שלום שטיינברג כ"ח אב התשפ"ב

מדובר בקטסטרופה. אם היא לא תיעצר בהקדם, אנחנו עלולים להידרדר למשבר פיננסי וכלכלי חמור בכלל ההיבטים

 

רק לפני ארבעה חודשים עמדה ריבית בנק ישראל על 0.1%, כשהריבית הנקובה על משכנתה ממוצעת לדיור הייתה בגבולות 2% לשנה. כיום, ריבית בנק ישראל כבר עומדת על 2%, והריבית הממוצעת על משכנתה בישראל תעמוד בקרוב על כ-4%.

השאלה שרבים מאיתנו שאלו את עצמם השבוע הייתה: כמה זה ישפיע על הכיס שלנו. כלומר: על החזר התשלום החודשי ועל החזר התשלום הכללי.

אז ככה: משכנתה ממוצעת בישראל עומדת כיום על כמיליון שקלים. כאשר הריבית עמדה על כ-2% לשנה, ההחזר על משכנתה בפריסה של 25 שנה עמד על 4,240 שקלים בקירוב. כעת, כשהריבית הממוצעת על משכנתה עומדת על קרוב ל-4%, יעמוד ההחזר החודשי על 5,280 שקלים. המשמעות המעשית היא תוספת של כאלף שקלים (!) בתשלום החודשי.

ואיך זה ישפיע על סך הריבית שנשלם לבנק לאורך כל תקופת המשכנתה?

ובכן, עד לפני מספר חודשים עמד סך הריבית שהלווה שילם לבנק על כ-270 אלף שקלים למשכנתה ממוצעת. אחרי זינוק הריבית יעמוד התשלום על 583 אלף שקלים בקירוב. (החישובים נערכו לפי ריבית קבועה – לא צמודה – למדד בפריסה ל-25 שנה.)

אומנם במסלולים שונים ובתקופות שונות ההשפעה שונה, אבל החישוב הזה מציג נכוחה את גודל הדרמה המתרחשת בישראל בימים אלה.

***

ומה ההשפעה על מחירי הדיור?

ניקח לדוגמה מי שרכש דירה לפני שנה בביתר עילית או בהרבה מקומות אחרים בארץ לעומת מי שקונה היום: לפני שנה הוא שילם על הדירה 1.6 מיליון שקלים פלוס ריבית על המשכנתה בסך 270 אלף שקלים. היום הוא יקנה את הדירה ב-1.95 מיליון שקלים ויידרש להוסיף על המשכנתה תוספת ריבית של כ-570 אלף שקלים. בפועל זה אומר שהוא משלם 650 אלף שקלים נוספים על הדירה ביחס למי שקנה רק לפני שנה.

אם נחשוב על זה כך, נוכל לומר שעלות דירה כזאת עלתה בשיעור של קרוב ל-40% (!) בשנה, גם אם מחיר הדירה עלה רק ב-22%.

מדובר בקטסטרופה. אם היא לא תיעצר בהקדם, אנחנו עלולים להידרדר למשבר פיננסי וכלכלי חמור בכלל ההיבטים. כל בר דעת מבין שכאשר המשכורות לא עולות, ואילו מחירי הדיור עולים ללא מעצורים, יגיע רגע שבו אנשים יפסיקו לשלם משכנתאות, או שדירות תהיינה נחלת העשירים בלבד.

מצב זה יצור עלייה בחדלות פירעון וכינוסי נכסים ויאיים על השוק הפיננסי כולו, כאשר הבנקים נמצאים בסיכון גבוה, וגם כספי הפיקדונות כבר לא יהיו בטוחים. חוסר האיזון הזה לא משפיע רק על ענף הנדל"ן, אלא מאיים בעקיפין על הכלכלה כולה.

ומה הפתרון?

הממשלה תהיה חייבת לעשות מהלכים דרמטיים ומהירים כדי לעצור את הקטסטרופה. ובינתיים אנחנו, האזרחים הקטנים, צריכים לנהוג במשנה זהירות לפני קניית נדל"ן או לקיחת משכנתאות ומימון, שכן רף הסיכון של כל ענף הנדל"ן כיום – גבוה מאוד.

הכותב הוא שמאי מקרקעין ומומחה למימון ומנכ"ל "כוורת" – מרכז מקצועי לנדל"ן