עו"ד אבי בלום
ט"ז אדר התשפ"ה
צווים מן הסוג הזה, של 'אומר ועושה', הורגלנו לראות רק בממשל הנשיא טראמפ ולא בממשלת נתניהו. במדיניות של "אשר ישלטו היהודים" – בזרם החשמל, חתם בראשית השבוע שר האנרגיה אלי כהן על צו להפסקת החשמל לרצועת עזה, והוא מומש מייד. "מכוח סמכותי", כתב כהן, "אני מנחה את חברת החשמל להפסקת הזרמת החשמל לעזה".
מה עומד מאחורי ההחלטה להוריד את השלטר בחלוף יותר משנה וחצי מה-7 באוקטובר 2023? שאלתי את שר האנרגיה, בניסיון להבין אם מדובר בהצגה פורימית של ניתוק חשמל למראית עין או בהחלטה מהותית.
"נפעל בכל האמצעים העומדים לרשותנו כדי להשיב את כל החטופים", השיב. "ניתוק החשמל הוא עוד צעד שיגביר את הלחץ על חמאס, יחד עם הפסקת הסיוע ההומניטרי וצעדים נוספים שאנו עושים. אנחנו מחויבים להשבת כל החטופים למשפחותיהם, ולהבטיח שחמאס לא יהיה בעזה ביום שאחרי".
עצם החתימה על הצו הוא אמירה. השאלה היא עד כמה זה משמעותי, הרי אנחנו רואים שזה לא מפיל 'חושך מצרים' על הרצועה.
"קודם כל, זה משמעותי. שנית, נכון שעצירת אספקת החשמל אומנם תכביד עליהם, אבל לא בהכרח תחשיך את עזה. הרי אפשר גם להפעיל חשמל מדלקים, מסולרי וממקורות אנרגיה אחרים, אבל ניתקנו את החשמל וזהו צעד משמעותי. עשינו זאת ונעשה גם צעדים נוספים עד לשחרור כל החטופים".
יאסר ערפאת הציע בשעתו למי שמתנגד למדינה פלסטינית לשתות מהים של עזה. האם הפעם ישראל היא שתלך עד הסוף ותעצור את אספקת המים לרצועה? אתה חושב שנחזיק מעמד בלחץ הבין-לאומי?
"נחזיק מעמד כי אין לנו ברירה אחרת, ואנחנו עושים מה שצריך כיום, בגיבוי אמריקאי מלא. לדעתי, ואני אומר זאת כשר האנרגיה וחבר הקבינט, אסור לעצור כאן, ובשלב הבא צריך גם לנתק את אספקת המים לרצועה. כל עוד החטופים שלנו לא משתחררים – מבחינתי שהעזתים ישתו מהים שם".
קבלו את איש השעה, שר האנרגיה וחבר הקבינט אלי כהן, שכיהן בתחילת הקדנציה כשר החוץ – עד לרוטציה שביצע עם ישראל כ"ץ, תוך כדי המלחמה. כ"ץ דילג בהמשך ממשרד החוץ למשרד הביטחון כדי להחליף את יואב גלנט ולפנות את המקום לגדעון סער שחצה את הקווים – בחזרה לימין.
כהן נחשב כיום לאחד מהפוליטיקאים המבוצרים ביותר בשטח של תנועת הליכוד. העמדות שלו, כמי שאינו מייצג את הצד הקיצוני בקואליציה, מתכתבות עם הבייס הליכודי, ובמידה רבה משקפות את קול העם, של מצביעי הליכוד האותנטיים. ערב חג הפורים, ישבתי איתו לשיחה על כלל ענייני השעה, בניסיון למצוא את החשמל בקצה המנהרה.
אנחנו רואים שורה של תחקירים שמתפרסמים בשבועות האחרונים עם ממצאים נוראיים, והשאלה הנשאלת כמובן היא מה עם התחקיר שנוגע לאחריותה של ממשלת ישראל. מתי תוקם סוף-סוף ועדת חקירה?
"קודם כל, בהחלט תקום ועדת חקירה. אנחנו נמצא את העיתוי הנכון להקים אותה, וזה יקרה כשנסיים את כל הפעילות שלנו במסגרת המלחמה, בעזה ובשאר הזירות. אנחנו רוצים שבשעה הזאת, מפקדי ולוחמי צה"ל יהיו עסוקים בניצחון ולא יצטרכו כל הזמן להביט לאחור ולחשוב איך הם מגינים על עצמם מפני ועדת חקירה".
הרי יש הפסקת אש זה תקופה ארוכה, מאז תחילת השלב הראשון. אם לא עכשיו, אימתי?
"הייתה הפסקת אש של שישה שבועות, אבל האפשרות שנחזור למלחמה בעזה היא אופציה ריאלית. כחבר הקבינט אני אומר לך שזוהי אפשרות שנמצאת כרגע על השולחן. ככל שחמאס לא ייעתר לכל הדרישות שלנו, נשוב ללחימה בעצימות גבוהה. ואני מזכיר לך שגם כעת, עדיין יש פעילות צבאית. יש כוחות שלנו שנמצאים בלבנון ובסוריה, יש פעילות עצימה ביהודה ושומרון, והחזרה ללוחמה בעזה בהחלט על הפרק. לכן אנחנו נקים ועדת חקירה, אבל לא עכשיו".
אנחנו רואים ושומעים את המשפחות השכולות, ומבינים שגם כשתקימו ועדת חקירה, אם וכאשר, אי שם בשש אחרי המלחמה, זו לא תהיה ועדת חקירה ממלכתית, אלא ועדה מטעם בלי שיניים שתטייח את מחדלי הדרג המדיני.
"ממש לא. נקים ועדה שיהיו לה בדיוק את אותן סמכויות כמו ועדת חקירה ממלכתית, אבל אנחנו רוצים להבטיח שהיא תהיה ממלכתית ולא תהיה נוטה לצד פוליטי כזה או אחר, אלא כזו שתייצג את כלל חלקי הציבור. כי אם היא תהיה ועדה פוליטית, היא לא תשיג את המטרה".
בוא נקרא לילד בשמו. אתם בעימות חזיתי עם נשיא העליון השופט יצחק עמית שאמור למנות את חברי הוועדה בהתאם לחוק. האם לדעתך גם מערכת המשפט צריכה להיחקר במסגרת ועדת החקירה הממלכתית?
"בהחלט כן. בית המשפט בחר להתערב בלא מעט סוגיות ביטחוניות לאורך השנים, כמו שחרור גופות מחבלים, קבלת עתירות של גורמים פרו פלסטיניים, כולל עתירות שהוגשו לאחרונה וניתנה לעותרים זכות עמידה. ולכן גם הדרג המדיני, גם הדרג הצבאי, אבל גם הדרג המשפטי צריכים להיכלל במסגרת אותה בדיקה. ולכן לא יכול להיות שנשיא העליון ימנה את החברים כי גם בית המשפט העליון צריך להיחקר".
מי יחקור את החוקרים? שאל נתניהו בנוגע לחוקרי המשטרה שניהלו את החקירות בעניינו. השאלה הזאת הפכה לתמצית עמדתה של ממשלת הימין כולה, כלפי כלל גופי המשפט במדינה.
הבריון השכונתי
פתאום קם אדם בוהלר בבוקר ומגלה לתקשורת הישראלית על קיום מו"מ אמריקאי עם חמאס מאחורי גבה של ממשלת ישראל. "אנחנו מגיעים לשלב השני בעמדה הרבה יותר חזקה", אומר כהן. "היא נובעת בעיקר מהכניסה של הנשיא טראמפ לבית הלבן, מה שמביא לכך שמדינת ישראל זוכה לגיבוי בין-לאומי מאוד משמעותי". שאלתי את כהן, איך ההתפארות בקשרים ההדוקים עם טראמפ, מתיישבת עם ניהול המו"מ העצמאי של האמריקאים עם חמאס.
נשאל לרגע בכובעך כחבר הקבינט המדיני ביטחוני. סיימנו את השלב הראשון. ישראל נסוגה מההתחייבות לסגת מציר פילדלפי. הנשיא טראמפ, ולא בפעם הראשונה, הצהיר אחרי פגישה עם המשוחררים שהוא דורש את שחרור כל החטופים אחרת ייפתחו שערי הגיהינום. מנגד, שמענו את הצעת שליח טראמפ בוהלר שמנהל מו"מ ישיר עם חמאס מאחורי גבה של ממשלת ישראל. הציבור שואל את עצמו לאן הולכים מכאן, ואם נשבר התיאום בין הממשל לממשלת ישראל – ואין מי שנותן תשובה.
"ברגישות ובזהירות המתבקשת כחבר הקבינט, אני יכול לומר שיש תיאום הדוק וישיר עם הממשל, ובניגוד למה שהיה בעבר, גם כשיש חריקות – מתנהל שיח ישיר ומהצד השני קשובים ופועלים בתיאום קדימה. מעשית, יש כעת שלוש אפשרויות על הפרק. אפשרות אחת היא קבלת הצעת ויטקופף – וגם בוהלר הבהיר שהוא כפוף לו – שמדברת על שחרור מחצית החטופים החיים ואלו שאינם בחיים מייד, והיתר בתום התקופה. האפשרות השנייה, שבה חמאס יקבל את דרישות מדינת ישראל הכוללות שחרור כל החטופים, והבטחה שחמאס לא יהיה ביום שאחרי, פירוז הרצועה, הוצאת כל הנשק מרצועת עזה ושליטה ביטחונית ישראלית. והאפשרות השלישית היא חזרה למלחמה".
אתה בעצם אומר שנותרה לנו רק האופציה השלישית של חזרה למלחמה, כי הסיכוי שחמאס ישיב בחיוב לאחת משתי ההצעות הראשונות הוא אפסי.
"לא הייתי שולל את אחת משתי האופציות הראשונות. הרי בתחילת הדרך אמרו שלא נצליח להחזיר חטופים, והוכחנו שאנו יכולים בהחלט. אנחנו נפעל כמובן להחזיר את כולם, את החיים לבתיהם ואת החללים לקבר ישראל. אם חמאס לא ייעתר לדרישותינו, המחיר שהוא ישלם יהיה כבד מאוד".
כשאתה מדבר על מחיר כבד שישולם, ודווקא על רקע הדיווחים בנוגע למו"מ, האם טראמפ עדיין נותן אור ירוק להעברת נשק ולריסוק החמאס?
"אני מכוון בהחלט גם למשלוחי נשק שעוכבו במכוון, ומאז כניסת טראמפ כבר הגיעו לישראל. ולכן, אני רוצה לומר לך שכולם מבינים כיום שחמאס לא יהיה ביום שאחרי, יארך כמה שיארך הזמן שיידרש לכך, אבל אף אחד מאיתנו לא יסכים לחזור לשישה באוקטובר. לא תושבי הדרום, לא תושבי מדינת ישראל, לא העולם המערבי, ולא ארצות הברית. לא רק ידידינו בארה"ב ובמרבית ממדינות המערב תומכים בנו, אלא גם בעולם המוסלמי אומרים לחמאס: תשחררו. מדינת ישראל לא תסכים שתישארו בעזה. הם נחושים, ולא מתכוונים לוותר. אנחנו בוודאות לא נוותר".
כיהנת כדיפלומט מס' 1 של ישראל בראשית הקדנציה. כשצפית בביקור של זלנסקי בבית הלבן, האם חלפה בראשך המחשבה שאילו קמלה האריס הייתה נבחרת, נתניהו היה זה שמקבל את אותה מקלחת קרה?
"לא. אני יכול לומר לך, שכאשר אני מסתכל על שש עשרה השנים האחרונות. שתים עשרה שנים של הדמוקרטים, שמונה של אובמה וארבע של ביידן, ישראל מעולם לא הגיעה לשפל כזה. ההנהגה שלנו, ובמרבית השנים נתניהו עמד בראשות הממשלה, ידעה איך לנהל דיאלוג, גם ברגעי מחלוקת קשים עם נשיאים אמריקאים תוך שמירה על הכבוד. דווקא לנוכח התמונות שראינו מהחדר הסגלגל, מתחדדת ההבנה מהי איכות ההנהגה שלנו".
איך אתה מסביר את העובדה שישראל פועלת כעת כמעצמה המגינה לא רק על הגבולות שלנו, אלא גם על הדרוזים שמעבר לגבול? ממדינה שנזהרת מלירות על מאהלים של החיזבאללה באזור המפורז, הפכנו לבריון השכונתי שמגן על הדרוזים בפאתי דמשק.
"קודם כל, זה דבר שנכון לעשות אותו. ישנן בריתות אזוריות. בישראל יש לנו ברית אחים עם הדרוזים, ואנחנו חושבים שנכון להרחיב את הברית הזאת גם לדרוזים בסוריה, ובפרט אחרי מראות הזוועה מסוריה מסוף השבוע האחרון שזעזעו כל בן אנוש. אנחנו חולקים אינטרסים ביטחוניים משותפים שישרתו גם את הדרוזים בסוריה וגם את מדינת ישראל".
איך אמר פרס המנוח, מהצד השני של הסקאלה? מזרח תיכון חדש…
זמן קריב
כשתותחי המלחמה רועמים, המוזות בקואליציה ממש לא שותקות. אי אפשר לשוחח עם שר בליכוד בלי להניח על השולחן את הזעזועים בקואליציה, הן מהצד החרדי והן מהאגף הימני.
ערב ההצבעה על התקציב אנחנו שומעים את השר יצחק גולדקנופף קורא תיגר על הממשלה, מכריז שהוא לא יצביע בעד התקציב ואף מביע את כוונתו להתפטר אם לא יעבור חוק גיוס. שמענו בימים האחרונים בכירים ב'אגודת ישראל' שמדברים בצורה גלויה נגד ראש הממשלה נתניהו. יש תחושה שמשהו נשבר בברית ההיסטורית שבין הליכוד לחרדים.
"אנחנו שותפים לאותה קואליציה. יש מתיחויות בין מפלגות, כמו שיש גם ויכוחים בתוך מפלגות, זה קורה. אבל בסוף צריך להסתכל על האינטרסים של מדינת ישראל, והאינטרס של מדינת ישראל כיום הוא להעביר את התקציב לטובת הכלכלה, לטובת המשקיעים, לטובת דירוג האשראי. נוסף על כך, שנת 2025 היא שנה היסטורית עבור מדינת ישראל, עם טראמפ בבית הלבן – והזכרת את המשפט של פרס המנוח – אנחנו באמת עושים מזרח תיכון חדש. חתמנו על שלושה הסכמי שלום בלי להקים מדינה פלסטינית, וזוהי רק ההתחלה למה שאפשר לעשות בקדנציה הקרובה".
רק בשבוע שעבר שמענו שר לבנוני מדבר על הסכם שלום עם ישראל כאופציה… עצם הדיבור על כך נשמע כמו חזון אחרית הימים. אבל ברשותך, דיברנו די על הגיאופוליטי, ואני רוצה לשאול אותך על ההתרחשויות הפוליטיות, ולחזור לסיטואציה שלכם מול החרדים. אומר גולדקנפף, אין חוק גיוס, נשלחים במקביל עוד אלפי צווים לבחורי ישיבות, אנחנו לא מקבלים את התקציבים שהובטחו לנו – למה שלא נלך עם השמאל?
"נו, באמת. עם מי הוא ילך בשמאל? עם יאיר לפיד? עם איווט ליברמן? עם הרבאי הרפורמי גלעד קריב? עם אלה בשמאל שרואים בדת עול? עם אלו ששמו להם למטרה לפגוע בעולם התורה ובנשים החרדיות העובדות? עם מי בדיוק? אנחנו בימין, בניגוד למחנה השמאל, רואים בחרדים אחים, אנחנו חולקים ערכים מסורתיים משותפים. אספר לך משהו אישי: כשהייתי שר החוץ, היה לי כלל שהשתדלתי תמיד לשמור עליו: לחזור הביתה לשבת עם המשפחה. השבת היא ההמצאה היהודית החשובה ביותר, והמשפחה היא הדבר החשוב ביותר עבורי. הליכוד הוא הבית של הציבור המסורתי. אנחנו משפחה אחת גדולה".
ולהערכתך, חוק גיוס שיזכה לתמיכת החרדים, יעבור ויזכה גם לתמיכת כל ח"כי הליכוד ו'הציונות הדתית'? יהיו להצעת חוק שכזאת שישים ואחת אצבעות במליאה?
"לדעתי, כן. יש רצון אמיתי גם אצלנו בליכוד לפתור את המשבר ויהיה רוב להעברת חוק הגיוס. אנחנו רוצים להגיע למתווה מוסכם. ואני יכול לומר לך, שאני שומע גם אצל החרדים רצון להגיע למתווה גיוס ראוי, נכון ומאוזן. אני בטוח שביחד, נתגבר על המכשולים ונגיע להסכמות".
אפרופו שישים ואחת אצבעות במליאה, מה קורה עם בן גביר? מתי אתם מחזירים אותו בחזרה לשורות הקואליציה? כי הנוכחות שלו בחוץ גורמת לתחושה שהממשלה מחשבת את קיצה לאחור.
"ראשית, גם בלעדיו אנחנו ממשלה יציבה, ואני מאמין שאחרי העברת התקציב ובעזרת השם גם חוק הגיוס, יציבות הממשלה לא תוטל בספק. אבל בהחלט, בן גביר הוא כמו נטע זר באופוזיציה. אני חושב שגם הוא מצר על כך שהוא פרש בצורה נמהרת, ואם הוא חשב שהוא יקבל כמה נקודות פוליטיות, אז הוא רואה שהדבר הזה לא קורה, ולכן הדלת פתוחה ונשמח שבן גביר יחזור לממשלה. אני מאמין שגם זה יקרה".
ואולי אחת התשורות לכיוון בן גביר היא ניסיון ההדחה של היועמ"שית גלי בהרב-מיארה. האם אתה תומך בהחלטת שר המשפטים יריב לוין, לפעול אקטיבית לפיטוריה? הרי אפילו בנוגע לאימוץ מתווה הנשיא טראמפ בעזה, היא דרשה מכם להתייעץ קודם כל איתה…
"שיהיה ברור: אנחנו לא נועצים בה ומאמצים כמובן את יוזמת הנשיא טראמפ. יועצת כשמה כן היא, אמורה לייעץ. אפשר לקבל את העצה ואפשר לדחות אותה. במקרה הזה אפשר כמובן וצריך לדחות את העצה, בדיוק כמו הייעוץ שנתנה לגבי מועד הפיטורין של ראש השב"כ. גם את העצה הזאת אפשר לדחות. אישית, אתמוך בכל החלטה שיוביל השר לוין, כי אי אפשר לנהל מדינה עם ייעוץ לעומתי. פשוט אי אפשר".
לפני כניסתך לפוליטיקה כיהנת בתפקידים בכירים במגזר העסקי. היית גם שר הכלכלה והתעשייה ויו"ר ועדת הרפורמות. אנחנו רואים את רווחי הבנקים שזינקו לשיא של כל הזמנים, ולעומת זאת יוקר המחיה בישראל הפך לבלתי אפשרי. התחושה היא שהממשלה לא עושה דבר. ואל תבוא ותאשים את נגיד בנק ישראל, כי הרי חוק בנק ישראל המתוקן, שעבר בשעתו בתקופת סטנלי פישר ולא מאפשר לממשלה להתערב במדיניות הפיסקלית, עבר במשמרת שלכם. גם בתחום הזה, כשלתם ובגדול.
"יש בהחלט צעדים שצריך לעשות. וכפי שציינת הייתי בעבר שר הכלכלה, ופה צריכים להתכנס שר האוצר סמוטריץ' ושר הכלכלה ברקת ביחד עם ראש הממשלה נתניהו, לראות אילו צעדים נוקטים כדי להוריד את הריבית, גם צעדים שינקוט משרד האוצר וגם מדיניות שתוביל הממשלה. מה שראינו בתקופה האחרונה הוא שהיחידים שצוחקים כל הדרך אל הבנק אלה הבנקים עצמם, עם הריביות הגבוהות והרווחים האסטרונומיים של הבנקים. שאלת לגבי האחריות ולא אתחמק מכך: נגיד בנק ישראל צריך להתעורר, אבל כולנו – גם שר האוצר וגם אנחנו, ממשלת ישראל – צריכים להיכנס לעובי הקורה ולשבת ביחד כדי לטכס עצה".
בימים של בריחה מאחריות, מגיעה לכהן מילה טובה, ולו על קבלת האחריות הקולקטיבית, בתחום לא לו. שנה נוספת שכזאת של עליית מחירים, עוד תהפוך חלילה רבבות משפחות ממעמד הביניים לנזקקי 'מתנות לאביונים'. על הממשלה הזאת, בפרפרזה למאמר חז"ל, ניתן לומר: כל הבורח מאחריות, האחריות רודפת אחריו.
