לתושבי הפריפריה מגיעים שירותי בריאות איכותיים

לפערים באיכות ובזמינות שירותי בריאות בין המרכז לפריפריה יש מחיר כבד • חובה לדאוג שכל אדם יוכל לקבל טיפול מיטבי בקרבת אזור מגוריו

לאחרונה עלה לכותרות המקרה הטרגי של ילדה בת 5 שהגיעה להליך רפואי לא דחוף בבית חולים בצפון, ובעקבות שורה של טעויות מצד רופאי בית החולים – בהן שימוש בציוד לא מתאים על ידי רופאים לא מיומנים מספיק – יצאה עם נזק מוחי חמור ושיתוק מלא.

המקרה הקשה הזה מדגים את המחיר הכבד שיש להזנחה של שירותי הבריאות בפריפריה. במשך עשורים רבים הזניחו ממשלות ישראל את מערכת הבריאות בפריפריה מבחינת תשתיות וכוח אדם, והתוצאה היא שלמרות שבשנים האחרונות נעשים מאמצים לצמצום הפערים האלה, תושבי הפריפריה הדרומית והצפונית עדיין מקבלים שירותי רפואה נחותים ברמתם לעומת תושבי המרכז.

בשנתיים האחרונות מגפת הקורונה הדגישה ביתר שאת את החשיבות העצומה של מערכת בריאות חזקה עבור מדינת ישראל. צמצום הפערים הללו הוא אתגר ראשון במעלה עבור מערכת הבריאות.

אחת הבעיות החמורות שעולות מדו"חות משרד הבריאות על אי השוויון בבריאות, היא ההבדל בהכשרה בין רופאים ורופאות שעובדים במרכז הארץ לבין אלו שעובדים בפריפריה ובמחוז ירושלים. לדוגמה, בקרב רופאי המשפחה שעובדים במחוז תל אביב יש רוב מוחלט של מומחים בתחום רפואת המשפחה או בתחום אחר, בעוד שבמחוז ירושלים ואיו"ש שיעורם של המומחים נמוך בהרבה.

אם בודקים את איכות המוסדות שבהם למדו רופאים המועסקים בפריפריה לעומת רופאים המועסקים במרכז, הרי שעולה תמונה ברורה: רופאים שלמדו בישראל או במוסדות ברמה גבוהה בחו"ל נוטים לעבוד בבתי חולים במחוז תל אביב, ואילו רופאים שלמדו במוסדות בחו"ל שרמת הלימוד בהם אינה גבוהה עובדים בפריפריה.

בתי החולים זיו בצפת, לניאדו בנתניה, וברזילי באשקלון "מובילים" באחוז המתמחים שלמדו במוסדות שבהם רמת הלימוד אינה עוברת את רמת הסף שהוגדרה לאחרונה במשרד הבריאות. בבית החולים ברזילי לדוגמה – 67% מהמתמחים והמתמחות הם בוגרי מוסדות שלא עוברים את רמת הסף, כאשר באיכילוב שיעורם הוא 9% בלבד. המשמעות היא שמטופלים המגיעים לבתי החולים בפריפריה מקבלים טיפול ברמה נמוכה משמעותית מזו שמקבלים בבתי חולים חזקים במרכז הארץ.

תחום נוסף שבו יש הבדל באיכות ובזמינות של שירותי רפואה בין מרכז ופריפריה הוא רפואת נשים בקהילה. שירותים בסיסיים כגון שירותי מעבדה הנחוצים אינם זמינים מספיק לנשים בפריפריה. לדוגמה, אישה מאופקים תצטרך לנסוע עד לבאר שבע כדי לקבל את השירות הנדרש. המשמעות היא שעליה להפסיד ימי עבודה או לוותר על בדיקות חשובות.

חלק מן הבעיות האלו אפשר לפתור על ידי חדשנות טכנולוגית. במסגרת חממת בוראות של קרן בריאה תמכנו במיזם חדשני בבית חולים פוריה עבור נשים עם סוכרת לפני לידה. הפרויקט נועד לאפשר לנשים שאובחנו עם סוכרת לפני לידה וזקוקות למעקב תכוף מאוד, להיות בקשר עם המרפאה מרחוק כך שהן יוכלו להיות במעקב, אבל להגיע למרפאה בתדירות נמוכה בהרבה. הפרויקט הזה, שאומץ על ידי משרד הבריאות ועתיד להתרחב למרפאות נוספות, נותן מענה לנשים מכל אזור הצפון והעמקים.

לצד הנתונים הקשים על הפערים בין מרכז ופריפריה, דו"חות אי השוויון של משרד הבריאות מדגימים גם כי בריאות, פיזית ונפשית, היא תוצר גם של תרבות וסביבה תומכת.

בריאות זו סוגיה מורכבת. לצד השאיפה למצב שבו חולה שמתאשפז בבית חולים בצפת וחולה שמתאשפז בבית חולים בתל אביב יקבלו שניהם טיפול מיטבי, או שאישה לקראת לידה בנתיבות תוכל לגשת בקלות למעקב שהיא זקוקה לו, חשוב לזכור כי בריאות תלויה גם בכך שתהיה בקרבת הסביבה התרבותית וקהילה תומכת – מה שמעצים את הצורך לדאוג לרפואה איכותית וזמינה בקרבת מקום המגורים של כל אחד ואחת.

• הכותבת היא רכזת דיגיטל ופרויקטים מיוחדים ב'קרן בריאה'

מטופלים המגיעים לבתי החולים בפריפריה מקבלים טיפול ברמה נמוכה משמעותית מזו שמקבלים בבתי חולים חזקים במרכז הארץ