מאזינות בדממה

איך מרגיש נציג ציבור חרדי כש'בהצלחה' הופך ל'שיבוש חקירה'?

מי הן הנשים שיושבות ביחידת הסיגנט של המשטרה ומאזינות?

איך התבלבל המפכ"ל עם השב"כ? שיחה עם אחד ממכריו של רוני אלשיך

לפני שנתיים צלצל הטלפון הסלולרי של נציג ציבור חרדי מוכר. מעבר לקו הזדהה חוקר משטרה שביקש מהאיש להגיע למשרדי יחידת 433 בעיר לוד. "יש לנו כמה שאלות", אמר החוקר וסירב לפרט. השניים תיאמו שיום לאחר מכן יגיע האיש למשרדי היחידה בלוד.

שעה קלה לאחר מכן שוחח האיש עם אדם בעל ניסיון וסיפר לו על ההזמנה שטורדת את שלוותו. "למה אתה מודאג", שאל האיש, "תגיע לשם, תשמע מה הם רוצים, תענה בכנות על כל השאלות וזה הכל. שיהיה לך בהצלחה".

יממה לאחר מכן הגיע האיש למשרדי החקירות. שאלת הפתיחה של החוקרים הפתיעה אותו. "ניסית לשבש את החקירה", הטיח בו אחד החוקרים והמשיך, "אני מודיע לך שזאת חקירה באזהרה".

הנחקר איבד לשניות ספורות את עשתונותיו ואז התעשת ואמר: "אין לי מושג על מה אתם מדברים".

החוקר גיחך "אין לך מושג? אתמול דיברת עם הבוס שלך סיפרת לו על החקירה והוא אמר לך 'בהצלחה'. ניסית לשבש את החקירה. זה ברור", אמר.

אם חשב החוקר שיפתיע את הנחקר עד מהרה הוא גילה כי הנחקר הגיע מוכן. "אני איש אמונו של המעסיק שלי ומתוקף תפקידי עדכנתי אותו על כך. השיחה בינינו הייתה סטנדרטית לחלוטין וכלל לא גלשה לכיוון של שיבוש. אם זה היה מגיע לכיוון כזה הייתי עוצר מיד את השיחה איתו. מה שאתה מצטט זאת שיחה של שני אנשים שמכירים האחד את רעהו וניסיון שלו להרגיע אותי לפני שאני מגיע אליכם".

את דבריו דרש הנחקר שהחוקרים יכתבו במדויק בפרוטוקול החקירה. אם בעבירה פלילית יש צורך בכוונה הרי שבדבריו הבהיר שכלל לא הייתה כזאת. התיק נסגר. לצד זאת, ציין לעצמו הנחקר שבדרך שאינה ידועה לו כל מילה שהוא אומר ידועה לחוקרי המשטרה. חלפו חודשים ארוכים עד ששמע על 'פגסוס' – התוכנה שמוחדרת למערכת המכשיר הסלולרי ללא צורך בהסכמה ואוספת את כל המידע שיש על המכשיר, כמו גם מאפשרת לצד שלישי להקשיב לכל הנעשה בחדר מבלי שהמואזן מודע לכך שמאזינים לו.

סערת פגסוס מטרידה רבים בישראל בשלושה שבועות האחרונים, לאחר שבעיתון 'כלכליסט' נחשפו ההיקפים של הפעלתה על ידי המשטרה בקרב שורה של פקידי ואישי ציבור שונים. מדובר בהאזנת סתר לכל דבר ועניין, שהמשטרה נדרשת לבקש אישור של נשיא בית משפט מחוזי לפני כל הפעלה שלה. מהפרסומים של 'כלכליסט' עולים תהיות האם התקבלו אישורים כאלה, האם המשטרה טרחה בכלל לבקש צווים כאלה ובאֵילו היקפי פעילות מדובר.

נושא האזנות סתר נידון רבות בוועדות שונות בכנסת. בדיון שהתקיים בשנת 2018 בוועדת החוקה של הכנסת, ביקשו חברי הכנסת להבין מאנשי המשטרה מה הם הגבולות של האזנה. באותה עת לא עסקו חברי הכנסת בקיומן של האזנות סתר באמצעות תוכנות מחשב זדוניות, אלא בהאזנה שהותרה בצו שופט.

את אנשי המשטרה הם שאלו: אם שוטר נחשף תוך כדי האזנה למידע על עבירה אחרת שמתכנן האיש שמאזינים לו – ועליה לא ניתן הצו של השופט – מה הוא עושה עם חומרי ההאזנה האסורה.

אנשי המשטרה אמרו כי החומר לא יושמד, אך לא ייעשה בו שימוש כיוון שהושג שלא כחוק. הצו שאִפשר את קיומה של האזנה ניתן לחקירה ספציפית. מאידך לא ניתן לדרוש מחוקר באמצע העבודה לסגור את האוזניים. "יש לקונה בנוסח החוק בנושאים כאלה", הודו אנשי המשטרה.

מהדברים של אנשי המשטרה הבינו חברי הוועדה כי במשטרה שומרים את כל החומרים שהושגו שלא כדין. אישור לכך הם לא שמעו גם כששאלו במפורש.

הפרסומים ב'כלכליסט' בשבועות האחרונים מסעירים את הרוחות בכל המערכת הפוליטית. ההערכה הרווחת – אם כי אין לה אף אישור או רמז – היא שמישהו מהמשטרה החליט לפרסם פרטים בנושא האזנות הסתר במסגרת מאבקים פנימיים במשטרה.

נכון לסוף השבוע הנוכחי, מתקשים רבים להבין מה מעוניין המדליף להשיג. הוא חשף כי שורה ארוכה של פקידי ציבור ואנשי עסקים היו תחת האזנה, פרסומים שעוררו אי נוחות רבה במשטרה, שם לא מכחישים לחלוטין את הפרסומים וטוענים כי כל פעולה – אם אכן בוצעה – הרי שהיה לה אישור מוקדם. "המשטרה מפעילה בעשרות חקירות את המערכות האלה. בכל המקרים שבדקנו לא נפל שום פגם", אמר ראש אגף החקירות במשטרה ניצב יגאל בן שלום. "אף אחד לא יודע ולא נמצא לא סימוכין ותימוכין בשום מקום. לא מצאנו שום דבר שמחזק את כתב החידות הזה".

על הטענות שהמשטרה השתמשה בהאזנות סתר כנגד מפגינים אמר: "אנחנו לא פועלים כנגד מפגינים, אנחנו כן פועלים כנגד כאלה שמתכננים לבצע פשע. זו חובתנו לאפשר את המחאה, ולמנוע מכאלה שבאים לפגוע במפגינים. אני כאזרח הייתי מאוד מוטרד אם הייתי בא להפגנה ומישהו היה עוקב אחריי באמצעים כאלה". הוא ציין כי אנשי 'כלכליסט' לא מוכנים להעביר למשטרה עוד מידע על המקרים שפורסמו בתחקיר, לכן באגף החקירות מתקשים להתייחס ספציפית לפרסומים.

נכון לסוף השבוע הנוכחי, הנושא נבדק ונחקר על ידי גופים שונים. הממשלה עוסקת בו בסיוע ועדה שהקים ראש הממשלה שחברים בה אנשים מהשב"כ והמוסד, הכנסת עוסקת ותעסוק בו בוועדות השונות, וגם המשטרה בעצמה מנסה לפענח את כתב החידה שהציב אותה השבוע במבוכה רבה. העיתון מצידו לא הקל בינתיים על אנשי המשטרה ולא הציג הוכחות או תיעודים שמחזקים את הפרסומים שלו.

יצאו מהצללים

לצד השאלות הרבות על הפרסומים השונים, ברור כי מערך הסיגינט (מודיעין אלקטרוני) של אגף חקירות ומודיעין במשטרה, שאמור היה להישאר בין הצללים – נחשף לחלוטין. המערך שמעסיק אלפי איש יושב על פי הידוע במתחם הר חוצבים בירושלים ובסמוך לבורסה ברמת גן. בין המועסקים בו יש גם נשים חרדיות שנחשבות לעובדות חרוצות מאוד וזוכות לשבחים. אחת מהן היא כלה של חבר כנסת חרדי. היא עובדת בצוות שפיתח את המחשבים שנמצאים בניידות המשטרה ומאפשרים התחברות מהירה לשירותי מידע שונים. חלק מהן מועסקות גם ביחידות אחרות שעוסקות בנושאים מסווגים.

אנשי היחידה, שרבים מהם נמנים על יוצאי יחידות המחשב השונות של צה"ל כמו 8200 ואחרות, עוסקים באיתור מילות מפתח או דפוסי פעולה של חשודים. התוכנות מסמנות דפוסי פעולה שהשתנו או שחוזרים על עצמם שוב. גם שיחות שחוזרות על עצמן עם אנשים שזמן רב אדם לא שוחח איתם, מסומנות. וזה על קצה המזלג של הפעילות המיוחדת.

הבעיה המרכזית היא שפעם אחר פעם התברר שיש הבדל בין אזרח ישראלי לבין אויב. אנשי היחידה לא הקפידו שהפעילות, שלכאורה נעשתה בשימוש בתוכנת פגסוס של חברת הסייבר ההתקפי NSO, נגד אזרחים ישראלים תיעשה בחסות צו בית משפט. התוצאה הייתה שלא ניתן היה לעשות שימוש בחומר. לא אחת אנשי המודיעין במשטרה הזדעזעו מההפסד.

יחידת הסיגינט הוקמה ב-2007 על ידי גדי סיסו, איש עיקוב בהכשרתו, ולימים ניצב וראש אגף חקירות ומודיעין. מהקמתה, התבלטה כנטע זר במשטרה. רוב אנשיה 'יובאו' מחוץ למשטרה. חלקם שירתו ביחידות עילית טכנולוגיות בצה"ל, ועזבו למשטרה כדי לקבל דרגה נוספת.

כך, למשל, ראש חטיבת הסיגינט בתקופת המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך, תת ניצב יואב חסן, שירת לפני כן כסגן מפקד 8200. ראש מחלקת הטכנולוגיות אז, ניצב משנה יוסף כחלון, גדל אף הוא ב-8200.

"במשטרה מתנהלת זה שנים יריבות פוליטית ומקצועית קשה בין יחידת הסיגינט לבין אגפי המודיעין והטכנולוגיה", צוטט גורם במשטרה ב'הארץ'. "אגף המודיעין איבד אחיזה ביחידה שאמורה הייתה לשרת אותו, ואילו אגף טכנולוגיות גילה לצידו לפתע שחקן שהחל בהאזנות סתר, ולאט לאט ניכס לעצמו עוד פיתוחים ושכלולים, כשהוא לא מוכפף תחת אותם כללים שבאגף טכנולוגיה חויבו לעמוד בהם".

לדברי הגורם, באגפים המשיקים לסיגינט לא ידעו על שימוש בתוכנת פגסוס של NSO, אף שנתקלו לא אחת באתגר של צורך במעקב אחר תוכן. יחידת הסיגינט הביאה תוצאות ובאגף המודיעין הורמו גבות של תהייה. בשלב מסוים דרשו אנשי המודיעין תשובות ברורות על מקור החומר ונותרו ללא תשובות. "הסיגינט אמור היה להעשיר מידע שהמודיעין מבקש. אלא שעם הזמן הסיגינט החל לעבוד במנותק מהמודיעין, ופעל על פרויקטים ממודרים משלו. הגולם קם על יוצרו והחל לייצר מודיעין משל עצמו", סיפר אותו גורם במשטרה.

גורמים שונים שעסקו בשבועות האחרונים בנושא אומרים כי יחידת הסיגינט קיבלה מעמד מועדף אצל המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך, שהגיע למשטרה לאחר שירות של שנים רבות בשב"כ והיה סגן ראש השירות. לדברי אדם שמכיר את אלשיך ויודע פרטים על הנושא: "אלשיך לא הבין, ואולי סירב להכיר בכך, שיש הבדל בין השב"כ שנאבק במחבלים ואויבי ישראל לבין המשטרה שנאבקת בפושעים פליליים".

הוא לא הבין בהבדלים או סירב להכיר בהבדלים?

"זה לא כל כך משנה. חז"ל אמרו שאדם שעשה עבירה ושנה בה נעשית לו כהיתר. אלשיך לא ראה פסול בשימוש בכלי מעקב אלקטרוניים. מגיל מאוד צעיר הוא רגיל להשתמש בכלים הללו. הוא ראה לעצמו משימה לאומית להילחם בפשיעה והוא בחר בכלים שהשב"כ נלחם איתם. הוא ראה בזה שליחות לאומית וקיים מלחמה נגד כל מי שניסה להפריע לו. זאת ככל הנראה הסיבה שהוא נלחם חזיתית במחלקה לחקירות שוטרים. ייתכן שהוא הפעיל את הכלים הללו של יחידת הסיגינט על חוקרים במח"ש".

אתה אומר דברים חמורים וזורק האשמות קשות?

"אני לא אומר שאני יודע שעשה דברים כאלה או שימוש בכלים הללו. זאת השערה. פורסם בעבר שלסגן ראש המחלקה לחקירות שוטרים, עו"ד משה סעדה, הוא אמר בשיחת מסדרון 'אני מומחה לפירוק גופים עוינים', כאשר ברור לכל הנוכחים שהוא מתכוון למח"ש עצמה. אלשיך כמפכ"ל לקח באופן אישי כל דבר. מספרים עליו שהוא ניהל מאבק קשה נגד מח"ש בגלל קצין במשטרה שהואשם בדברים שונים. אלשיך לא נח עד שהאיש הוחזר לשורות המשטרה.

"על פי מה שמספרים, ואני לא בטוח עד כמה כל הפרטים נכונים, בעיצומה של החקירה של אותו קצין הכניס אלשיך ליומן היועץ המשפטי לממשלה בקשה לישיבה בנושא פירוק מח"ש. לא היו לו חומרים בנושא שהצדיקו את פירוק מח"ש. זאת אמורה הייתה להיות רק ישיבה בנושא. ארך זמן עד שאנשי מח"ש הבינו מה פשר הישיבה הזאת. אלשיך בינתיים נהנה מהמהומה שנוצרה".

מספרים שהייתה לאלשיך מטריית הגנה של בכירים בפרקליטות המדינה?

"גם אני שמעתי דברים כאלה. כמה הם מהימנים אינני יודע".

מה שאיש שיחי לא יודע פורסם בעבר על ידי העיתונאי יהושע בריינר ב'הארץ'. על פי הפרסום שלו ראש מח"ש, קרן בר מנחם, סגרה תיק נגד ניצבת במשטרה, בניגוד לעמדתם הנחרצת של חוקרי מח"ש, שביקשו לחקור אותה בחשד למרמה והפרת אמונים. המחלקה חקרה חשד שגילה גזיאל, שהייתה ראש אגף משאבי אנוש, קידמה מכירת דירות במחיר מוזל לבכירים בארגון אף שלא היו זכאים לכך, בהם המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך ומפקד אגף החקירות לשעבר מני יצחקי.

לאחר שנאספו עדויות וראיות בפרשה, החליטה בר מנחם, בגיבוי פרקליט המדינה דאז שי ניצן, שלא לפתוח בהליך פלילי ולהעביר את התיק למשטרה, לצורך נקיטת צעדים פיקודיים נגד גזיאל, אך צעדים כאלה לא ננקטו. לפי המשטרה, נערכה בדיקה שהעלתה כי אין בכך צורך. לדברי גורם המעורה בתיק, אחת הסיבות לסגירתו הייתה הרצון להימנע מהליך שיאלץ את בכירי המשטרה, ובהם אלשיך, להעיד.

ממח"ש נמסר בתגובה: "מדובר בעניין שראשיתו בקצין בודק שמינתה המשטרה לבדוק אי-סדרים שהיו במנהלת פרויקט המגורים. המלצות הקצין הבודק כללו נקיטה באמצעים משמעתיים נגד מעורבים שונים, ובהם ראש אגף משאבי אנוש דאז. בהמשך הועבר העניין גם לבדיקת מח"ש, ולאחר גביית הודעות ובחינת המידע שנאסף, הגיעה מח"ש למסקנה כי להתנהלות הגורמים המעורבים בעניין לא התלווה 'פן מחמיר נוסף', כנדרש בעבירה של הפרת אמונים, ולפיכך יש לברר את התנהלותם במישור המשמעתי.

"לאור זאת הוחלט על דעת פרקליט המדינה והמשנה לפרקליט לעניינים פליליים כי אין הצדקה לפתוח בחקירה פלילית ויש להעביר את העניין להמשך טיפול במישור המשמעתי. אין לנו אלא להצר על המשך הניסיונות להשחיר את פניה של מנהלת המחלקה וגורמים בכירים נוספים, הנעשים מטעמים לא ענייניים של מי שלא נמצא לנכון לקדמם".

גילה גזיאל מסרה בתגובה: "לא נפל כל דופי בהתנהלותי בפרויקט, כך עלה מממצאי מח"ש וכך גם מבדיקת המשטרה בנושא זה. כל ניסיון לפגוע בשמי הטוב על לא עוול בכפי באמצעות עיסוק בפרויקט משמעותי וחשוב לרווחת שוטרי משטרת ישראל, חוטא למציאות".

מטעמו של רוני אלשיך נמסר: "המפכ"ל לשעבר מעולם לא הביע רצון או נכונות לרכישת דירה בפרויקט, גם לא כאשר חיפשו דיירים באופן יזום עקב היעדר ביקוש. יתרה מכך, המפכ"ל אף הבהיר לפונה שגם אם ישנן דירות שלא נמכרו, לא ראוי בעיניו לרכוש דירה בפרויקט המיועד לשוטרים".

מהמשטרה נמסר: "הדברים נבדקו, והוחלט שלא לנקוט צעדים כלשהם נגד הקצינה".

אלשיך נגד מח"ש

איש שיחי מעדיף שלא להתייחס ספציפית לאדם כזה או אחר, אך מצטט ריאיון של נעמי סעדה אשתו של סגן ראש מח"ש היוצא, עו"ד משה סעדה, שאמרה לערוץ 14: "יש לנו וואטסאפ ששי ניצן כותב 'לא רוצה להיכנס באלשיך, כדי לא לחזק את אלו שמנסים להחליש את המערכת המשפטית'".

סעדה עצמו הגיש לא מכבר כתב תביעה מפורט בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, נגד ראש מח"ש עו"ד קרן בר מנחם ופרקליט המדינה לשעבר עו"ד שי ניצן. סעדה טוען להתעמרות בעבודה ומציין בתביעתו שלל מקרים נפיצים לכאורה שנחקרו במהלך השנים האחרונות במח"ש, כמו פרשת אום אל-חיראן, אסון מירון, ופרשת מותו של אהוביה סנדק. סעדה גורס כי בכל המקרים הנ"ל נעשו "זיהומי חקירה".

בכתב התביעה מציין סעדה כי "במקביל למסע ההתעמרות (בסעדה. א"ש) המכוון בשומר הסף, נפגעה המחלקה לחקירות שוטרים והוחלשה והתובע נאלץ לראות בעיניים כלות כיצד ההתנהלות המקצועית משתבשת, סדרי העבודה מתקלקלים, האתוס המקצועי שטופח במשך חצי יובל מתרסק, והמחלקה הופכת מיחידה מבצעית החותרת למגע ומצויה בליבת העשייה – בלא שאנשיה חוששים לחתור למגע ובמקרים מתאימים אף לחקור בכירים בצמרת המשטרה – לגוף נרפה וחסר ביטחון".

לדבריו, הפגיעה הקשה במח"ש ובשומר הסף הבכיר בדמותו של התובע, סגן מנהל המחלקה, נעשתה בכוונת מכוון מצד גורמים בעלי עניין בצמרת הפרקליטות, אשר ביקשו לשלב ידיים עם צמרת המשטרה על רקע חקירת תיקי ראש האופוזיציה בנימין נתניהו, זאת גם במחיר של "עיוות דין, פגיעה בנפגעי עבירה וכן ופגיעה קשה במח"ש כיחידה, בערכיה ובאנשיה".

סעדה טוען כי פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן ניסה להבטיח "כמעט בכל מחיר" שיתוף פעולה הדוק עם מפכ"ל המשטרה לשעבר רוני אלשיך, שהגיע למשטרה משורות השב"כ, וראה מהרגע הראשון במח"ש "ארגון עוין" שיש לרסנו.

סעדה מספר בכתב התביעה שהגיש על רצף החקירות שניהל נגד קצינים רבים בצמרת המשטרה, וכותב: "במהלך השנים 2017-2015 נחקרו במח"ש קצינים רבים במשטרת ישראל, ובכללם מספר ניצבים. באותה תקופה על מנת להבטיח 'שקט תעשייתי' במערכת, הופעלו לחצים על הנהלת מח"ש מצד עו"ד ניצן, ובכלל זה בעניינם של סמפכ"ל המשטרה ניסים מור, ניצב (בדימוס) חגי דותן, בחקירת פרשת ריטמן ובחקירת עו"ד רונאל פישר ועו"ד רות דוד, וכן בפרשיות נוספות".

לדבריו, "מדובר בלחצים פסולים שתכליתם הייתה למנוע ככל הניתן מבוכה במשטרת ישראל ובמערכת". הוא מציין כי "מול אותם לחצים פסולים עמדה הנהלת מח"ש דאז כחומה בצורה על מנת למנוע השפעה זרה באותן חקירות ולהבטיח את השוויון בפני החוק. עו"ד ניצן בחר לפעול כפי שפעל כדבריו, בשל 'אינטרסים של מדינה'… כדי לא לעשות טוב למי שרוצה ברעת מערכת אכיפת החוק… ודי לחכימא ברמיזא".

מה זה אומר על פרקליטות המדינה?

"אני יכול לספר לך עובדות. פרשנות זה לא אני. רות דוד הייתה לשעבר פרקליטת מחוז תל אביב. מתנהל נגדה משפט זה שנים ארוכות. הסוף של המשפט לא נראה בקרוב. יש אומרים שאין לפרקליטות מוטיבציה לסיים את המשפט".