גילי יקרה
למה התכוון החכם מכל אדם באומרו "שונא מתנות יחיה"? רק למקבל או גם לנותן שמכתת רגליו בחיפוש אחרי מתנה הולמת, והבטן משקשקת שהמקבל לא ישנא אותה ובגדול?
כבעלת רזומה עשיר של מקבלת ונותנת מתנות אני יכולה להעיד שמדובר באתגר לא פשוט. איך מתאימים מתנות? מה עושים כשהמתנה שאת מקבלת נראית בעינייך כמו חלום בלהות, במיוחד כשנותן המתנה הוא מישהו יקר וחשוב לך?
אין פתרון פלא. לפעמים הישועה מגיעה מהשמיים. "לא אשכח את אחת המתנות המזעזעות ביותר שקיבלתי", סיפרה לי חברה. "אגרטל ענק, גבוה, מגושם, עתיר גילופים, קיטשי ומצועצע להחריד, נטול כל אפשרות להחביאו בגלל הגודל". הגאולה הגיעה כשאחד מבניה בעט בכדור לכיוון האגרטל, והוא התנפץ לרסיסים. "מעולם לא טאטאתי בשמחה רבה כל כך חפץ שבור", היא זוכרת עד היום.
לעומתה, סיפרה לי לאחרונה אישה יקרה, שראתה מתנה או שתיים בחייה, את זיכרון הביקור הראשון שלה אצל חמותה לפני עשרות שנים, כלה צעירונת עם פה על גלגלים. חמותה, אישה כבודה וחשובה, הושיטה לה בקופסה כבדה של פעם שרשרת פנינים גדולות, נדירה ויקרה מאוד. אז בארה"ב, נחשבו תכשיטי פנינים לתכשיטים של מבוגרות, ומקבלת המתנה לא הסתירה את תחושותיה. לפניה שלבשו עווית דחייה, הוסיפה אמרת מחץ: "נראה לי שזה מתאים לך יותר מאשר לי". הייתה דממה, וחמות חכמה שחייכה בנחת. "את צודקת", אמרה וסילקה את הקופסה לחדר השני. "מאז לא ראיתי יותר את הפנינים האלו. היום אני יודעת כמה חכמה הייתה חמותי, ואיך בתגובתה הצליחה להימנע מהרס יחסינו, והם נותרו טובים עד יומה האחרון".
מתנות מחמות בכלל, בתחום התכשיטים בפרט, הן אחד משדות המוקשים המסובכים ביותר עם פוטנציאל–על להרס יחסים. היום זה עובד אחרת. החמות מפנה את הכלה לחנות תכשיטים, שמקבלת תקרת תקציב לתכשיט. פתרנו? לא בהכרח. מה קורה אם בתקציב הקבוע לא נמצא תכשיט לטעם הכלה הנכבדת? ומה קורה אם השרשרת שבחרה הכלה רחוקה מטעמה של החמות כרחוק מזרח ממערב? בזמני מקובל היה לקבל תכשיט לכל חג. החמות או החתן הביאו את התכשיט התורן ללא זכות בחירה. חף מבעיות? לא. מה שאומר, שכמו תמיד בחיים, לכל שיטה יתרונות וחסרונות.
למזלי הרב אהבתי את הרוב המוחלט של התכשיטים שקיבלתי, חלק מהם אני עונדת עד היום והם מחממים את ליבי ומציתים געגועים לחמות האהובה נדיבת הלב והמיוחדת שזכיתי לה. ומה שחשוב יותר, אימי החכמה ע"ה מיקמה את התכשיטים במקום הנכון וגרמה לי לזכור את העיקר. "מהתכשיטים שקיבלתי ככלה וקברתי באדמת מיידנק, היינו יכולים לקנות לך דירה", הייתה אומרת לא פעם. כבת למשפחה עשירה שנישאה לבן משפחה עשירה יותר, זכתה לתכשיטי יהלומים יקרים ונדירים שהיו שווים בעיניה כקליפת השום. מעולם לא כאבה את אובדנם אלא את אובדן נותניהם שנספו. היא לימדה אותי להתמקד ברגש בעת קבלת מתנה. "כמה מחשבה, אהבה ולב השקיעה חמותך היקרה בכל תכשיט שקנתה, יקרי אותם ובעזרת השם תזכי לקבל מבעלך תכשיטים שיקלעו בדיוק לטעמך". פרופורציות.
כשאת מקבלת מתנה, חשבי על העמל שהשקיע הנותן כדי למצוא את המתנה. בפשלות מטפלים בהומור. אנחנו למשל קיבלנו לחתונתנו שישייה של כוסות זעירות לקפה טורקי, שלא שתינו מימינו. כמה צחקנו בכל ערב פסח כשהורדנו והחזרנו אותן למדף הגבוה ביותר בארון המטבח, עד שנשברו אחת אחת.
אין קשר בין עלות המתנה ובין השמחה שהיא מעוררת. את המתנה המרגשת והיקרה ביותר בחיי קיבלתי מדודי, אח אבי ז"ל, אחרי שאבא הלך לעולמו. סידור תפילת שחרית, בתוך שקית חומה פשוטה, שאבא כתב בשואה מהזיכרון, ממנו התפלל ואותו נשא על גופו תוך סיכון חייו במשך שלוש שנים.
לעולם אל תשכחי את השמחה. בקבלה ויותר בנתינה. יהי רצון שתהיי תמיד מנותני המתנות, וגם כאשר תקבלי, זכרי את המיקוד. במילותיו "שונא מתנות יחיה", החכם מכל אדם מתכוון לצניעות של מי שאינם מבססים את חייהם על מתנות. אלו יהיו מושתתי יושרה, רחוקים משוחד. גם אם קיבלת, במיוחד מהיקרים והחשובים בעינייך, זכרי את האדם הנותן, את הזכות להיות מוקפת בהורים, סבים סבתות, אחים אחיות שרוצים לשמח אותך במתנתם. ההנאה ממה שיביאו לך, בין אם מדובר בציור מהגן, עציץ או חפץ יקר, תגדל פי כמה וכמה.
באהבה סבתא
***
סבתא אומרת, סבתא יודעת
פתגם יהודי ותיק מספר על הסבתא שפותחת את דלת בית ילדיה בדחיפה בברכיה, כי ידיה עמוסות מתנות. אין ספק שהמתנות הכיפיות ביותר הן מתנות שנקנות לנכדים ולנכדות. בעזרת השם עוד תזכי לחוויה משמחת זו.
גם בהן, כמו בכל מתנה, יש כללים. אני נוהגת תמיד לקנות מתנה שאני אישית אוהבת, בסימן "לפחות שמישהי אחת תאהב אותה", וגם אז להימנע ככל האפשר מקניית פריטים לעיצוב הבית, ציורים, בושם, איפור, תכשיטים, אלא אם אני מכירה לפני ולפנים את טעם מקבל המתנה. אלו הקטגוריות הקשות ביותר לקליעה לטעם. לא לשכוח לעולם נייר עטיפה במתנה לילדים. פתיחת המתנה חשובה לא פחות מאשר המתנה.
כשנולד במשפחה תינוק שני ויותר, המתנות לגדולים, כולל ההורים, חשובות יותר מהמתנה לרך הנולד. ולא לשכוח להתפלל, שגם אם המתנה לא תמצא חן בעיני המקבלת מנערה ועד זקנה, יברך אותה הקב"ה בחוכמת הלב להודות לך בחיוך מאוזן לאוזן מתוך הבנה למה שהשקעת. ולא רק בכסף.
