החיסונים (צילום: עמוס בן גרשום)
אמ״ן ואמון
מהקומה הרביעית – לראשונה: שלוש קומות מתחת לאגף בו התנהלו בעבר, ואולי עוד ישובו ויתנהלו בגל השלישי והאחרון, השימועים לראשי הערים, מתבצעת עבודת נמלים אינסופית. הפוליטיקאים החרדים לא דרכו בקומה ולא התוודעו למה שמתרחש מאחורי המחיצות, אך כמה חבר׳ה חרדים, קצינים אלמוניים לציבור אך מוכרים היטב במתחם, הם חברים בכירים בצוותים שמפלחים את נתוני הקורונה במדינת ישראל כולה.
לא מעט ראשי רשויות הגיעו לשימוע והתלוננו כדרכם, כי החבורה שמפלחת את הנתונים באמ״ן – מפלה לרעה את הערים החרדיות. אם היו עוצרים בדרכם למטה ועוברים את הדלתות החסינות ממבקרים בקומה הראשונה, היו רואים כמה וכמה לובשי מדים, חובשי כיפות שחורות, היושבים בליבת הפעילות של מרכז המידע והידע של אמ״ן – במשל״ט קורונה.
השבוע קיבלנו הצצה לעבודת מחקר שנעשתה בקומה הראשונה, הוגשה למקבלי ההחלטות, ובהכנתה שותפו גם גורמים בכירים חובשי כיפה שחורה. העבודה על המחקר החלה בתפר שבין החלפת הפרויקטורים רוני גמזו ונחמן אש.
בדיעבד ניתן לומר על עזיבתו של רוני וכניסתו של נחמן: גם זו לטובה. אצל גמזו השתרר הרושם שהאיש ממלא את תפקיד הפרויקטור – כפרזנטור. ח״כ יעקב אשר אף הזהיר בשעתו, בשיחת לילה עם נתניהו, כי גמזו מכין מקפצה לקריירה פוליטית עתידית על גב החרדים. הפרויקטור המכהן, לעומתו, בורח מפוליטיקה כמו מאש. אם המושכות לפתרון ׳משבר אומן׳ כדוגמה, היו ניתנות בשעתו לדמות נינוחה ולא לעומתית – כמו הפרופסור אש, רק מגוף הפנייה אליו ״נחמן, תבין״, היה משתרר רוגע יחסי ואולי אף מוסדר, בערב ראש-השנה האחרון, תיקון הכללי.
לנגד עיני עורכי המחקר באמ״ן עמדה: ״החובה להעביר תובנות ומסרים שיש בהם השפעה על ההמלצות וההחלטות המתקבלות בשלל תחומים – קטיעת שרשרות הדבקה, בדיקות מהירות, התנהגות אוכלוסייה, פתיחת מוסדות חינוך, בדיקות סקר וחיסונים״. באמ״ן העריכו למן הרגע הראשון, כי אם הציבור בצוותים המקצועיים של משרד הבריאות לא ישוקם, ההתחסנות בפועל עלולה להיות איטית יותר מקצב התחלואה.
ההבנה היא – מוסבר בדו״ח שמתפרסם כאן לראשונה – שההמלצות של החוקרים או בעלי המקצוע הן המפתח להשתלטות על התחלואה כדי שלא נמצא את עצמנו תחת סגר נוסף גם אחרי תחילת תהליך החיסונים, במצב שבו חלקים גדולים מהציבור נמנעים מלהתחסן. למרבה ההפתעה – נכתב בדו״ח באומץ, ללא מכבסת מילים – דומה שהמדינה לא למדה דבר מהגל הראשון ומהגל השני.
עורכי הדו״ח באמ״ן מציגים דוגמאות מהתקופה האחרונה – שהגבירו לטעמם הן את אובדן השליטה והן אובדן האמון:
– גני הילדים נפתחו עוד טרם גובשה אסטרטגיית בדיקות סקר של הגננות;
– יש קושי רב לנטר תחלואה בגני ילדים;
– חנויות הרחוב נפתחו באותו שבוע בו מקדם ההדבקה טיפס לעבר 1;
– בתי כנסת וחתונות פעילים במגזרים השונים ללא אכיפה / עם אכיפה לא אפקטיבית;
– אין אסטרטגיה סדורה בנוגע לבדיקות מהירות ברחבי המדינה בכלל ובקרב אוכלוסיות הסיכון בפרט ועוד ועוד.
– לא נעשה דיון רציני על היערכות משרד הבריאות / תחבורה ציבורית לחורף;
– תשתית האמון הציבורי במערכת המקצועית, לא שוקמה כהכנה לגל החיסונים והצוותים המקצועיים לא הועמדו בחזית המענה וההסברה.
עורכי הדו״ח שמבוסס על נתונים מכל מוקדי התחלואה מצביעים במסקנותיהם על שני כשלים בסיסיים, שייתכן והם כרוכים אחד בשני. ״הכשל הראשון אינו בתחום אחריותנו ואינו בסמכותנו״, נכתב במרומז על הכשל המתמשך בהתנהלות הדרג הפוליטי. כשהם מבינים היטב כי בקצה העליון של שרשרת ההדבקה, מתקבלות ההחלטות בקבינט, לובשי המדים באמ״ן נזהרים במילותיהם, כמו חייל בקרב היודע כי האויב מאזין.
מדע ומידע
אם יש דבר שמוציא משיווי משקלם את טרוטי העיניים שיושבים לילות כימים על פילוח הנתונים המקצועיים, זוהי הקשקשת המקצועית ברשת, שתופעת הפרופסור לס בגל הראשון ואמירות קונספירטיביות דומות שמושמעות ומועצמות כעת בהגיע גל החיסון, משקפות יותר מכל. התקשורת הישראלית שמתיימרת כיום לחלק לפוליטיקאים ציונים על אמירת אמת ושקר, ממשיכה לתת במה לכל פרובוקטור וקונספירטור, ואחראית במידה רבה להחלשת החיסון המנטלי.
הכשל השני – מוסבר בדו״ח – הוא בתחום ההסברה של הדרג המקצועי. בתחום זה יש ביכולתנו, וייתכן שאנו מחויבים בכך, להשפיע על תחום ההסברה לציבור. האוכלוסייה במדינה ניזונה מרסיסי המידע הדולף – לרוב במגמתיות – ואין לה המסוגלות לייצר תמונה קוהרנטית של מצב התחלואה והתנהגות המחלה במדינה.
״קיים כר פורה למחקר פסיכולוגי וסוציולוגי על צריכה של מידע בפלטפורמות של העידן הנוכחי, שבו צרכני מידע מבכרים מידע עם אופי רכילותי שבו יש לאזרח ׳הפשוט׳ יכולת להביע דעה, על פני מידע אינפורמטיבי ומהותי עם תובנות״.
כותבי הדו״ח מציגים שלוש דוגמאות למידע שהופך מרכילותי לחדשותי – ומשפיע בסופו של יום על החלטות קובעי המדיניות:
1) כשהפרופסורים גמזו ואש מונו לתפקיד, העיסוק היה פחות במדיניות שאותה יביאו לשם מיגור הנגיף, אלא בשאלה האם יתפטרו; האם יפוטרו; עד כמה הם חזקים/חלשים מול הפוליטיקאים וכד׳.
2) העיסוק וההתעניינות של הציבור באסטרטגיית היציאה היו פחות בשאלה הכיצד ישפיעו שלבי היציאה מהסגר על העלייה בתחלואה, אלא יותר בשאלות כמו, מדוע מכון יופי ייוותר סגור עד לשלב ב' ואילו בית כנסת ייפתח בשלב א'; מדוע ספורט יחידני מותר, בעוד נסיעה לעבודה ללא קבלת קהל אסורה.
3) הממשלה החליטה שבמהלך הסגר נתב"ג לא ייפתח למדינות ירוקות, בשל האחידות הנדרשת לטובת אכיפה בתחומים נוספים. כאשר מ״מ ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות הד"ר שרון אלרעי פרייס הציגה זאת בתקשורת, הצליחו למסגר את ההחלטה (שיש בה היגיון רב מאוד) ככזו שאין לה שום היגיון, כמו – לטענתם – שאר ההחלטות המקצועיות.
4) נפח ההתייחסות לחיסונים הוא יותר פוליטי מאשר מקצועי. במקום לתת את הבמה לאנשי המקצוע, לנטר את הספקות והשאלות ולהוביל שיח מקצועי נטו עם תשובות ברורות, החיסונים הפכו לחלק מהשיח של הקדמת הבחירות, והיחס אליהם בהתאם.
מסקנות כותבי הדו״ח – חלקם כאמור, חובשי כיפה שחורה – מרתקות דווקא בשל העובדה שהן שמות את האצבע על מה שהביא לעליית גלי התחלואה, ורלוונטיות כעת גם לעצירתה – במתן החיסונים. לא חזרת הילדים החרדים למוסדות וגם לא פתיחת בתי הכנסת במשורה היו שורש כל הרע, אלא שיבוש ערוצי המידע מול הציבור הרחב.
״לו היינו בעידן העיתונות הכתובה וצרכנות המידע הפסיבית, ייתכן שהיה די במידע אינפורמטיבי אחת לתקופה, אך הצרכנות האקטיבית של המידע בציבור גורמת ללחץ ציבורי גדול, שבסבירות גבוהה מגיע למקבלי ההחלטות ומשפיע עליהם״. זה מה שנקרא: קצר בתקשורת.
רצועת הביטחון
אם יש משבצת נקייה משיקולים פוליטיים במטה הקורונה שבקריית שדה התעופה, היא ממוקמת כאן, באגף בקומה הראשונה שבו יושבים הצוותים מאמ״ן. בניגוד לאנשי המל״ל ולצוות הפרויקטור בגל הראשון, שנראו לעיתים כמי ששמו בראש את השיקולים הפוליטיים – לפני המקצועיים, הרי שהחבר׳ה באמ״ן עשו חשבון למן הרגע הראשון אך ורק לעובדות והתנהלו לאורך כל הדרך על סמך ניתוחים מקצועיים.
אחת ההמלצות היותר מעשיות של כותבי הדו״ח, נוגעת למודל העברת המידע לציבור. מנתחי המידע באמ״ן שיודעים מהי משמעות ההיצמדות לנתונים, מציעים להפסיק את המינוף הפוליטי הבלתי פוסק. לחדול ממסיבות העיתונאים הפוליטיות, להשבית את הצילומים הפוליטיים המתוקשרים, ולקטוע ראיונות שבהם מחלצים המראיינים המקצועיים בתחום התקשורת מגורמי המקצוע שהשהות באולפנים זרה להם – את המידע והכותרות שהמראיינים מעוניינים בו ולא המרואיינים.
הדו״ח מציע כחלופה, לרכוש רצועת שידור יומית ולקיים תדרוך קבוע בשעת צפיית השיא ברשתות התקשורת, על ידי נציגים בכירים ממשרד הבריאות – גורמי רפואה שזו מקצועיותם. במסגרת התדרוך המקצועי, יועברו לציבור עדכונים ענייניים וממוקדים על התפשטות המחלה במדינה, על הצעדים שמשרד הבריאות ממליץ לקיים, על מדיניות החיסונים, הפריסה, הסיכונים והמענה לכל החששות שמתפרסמים.
כששרי הממשלה ביקשו בעבר לומר את דברם לאומה, הם מצאו את הדרך לרכוש רצועת שידור שכונתה בלפ״מ (לשכת הפרסום הממשלתית) ״דקה לשמונה״, במסגרתה הוצגו פרסומות מטעם משרדי הממשלה, דקה לפני תחילת המהדורות היומיות. רכש נכון ונבון של דקות שידור שיוקדשו למדע ומידע, יכול להפוך את רצועת השידור ל׳רצועת ביטחון׳.
״חוזה חידוש האמון עם הציבור״, מכנים הכותבים את ההצעה וממליצים על תדרוך יום-יומי של דקות ספורות, ״שבו יוצגו לציבור, ישירות וללא תיווך, נתונים בפילוח של ערים / מגזרים / כמות בדיקות / מקדם ההדבקה / לו"ז לחיסון / בטיחות החיסונים ועוד״.
״הזדמנות שלישית לרכישת אמון הציבור עד למתן החיסונים – לא תהיה״, מזהירים חוקרי אמ״ן, עם עיניים נשואות בדאגה לגל שלישי שיקדים את חיסון האוכלוסייה, כמו בגרמניה ובהולנד, השבוע. המודל שהם מציעים מכונה בפיהם, ״הסברה ולא דוברות: מערך הסברה יעיל, שאינו דוברות(!) אלא נטו הסברה והעברת נתונים, ובמידת הצורך, הסברה המוכוונת למגזרים או גילים שונים, במדיות הרלוונטיות להם.
״הציבור יצפה בנתונים ישירות מגורמי המקצוע באופן בלתי אמצעי, יקבל אינפורמציה על היישוב שלו, על מקום העבודה שלו, על מצב התחלואה בבתי הספר, על התחלואה באופן כללי, על אמינות החיסונים ועל קצב חלוקתם. בדרך זו, כשההחלטות המקצועיות תצטרכנה להתקבל – לא רק שהתהליך יהיה שקוף לציבור, אלא הציבור יהיה במידה מסוימת שותף להן, ויגלה הרבה פחות ציניות והרבה יותר אמון״.
הדו״ח מרתק ומקצועי. ההמלצות עושות סדר ויוצקות היגיון בתהליך הראוי של העברת ההנחיות לציבור. הסיכוי שההמלצות תתקבלנה בדרג הפוליטי, נמוך מהסיכוי שנתניהו יעביר לגנץ את השרביט בהגיע מועד הרוטציה או יקרא לגדעון סער – כמו יצחק שמיר לאברשה שריר – לשוב הביתה.
רב-האמן הפוליטי, בנימין נתניהו, כבר הוכיח שהוא נכון לוותר על דברים משמעותיים, כולל תיק המשפטים, מינוי השופטים, תקציב מדינה ומנהל תקין. רק את ההופעות התקשורתיות בעת משבר, הוא לעולם לא יעביר לאחר.
ביבי מודע לכך שבקרב מחצית מהעם, כל אמירה רפואית שיוצאת מפיו – מקוטלגת מראש כשקר כלשהו. אשף התקשורת הטוב בישראל מבין טוב מכולם, שהתייצבות אנשי המקצוע במקומם, עשויה לעשות את ההבדל, אך הוויתור על קשר בלתי אמצעי עם הבוחר, שווה בעיניו לוויתור מרצון על כס ראשות הממשלה. קחו ממנו הכל, אפילו את החיסונים. רק אל תיגעו לו במסיבות העיתונאים.
