יצחק נחשוני
א' אלול התשפ"ב
מַרְאֵה כֹהֵן
לא זכיתי להכיר אישית, פנים אל פנים, את מרן ראש הישיבה חכם רבי שלום כהן זצ"ל, אבל אולי דווקא משום כך זכיתי להכיר את כל פניו. עם קבלת בשורת האיוב על התלמיד חכם, העניו שבענווים מחד גיסא וענק הענקים מאידך גיסא, שיצא יחידי בלילה מן העולם, ביקשתי להכניס עצמי בצל דמותו הטמירה. קיוויתי להירטב משארית דמעות השליש שהיה מזיל בכל עת צרה ומצוקה של כל איש או כלל ישראל, שהרי אין עצבות גדולה מהסתלקותו, אלא שהמעיין יבש.
רכות לב ותקיפות הלכתית שימשו בו יחד, הנהגה והתבטלות, צדק ושלום, תכונה שניחן בה ככהן מיוחס, חסד ואמת שאותה השליך הקב"ה ארצה כאילו רק עבורו. כל אלה התגלמו באיש אחד מורם מעם, עד שהאמת עלתה מן הארץ ושבה לגנזי מרומים.
יתומים היינו מאב החכמה ומבן פורת יוסף.
צידוק הדין בעזרת מעט ממורשת חייו שלא נכלל בדברי ההספד:
צַדִּיק אַתָּה ה'
מרן הגר"ש הכהן זצ"ל היה אחד מעשרה ילדים. שבעה מאחיו ואחיותיו נפטרו צעירים, חלק מהם עוד בעיראק.
וְיָשָׁר מִשְׁפָּטֶיךָ
מי שמתפעל מהקשר הנפשי העמוק שהיה בין ראש הישיבה חכם שלום כהן זצ"ל ובין מרן הגר"ע יוסף זצ"ל, כדאי שידע שהמינקת שלו הייתה… אימו של מרן זצ"ל.
צַדִּיק ה' בְּכָל דְּרָכָיו
אף על פי שהיה בנו של המקובל חכם אפרים כהן זצ"ל, הוא עצמו התרחק מלימוד קבלה כמו מפני אש.
וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו
חכם רבי שלום זצ"ל הוא התלמיד הוותיק ביותר בישיבת 'פורת יוסף' והיה קשור לישיבה כמעט שמונים שנה. חמישים מהן עמד בראשות הישיבה.
צִדְקָתְךָ צֶדֶק לְעוֹלָם
הרבה לפני שהוקמה שס הוביל חכם שלום כהן זצ"ל את הקמת "התאחדות ספרדים שומרי תורה" בירושלים שנועדה לסייע לספרדים להתקיים, לאגד את רבני המזרח ולהתוות את דרכו של עולם הישיבות הספרדי. אחר שהתבססה, הפכה לתנועה שהתמודדה לעירייה ונקראה 'שומרי תורה' וממנה צמחה שס.
וְתוֹרָתְךָ אֱמֶת
בשאלות הפוליטיות אמר תמיד שאריה דרעי הוא המומחה בהן, כמו הרופא בתחומו, וכי עליו, כאיש הלכה, לשמוע את דעתו. בשאלות מדיניות החשיב ראש הישיבה את ההתיישבות אבל סבר שצריך להעמיד מולה את ערך חיי אדם, להימנע מהתגרות באומות ולשקול כל דבר לגופו.
מִשְׁפְּטֵי ה' אֱמֶת
אחרי המתיחות בהר הבית וסבב הלחימה בעזה, נפגש מרן ראש הישיבה זצ"ל עם שגריר האמירויות בישראל, מוחמד אל חאג', ואמר לו שאסור ליהודים לעלות להר הבית. "הנושא של הר הבית לא לנו. הערבים הם השולטים שם", אמר.
צָדְקוּ יַחְדָּו
הרבה לפני שאחרים זיהו את המסוכנות שבנפתלי בנט, יצא נגדו הגר"ש כהן זצ"ל במלים חריפות ביותר. כאשר היה ראש ממשלה אמר: "על מנהיגים נאמר שהם 'מושלים בכיפה'. אנחנו מבקשים מישהו שהכיפה מושלת בו, ולא כזה שמושל בכיפה שלו ועושה איתה מה שהוא רוצה"…
בַּאֲשֶׁר דְּבַר מֶלֶךְ שִׁלְטוֹן
מרן נשיא מועצת חכמי התורה צידד בהליכה עם הימין בלבד והיה אומר כי מנהיג דור לא שוכח את העם שבשדות. "יש יהודים, גם אם הם לא דתיים, יש להם לב למסורת, יודעים מה זה שבת ומה זה הקדוש ברוך הוא. הם מסכנים, שלא מצליחים לשמור את השבת, עדיין, אבל בלב שלהם פנימה מבינים ומעריכים. אלו אנשי הימין. צריך ללכת רק עם הימין".
וּמִי יֹאמַר לוֹ מַה תַּעֲשֶׂה
הוא רתם את כל ההערכה שהייתה אצל גדולי ישראל ובעולם התורה כולו לגדלותו ולאישיותו, כדי לעצור את העימותים שפרצו סביב הכרה בגיור הצבאי. הוא פעל אצל הגרי"ש אלישיב זצ"ל, בבד"ץ העדה החרדית ומול רבנים נוספים בעניין זה. על מיטת חוליו, שעות ספורות לפני פטירתו, פרץ מרן הגר"ע יוסף זצ"ל בבכי והודה לו על שמסר נפשו למניעת מחלוקת. תמיד פעל למנוע מריבות ולהשכין שלום.
וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ
במכתב הפומבי הראשון שפרסם כנשיא מועצת חכמי התורה, הוא קרא לבנות חרדיות לא לפנות ללימודים גבוהים. כאשר נכדתו ביקשה ברכה שתמצא עבודה, הוא אמר לה: "אישה צריכה פרנסה, לא עבודה"…
וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּעַשׂ
היה מגדולי הלוחמים בטלפונים שאינם כשרים. בעצרת לזכרו של מרן זצ"ל הורה לציבור להוציא את המכשירים שאינם כשרים ולשבור אותם.
קָטֹן וְגָדוֹל שָׁם הוּא
חכם רבי שלום כהן זצ"ל אהב מוזיקה ערבית, מקאמים וסלסולים. בשלב מסוים הרגיש כי היא מפריעה לו להתרכז בלימוד, ומאז התנזר ממנה לגמרי.
וְעֶבֶד חָפְשִׁי מֵאֲדֹנָיו
מרן ראש הישיבה זצ"ל לא יכול היה לסבול התעסקות בגשמיות. תמיד אמר שאינו מבין איך יכול להיות שאדם נהנה מהבלי העולם הזה וגם דבק בתורה.
וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית
בשנת השמיטה הקודמת אסר על אברכים להשתמש בהיתר מכירה, בניגוד לעמדה שמופצת בשם פוסקי הלכה רבים מעדות המזרח.
וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ
היה מקפיד לאכול רק אוכל קר. מעולם לא הוסיף מלח או סוכר למאכל כלשהו. כשמזגו לו יין דאג שלא ליהנות משתייתו.
וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ
האמין באמונה שלמה כי יזכה להשתתף בעבודת בית המקדש. "לא צריך לחלום. צריך לעשות. אם נתחזק בתורה ובתפילה – נזכה לזה במהרה", אמר.
לדאבון לב הוא לא זכה, וגם אנחנו לא זכינו.
ה' הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ.
2.
(א)גו"י אל (א)גו"י חרב
תוך שאני ממתין לתוצאות פגישת צוותי המו"מ של דגל התורה' ו'אגודת ישראל', האמורים לדון בשאלה 'האידיאולוגית' האם ובאיזה מחיר ניתן למנוע את המשך הפצת איומי הסרק על פילוג העומד להתרגש על המחנה, נפל לידי פרסום של חדשות 'וואלה' והבהיר לי שאני, בעצם, משחית את זמני לריק. הקרב כבר הוכרע לטובת ח"כ משה גפני, והוא נבחר להנהיג את 'יהדות התורה'.
איך פספסתי את העשן הלבן?
במודעת הענק המתפרסת על פני עמוד שלם, משובצות תמונותיהם של כל ראשי המפלגות המתמודדות. דרעי, ליברמן, גנץ, עבאס, טיבי ומירב מיכאלי, בן גביר וסמוטריץ.
אין ספק שהם מבינים בפוליטיקה. מרצ, למשל, שבה לא הוכרע עדיין לפני פרסום המודעה מי יעמוד בראש, לא מיוצגת במודעה עם תמונת המנהיג/ה.
ומה באשר ל'יהדות התורה'? שם כן נקבע בחדר העריכה של 'וואלה' כי גפני הוא שיוביל.
הקרב בין הליטאים לחסידים הוכרע על ידם לטובת גפני, ורק תמונתו מתפרסמת. גולדקנופף הפסיד אצלם.
אתם יודעים מה? נלך בראש שלהם. נניח, ואפילו רק היפותטית, ש'דגל התורה' הכינה טוב טוב שיעורי בית, והיא אכן הצליחה לשכנע את 'אגודת ישראל' שהייצוג הליטאי ברשימה לכנסת חייב להיות גדול יותר משל החסידי, והם יהיו מוכנים 'להתפשר' על ראשות הרשימה וארבעה נציגים מתוך שבעה, לעומת שלושה של 'אגודת ישראל'. נניח. מהיכן יביאו ארבעה מועמדים ליטאיים?
גפני, כידוע, אינו ליטאי אותנטי, ולבושו בשבת הוא כשל גדול החסידים. אורי מקלב, החבר בצוות המו"מ, הוא נצר למשפחה מפוארת ושורשית של חסידי קרלין, וגם מקורותיו של יעקב אשר נמצאים בפלך חסידי ולא בנובהרדוק או קובנא.
נותר, אם כן, רק יצחק פינדרוס. שורשיו נטועים בקהילת הרב זילברמן בעיר העתיקה, שלא היה ממש ליטאי אלא 'יקה', אבל היה 'מתנגד'.
מיהם, אם כן, עוד שלושת הנציגים שאמורים לייצג את ה'עליונות' הליטאית?
ייתכן, שאם תיענה תביעת 'דגל התורה' להפר את ההסכם שעליו חתמו, ויתקבלו תביעותיהם, הם יעמדו בפני בעיה רצינית, כשלא יוכלו לספק את שהם עצמם דורשים – ייצוג הרוב על ידי נציגות ליטאית טהורה.
אני מוכן לתת להם, ללא תמורה, רעיון שיצמצם את הבעיה, לפחות במועמד אחד. אם ב'דגל התורה' יצליחו לשכנע את… יעקב ליצמן לחזור לרשימת המועמדים לכנסת, דווקא הוא עשוי לפתור חלק מהבעיה. ליצמן, כן ליצמן, היה במוצאו ה…ליטאי המקורי היחיד ב'יהדות התורה'.
עכשיו הכל מתחרבש. מתברר שכשליצמן היה ראשון ברשימה, ניצב בראשה ליטאי ולא חסיד, כפי שסברנו. חייבים, אם כן, לחשב את כל המסלול מחדש.
3.
ותשובה ברוב רועץ.
אלול.
היכלי התורה מתמלאים שוב. עוד מעט ייבקע מתוכם קול התורה במלוא העוצמה וייספג במקום שעוד נותר בין כותלי הישיבות. זהו ה'זמן' שהוא אומנם הקצר מכל הזמנים בישיבות, אבל המרוכז ביותר.
אם על 'זמן הקיץ' ו'זמן החורף' נהוג לומר כי 'לכל זמן', הרי שעל 'זמן אלול' ייאמר – "לקול זמן". זהו זמנם של קולות התורה הנמהלים עם אלה של התפילה, זמן של רחמים, סליחות שקול השופר מעורר ומחריד את הלבבות לקראתן. זמנה של התשובה.
מהי תשובה? – זוהי שאלה פרטנית שתטריד כל אחד מאיתנו ב-40 הימים הבאים עד לסוף ה'זמן'. נקודת המוצא היא הכרה בחטא, משם ממשיכים לחרטה, עזיבת החטא, כמובן, ואחריהן וידוי וקבלה לעתיד. קריטריונים לגמרי לא קלים, אבל מי שמתאמץ לעמוד בהם, שלב אחר שלב, הוא שראוי להיקרא "בעל תשובה".
לצה"ל יש כללים משלו להכיר במי שחזר בתשובה, שאין להם שום קשר לדרישות שמוכרות לכל יהודי המחפש את הדרך לשוב בתשובה. הם לא עולים בקנה אחד עם אף אחד מהשלבים המוכרים לכולנו.
על פי הכללים הצבאיים לא כל אחד זכאי לחזור בתשובה מדרכו הרעה, או מדרך אבותיו, רק 'יחידי סגולה', שהגיעו לרמה הגבוהה ביותר של עשיית חטאים, זכאי לצאת זכאי בדין.
בפק"ל העבודה הצה"לי שהגיע לידי השבוע, הופתעתי לגלות כי רק מי שהוא בעל רקע חילוני לחלוטין, יוכר על ידי צה"ל כ'בעל תשובה'. למעט מי? למעט מי שלמד, למשל, בילדותו בבית ספר ממלכתי דתי, גם אם הוריו חילוניים לחלוטין.
אם ההורים בחרו לשלוח אותו לגן או לבית ספר יסודי דתי, מטעמי נוחות, קרבה לבית, חוסר מקום בבית הספר הממלכתי הרגיל או משום שהעלות הייתה פחותה יותר, הוא לא יוכל להיחשב ברישומי הצבא כבעל תשובה, ולא יוכל ללמוד בישיבה. גם אם הילד נשלח לבית ספר דתי כדי שיספוג מעט מסורתיות וילך עם סבו ל'סליחות' באשמורת הבוקר, כדי לכבד אותו ולשתות עמו קפה מהביל, הוא 'הוכתם' לכל ימיו ולא יוכל להשתחרר מ'טעות' זו שעשו הוריו ולחזור בתשובה. הוא לא יוכל לקבל מעמד של 'בעל תשובה' לעולם.
מי עוד לא מקבל הזדמנות מצה"ל לשוב מדרכו הרעה, להתחרט על מעשיו, או אפילו ממעשי אביו, ולקבל עליו שלא לחטוא בעתיד? מי שהוריו נמנים עם הרבים שלדאבוננו מסתפקים ב'קידוש' בליל שבת, סעודת שבת עם חלת ויז'ניץ טבולה בחריימה, או בציר של גפילטע פיש עם גזר על הראש, ובסיומם פונים לחלל את השבת. גם לא בנים לאוהדי ה'כדורגל' המושבעים, שמשכימים קום כדי לפקוד את בית הכנסת ולהריח מהנענע או מהעלים הריחניים האחרים, ומשם רצים אחר הכדורים למגרשים ולאצטדיונים.
צה"ל מגדיר בית שכזה כ…"בית שומר שבת", ואחד מילדי המשפחה כי ירצה לחזור בתשובה שלמה, לשמור שבת כהלכתה, לדבוק בתורה ובמצוות וללמוד בישיבה לבעלי תשובה, יוכר כבעל תשובה על ידי בורא עולם, שוודאי יסלח לו, אך לא על ידי צה"ל, שם התנאים קשוחים יותר. אצלם, הוא מוכר כמי ששמר שבת גם כשצפה בשבת אחר הצהריים במשחק 'ביתר' או 'הפועל', ולא משנה את מי הוא אוהד.
צה"ל עושה 'שבת' לעצמו…
מי יודע, אולי על פי מדדי ה'תשובה' הללו, כאשר צה"ל מודיע כי תבוא תשובה הולמת על התגרות מצד האויב, בעזה או בצפון, הוא גם לא מתכוון ל'תשובה' על פי המושגים שלנו, ויש לו 'תשובה' משלו…
4.
חורבן בבית
אל תופתעו אם אומר לכם שאני בעד מימוש איומי שביתת המורים עד תומם ודחיית פתיחת שנת הלימודים לכמה שיותר זמן. לא שאיני חפץ שדרישותיהם המוצדקות של המורים להיטיב את שכרם, יתמלאו וכמה שיותר מהר. גם אשתי מורה, ואני יודע כמה השקעה ואחריות מחייב התפקיד הזה. למרות זאת, אני סבור שכל יום שתלמידי החינוך הממלכתי, בעיקר בתיכונים, לא יגיעו לבתי הספר, הידע שלהם לא ייפגע בכלל, אבל לפחות הוא לא יעוות.
לנו, החרדים, הם מטיפים, השכם והערב, ללמוד את המקצועות שהם בחרו להגדיר אותם "לימודי ליב"ה". אבל, כאשר מדובר בהם, אפילו המוסר הכפול נמצא בשיעור חופשי, ומשחק לו בחצר בהדיפת נושאי לימוד הכרחיים ומחויבים.
ייתכן שבהצעה שהעלו השבוע נציגי האוצר של ליברמן, לצמצם את ימי הלימוד לחמישה ימים, יש דווקא מן החיוב. לא רק מהסיבה שאותה כבר מניתי, שכל יום שבו לא יפקדו את בתי הספר, יצמצם את הפגיעה בחינוכם של בני הנוער, אלא משום שיש סיכוי שההצעה הזו תעביר את מסת השחתת הזמן בבילויים, מערבי שבת, לימי חמישי. זה עשוי להתברר כרווח נקי.
אלא שהתוכנית שמציע האוצר מדברת על צמצום הלימודים ביום שישי רק מספר פעמים בשנה, ועל חשבון… תענית אסתר ואסרו חג. ההצעה מעוררת התנגדות, גם משום שאלה שהיא הונחה לפניהם להכרעה, פשוט אינם יודעים מהי 'תענית אסתר' ומהם ימי 'אסרו חג'.
בשנת הלימודים הזו, יבוטלו לראשונה בחינות הבגרות בתנ"ך, היסטוריה יהודית, ספרות ועוד שורה של מקצועות ש…קשה למצוא להם מורים שיודעים ויכולים להעביר את החומרים לתלמידים. במקום בחינות, יתבקשו התלמידים לעשות 'עבודות' במקצועות שהם ייבחרו בהם והמערכת תסתפק בכך. הטרוניות וההתנגדויות הרבות נגד ההחלטה לא זכו לשום התחשבות, וה'רפורמה' יוצאת לדרך.
אלא שלפתע פתאום התעורר אצל קובעי המדיניות רגש הרחמנות היהודית על התלמידים, ומילא את הריקנות שנוצרה כתוצאה מביטול לימודי התנ"ך. כך התעורר החשש שהכנת העבודות על ידי התלמידים תגבה מהם זמן 'יקר' מדי שאותו יכלו להקדיש ל'דברים חשובים' אחרים שהם מאוד טרודים בהם, והיא תטיל עול קשה מדי על התלמידים. מה עושים, ואיך מקילים עליהם עוד? מוחקים כמה נושאי לימוד חשובים נוספים, אבל הפעם לא מקצועות שלמים אלא פרקים בתוכם.
המקצוע שנבחר לתלוש ממנו חלקים הוא היסטוריה. ישבו ה'חכמים' על המדוכה ולאחר זמן קצר הגיעו למסקנה שאת זקנו של הרצל אסור לקצץ, אי הכרת ארגון המחתרת ניל"י עלולה לחזק, חלילה, את הטוענים כי הם אינם מאמינים בראשי התיבות של הארגון שהוא – "נצח ישראל לא ישקר", והם כן משקרים.
וכך גובשה התוכנית השערורייתית שמבטלת החל מהשנה את פרק הלימודים בהיסטוריה העוסק ב… חורבן בית שני.
בעיקרון הם צודקים – די לנו עם חורבן בית אחד, במיוחד כשהוא מלווה בחורבן חדש שהם מביאים איתם לחינוך ילדי ישראל. מי צריך לדעת על כורש, הורדוס, בר כוכבא עזרא, נחמיה גזירות אנטיוכוס, החשמונאים ומצדה, כשיש את הרצל והשלטון העותמאני?
לעומת כל המועדים והתעניות האחרים בלוח העברי, לאלה שקשורים לחורבן בית המקדש, ובעיקר תשעה באב, לא נחשפים תלמידי בתי הספר, משום שהם חלים בחופשת הקיץ. למרות זאת, דווקא בימי ה'נחמה' השנה, החליטו במשרד החינוך למחוק אותם בכלל, לא רק מלוח השנה, אלא מלוח הכיתה.
ההחלטה האווילית, המקוממת וה'היסטורית' הזו עוד תיחקק ברשימה המתארכת של בורות התלמיד הישראלי, והיא תתגלה כאחת מהכואבות בתולדות עם ישראל.
אין לי מושג
רבי לייב בעל הייסורים
ערב שבת פרשת ראה, שהוא גם ערב ראש חודש אלול, מביא עימו סגולות נדירות, להמונים המתכוונים לעלות לציונו של רבי לייב בעל הייסורים שבצפת. מסורות התפילות על קברו שליד בית העלמין הצבאי בעיר המקובלים, בערבי שבת לאחר חצות, ויותר אם הוא חל בערב ראש חודש, היא עתיקת יומין, וכשאלה מתקבצים אל תוך ערב ראש חודש אלול, היא מקבלת משנה תוקף, וזו הזדמנות שלא כדאי לוותר עליה.
על דמותו של רבי לייב בעל הייסורים לא ידוע יותר מדי. בתחילת דרכו הוא היה מוכר כרבי לייב מטערקיש-מאהילוב, מגדולי תלמידיו של בעל התניא. היה ממייסדי קהילת חב"ד בחברון. הכינוי 'בעל הייסורים' ניתן לו בשל הייסורים הרבים שעבר בחייו, ויש היודעים לספר כי קיבל אותם עליו בעקבות מקרה שבו דיבר סרה ברבי נחמן מברסלב.
לקראת זקנתו עבר מחברון לצפת ונפטר שם זקן ושׂבע ימים. לפני הסתלקותו הבטיח לעזור לכל מי שיזדקק לישועה וישתטח על קברו, באמירת כל התהילים ברציפות בערב שבת אחרי חצות ובפרט ביום שישי החל בערב ראש חודש. זאת, נוסף על יום הסתלקותו החל בט"ו במרחשוון.
צל"ש
רבבות ציונים לשבח מוענקים בזה לבני הישיבות המסולאים מפז שעם תחילת 'זמן אלול' שבים להגות ולעמול בהיכלי התורה. כשאנחנו נתחיל לשאול ולבקש פעמים ביום "שבתי בבית ה'", הם כבר יהיו שם עבור כולנו. צל"ש וחילכם לאורייתא.
צל"ג
את הציון לגנאי למשרד הפנים ולעומדת בראשו השרה איילת שקד, עיכבנו ודחינו משבוע לשבוע, משום שהאמנו להבטחות שמחדל הנפקת דרכונים למבקשים לצאת לחו"ל, אוטוטו ייפתר. לקראת סוף 'בין הזמנים' והחופש הגדול, מתברר שלהבטחות לא היה כיסוי, ומי שמבקש להזמין דרכון נאלץ להמתין לתור בלשכות השונות ברחבי הארץ חצי שנה. עד אז, במקום שהמדינה תפצה את האזרחים על חוסר המעש, היא דורשת מהם תשלום של לפחות 400 שקל אם ירצו להסתפק בדרכון זמני. כאשר איילת שקד תשוב ותתלונן על שהאופוזיציה לא נתנה לה לקדם את נכונותה של ארה"ב לבטל את הצורך בוויזה לישראלים, והביצוע נדחה לפחות בשנה, תשאלו אותה מה שווה הוויתור על הוויזה בכניסה לארה"ב, אם הישראלים לא יכולים לצאת מהארץ בהיעדר דרכון. הגדלנו את מנת הגנאי, והיא ניתנת היום למשרד הפנים גם על התפקוד 'על הפנים' וגם על פיזור הבטחות שווא שהפתרון קרוב.
טריוויה
'מכון ירושלים לחקר ישראל' פרסם מחקר על בעלי תשובה. אנחנו לא מתכוונים לחתום על אף תובנה אחת שהתקבלה בו, אבל לקראת חודש אלול מרשים לעצמנו להתייחס לפרט טכני אחד שמצאנו בו: איך הגדירו עצמם רוב בעלי התשובה שהשתתפו במחקר?
- חרדי
- בעל תשובה
- דתי
- בעל תשובה חרדי
תשובה:
תשובה 4 היא הנכונה. לדברי עורכי המחקר, 70% ממשתתפי המחקר הגדירו עצמם בעל תשובה חרדי, 29% הגדירו עצמם חרדי, בלי להזכיר שהם בעלי תשובה ורק אחוז אחד השתמשו בהגדרות אחרות כמו חרד"ל, מסורתי או הגדרה אחרת.
