הגאון רבי שמואל רבינוביץ א' אלול התשפ"ב

 

שר וגדול נפל בישראל. שבר וכאב אפף את רבבות אלפי ישראל עם סילוקו של מרן הגאון הגדול חכם רבי שלום כהן זצוק"ל – ראש ישיבת 'פורת יוסף'. שריד לדור דעה, שהעמיד אלפי תלמידים והאציל מאורו, תורתו וקדושתו על רבבות אלפי ישראל, ורומם את תפארת יהדות בני עדות המזרח לתהילה.

ראש הישיבה זצ"ל קבע את מקום מושבו בירושלים לפנים מן החומה, עוד טרם גורשו היהודים מהעיר העתיקה בשנת תש"ח. לאחר מכן, כעשרים שנה גר בשכונת קטמון, עד ששב עם שחרור ירושלים לעיר העתיקה. אבי יבלט"א ומשפחתי כולה, גרה בשכנותו והכירה את מרן זצ"ל מקטנותו וסיפרה תמיד על שקידתו ועמלו בתורה מאז היותו לאיש.

כשנכנסתי אליו אבדלחט"א היה תמיד מספר לי על סבי זצ"ל ומשפחתו. תמיד התרפק על תורה, יראה, קדושה וצניעות של הימים מקדם.

בהיות מגוריו בסמוך לשריד לבית מקדשנו, כמו גם הישיבה הקדושה 'פורת יוסף' בעיר העתיקה, הגיע רבות לשפוך שיח ותפילה בדמעות שליש בבית השם בענווה המיוחדת לו. היה מיוחד לראותו מצטרף למניין המרכזי של תפילת יום כיפור קטן מדי ערב ראש חודש, אף על פי שבני עדות המזרח אינם נוהגים לומר תפילה זו.

שמתי לב כי לספירת העומר היה לוקח סידור בנוסח אשכנז. הרב הסביר כי הוא מרגיש צורך לומר תפילת 'ריבונו של עולם' שמתפללים לאחר ספירת העומר, בנוסח שבו מופיעה הבקשה המיוחדת "יושפע שפע רב בכל העולמות לתקן את נפשותינו ורוחותינו מכל סיג ופגם…" ללא זה, אמר, עיקר חסר מן הספר.

בגמרא במסכת מנחות (צט) נאמר: אשר שברת ושמתם בארון – תני רב יוסף: מלמד שהלוחות ושברי הלוחות מונחים בארון. מדוע שברי הלוחות מונחים בארון הברית? ומדוע מסתיימת התורה בשבירה זו – כמו שנאמר: "ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל"? ומפרש רש"י: שנשאו לבו לשבור הלוחות לעיניהם, והסכימה דעת הקב"ה לדעתו.

יש לומר, שבאמצעות השבירה אנו מבינים את עוצמתו של השלם. שברי הלוחות מונחים באותו מקום שמונחים לוחות הברית; זה בלא זה איננו אפשרי. רק כאשר נשברו הלוחות הושלמה ההשגה מהי תורה, מהו קניינה, ומהו איבודה ושבירתה. רק מתוך החושך יושג האור, כדברי שלמה המלך: "וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החושך".

היום הזה של הסתלקות המאור הגדול, כשהמוני בית ישראל מלווים את מרן זצ"ל לבית עולמו, אנו מתחילים אולי להבין איזה אוצר היה בראשנו.

"ויצא יעקב מבאר שבע" – "לא היה צריך לכתוב אלא וילך יעקב חרנה, ולמה הזכיר יציאתו? אלא מגיד שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם. שבזמן שהצדיק בעיר הוא הודה, הוא זיווה, הוא הדרה. יצא משם פנה הודה, פנה זיוה, פנה הדרה". בעת החשכה והסילוק ניתן להשיג את משמעות ההוויה שאיננה מושגת בשלמות, אלא אך ורק בעת נטילתה.

***

לפני כעשרים שנה, ביקשנו לבנות עזרת נשים בחלל אולם התפילה – קשת וילסון. פניתי למרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, והוא השיב שמכיוון שהכותל המערבי הוא מקום מרכזי לכלל ישראל בכל מקום שהם, רצוי שהדיון יהיה בהסכמה של רבנים מכל החוגים. הוא הציע את מרן ראש הישיבה לשמש כגדול תורה של עדות המזרח. ואכן כתב לנו ראש הישיבה: "הוצגו תוכניות לשיפוץ קשת וילסון המשמש כמקום תפילה מקורה בסמוך אל הכותל המערבי – שריד בית מקדשינו. שבהן מתוכננת הקמת עזרת נשים בחלקו הפנימי, ועוד. כפי שהתרשמתי, הרי שיש צורך חשוב בהרחבת עזרת נשים, לטובת נשים הפוקדות מידי יום את הכותל המערבי, המעוניינות להתפלל בציבור במיוחד בימות החורף, כאשר לא ניתן להתפלל ברחבה החיצונית. לאחר שהתבקשנו ע"י מרן הגרי"ש אלישיב (זצוק"ל) להביע דעתנו בעניין זה, הננו להודיע בשער בת רבים, כי התכנית מקובלת עלינו".

באותו זמן ביקשנו לפתוח מרכז חינוכי כדי לחבר את דור העתיד אל הכותל המערבי. גם כאן פנינו למרן ראש הישיבה זצ"ל, והוא בא בענוותנותו לראות את זה מקרוב. וכך כתב: "ביקרתי בחפירות החדשות שנחשפו ליד הכותל המערבי, והתרשמתי מפעילותכם המבורכת לחשיפת העבר המפואר של עמינו. כפי שהצגתם, בכוונתכם להרחיב את פעילותכם ולהביא לידיעת הציבור על הקשר העמוק של העם היהודי לדורותיו אל המקום הקדוש אשר מעולם לא זזה ממנו שכינה. ואני מברך אתכם על פעילות זו".

והוסיף: "דורות על גבי דורות נהרו אל הכותל המערבי, לגעת באבניו, ולשאת אל מולו תפילה. המקום הקדוש הזה מרעיד את נימי כל לב יהודי, וחובתנו להביא אליו כל יהודי באשר הוא, כדי שירגיש שהוא שייך למשהו הרבה יותר עמוק. בימים קשים אלו החדרת המורשת והמסורת היהודית בקרב העם ובני הנוער חשובה שבעתיים. והמסר כי אנחנו חוליה בשרשרת דורות מפוארת, הינו חשוב להשיב לב אחים אל אבינו שבשמים".

המאבק על שמירת קדושת הכותל המערבי הכאיב למרן ראש הישיבה והוא הזיל דמעות על חילול הקודש. הוא גילה אכפתיות ודאגה עמוקה. מדי פעם קרא לי אל ביתו לחזק את ידי, ובשיחתו עם יבלט"א הגר"א נבנצל שליט"א כתבו לפני שמונה שנים את מכתב החיזוק שבו מביעים את תמיכתם בפעילות המורכבת בנושא, וכך כתב:

"אוי לנו בעווה"ר כי משנאי ה' הרימו ראש ומבקשים לחלל כל דבר שבקדושה, ועושים בכל הדרכים כדי לפגוע בשריד בית מקדשינו, כדי לטמא את פך השמן הטהור. והחשש כל העת כי יפרצו עוד ועוד בחומות הקדושה עד לבלתי נוכל לבוא בו ח"ו, והוא עושה בעוצמה ובחכמה להרחיקם ולמנוע חילול הקודש. הננו סומכים עליו ומברכים אותו כי יזכה להעמיד הדת על תילה ולשמור על שריד בית מקדשינו שינהגו בו בקדושה ובטהרה".

כבה נר המערבי. אור שהאיר לרבים. העם היהודי בארץ הקודש ובתפוצות מבכה את החיסרון הגדול. בתפילה כי ממרום ימליץ טוב על ישראל שיצילנו ה' מן השעות המתרגשות ובאות לעולם, וישלח לנו את ישועתו בגאולה שלמה ובבניין בית מקדשנו ותפארתנו.

 

צילום: פלאש 90