יצחק יוסקוביץ ב' אדר א' התשפ"ב

עולם ההשקעות החרדי השתנה לנגד עינינו, והציבור למד להכיר את הסיכויים והסיכונים של שוק ההון

 

עולם האברכים סער בשבועות האחרונים; רשתות התפוצה במיילים והאשכולות בפורומים של שעות הערב המאוחרות שלאחר יום הלימודים הארוך והמייגע, רטטו מדי רגע עם הודעות מתפרצות של אנשים שביקשו להיאחז בכל שביב של מידע שהתקבל משוקי ההון התזזיתיים ולהסיק פנינו לאן. למשוך או לא למשוך? השאלה חזרה והתדפקה על דלתם של מובילי הדעה בקבוצות השונות, שניסו לעשות כמיטב יכולתם ולהביא את התשובות לאחר היוועצות עם המומחים השונים.

מה שמשך את עיקר תשומת הלב, היה מדד ה-S&P500 שזוכה לאחרונה לפופולריות גוברת באפיקי ההשקעה בתוכניות החיסכון, קופות הגמל או קרנות ההשתלמות. לרגעים נראה היה כי הקריסה של המדד לצד המדדים והמניות המובילים האחרים, היא בלתי נמנעת, מה שגרם לחרדה רבה אצל אנשים שבנו את תוכניות העתיד לחתונות הילדים וכרכו אותן בביצועי המדד.

העניין הרב שגילו כל כך הרבה אנשים מהשורה בציבור החרדי במתרחש בשוק ההון, הפנה את הזרקור לאחת התופעות המרתקות של השנים האחרונות. אם בעבר הכרנו את הנהירה להשקעות הנדל"ן, כשאברכים מן השורה רכשו דירות בערי הפריפריה מתוך מטרה לחסוך לטווח ארוך לצורך חתונות הילדים, הרי שבשנים האחרונות לצד ההתרחבות הנדל"נית, רבים גילו את נפלאותיו של שוק ההון ואת היכולת לייצר תשואה נאה לטווח ארוך, בדגש על הטווח הארוך.

(אנחנו לא מדברים על תוכניות המציעות מגדלים פורחים, רווחים במטה קסמים ושאר הבטחות נכזבות להתעשרות מהירה, שאליהן אין כוונה בכלל להתייחס ושומר נפשו ירחק, אלא על תוכניות מוסדרות באמצעות גופים מוסדיים הנתונים לפיקוח רגולטורי הדוק.)

ניתן למנות מספר גורמים שהביאו אנשים הרגילים לפצח סוגיות למדניות, לצלול למעמקיו המסתוריים של שוק ההון, וכדרכם מנסים לחקור כל פינה בו, עד להבנה מלאה כיצד היא נוצרה.

פריחתם של לימודי הממונות בכוללים להוראה והדיונים המוגברים בהלכות ריבית עם מורי הוראה שירדו ללמוד את השטח, היוו עבורם את הקרקע התאורטית הנדרשת להבנת התחום, אבל הכניסה המסיבית של אלפי נשות אברכים לעולם ההייטק – נתנה להם את הכלים הפיננסיים הנדרשים לחוויה עצמה. התנאים המשופרים לעובדות בתחום, בצורת קרנות השתלמות וקבלת אופציות נדיבות הניתנות להמרה במניות בבוא העת, חייבו את ציבור הלמדנים להעמיק בסוגיה מכל היבטיה. הלימוד הגיע לידי מעשה.

האוריינות הפיננסית של האנשים הכי ברי אוריין בעולם, הלכה והעמיקה. למה לפדות את קרן ההשתלמות – הם שאלו – אם ניתן לקבל על חשבונה הלוואות בסביבת ריבית נמוכה מאוד, ושהכספים המושקעים בקופה ימשיכו לייצר עבורנו כספים נוספים? ומה לגבי כספי הפיקדון בבנק? האם לא מומלץ לרכוש איתם קרנות סל, או מניות כפי שניתן באמצעות הבנקים ובתי ההשקעות? ומסלולי ההשקעה בקופות הגמל והפנסיה, מי אמר שעדיף להסתפק במסלולים צמודי אג"ח עם תשואות סולידיות? אולי דווקא לאורך עשרות השנים בהן הכספים מנוהלים ניתן לקחת סיכון גבוה יותר מתוך מטרה למקסם גם את הסיכוי לרווחים גבוהים יותר?

הקמת מסלול השקעה מחקֶה מדד S&P500 בשנה האחרונה, בחלק מחברות הביטוח, בתוכניות החיסכון וקופות הגמל, וקבלת כשרות מורי הוראה של הבד"צים השונים למסלול – הפכה אותו ליעד אטרקטיבי מועדף על האברכים.

מדובר במדד המורכב ממניות של 500 חברות ותאגידים גדולים ומובילים ברמת שווי שוק, רובם מארצות הברית. תחומי הפעילות של התאגידים מגוונים וכוללים חברות מתחומי הטכנולוגיה, התעשייה, האנרגיה והפיננסים. את הנפח העיקרי תופסות ענקיות הטכנולוגיה: מייקרוסופט, אפל, גוגל, אמזון ומטא. בעשור האחרון לדוגמה, ממוצע התשואה השנתי של המדד עמד על מעל ל-20%.

הנתון הזה אמנם יכול להישמע קצת תלוש מהמציאות – תשואה כזו למדד לאור הירידות שהוא חווה – אבל חשוב לזכור שגם במהלך העשור המדובר היו למדד תקופות של שפל ולאורך זמן הוא הוכיח את עצמו. כך שמי שלוקח נשימה עמוקה, ומתכונן למסע ארוך בו הוא יחווה עליות לצד ירידות פתאומיות, עשוי להרוויח על פני תקופה. הסיכון קיים, אבל גם הסיכוי.

 

הכותב הינו סוכן ביטוח מומחה לפנסיה ופיננסים המשווק מוצרים של חברות הביטוח השונות. אין לראות באמור המלצה להשקעה כלשהי