יש אלטרנטיבה

בזמן שהציבור הכללי עסוק בביקורת ובהגנה על בית המשפט, לנו יש את האפשרות לחזק את מקומם של דיני התורה בחברה

מינוי ארבעת שופטי בית המשפט העליון לאחרונה, התקבל במורת רוח בעיני חלק גדול מציבור היהודי במדינת ישראל. על פי מה שהתפרסם, השופטים שנבחרו אינם מייצגים את הגישה השמרנית הרווחת בקרב מרבית האוכלוסייה היהודית במדינת ישראל. הציפייה לבחירת שופטים טובים יותר נכזבה שוב.

האירוע הזה הוא עוד נקודת ציון שלילית בתדמית ההולכת ומתדרדרת של מערכת בתי המשפט, כפי שהיא נתפסת בקרב הציבור בישראל. במדד הדמוקרטיה שהתפרסם לאחרונה עולה כי רמת האמון של אזרחי ישראל במערכת המשפט עומדת על שפל חסר תקדים; על פי הנתונים שהתפרסמו, רק 41% ממשתתפי הסקר היהודים הביעו אמון בבית המשפט העליון. זהו הנתון הנמוך ביותר מאז שנת 2003.

בדברי ההסבר לתוצאות הסקר נכתב כי הוא מושפע מהתפיסה של הציבור הישראלי כלפי מערכת בתי המשפט באופן כללי, והוא נובע בין היתר מחוסר האמון בניטרליות התביעה והשפיטה ובהליך בחירת השופטים.

על רקע הנתונים האלה ולאור הצורך המתבקש למערכת משפט אמינה, וכן בשל הנטייה של רוב הציבור היהודי למסורת ישראל, נראה כי זו השעה הראויה להקים בתי דין פרטיים לדיני ממונות אשר יפרסמו בגאון את משפטי התורה ויתנהלו על פי סדרי דין תקינים ללא תלות ברשויות המדינה, ובכך יחזירו את משפט התורה לכלל העם, כאשר מטרת בית הדין היא לדון בדרכי נועם מתוך פירוט והסברת דיני התורה לבעלי הדינים.

בית דין כזה יפעל בפריסה רחבה בכל הארץ על ידי הבאת דיינים לדון על פי הזמנת בעלי הדין, וכמעשה שמואל הנביא שהסתובב בכל ערי ישראל מדי שנה בשנה.

מעלתו ויעילותו של בית דין כזה מול מערכת המשפט היא גם מהבחינה הרוחנית – שהלא הפסיקה יוצאת מתוך דיני התורה, ולא תלויה בתחושת השופט – וגם בתוקף המשפטי של בית הדין, שכן לפסק של בית הדין יש תוקף חוקי הנובע מחוק הבוררות. כמו כן, יש בפסיקה התייחסות לחוקי המדינה שכידוע נשקלים בהכרעת הדין מכוח מנהג המדינה.

לצורך הפעלת מערך שכזה יידרשו מאות דיינים. למרבה העניין, הם אכן קיימים בנמצא; ישנם מאות רבות של חובשי בית המדרש שלומדים דיינות וזוכים לסיים את לימודיהם בהצלחה רבה. למרבה הצער רק מעטים מהם יזכו לממש את ידיעותיהם כדיינים בבתי הדין הפעילים כיום. זוהי מציאות מעוותת שניתן לתקנה באמצעות שילובם של מאות דיינים בהרכביו של בית הדין החדש הזה, כאשר בכל הרכב ישובץ דיין ותיק שינחה את הדיינים הצעירים ויוסיף להם מניסיונו הרב.

יתרונותיו הנוספים של בית הדין הזה הם בכך שפתיחת תיק ועריכת הדיונים יהיו ללא עלות או תמורת תשלום סמלי. הנגישות והשירות של בית הדין יהיו זמינים ונוחים לכל באמצעים דיגיטליים עדכניים, כאשר הדיונים ייערכו בקרבת ביתם של המתדיינים, בבתי הכנסת המקומיים בכל יישוב ויישוב. המיזם יחסוך משאבים מיותרים של שכירת עורכי דין ובזבוז ימי עבודה, כאשר הדיונים ייערכו בשעות הערב הנוחות.

בית הדין יפעל מתוך כוונה לקרב ולא לכפות, ולכן יציע לבעלי הדין לחתום על בוררות, אבל לא יהיה זה תנאי הכרחי. הוא ייתן בעת הצורך ייעוץ לא מחייב מה דעת התורה בנידון, בתקווה ויצליח לשכנע את בעלי הדינים לקבל את פסק הדין, וכן יציע לערוך תהליכי גישור על ידי הדיינים או מגשרים אחרים מטעם בית הדין. בנוסף יינתן שירות של עריכת חוזים וצוואות על פי התורה התקפים גם על פי חוקי המדינה.

מול מוסדות החוק הכלליים המאבדים את אמון הציבור, ומאידך, העלייה עקבית ברצון הציבור לחיבור למסורת ישראל, חובתנו לפעול שהציבור הרחב ידון על פי דיני התורה. וכפי המובא בחו"מ ח ב. "כל דיין שדן דין אמת לאמיתו וכו' גורם לשכינה שתשרה בישראל".

רמת האמון של אזרחי ישראל במערכת המשפט עומדת על שפל חסר תקדים