כך יכולה הממשלה להילחם ביוקר המחיה

לא צריך להשלים עם יוקר המחיה • הוא תלוי במדיניות הממשלה

על יוקר המחיה נשפכו לאחרונה הרבה מילים של שרי ממשלה, פרשנים ואנשי תקשורת. לכן, לפני הכל, אני מבקש להיות ברור ביחס לשאלת האחריות על יוקר המחיה: יוקר המחיה תלוי במדיניות הממשלה!

כל כלכלן מתחיל יודע לומר, כי יוקר המחיה הוא משתנה התלוי במגוון משתנים כמו תוצר לנפש, שער החליפין, רמת התחרותיות, פתיחות לייבוא, רמת פריון, רגולציה, ביורוקרטיה ועוד. אבל אלו תלויים בשני משפיעים מרכזיים: הראשון הוא שינויים בשווקים, אבל השני והחשוב יותר הוא מדיניות הממשלה.

הממשלה היא זו שאחראית לקבוע מדיניות בנושא המס, בנושא ריכוזיות, מדיניות הפחתת רגולציה וסביבה עסקית, מדיניות המשפיעה על מחירי תשומות הייצור, מדיניות ביחס ליבוא סחורות ומוצרים. ##שרי ממשלה לא יכולים להסתפק בכתיבת מכתבים לחברות עסקיות, או לתת זיכוי בנקודת מס כפלסטר על בעיית יוקר המחיה. במקום אלו – חובתם להשתמש בכלי המדיניות.## בפגישה עם שר האוצר, נגיד בנק ישראל ובכירי המשק, הצגתי את דרישות הנשיאות לפעילות הממשלה להורדת יוקר המחיה במיקוד בארבעה נושאים:

הראשון, הוא עדכון חוק עידוד השקעות הון. ##זהו חוק לא אפקטיבי ומפלה, שמבזבז מיליארדים המשולמים מכספי ציבור שמנותבים ל'סיוע' למגזר ההייטק הפריוני ממילא וזה שמעסיק רק 10% מהעובדים במשק.## שר האוצר צריך להתאים את התוכניות הקיימות לעידוד חדשנות ואימוץ טכנולוגיות גם עבור התעשייה המסורתית, ענפי המסחר והשירותים – אלו שמעסיקים את רוב העובדים במשק. בנק ישראל עצמו הוציא דו"ח לממשלה ביוני 2021 ובו הוא כלל המלצה לבטל בהדרגה את ההעדפה הגורפת במיסוי ובמענקים לחברות מייצאות ועל בסיס ענפי, ולהתאים את התוכניות הקיימות לעידוד חדשנות עבור ענפי המסחר והשירותים.

הנושא השני שדרשתי להתערבות הוא ריכוזיות במשק; באמצעות רשות ההגבלים העסקיים יש להכריז על מונופולין במקומות בהם קיימת נוכחות שוק לא מידתית החוסמת תחרות.

הנושא השלישי הוא התערבות הממשלה בחוסר היעילות של הנמלים אשר גורם לעליית מחירים חריפה במחירי התובלה הימית. ##התובלה הימית היא עורק ההזנה הכלכלי של כ-99% מסך תנועת הסחורות במדינת ישראל וממנה. חוסר היעילות בנמלים מוערך בכחצי מיליארד שקל בחודש, אשר מכבידים מאוד על העסקים ומגולגלים למחיר לצרכן הסופי.## המדינה יכולה למצות ולממש את סמכותה כרגולטור באמצעות גוף מדינתי עלום במשרד התחבורה ששמו הרספ"ן, כדי להבטיח את יעילות עבודת הנמלים.

לבסוף, הדבר האחרון הוא הפחתת רגולציה ובירוקרטיה של המדינה עצמה. אחד הגורמים המשפיעים ביותר על עליית המחירים היא הממשלה עצמה, על ידי רגולציה ובירוקרטיה עודפת. לא די בהכרזה על הקמת הרשות לרגולציה כגוף פנים ממשלתי; זהו פשוט עוד גוף של פקידים שיתווסף על עשרות אלפי הפקידים הקיימים. הפחתת הרגולציה צריכה להיות כחלק ממדיניות כוללת – לרבות טיפול בהצעות חוק שיש להן השפעה כלכלית על המגזר העסקי, לרסן במקור את הפקידות במשרדי הממשלה שלא מפסיקה להטיל נטל מיותר ויקר על פעילות השוק, ולבסוף היא גם נדרשת לפתרון לגל העכור של תובענות ייצוגיות אשר יוצרות נטל חריף ובלתי סביר על העסקים בישראל.

לסיכום, כשאתם מתדלקים או קונים בסופר, אל תתפלאו שזה יקר. כולנו כאחד צריכים לומר לממשלה – החיים שלנו יקרים מדי כדי שנסכים שלא תיקחו אחריות!

הכותב הוא יו"ר נשיאות המגזר העסקי

לסיכום, כשאתם מתדלקים או קונים בסופר, אל תתפלאו שזה יקר