הרב אליהו גוט ט"ז אב התשפ"א

1

שבת 'נחמו' היא אתגר הרבה יותר גדול מאשר שבת 'חזון'. כמה טבעי להתאבל – החורבן עוד מוטל לפנינו, ויש שאף מסייעים להוכיח זאת. כדי להינחם – זקוקים למאגרי אמונה וביטחון, כפי שרק לעם ישראל יש.

בדינר לטובת בית הכנסת של קרלין בביתר שר הילד יונטי קליין (שנפצע אנושות בקרלין בערב חג השבועות והחלים בניסי ניסים) שקרוי על שם סבא רבא – הבעל מנגן, הגראמר והמלחין האגדי הגה"ח רבי יום טוב ארליך ז"ל – בלחן קרלינאי עתיק מילות אמונה עוצמתיות שכתב דודו המוכשר ר' משה ארליך – בעקבות 'אתה נגלית' מ'שופרות' העוסק במתן תורה. תרגמנו, ברשות המחבר, מאידיש:

אַתָּה נִגְלֵיתָ בשעה המרוממה

עַל עַם קָדְשְׁךָ לְדַבֵּר עִמָּם

דיברת אלינו, כל אחד ראה ושמע

על עם קודשך, בהתאסף ראשי עם.

מִן הַשָּׁמַיִם נתת לנו לשמוע

רצית לעצור לנו את השמחה

וְנִגְלֵיתָ עלינו בְּעַרְפְּלֵי טֹהַר.

 

הָעוֹלָם כֻּלּוֹ עבר טלטלה חָל מִפָּנֶיךָ

אף אחד לא בטוח בשום מקום

כולם חָרְדוּ מִמֶּךָּ, חרדו ממך.

גילית לנו, זאת ראינו

נשמות צעירות לקחת אליך.

 

למדנו היטב את הדיברה הראשונה

אנוכי ד', קיבלנו שיעור באמונה

וַתַּשְׁמִיעֵנוּ אֶת הוֹד קוֹלֶךָ

נתת לנו בחג השבועות

שיחת מוסר בפרטות.

 

בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים

הצפירות נשמעו ממרחקים

והקולות, כמו משופרות,

האורות המהבהבים כמו הברקים

חטפנו ממך מכה חזקה

בחורים צעירים, ילדים רכים

בניסי ניסים, רק אלו היו הנזקים.

 

2

גילינו על המדפים מוצר חדשני – שוקולד עם עוגיות. וואו. ממש עוגיות. גם גלידה עם עוגיות יש. עוד מעט לבטח ייצרו אבטיח עם עוגיות, עוגיות עם עוגיות, ועוגיות בטעם עוגיות. הם צודקים, היצרנים והמשווקים. האדם מצפה לחדש, לבלתי צפוי. אבטיח עם גרעיני משמש – הרבה יותר מעניין מאשר אבטיח עם גרעיני אבטיח (שלא לדבר על כמות האג'ואים/גוגואים). ומה עם שוקולד ממולא בפתיתי במבה או גלידה בטעם (וריח) ביסלי גריל?

ימי החופש נועדו בדיוק לזה. אנשים מייסרים את עצמם במסירות נפש כדי להשיג קצת סנדוויץ' בטעם חול, חוף עם נגיעות מדוזות וקרטיב בציפוי קרם שיזוף. הכל הולך, העיקר לא מלומדה. זה משעמם. מזה יש לנו מספיק כל השנה. הם צודקים. האדם מצפה לחדש, לבלתי צפוי. זה מסעיר, זה יוצר חוויות וזיכרונות, זה ממלא את מצבורי האנרגיה מחדש.

לפעמים הקב"ה מוציא את העולם כולו ל'חל"ת' לתקופה ממושכת – השאלה היא, האם אנו מפנימים מה התפקיד שלנו בעת שכזו. הגל המתחדש, ששוב מחלץ מפי המומחים הצהרות 'איננו יודעים דבר'. אבל אנחנו יודעים. הקב"ה שוב מנער אותנו. הוא עדיין רוצה שנחשב מסלול מחדש.

 

3

לרגל 'בין הזמנים', שיעור כללי בעניין 'לשיטתו' והמסתעף:

יש לדון האם לשיטתה של שרת החינוך, הדורשת לפטר בכירה במשרד הבריאות, כי היא חולקת על הגישה החדשה במלחמת הקרונה – הכלה ולא סגרים – זה גם כלפי הציבור החרדי המעוניין להמשיך ללמוד תורה, או שיש לחלק. עוד יש לדון האם לשיטת השר לביטחון פנים בעניין העלייה להר הבית ש"הסטטוס קוו ממש לא השתנה" – זה גם בסטטוס קוו בענייני שמירת שבת בפרהסיה הציבורית וכל שאר ענייני הדת, או שגם כאן יש לחלק.

שאלה נוספת: האם לשיטתו של לפיד בעניין הגדרת אנטישמיות החדשה הכוללת כל סוג של שנאה, יכול להיות ש'בן אנד ג'ריס' מרגישים בין כה וכה אנטישמים, כי הם שונאים, למשל, צבועים? ולשיטתו, האם מי ששונא גלידה, גם הוא סוג של אנטישמי. לפיד גם מגדיר לשיטתו כמגדיר ההגדרות איך מתייחסים לקדושת הכותל. אולי הוא בכלל מגדיר בעצמו גם מהו הכותל ומהי קדושה.

לדעת 9% מיהודי ארה"ב אין למדינת ישראל זכות קיום ולדעת רבע מהם מדובר במדינת אפרטהייד. לשיטתם, כרפורמים, הם בטח מגדירים 'אפרטהייד' או 'זכות קיום' בעצמם.

ושאלת השאלות האם 'התו השמח', כחיקוי מנדטורי ל'חג ההפקרות' הבריטי, קשור לשיטתם ביחס לקדושת חיי אדם, בפסק הדין לחיי התינוקת אלטע פיקסלר?