מצפ"ה תת קרקעי

 מדוע במערכת הביטחונית החלו לחשוש ממתקפה רב־חזיתית בראשות אירן?

מה קורה ליחסים בין ארה"ב לישראל, וכיצד הם משפיעים על הביטחון?

 וגם, סיור במוצב הסודי ששוכן בקריה ומוכן לכל תרחיש

על חגיגות מלאות 75 שנה למדינת ישראל השבוע העיבה המתיחות הביטחונית, שיודעים בכירי המערכת בחודשים האחרונים. ראש אגף המבצעים בצה"ל האלוף עודד בסיוק, התבטא לאחרונה: "אנו נמצאים בתקופה של שינוי משמעותי בקצב גבוה מזה שהכרנו עד עכשיו. ההשתנות הזאת היא צבאית, טכנולוגית, פוליטית. היא מערערת את השחקנים במרחב העולמי וגם כאן.

אנו רואים זאת בתחרות האסטרטגית בין סין לארה"ב, בהשפעת המלחמה באוקראינה, ביחסי רוסיה והמערב, וכאן זה משפיע למשל על מחיר אמצעי לחימה. מחירו של כדור עולה. יש שאלות על עצמאות ייצור, מי מוכר, מי קונה, האם יש אמברגו? וכמובן סדר העניין של המעצמות: האם הן נוכחות כאן ומה ברצונן להשיג?" את הדברים אמר בוועידת התחזיות של העיתון כלכליסט וחברת הביטוח הפניקס.

לדברי בסיוק: "המכירה האיראנית של אמצעי לחימה לרוסיה למלחמה באוקראינה משפיעה מאוד על האופן שבו המערב מסתכל על אזורנו. בשנים האחרונות צה"ל הוצב בעמדה מאוד מרכזית ואנו נתפסים ככוח משמעותי. שיתופי הפעולה האלה, יש בהם הזדמנויות שמקנות לנו מעמד אזורי משמעותי שלא היינו מורגלים בו".

על היחסים הצבאיים בין ארה"ב לישראל אמר: "מערכת היחסים התעצמה. אנו עובדים כיום מול פיקוד המרכז של הצבא האמריקאי. יש כאן איומים משותפים ולאמריקאים יש כאן כוחות. שיתוף הפעולה הוא משמעותי ומתבטא בתרגילים משותפים בין צבא ארה"ב לצה"ל. אויבינו רואים את שיתוף הפעולה, הם מבינים את השאיפות האמריקאיות והישראליות".

בסיוק היה מאוד זהיר בדבריו. הוא נמנע מלהתייחס לנושאים מדיניים ולא לחינם. בעוד שבמישור הצבאי היחסים בין ישראל לארה"ב נחשבים למצוינים, הרי שברמה המדינית היחסים מוגדרים במילים "ירחם השם" על ידי אישים הבקיאים בנעשה בתחום.

גם שר הביטחון יואב גלנט אמר דברים דומים במפגש שקיים ביום חמישי בשבוע שעבר עם הכתבים לענייני צבא. לדבריו ישראל נמצאת בפתחו של עידן ביטחוני חדש שיסיים את "עידן העימותים המוגבלים". בעידן החדש ייתכן איום ממשי מכמה זירות במקביל, ואיראן היא הכוח המניע המרכזי לזה. "אנו נמצאים בפני עידן ביטחוני חדש שבו ייתכן איום ממשי בכלל הגזרות בעת ובעונה אחת. פעלנו לאורך שנים בהנחה שניתן לקיים עימותים מוגבלים, אבל זו תופעה שהולכת ונעלמת. היום ישנה תופעה בולטת של התלכדות זירות". הוא גילה כי בדיונים השונים שקיים עם ראש הממשלה ביקש הקצאת עשרות מיליארדי שקלים לתקציב הביטחון במהלך חמש השנים הקרובות.

גלנט ציין כי הכוח המניע של התלכדות הזירות היא איראן, אשר מעבירה לארגוני טרור משאבים רבים לצד הכשרה וזאת במטרה להוציא פיגועים והגדלת החיכוך בכל הגזרות. כאשר שר הביטחון נשאל ישירות אם ישראל ניצבת בפני מלחמה בזמן הקרוב, הוא השיב בשלילה.

גלנט חשף כי על פי נתוני מערכת המודיעין בישראל, ארגון הטרור חיזבאללה מקבל מטהרן כ־700 מיליון דולר בשנה בתמורה לידע ואמצעי לחימה. חמאס מקבל מימון קטן יותר של כ־100 מיליון דולר בשנה, לצד עשרות מיליוני דולרים שמועברים לג'יהאד האסלאמי. המיליציות הפרו־איראניות בסוריה מקבלות מאות מיליוני דולרים, ומשטר אסד מקבל מיליארדים. בעיראק מממנים האיראנים משכורות ונשק בהיקף של מאות מיליוני דולרים למיליציות השיעיות, וגם המורדים החות'ים בתימן מקבלים מימון בשווי מאות מיליוני דולרים בשנה.

"לא נאפשר לאיראן להקים צבא איראני בסוריה, לא נאפשר להפוך את רמת הגולן ללבנון ולא נאפשר שהאדמה הסורית תהיה מקפצה לנשק מתקדם לכיוון לבנון", הצהיר גלנט. "מאז כניסתי לתפקיד, ברבעון הראשון של 2023, הכפלנו את קצב התקיפות בסוריה. אנו פוגעים באופן שיטתי ביכולות מודיעין וצבאיות".

על פי גלנט איראן קרובה מאי פעם ליכולת גרעינית צבאית. "מול האיום הזה צריך לפעול באחת משתי הדרכים: פעולה צבאית או איום צבאי אמין", הבהיר שר הביטחון וציין כי איראן חשה ביטחון עצמי גובר. לתפיסתה מדינות המערב מורתעות וחסרות כלים אפקטיביים נגדה. בזמן שישראל עסוקה עם גופי הטרור שמפעילים משמרות המהפכה, איראן עצמה מתעצמת כלכלית וצבאית ורוכשת מרחב פעולה. "זה דבר שצריך להדיר שינה מעיני העולם כולו ומעיני ישראל", ציין גלנט.

מה שנחשב למעודד יותר מבחינת ישראל הוא שפניה של איראן "מזרחה", לרוסיה וסין. זה מאוד מרגיז את האמריקאים. גלנט חשף כי בתקופה האחרונה צה"ל הכפיל את מספר התקיפות בסוריה תוך התמקדות בפגיעה שיטתית באיראן וחיזבאללה.

בהמשך דבריו התייחס לנושא בניין הכוח בין ישראל לאויביה ואמר: "זו תחרות רציפה, מאתגרת. מערכת הביטחון נדרשת למענה מבצעי איכותי בכל זירות המלחמה. אנו מטפלים בשש זירות: יותר מאוויר וים ויבשה. יש כיום למשל סייבר. עשרות אלפי חיילים ומפקדים שומרי על ישראל. צה"ל, השב"כ וכוחות אחרים מספקים ביטחון טוב ורציף, מענה זה יידרש גם בעתיד והוא יתעצם בשנים הבאות".

כספת החירום

מוצב הפיקוד העליון (מצפ"ה) של צה"ל הוא המקום שממנו מתנהלת כל הפעילות בימי שגרה ובימי לחימה. המפקד של המקום הוא ראש אגף המבצעים בצה"ל. מדובר בבסיס צבאי השוכן מתחת לפני הקרקע שהושקעו בבנייתו מיליארדי שקלים.  בכתבה על המקום שפורסמה ב־YNET צוין כי הכניסה למקום מעט נסתרת וכי היא נמצאת באחד מהחניונים התת־קרקעיים בבסיס הקריה. לפני הכניסה אל המקום מוצבת כוורת תאים ענקית ודיגיטלית לאחסון הטלפונים הניידים. הכנסתם אסורה לחלוטין.

מצלמות אבטחה מנטרות כל פינה במסדרונות המעוגלים, עיטורי עץ מקשטים את הקירות הלבנים. הרבה תכנון הושקע בעיצוב המקום. חיישנים אלקטרוניים עוקבים ומתעדים את המתרחש, בעיקר בחדרים שבהם מתקבלות  ההחלטות הגורליות. במצפ"ה יש כמות חד ספרתית של קומות עם מעליות שמחברות ביניהן.

אגף המבצעים בצה"ל הוא שאחראי על ניהול המצפ"ה, שיש בו עשרות מסכים לצפות בכול. בכל שעה מהיממה המקום מאויש בחיילים. בזמן חירום או מלחמה יסתובבו בו יותר מאלף לובשי מדים, ולא רק הם. יש במקום עמדות וחדרים גם לנציגי המוסד, שב"כ ומשטרה, לשר הביטחון וגם לראש הממשלה. בכל שעה שצריך, כולל בזמן מבצעים צבאיים, המסכים מקרינים לבכירי מערכת הביטחון גם נתונים מספריים עדכניים על מצבת הכוחות והאמצעים בכל גזרה.

כל דבר חריג מדווח למצפ"ה. גם פיגוע הדקירה לפני שבועיים בשכונת שמעון הצדיק דווח לראש אגף המבצעים, כולל הפעלת פקודת "טקילה" שאפשרה לשב"כ לבצע פעולות שונות שהביאו לאיתור המחבל בתוך פחות מיממה. כל הדיווחים מתועדים ועולים עד לאלופים הרלוונטיים, כולל המזכירים הצבאיים של שר הביטחון וראש הממשלה, ולעוזרי הרמטכ"ל. אם יש אירוע שמתפתח גם בכירים במערכת הביטחון יעודכנו בו, באמצעות פתק או לחישה באוזן. בשעה שאירוע ביטחוני גדול פורץ, בתוך כשעה מאוישות עשרות העמדות במצפ"ה בקצינים מכל אגפי הצבא וגופי הביטחון השונים.

בפינה בחדר המוגדרת כחמ"ל הרמטכ"ל ניצבת כספת בהירה. הקצינים במקום לא מפרטים מה יש בתוכה, וכמובן שלא פותחים אותה. בכספת הזו מסתתרות פקודות החירום הרגישות ביותר, ממתינות להפעלתן ביום פקודה.

המצפ"ה ערוך לאפשרות של שהות ארוכה בו. יש בו מכון כושר, חדר אוכל, מקלחות וחדרי מגורים מאובזרים, אבל גם בית קפה שנפתח בשעות חירום. יש בו עמדת אפסנאות נוחה לחלוקת ציוד. אם יהיה צורך החיילים ישהו שבועות ארוכים במקום בלי לצאת החוצה.

גרם מדרגות קטן מוביל לחדר המתנה שבו ספות נוחות. מאחורי אחת מהדלתות נמצא חדר דיונים קטן שמיועד לרמטכ"ל ולמספר מצומצם של קצינים ויועצים. שמונה מושבים יש סביב השולחן ועוד מספר כיסאות מצומצם ליועצים או לעוזרים. במקום אפשר לדבר בפתיחות ובצורה נינוחה ורגועה על הנושאים הטעונים ביותר, להציף דילמות גורליות, ולהתווכח על דרכי פעולה אפשריות להמשך המערכה. המקום ערוך לדיונים שיכולים להימשך שעות ארוכות. בכל התקרות יש מכשירי הקלטה מובנים. כל מה שייאמר בחדרים יתועד.

בשעה שמתנהלים מבצעים צבאיים, גם חסויים ביותר, יש חיילים שאחראים שכל המצגות עם הנתונים המבצעיים ירוצו בזמן הסקירות על מסכי הענק לעיני האלופים. עיקרי הערכות המצב בזמן מלחמה או חירום מוגשים בתמצות לרמטכ"ל, דבר שמאפשר לו לנהל לחימה במספר זירות בו זמנית ולאורך זמן. במצפ"ה מנוסחות הפקודות ומאותו מקום מוודאים את ביצוען. בכירי המטכ"ל מקבלים תמונת מצב מעודכנת של כמויות וסוגי התקיפות שבוצעו, נפילות ופגיעות לכוחותינו ואת תכנון יממת הקרב הבאה. הכל מול עיני בכירי המטכ"ל במסכים מפוצלים.