
הסיכום הזה הפך למסורת בטור האחרון של השנה. כוחן של המילים. לקט של ציטוטים חכמים וטיפשיים, מרגיעים ומבהילים.
במבט לאחור, בקו הגמר של השנה היוצאת, אפשר להתבונן במילים שנאמרו בתשפ"ה – וללמוד מהן. כן, מכולן אפשר ללמוד. לא רק על ערכה של המילה, אלא על המערכת כולה. ישנו משל מוכר שמובא בשמו של מרן ה'חפץ חיים' זצ"ל (שעם סגירת הגיליון, בכ"ד באלול, מלאו תשעים ושתיים שנים לפטירתו), על אדם המבקר במפעל ענק שבו יש מאתיים ארבעים ושמונה מכונות. בסיור בין המכונות הענקיות והמדהימות הוא נתקל במכונה אחת השמורה היטב והמבקרים במקום לא מורשים להתקרב אליה. כששאל על כך, נענה: "המכונה הזאת מפעילה את כל המכונות האחרות שראית. אם היא מתקלקלת חלילה, כל המכונות מתקלקלות. וכשהיא עובדת טוב, כל המכונות עובדות טוב".
המכונה הזאת, סיים ה'חפץ חיים', היא כוח הדיבור. מאתיים ארבעים ושמונה מכונות הן רמ"ח מצוות עשה. כל מצווה היא מכונה. אבל אם הדיבור לא כמו שצריך, אף מכונה לא עובדת.
בציטוטים המפוזרים לפניכם (אין חשיבות לסדר הבאתם) לא תמצאו את 'מה שקרה' בתשפ"ה, אלא את מה שנאמר בה.
משהו קרה לו: "איך סיכמתי את הדיון? אמרתי: 'שאלוקים יהיה בעזרנו'. כי אתה צריך סייעתא דשמיא. אתה צריך את הנחישות של העם ואת הגבורה של הלוחמים, אבל אתה צריך סייעתא דשמיא כי אף אחד לא יודע איך בדיוק זה יהיה". ראש הממשלה בנימין נתניהו משתף ברגע אחד מהדיון שלפני המלחמה באיראן.
"סייעתא דשמיא זו הסיעה הכי חשובה בקואליציה". הנ"ל בשיחת טלפון עם השר יואב בן צור כשישב שבעה על אימו.
התפכחות: "טעינו כשהתמכרנו לגנרלים ו"ביטחוניסטים" באולפן. דרגות, לצערי, לא הופכות הערכה למוסמכת יותר מכל אחת אחרת. אין לי בעיה אם מישהו מהם חושב שאת נושא חיזבללה היה צריך לפתור אך ורק בהסכם מוקדם או שמדינת ישראל לא יכולה לתקוף באיראן בלי האמריקאים. יש לי בעיה כשמציגים את זה כאופציה היחידה". איש התקשורת גיא לרר מסכם את מתקפת עם כלביא.
מחנה הניצחון: "ניצחנו בסזון, באלטלנה, בימית, בעמונה, בהתנתקות. אנחנו הרבה יותר נבזים מכם. אתם לא מסוגלים להרים נשק על יהודים, אנחנו כן. לכן ננצח". פעיל השמאל גיא ברזל אופטימי.
לחופש נולד: "לוחמי חופש". מו"ל עיתון 'הארץ' עמוס שוקן על המחבלים בעזה.
"שוקן כיוון בדבריו לפלסטינים הנמצאים תחת כיבוש ודיכוי בגדה ולכן הבהיר, בעקבות הסערה, כי 'על חמאס יש לומר שהם אינם לוחמי חופש'". מאמר מערכת בעיתון 'הארץ' עושה סדר ומבהיר: חמאס "#אינם# לוחמי חופש".
"חכם, כריזמטי וחסר רחמים". כותרת בעיתון הנ"ל המסכמת את חייו של רב המרצחים יחיא סנוואר.
גרפיטי: "הודחתי. הייתה לי הזכות להילחם עבורכם ביותר ממאה ימי מילואים בשנה האחרונה". חבר הכנסת יצחק קרויזר לאחר שהודח ממילואים בשל כתובת גרפיטי על בית בלבנון.
אל ימנע עצמו מן הרחמים: "תצא אתה, אני אסתדר איתם". עדות החטופים השבים על בקשתו של שורד השבי אליה כהן לחברו שנשאר בשבי והיה חלש יותר ממנו (חמאס סירב להצעה. אליה שוחרר, החבר נשאר).
דרישות התפקיד: "אם זיני יהיה ראש שב"כ, אין יותר שומרי סף לדמוקרטיה במדינת ישראל". ראש השב"כ לשעבר עמי איילון מסביר מהו בעצם תפקידו של ראש הארגון.
"מגיע לה": "אין לי ספק שלסילמן מגיע שישימו בתוך ביתה ערימות של פיתות כדי להזכיר לה לדיראון עולם את מעשה הנבלה שעשתה בשימוש בחמץ וביהדות". ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) מגיב למחאה מול ביתה של השרה עידית סילמן, שבה פיזרו פעילי שמאל פיתות בעיצומם של ימי הפסח.
"אין לי ספק שפיזור פיתות ברחובה של עיר בחג הפסח הוא דבר מיותר". הנ"ל בכל זאת מגנה במילים 'קשות'.
איפה הסיפור האישי?: "'המנהלת מוסרת שאלו לא המסרים של המכון ואם זה אפשרי שתדלגי ותגיעי ישירות לסיפור האישי'". גב' סיגל קראוניק, אלמנתו של רבש"צ קיבוץ בארי אריק הי"ד, משתפת בהערה שהועברה אליה באמצע הרצאה בפני תלמידי מכון הרטמן, כששיתפה באובדן האמון שלה בפלסטינים.
גילוי לב: "מזל ששבעה באוקטובר קרה בבארי. אני חושב שאם זה היה קורה בגוש עציון, מה אני הייתי אומר באותה שנייה? הייתי אומר: 'מה הם גרים שם?' הייתי אומר, אולי: 'מגיע להם'. הייתי אומר את כל הדברים הכי קשים שיש בעולם. מזל שזה קרה אצלי בבית. שילמתי על השיעור הזה הרבה מאוד". אבידע בכר, תושב בארי ששכל את אשתו ובנו ואיבד את רגלו בטבח שמחת תורה.
שאלת ראש הממשלה: "אתם יכולים לשאול אותי כל שאלה. אבל עכשיו לי יש שאלה אליכם: מי עומד מאחורי קמפיין ההסתה נגדי בשווי של עשרות מיליוני דולרים? שאלתם את זה פעם? מי הגורם המממן? אני מוכן לענות לכל השאלות שלכם, רק תענו בבקשה לשאלה הזאת". ראש הממשלה בנימין נתניהו במסיבת עיתונאים.
לפחות אומר בקול: "אי אפשר להשוות בין קפלניסטים שהם אנשים נפלאים לבין חרדים פראי אדם". ניצב המשטרה בדימוס אריה עמית.
אנטישמיות כתחביב: "מדינה שפויה לא הורגת תינוקות כתחביב". יו"ר המחנה הדמוקרטי יאיר גולן מפרשן את המצב.
"אם היה רצח עם, היו רוצחים עם. אם לא היו רוצים להחזיר חטופים, לא היו חוזרים חטופים. אם הייתה דיקטטורה, אי אפשר היה להגיד את זה בחדשות ולצעוק את זה בהפגנות. אם לא הייתם שטופי מוח, הייתם חושבים על זה לבד". איש התקשורת בני בשן מגיב למחאות השמאל.
"אני אומר באנגלית את מה שאתם אומרים פה כל הזמן בעברית". אהוד אולמרט משיב לשאלתו של העיתונאי בן כספית מדוע הוא מטנף על מדינת ישראל בתקשורת הזרה.
נוכל להסתדר: "החיים אחרי נתניהו יהיו לכם הרבה יותר קלים. אפשר יהיה אולי לפתוח סוג של דף חדש". העיתונאי בן כספית במונולוג למפלגות החרדיות, חושף שמשבר הגיוס הוא לא הנושא.
חומש עם רש"י: "לפעמים אני חושב שאולי באמת צריך שכל לוחם בצה"ל יכיר את פירוש רש"י הראשון על התורה: איננו ליסטים בארצנו". ראש הממשלה בנימין נתניהו ביום ירושלים בישיבת 'מרכז הרב'.
"אני הולך הרבה לשטח ופוגש גם חילונים גמורים ואני מתרשם שהרוב המכריע מבין את זה מצוין. הם לא למדו רש"י, אבל הרש"י הזה נמצא אצלם בתוך הלב". הנ"ל.
השם גיבור מלחמה: "ביום אחד, בשעה אחת, ברגע אחד, איבדנו יותר מפקדים מאשר בתקופה הארוכה של מלחמת איראן–עיראק". בכיר איראני ששרד את המתקפה מסכם את המלחמה.
"וזה הכל בזכות מה שנקרא 'המוח היהודי', מכון ויצמן ולימודי הליבה?" איש התקשורת ינון מגל מגיב בסימן שאלה נוקב לעדות הבכיר הנ"ל.
החדשות הטובות: "פעם, כשאדם היה אומר לי תביא לי ספר הוכחות על מציאות האלוקים, הייתי ממליץ לו על 'מסע אל עמקי ההויה'. היום אני ממליץ לו לקרוא עיתון". הרב מרדכי נויגרשל.
חכמת ההמונים
בשואה התגלו חסידי אומות העולם. עד היום לא מצאנו בעזה חסיד אומות העולם אחד". המוזיקאי עידן רייכל