לביטחון דרוש שר

איך ישליך המינוי הפוליטי של שר הביטחון החדש על מצבת הכוחות בצה"ל? * מה חיפשו שמונה חברי כנסת חדשים מהליכוד בקבר יוסף שבשכם? * וגם, מה עומד מאחורי האזעקות והירי בדרום השבוע?

ההחלטה שקיבל השבוע מפקד אוגדת יהודה ושומרון תת אלוף אבי בלוט סימנה לראשונה את השינוי הצפוי ביחסה של מערכת הביטחון לפלשתינאים. הסתיימה תקופת ההתגוננות והתגובה בעקבות ירי על ישראלים. מעתה צה"ל ייזום פעולות שונות וימנע מארגוני הטרור לפגוע בתושבי ישראל, בלי קשר האם הם בתוך הקו הירוק או מחוצה לו. תקופת ההבלגה והתגובה בעקבות אירועים שונים איננה עוד בלקסיקון של מערכת הביטחון.

בלילה שבין יום שלישי ליום רביעי השבוע נכנסו שמונה חברי כנסת לעתיד לתפילה בקבר יוסף בשכם. בין הנכנסים היו בועז ביסמוט, ניסים ואטורי, עמיחי שיקלי ועידית סילמן מהליכוד, יוני משריקי מ'שס', אלמוג כהן ולימור סון הר מלך מעוצמה יהודית ואוהד טל מהציונות הדתית. ליוו אותם ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן וסגנו דוידי בן ציון.

את הכניסה אישר תת אלוף בלוט לאחר שגורמים שונים במערכת הביטחון הביעו הסתייגות. בדיון שעסק בנושא אישור כניסת הח"כים לעתיד לשכם אמרו אנשים שונים כי שכם הפכה בחודשים האחרונים למוקד של פעילות לפגיעה בכוחות צה"ל ובישראלים. הם הביעו חשש כי הגעתם למקום של אנשים פוליטיים המזוהים עם הימין בישראל עשויים לדרדר שוב את המצב הביטחוני באזור, לאחר מאבק ממושך שבתומו הצליחו צה"ל ומנגנוני הביטחון הפלסטיניים להשיב את השקט לעיר. בלוט אמר כי הוא לא מכיר התראה ספציפית בנושא קבר יוסף ובאופן כללי מדובר בבקשה להתפלל במקום שעל פי כל ההסכמים עם הרשות הפלשתינית ניתן להתפלל בו ואיסור להתפלל במקום יהווה כניעה מוחלטת לטרור הפלשתיני.

לאחר שקיבל את נתוני המודיעין והערכות המצב השונות, וקיים שיחות עם מפקדים בשטח אשר מכירים היטב את הגזרה, החליט תת אלוף בלוט כי אין סיבה מהותית למנוע את הכניסה על אף העימותים בשכם מדי יום עם הפלשתינאים. "אם זה שטח בשליטת ישראל, הכניסה אליו צריכה להיות על פי ההחלטה שלנו בלבד", הסביר לי גורם ביטחוני שהיה מעורב בדיונים.

בלוט שנטל את הפיקוד על הכניסה הורה לפרוש את הכוחות המאבטחים באופן הדוק מאוד. כמו כן הורה שבאוויר יהיה רחפן של צה"ל שיאפשר לראות בעזרת המצלמות את כל מה שמתרחש בסביבה. (הרחפן נפל במהלך הפעילות. בצה"ל אמרו שאין חשש לדליפת מידע). על אף שלא היה חייב לפי הנהלים עדכן את אנשי הרשות הפלשתינית באירוע הצפוי.

הכניסה לשטח עברה בשקט מוחלט. במערכת הביטחון ייחסו זאת לשיחות שהיו לאנשי הרשות הפלשתינית עם ראשי קבוצות טרור שונות אשר פעילות בשכם, בהם גם אנשי הג'יאד האסלאמי והחמאס, שבהן התרו בהם מפני תגובה קשה של צה"ל. רק לאחר סיום הביקור, כעבור שעה, ירו חמושים פלשתינים לעבר השיירה כמו גם לעבר כוחות הביטחון. לא היו נפגעים או נזק. הפרות הסדר שהתפתחו במקום כללו גם השלכת מטענים מאולתרים, יידויי אבנים והצבת מכשולים בדרך היציאה. צעיר ממחנה הפליטים בלאטה שסיכן באופן משמעותי את חיילי צה"ל חוסל.

בשיחה איתי אתמול אמר יוסי דגן: "הגענו לקבר יוסף בתחושה קשה. עשינו זאת באישון לילה, אחרי שזרקו עלינו אבנים ובקבוקי תבערה, זו השפלה גדולה. לצערי, צה"ל לא נמצא באזור בצורה מלאה. מצד שני היינו מלאי התרגשות שאנחנו יכולים להיכנס למקום".

בצה"ל אמרו שההחלטה לאשר את האירוע התקבלה לאחר שבשבועות האחרונים הצליחו הצבא ומנגנוני הביטחון הפלסטיניים לפרק כמעט לגמרי את קבוצת גוב האריות, שפעלה בעיר ושהייתה אחראית לסדרה של פיגועי ירי באזור.

ממתינים לממונה

השאלה מי יכהן כשר הביטחון הבא של ישראל העסיקה השבוע אישים רבים בצה"ל בגלל המינויים השונים הנגררים מכך במערכת הביטחון. בשבוע הבא צפוי להתקיים דיון שיבוצים של מפקדי אוגדות ואלופים. רשמית זה באחריות הרמטכ"ל כוכבי. בפועל, את ההחלטות צפוי לקבל הרמטכ"ל הבא הרצי הלוי. השאלה שרבים עסקו בה היא האם תא"ל עופר וינטר, שממתין זה זמן רב לקידום, יועלה לדרגת אלוף ויקודם. וינטר הוא היחיד מבני דורו בצה"ל שטרם קודם ונמצא זה זמן רב בהמתנה, שלא בצדק, בעקבות החלטת הרמטכ"ל לשעבר, גדי איזנקוט שאותה המשיך הרמטכ"ל היוצא אביב כוכבי. מקביליו של וינטר ממבצע "צוק איתן" כבר קודמו לדרגת אלוף. עתה צריך הרמטכ"ל החל מעוד חודשיים הרצי הלוי להחליט האם לקדמו ולמנותו לאלוף.

אם גם הלוי יחליט שלא לקדם את וינטר ההערכה הרווחת היא שהוא יפרוש מצה"ל. עם זאת ייתכן שנתניהו יחליט שלא להמשיך את כהונתו של המזכיר הצבאי כיום האלוף אבי גיל, וימנה את וינטר לתפקיד שהנושא אותו מקבל דרגת אלוף. המזכיר הצבאי של ראש הממשלה הוא תפקיד בעל השפעה רבה במגוון רב של תחומים. מועמדים נוספים ששמם מוזכר לתפקיד הם תת אלוף דוד זיני ותת אלוף יעקב (קובי) הלר.

כסגנו של הלוי ימונה האלוף אמיר ברעם מי שכיהן זמן רב כאלוף פיקוד הצפון. בצה"ל אומרים כי מינויו של ברעם משמעותו שזה יהיה תפקידו האחרון. עד עתה כל מי שמונה לכהן כסגן שני של הרמטכ"ל הוא גם האיש שמונה לרמטכ"ל. מינויו של ברעם נעשה בהמלצת הרמטכ"ל אביב כוכבי והרמטכ"ל המיועד אלוף הרצי הלוי.

על אף שיש עוד למעלה משנה וחצי עד למינוי הסגן השני כבר רוחשות שמועות שונות מי יזכה בתפקיד. האם יהיה זה האלוף תמיר ידעי הוותיק שמשמש כיום כמפקד זרוע היבשה או שאולי יהיה זה אלוף פיקוד הדרום אליעזר טולידנו שהוא חובש כיפה סרוגה. יש מי שסבורים שטולידנו יזכה בתפקיד ויהיה הרמטכ"ל הראשון שומר מצוות.

מינויים נוספים שעומדים על הפרק הם ראש המל"ל. מי שמכהן כיום בתפקיד, אייל חולתא, הודיע לראש הממשלה היוצא יאיר לפיד כי יעזוב את תפקידו עם תום כהונתה של הממשלה הנוכחית. ההערכה הרווחת במערכת הביטחון היא שלתפקיד ימונה האלוף איל זמיר אם כי הועלו גם שמות אחרים. בין המועמדים לתפקיד הוזכרו שגריר ישראל לשעבר בארה"ב, רון דרמר, ראש המל"ל לשעבר מאיר בן שבת, ראש המל"ל לשעבר יעקב גנות והאלוף אייל זמיר.

רון דרמר, כך דווח השבוע בישראל היום, סירב לתפקיד על רקע השמועות שרווחו במערכת הפוליטית כי נתניהו מעוניין למנות אותו לשר על אף שאיננו חבר כנסת. עם זאת ייתכן שאם בסופו של דבר, בגלל הלחצים הרבים של חברי הכנסת מטעם הליכוד לכהן כשרים, נתניהו לא יוכל למנות את דרמר לשר בממשלה, הוא יבקש וילחץ עליו לקבל את תפקיד ראש המל"ל.

גם מי שכיהן בעבר בתפקיד ראש המל"ל בפועל, פרופ' יעקב נגל, הוזכר כמועמד לתפקיד אך ההערכה היא כי ישיב בשלילה. נגל עשוי להשתלב בתפקיד ביטחוני בכיר אחר בממשלה שתקום. מאיר בן שבת סירב להצעה למלא את התפקיד.

תפקיד ראש המטה לביטחון לאומי צבר בממשלות האחרונות עוצמה רבה, לאחר שנים ארוכות שבהן מעמדו היה חלש יותר. כיום נחשב ראש המל"ל, בדרך כלל, לאחד האנשים הקרובים ביותר לראש הממשלה ולגורם משפיע ביותר על עיצוב מדיניות החוץ והביטחון של מדינת ישראל.

תדלוק מפתיע

האם ישראל נערכת לתקיפה באיראן? עד לשבוע הנוכחי כל העוסקים בתחום סברו שעם הממשלה הנוכחית בארה"ב אין כלל אופציה כזאת. אלא שהשבוע עקבו במערכת הביטחון בעניין רב אחר מטוס AWACS מטייסת 122 של חיל האוויר הישראלי שטס במשך מספר שעות מעל הים התיכון סמוך לעזה, מלווה בשני מטוסי (טנקר) למשימות תדלוק אווירי.

באוויר ריחפו גם מטוסים של חיל האוויר מסוג גאלפסטרים 550 שמכונים נחשון ומשמשים כמטוסי מנהלים. לצידם טסו מטוסי קרב ישראליים בגובה רב מאוד ומכלית בואינג 707 מסובבת בכלי דלק מוטסים.

התכתשויות מבית

ירי הרקטות ביום חמישי לפני שבוע לעבר יישובי עוטף עזה הוביל להתכתשות פנימית בין חמאס לג'יהאד האסלאמי, שביצע את השיגור, כך סיפרו השבוע גורמים בצה"ל. לדבריהם, בחמאס זעמו על הירי שבוצע ללא ידיעתם וללא אישורם והם הופתעו ממנו. עיקר הכעס של ארגון הטרור היה על העיתוי, זמן חילופי שלטון בישראל.

גם התגובה הצבאית של ישראל, שהשמידה מפעל גדול ומרכזי לייצור רקטות והסבה לחמאס מכה קשה מאוד ולא פרופורציונלית ביחס לירי, הפתיעה את הארגון. באופן חריג אישר חמאס שהאתר שהותקף שייך לזרוע הצבאית שלו. בעקבות הירי, חמאס ביצע מעצר של אנשי הג'יהאד האסלאמי אשר היו מעורבים בירי.

בצה"ל אמרו השבוע כי ארגון הג'יהאד האסלאמי ביצע את הירי עקב חיסול הפעיל הבכיר של הארגון, פארוק סלאמה, במחנה הפליטים ג'נין באותו יום, אבל לא קיבל על כך אחריות באופן רשמי. בירי שוגרו ארבע רקטות – רק אחת מהן חצתה לשטח ישראל ויורטה.