יציבות שלטונית בעת סערה פוליטית

מדינת ישראל נהנתה בעבר מיציבות פוליטית ברמה סבירה. עד 2019 נערכו 20 מערכות בחירות לכנסת, כך שאורך חיים הממוצע של קדנציה עמד על קרוב שלוש וחצי שנים. מצב זה מנוגד לטענה הנפוצה כי בישראל "נערכות בחירות לכנסת כל שנתיים".

רק במערכת הבחירות שכונתה 2019 סבב א' התקבצו מספר סיבות שיצרו את המערבולת שהכניסה את מדינת ישראל לסבבים בלתי נגמרים של מערכות בחירות. עם הגורמים ניתן למנות את ההחלטה של נפתלי בנט לרוץ במסגרת מפלגה חדשה שהחמיצה ברסיסי אחוזים את אחוז החסימה, ואת אביגדור ליברמן שהחליט במפתיע לא להיכנס לממשלת נתניהו. אילולי ההחלטות הללו של השניים, הייתה קמה ממשלת ימין בת קרוב לשבעים מנדטים שבסבירות גבוהה הייתה מתפקדת ביציבות לאורך זמן.

על פניו נראה כאילו בעיית תפקוד השלטון יכולה להיפתר באחת משתי דרכים – הפסקת ההחרמה האישית של נתניהו או החלטה של נתניהו לפנות את מקומו. אולם בלי קשר למשבר הנוכחי אפשר לשקול כמה דרכים שיש בהן כדי לתרום ליציבות המערכת.

א. בחוק נקבע כי יש להעביר את תקציב המדינה עד לתאריך ה-31 בדצמבר, ואם לא מתקבל תקציב עד ל-31 במרץ, הממשלה נופלת והכנסת מתפזרת. החוק נועד למנוע מהמפלגות הקטנות "לסחוט" את המפלגה הראשית בקואליציה תמורת תמיכתן בתקציב. כבר לפני שנים התרעתי בפני שמעון פרס ושר האוצר דאז בייגה שוחט שהחוק הזה לא משיג את יעדו. הצעתי שבמקום זאת אם התקציב אינו עובר בהצבעה, הוא ימשיך אוטומטית לשנה הבאה על פי חלוקה ל-12 חודשים על בסיס התקציב של השנה הקודמת, תוך הגמשת ההסדר הקיים. כך, למפלגות הקטנות תהיה מוטיבציה להעביר את התקציב החדש. שינוי כזה אז היה מונע את סיום דרכה של ממשלת הרוטציה נתניהו-גנץ שנפלה בשל אי אישור התקציב.

ב. במדינות סקנדינביה לא נהוג לפזר את הפרלמנט. דוגמה מובהקת היא שבדיה שבה תקופות ארוכות הייתה קיימת ממשלת מיעוט של הסוציאל-דמוקרטים, כשמפלגות אופוזיציה תמכו בה מבחוץ ללא התחייבות קבועה. יש לשקול את האפשרות להקשות באמצעות חקיקה את האפשרות לפיזור הכנסת, דבר שייאלץ את מפלגות האופוזיציה והממשלה לשתף פעולה.

ג. כיום הסמכויות של ממשלות מעבר אינן קבועות בכללים ברורים ונתונות לשיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה. התלות של המערכת הפוליטית במערכת משפטית היא דבר גרוע ופסול ומאפשרת למערכת המשפטית לנהל בפועל את המדינה כאשר היועמ"ש מחליט למעשה מה מותר לממשלה להחליט ומה אסור לה. זאת, בניגוד לחקיקה שאינה מגבילה ממשלת מעבר. ניתוק מוחלט של המערכות וקביעת כללים ברורים של סמכויות ממשלות מעבר יאפשרו המשך משילות גם בין מערכות הבחירות.

אין כמובן אפשרות לפתור את כל הבעיות הפוליטיות של ישראל, אך ניתן בהחלט להביא לכך שממשלות יתפקדו גם בעת סערות פוליטיות ללא צורך בבחירות תכופות ומיותרות.

 הכותב הוא עמית בכיר בפורום קהלת