כספים לניצולי השואה

קבלת כספים לניצולי השואה ויורשיהם רלוונטית גם היום

ערב אחד מצלצל אצלי הטלפון. על קו הטלפון הנכדה של הרב יהודה, ניצול שואה בן 95. "סבא נפטר אתמול", היא אומרת, "ואני מתקשרת אליך כדי לומר לך שוב – תודה!"

זכרתי היטב את הסיפור של הרב יהודה; שלוש שנים קודם נכדתו התקשרה אלי וסיפרה שסבה מקבל ממשרד האוצר סכום כסף מינימלי כגמלת ניצולי שואה. בשל מצבו הרפואי המתדרדר, שלחה הנכדה בקשות להעלאת סכום הגמלה, אך כל בקשותיה נדחו ובשל כך היא פנתה לעזרתי.

לאחר שסיפרה לי את סיפור גלגוליו של הסבא במהלך השואה, הצעתי לה לפנות גם לרשויות בגרמניה על מנת לקבל פנסיה עבור עובדי הגטאות, אך היא הייתה ספקנית לגבי מידת ההצלחה לקבל כסף מהגרמנים. בסופו של דבר, הגרמנים אישרו את הבקשה והסבא זכה רטרואקטיבית לסכום שהגיע למעל 200 אלף שקלים, ואִפשר לסבא לחיות את שארית חייו ביתר הרווחה.

סיפור זה הוא אחד מני רבים. מסתבר שניצולים רבים אינם מממשים את זכותם, ורבים מבני הדור השני לניצולי השואה אינם מודעים לכך שגם הם זכאים לפעמים לכספים.

חשוב להדגיש, שבניגוד לפרסומים מוטעים בדבר "פיצויים לדור שני", הדור השני זכאי רק לממש את הזכויות של הניצולים או של בני/ות זוגם שלא מימשו את זכותם ולהיכנס לנעליהם כיורשים. לפיכך, על היורשים לבדוק זאת על ידי עו"ד ואנשי מקצוע בתחום, שכן ייתכן וההורים החלו בטיפול והפסיקו באמצע ההליך. ייתכן גם שניצולי שואה רכשו תוכנית פנסיה בשנות ה-80 ומקבלים בשל כך סכומים לא מבוטלים כפנסיה גרמנית, אך מגיעים להם כספים נוספים על תקופת שהותם בגטו.

בעשור האחרון היו התפתחויות רבות בנושא, ומפעם לפעם מקומות שלא הוכרו מלכתחילה קיבלו מעמד של גטאות. לכן כדאי לבדוק את זכאותם של קרובי המשפחה שחיו באותם מקומות בזמן השואה.

בשנת 2002 חוקק הבונדסטאג הגרמני את 'חוק עובדי הגטאות', שמטרתו הענקת כספי פנסיה בגין עבודות שביצעו ניצולי שואה אשר שהו בגטאות בתמורה למזון או לסכומי כסף זעומים.

צריך להבין שלא מדובר בפיצויים – אלא כסף שמגיע עבור עבודה כביכול שעשו בגטו. זכאות זו משמעותה שניצול שואה או יורשו, במידה והניצולים נפטרו לאחר יוני 2002 יקבלו קצבה מביטוח לאומי בגין עובדת היותם ניצולי שואה, זכאים כיום, לקבל תשלום רטרואקטיבי מ-1.7.97, שמסתכם לעיתים בעשרות אלפי יורו.

בתחילה הכירו בזכאותם של ניצולי שואה במקומות הידועים, המפורסמים והמוכרים כגטאות בשליטת הגרמנים. בהמשך נעשו תיקונים בחוק שהכירו אף במקומות שהיו רק בהשפעת הגרמנים, כגון: צ'רנוביץ ורומניה, וכן הוכרו יוצאי ברטיסלבה וגטאות סלובקיים נוספים, כמו גם יוצאי וינה, גטו סופיה ובמקומות רבים נוספים בבולגריה.

בהמשך אושרו ברומניה מקומות רבים שהוכרו ב'רשימת הגטאות' ותושביהם זכאים לתשלום קצבאות עבור העסקתם בגטו.

כל ניצולי אותם מקומות שעבדו בתקופה זו גם ללא כפייה, זכאים למענק חד-פעמי בסך 2,000 יורו על עבודה בגטו, כמו גם לביטוח סוציאלי גרמני רטרואקטיבי החל משנת 1997, אף אם אותם ניצולי שואה כבר אינם בחיים.

בימים מאתגרים אלו אני פונה לילדי הניצולים בקריאה: עזרו להוריכם לממש את זכויותיהם – מדובר בסכומי כסף משמעותיים ביותר! מלבד עשיית צדק היסטורי, מחובתכם לסייע להם לחיות את שארית חייהם בכבוד.

ונסיים בסיפור; לפני כעשר שנים פנתה אלי אישה גלמודה שסיפרה לי על מצבה הכלכלי הקשה וביקשה שאעשה משהו למענה. התברר כי היא ניצולת שואה צעירה מדי, שכן בשואה היא הייתה רק כבת ארבע שנים.

לאחר עלעול במסמכים שהביאה, נמצאה בקשה שהגישה למשרד האוצר לקבלת לפיצויים עשר שנים קודם לכן. מסיבה כלשהי הטיפול בבקשה נעצר ונזנח. המסמך הבודד הזה הוא אשר הביא לכך שתקבל פיצויים עבור כל התקופה שחלפה מאז הוגשה הבקשה.

הסכום שקיבלה לחשבונה היה בסך 108,000 שקלים, ומאז כל חודש היא מקבלת סכום גבוה בשל אחוזי נכות גבוהים ובשל העובדה שאין לה הכנסות כלל. בחשבון כולל, מאז ועד היום אותו מסמך הביא לה למעלה ממיליון שקלים.

הכותב הוא עורך דין המומחה למימוש זכויות ניצולי שואה

מסתבר שניצולים רבים אינם מממשים את זכותם, ורבים מבני הדור השני לניצולי השואה אינם מודעים לכך שגם הם זכאים לפעמים לכספים