כך משתקות הסנקציות המערביות את הכלכלה הרוסית
בשעת כתיבת שורות אלו עתיד המערכה באוקראינה אינו ברור – חרף הדיווחים על נסיגת הכוחות הרוסיים מאזור קייב. אך מה שכן ברור הוא שהמערכת לא מתקיימת רק בשדה הקרב הפיזי – וזה כנראה מה שפוטין ואנשיו לא מספיק השכילו להבין כשהחליטו לצאת למלחמה.
בעולם מודרני, ממוחשב ומחובר, אלימות פיזית וברוטלית היא רק סוג אחד של כוח. סוג אחר, והרסני לא פחות, הוא הכוח המופעל במסגרת הפרויקט מלחמה הכלכלית.
זה כמובן לא דבר חדש; על רוסיה, כמו גם על איראן, סוריה ומדינות רבות אחרות הושתו בעבר סנקציות, והן שרדו. מן הסתם, הניחו פוטין ואנשיו כי עד שהמערב יזוז אוקראינה תיפול, ולאחר מכן הם יוכלו להתמודד בקלות עם כמה סנקציות חלושות מצד חלק ממדינות המערב המפוצל. אלא שככל שהמערכת הצבאית מתארכת, מתארכת גם המערכה הכלכלית.
הזכרנו כבר בשבוע שעבר את הכוח העצום שיש לסנקציות המערביות על הכלכלה הרוסית, בפרט כאשר מדינות המערב מאוחדות באורח חסר תקדים כנגד רוסיה.
אחד הצעדים שזכו להד תקשורתי נרחב בתחילת המלחמה הוא הניתוק ממערכת ה'סוויפט' העולמית. אלא שזהו אינו הנשק החזק ביותר שהופעל כנגד רוסיה עד כה; עד כמה שהניתוק ממערכת ה'סוויפט' יכול לנתק את רוסיה מהכלכלה העולמית, הסנקציות מטעם הבנקים המרכזיים חמורות עוד יותר. הן עלולות לגרום למערכת הבנקאית והפיננסית הרוסית כולה להתמוטט ולפשוט את הרגל.
התל"ג הרוסי עמד בשנת 2019 על כ-1.7 טריליון דולר (התל"ג במטבע מקומי חלקי השער הרשמי של הרובל). בשנת 2020 עמד הייצוא הרוסי על כ-$379 מיליארד דולר, כאשר כמעט 240 מיליארד מהסך הנ"ל מוצרים הקשורים לאנרגיה (נפט, גז, פחם). היבוא עמד על כ-305 מיליארד – בעיקר מכוניות, תרופות, מטוסים ומזון.
במילים אחרות: כ-40% מהתל"ג הרוסי, באופן ישיר או עקיף, קשור לפעילות של יבוא או ייצוא. כל אלו ייפגעו קשות מהשילוב של סנקציות ה'סוויפט' והבנקים המרכזיים; ירידת הערך של הרובל מגדילה את ההוצאות של אותן החברות, והסנקציות המערביות מקשות עליהן להשיג מטבע חוץ על מנת לסחור בו; אמנם, לבנק המרכזי הרוסי היו לפני המשבר כ-630 מיליארד דולר ברזרבות – אלא שדו"ח של הבנק המרכזי הרוסי למחצית 2021 מלמד כי מהיתרות בסך כולל של כ-630 מיליארד דולר בערך 23%, כ-144 מיליארד דולר, הוחזקו במטילי זהב המאוחסנים אי שם ברוסיה.
כ-14% מהרזרבה, כ-88 מיליארד היו מוחזקים בסין במטבע המקומי. שאר הרזרבות מושקעות במזומן או באיגרות חוב במדינות המערב השונות. הקפאת הנכסים הרוסיים על ידי הבנקים המרכזיים משמעה כי רזרבות אלו אינן באמת קיימות מבחינת המערכת הבנקאית הרוסית.
לא רק נכסי המט"ח אינם קיימים – גם עתודות הזהב העצומות הן חסרות ערך ממשי. מאחר והמסחר הבינלאומי אינו מתנהל בזהב, מאחר ורוב ערוצי המסחר והעברות הכספים משותקים, הדרך היחידה לכאורה להפוך את הזהב לכספים ברי שימוש, הוא שינוע יתרות הזהב לטריטוריה ידידותית יחסית, כמו סין, בתקווה שזו תסכים לממש אחזקות אלו עבור רוסיה.
תרגיל זה הוא לא רק מסוכן, אלא גם לא מעשי בשום טווח זמן סביר. בהיעדר יתרות מט"ח של ממש בבנק המרכזי, גם חשבונות המט"ח בבנקים המסחריים הופכים חסרי ערך, שעה שבעליהם מבקשים, אך ספק מצליחים, לקבלם חזרה לידיהם.
בהיעדר רזרבות וגיבוי של הבנק המרכזי יחד עם קשיים עצומים בקבלת מטח חדש מייצוא, במשולב עם הסנקציות הקשות ונטישה המונית של חברות מערביות, היבוא הרוסי הגיע לעצירה כמעט מוחלטת. הבנקים המסחריים לא יכולים לעמוד בהתחייבויותיהם לבעלי פיקדונות המט"ח, ורוב העסקים העוסקים ביבוא, כ-18% מהכלכלה נסגרו או ייסגרו במהרה, מה שכמובן ייצור אפקט דומינו הרסני על המשק כולו. ככל שהמערכה תימשך, סנקציות חדשות יתווספו ועתודות המטבע הזר של רוסיה יאזלו, כך תתקשה הכלכלה הרוסית יותר ויותר לתפקד.
הכותב הוא מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים
