"אני מחפש את גפני ואת חבריו ולא מצליח להשיג אותם", אמר השבוע ראש הממשלה, בעת חיפוש שהורחב בהמשך גם לשאר חברי הכנסת החרדים – שהמילים נעתקו מפיהם.
על נוכחותם הערנית של חברי הכנסת מאגודה בימים אלה ממש, יכלו להעיד הקולות שעלו מישיבת ועדת השמונה של אגודה – שם מחצית מהחברים עדיין מתקשים להסתגל למציאות החדשה של ציר בעלזא-'שלומי אמונים' שאינו ניתן להפרדה (ועל כך יורחב מיד בהמשך).
את חברי הכנסת של דגל היה קשה יותר לאתר, אך גם הם נשמעו לבסוף, בטונים גבוהים, על גג עיריית בני ברק, כשיצאו בשצף קצף, עם החברים מאגודה ומ'שס', נגד האלימות הקשה. של המשטרה.
חברי הכנסת החרדים מ'שס' ומ'יהדות התורה' צדקו וטעו כאחת – בכל מילה. כפי שלא יעלה על הדעת שמפגינים עוברי אורח ברחביה יוכו בגלל התפרעויות של מפגיני בלפור, כך לא מתקבל על הדעת שחרדים עוברי אורח, לא מעורבים, יוכו בגלל נערים ריקים ופוחזים.
על הקריאות להוצאת המשטרה מבני ברק לעומת זאת, ניתן היה לדלג. "מפחיד לחשוב איך הרחוב הבני-ברקי ייראה בלי ההגנה של המשטרה מפני כל מיני עשבים שוטים בתחומים שונים שמורחקים מהעיר בתיאום עם רבני הקהילות", אמר לי השבוע רב קהילה ודיין באחד מבתי הדין החשובים בבני ברק שכואב ודואב לנוכח המצב.
יותר מכל, הכאיבה זעקת חברי הכנסת, שהתעוררו דווקא עכשיו, אחרי שמונה חודשים שבהם כולנו רואים את ההפרות שמתרחשות במרחב הציבורי החרדי. איך זה, שואל עצמו המצביע השפוי, שמדדי הסטורציה של חברי הכנסת זינקו "עד הגג" בתוך יממה, רק לנוכח הסיטואציה הנוכחית של ההתנהלות המשטרתית?
להיכן נעלמו שלוחי הציבור שלא מצאו פנאי להתכנס כך בצוותא ולטכס עצה, במשך כשנה, שבה דם נקי נשפך לנוכח מחדלים פנימיים, הפרות ידועות והתפרקות מערכתית כללית? בתום הישיבה הדרמטית על גג העירייה, מן הראוי היה להטיח בכמה מהחברים המתלהמים, ששתקו עד כה בכל הצמתים החשובים, את אמרתו של שר האוצר המנוח יגאל הורביץ: משוגעים, רדו מהגג.
את הצל"ש השבועי אפשר להעניק דווקא לשניים שנמנעו מלהופיע על גג העירייה. יו"ר 'שס' אריה דרעי שאמנם אִפשר לח"כים מסיעתו להופיע אך נמנע במכוון מלהגיע, וכך גם ח"כ יעקב אשר, שהתמהמה במכוון כשהבין מה מטרת הכינוס, וזיהה מראש מה ייאמר במהלכו ובעיקר מה לא. דווקא שני האישים שלא התפטרו מתפקידיהם ולא התחמקו מחתירה למגע במהלך חודשי המשבר, בחרו שלא לעלות על גג העירייה ולהימנע מהטחת תלונות אך ורק במשטרה.
על האלימות המשטרתית והתנהלות ההנהגה החרדית עוד ידובר פה בהמשך, בשיחה עם השר לביטחון פנים אמיר אוחנה, אך הבה, ברשותכם, נחזור למרדף שניהל השבוע ראש הממשלה. לא רק אחר נכדים ושמשים, אלא גם אחרי חברי הכנסת החרדים. כמה מהחצרנים אגב, למדו את השיטה, והם ממשיכים במכוון לשטות בראש-הממשלה ב'לך ושוב' מבזה – אותו, אותם ואותנו.
מאבדים את הבייס
נתניהו הסתובב השבוע כארי בסוגר וכמפגין בסגר. הוא זיהה את המגמה בסקרים ושייך את העברת הקולות מגדעון סער ליאיר לפיד – לזעם הציבורי נגד החרדים. התחזקותו של לפיד על חשבון סער אינה בהכרח בשורה רעה לנתניהו, אך זרמי העומק שמניעים את התהליך – מסכנים את הגוש. למוד קמפיינים מן העבר, ב-2013 בעיקר, הביע נתניהו חשש כי אם הגל לא ישכך מייד, תיווצר מגמה של עזיבת ליכודניקים מאוכזבים, על רקע התנהלות בעלי הברית החרדים. הסנונית הראשונה כבר נראתה השבוע בסקרי הערוצים.
הנתון המדאיג מכל הוא זה שמגיע מתוך בייס הימין – עם רמזור אדום בוהק. 52 אחוזים של הנשאלים מהימין, היו מעדיפים לראות ממשלה ללא חרדים. כפי שמדינת ישראל אינה יכולה לשרוד בקרב העמים ללא תמיכת הבייס האמריקני, כך המיעוט החרדי לא יוכל להתקיים ללא הגב האמוני של הציבור המסורתי, שאת תמיכתו אנו הולכים ומאבדים במו ידינו.
אחרי סבבי השיחות שערך, הגיע נתניהו למסקנה שצו השעה כסם הרגעה, הוא הגברת האכיפה ומתן סמכויות סגירה. בצהרי יום שני ניסה נתניהו לסגור עניינים ולקדם את תיקון חוק הקנסות לפי פשרת זוהר, כך שתתאפשר הטלת קנס מוגבר והוצאת צו סגירה אחרי שתי התראות, ועל ידי קצין משטרה.
אחרי שחילץ הסכמה מהחרדים, כמו מים מסלע, נתקל נתניהו בקיר האטום של 'כחול לבן'. השליטה של 'כחול לבן' בוועדת הכנסת והתלות בהסכמתם מראש לפני הבאת 'הצעת מחליטים' לסדר היום של ישיבות הממשלה, הפכו את הממשלה הפריטטית לפתטית, מיום הקמתה.
את השיחה המוקדמת ניהל נתניהו עם יו"ר 'שס' אריה דרעי שמצא עצמו השבוע בפעם המי יודע כמה בעמדת המבוגר האחראי, כשפעל להוצאת המכתב הראשון של רבני 'שס' עם גינוי חד משמעי לאלימות נגד המשטרה. המהלך הזה הביא בעקבותיו גם קריאה ברורה של גדולי התורה הליטאיים. בתהליך שהיה בעבר הפוך ומשקף שידוד המערכות בתקופת הקורונה בעקבות הרבנים הספרדים – נשמע קולה של ההנהגה האשכנזית.
דרעי שהבין כי מהלך עצמאי לא יעבור, ביקש מנתניהו להעלות גם את חברי הכנסת החרדים על הקו. יעקב אשר, שאל הוועדה בראשותו ביקש נתניהו להעביר את הליכי החקיקה, הסכים להתחייב להעביר את החוק עוד השבוע, כדי למנוע את העמקת השבר הציבורי, אך התנה זאת בהודעה שתצא על דעת 'יהדות התורה' כולה.
כמי שנכווה ברותחין בסגר הראשון, אשר נזהר בצוננין בסגר האחרון. בשבוע הראשון כיו"ר ועדת חוקה, הורץ אשר על ידי חבריו להיאבק על העלאת הקנסות האישיים ל-500 שקלים, ומצא עצמו ברגע האמת עם אצבע בודדה על הסכר, כשהוא מותקף לבסוף על עצם קבלת ההחלטה. "אני מוכן להתחייב הפעם להביא למליאה חקיקת קנסות מתוקנת, אך בתנאי שהדבר ייעשה בתיאום עם יתר החברים", הסביר אשר לנתניהו, וזה יצא למסע חיפושים אחרי הח"כים. לבסוף הם אותרו והעניקו את הסכמתם אחרי שיחה ארוכה ולא קלה.
לא כך ציפה נתניהו להגיע לשלב הנוכחי של הקמפיין. בשיחה עם 'השולמנים' הוא צוטט כמי שמדבר על מענקים לסגרים הקודמים ומבהיר כי בכל מה שנוגע למה שיקרה מכאן ולהבא העסקים ממילא ייפתחו. המציאות המוטציונית טופחת על פניו ומאלצת את נתניהו לחשב מסלול מחדש, בניסיון להגיע לחודש שלפני הבחירות עם משק שמתחיל להשתחרר מאחיזת החנק.
נתניהו שהתבסס על סקרים פנימיים המעניקים לו בסיטואציה של פתיחת המשק ארבעים מנדטים, כבר החל לחשב מסלול מחדש ולחזק את הגוש לקראת תיקו נוסף שיוביל קרב חפירות. את מלחמתו בתוך מוסדות 'הליכוד' לאשרור שריון המקום עבור אורלי לוי, מסבירים בליכוד כתעודת ביטוח עתידית לעריקים הבאים בתור, ולא כהכרת הטוב פתאומית שדבקה לפתע פתאום באיש שאינו יודע הכרת טובה מהי.
בואכה תוצאה של שישים מנדטים לגוש מינוס אחד או שניים, ביבי ינסה לשלוף מנדטים ממפלגות בנט וסער, וינופף מול כל עריק פוטנציאלי בהתחייבות שמומשה לאורלי לוי כדי לשכנע את הפורשים שמילתו מילה, גם אחרי הפרת ההתחייבות הרוטציונית לבני גנץ. מיקומה של לוי בעשירייה השנייה הריאלית, יהפוך לפוליסת העריקים של נתניהו.
בקרב החפירות הזה שנתניהו מנהל גם במגרש הערבי, החרדים נראים לעיתים כמי שמתעקשים לספק חומרים דווקא לקמפיין של לפיד ואיווט. ליברמן כדוגמה, יכול לפטר את כל אנשי הקמפיין. למה לשלם ליועצים, כשהחרדים מספקים חינם אין כסף חומרי תעמולה יומיומיים?
לא תוכל להתעלם
המפלגה היחידה בגוש שנתניהו נמנע מלהתערב בנעשה בתוכה חרף התככים הפנימיים, היא 'יהדות התורה', המאוחדת מאי פעם – בדרכה. התוצאה הסופית של ריצה ברשימה אחת, כמו תמיד, ידועה מראש, אך עודף האמוציות משני הצדדים עוד עלול להותיר בבית כמה וכמה מצביעים מאוכזבים, ממגוון טעמים.
מי שמנסה להידחק לסדק וכבר מנהל מגעים עם עסקני חסידויות שונות הוא בצלאל סמוטריץ', שלפחות במדד התחושה – נותן לכמה מהחברים אווירה יותר ביתית מאשר זו שהם זוכים לה ב'יהדות התורה'.
בסקרים שהתפרסמו השבוע 'יהדות התורה' שומרת במפתיע על כוחה ובחלק מהם אף מתחזקת. הח"כים עצמם לא מתבשמים מהסקרים ומבינים שהם מהלכים על קרח דק. אם עד למועד הגשת הרשימות בשבוע הבא, 'יהדות התורה' לא תשכיל לשדר לכידות פנימית גם בקרב חבריה וגם מול מצביעיה, אנו עלולים לראות את התוצאות בקלפיות במוצאי הבחירות.
מי שימשיך להתעלם מהציר החדש בין 'שלומי אמונים' לחסידות בעלזא, השנייה בגודלה באגודה, עלול לגלות במוצאי יום הבוחר שבוחרים נעלמו, בתגובה משלהם. אם תביעותיהם של חברי הברית החדשה לשינוי יחסי הכוחות בהתאם למספרי וספרי הבוחרים לא יתקבלו, עוד נראה מצביעים חסידיים ששומרים על הנחיות החוק והסגר לשם שינוי, ונותרים בבתיהם ביום הבחירות לפנים משורת הדין.
בינתיים, בחמישי שעבר הושגה התקדמות קטנה כשהוסכם על הקמת ועדת כספים שיֵשבו בה גם חברים מהסיעות האחרות ולא רק מהסיעה המרכזית. כעת נטוש הקרב על השאלה מי יקבל לידיו את ריכוז הוועדה ויחזיק את הסמכות לכנס את ועדת הכספים ולכפות על חבריה דיונים תכופים, שבמסגרתם יימסר דין וחשבון כספי לכלל הסיעות.
גם בנוגע למקום התשיעי ברשימה המשותפת (והחמישי באגו"י) נרשמה התקדמות – צעד קטן לסיעה, צעד גדול לסיעתיות – כשהוסכם כי המקום יעבור מהסיעה המרכזית לאחת מהחסידויות הקטנות. רק שעכשיו מתנהל לו הקרב איזו חסידות תזכה במקום החצי ריאלי בטמפרטורה נורווגית, ומיהן החסידויות האחרות שיישארו ביד רק עם שאיפות שנכזבו.
סגן השר פרוש דרש במהלך הישיבה לקבוע גם את המיקום התשיעי ברשימה המשותפת בהתאם לקריטריון ברור. הסיכוי שהחברים מהצד השני ייעתרו לדרישתו, שווה ערך לסיכוי שמפגיני הפלג יישמעו להוראות השוטרים. כאן צריך להוסיף הערת אזהרה, הואיל ומי שעומד מאחורי הדרישה הוא הח"כ האגודאי למוד הקרבות, שאף פעם לא אומר נואש.
במהלך ישיבת ועדת השמונה שהתכנסה בחמישי שעבר, חשף גם ליצמן לראשונה כי מבחינתו עדיפה ועדת הכספים על תפקיד שר השיכון. הדרך להשגת היעד עוברת באכיפת ההסכם בין אגודה לדגל ושינוי הסטטוס בין המקום הראשון ברשימה שיינתן לדגל, לבין בחירת התפקיד הראשון שתינתן לאגודה.
לעזרתו של ליצמן באה העובדה שגם בתוך 'דגל התורה' יש מי שמבקש לעמוד על קיום ההסכם. בלי להלאות את הקוראים בעודף תככים פנימיים וקרב חצרות, גם ב'דגל התורה' יש מי שמבקש לבטח את בחירתו של הח"כ הרביעי מטעם התנועה הליטאית, שמעמדו הפנימי חזק לא פחות מאשר השלושה שקודמים לו במעלה הרשימה. בקרב-רב הזה לא ברור מי ינצח, אך דבר אחד בטוח: כשהאנרגיות מופנות למריבות הפנימיות, המצביעים מפסידים בגדול.
מהעבר השני של הכביש, דווקא ב'שס' שסערה וגעשה אך לפני שנים ספורות תחת שלטון השלישייה, השתרר לו שקט נטול הדלפות. מחסלי החשבונות שהשמיעו תמיד את קולם, כמו עברו ל'השתק' בשיחות הזום – שהמפלגה הפכה לכלי עבודה חדשני, בפוליטיקה החרדית השמרנית. בהתחשב בכך שציבור מסורתי גדול המצביע למפלגה מושפע קשות מהפרסומים על הפגנות החרדים – ההתייצבות על שמונה מנדטים השבוע בסקר ערוץ 12, בשיאה של ההתפרצות ברחובות בני ברק, הפתיעה גם את הסוקרים הפנימיים של המפלגה. זו תורת המתינות הספרדית, וזו שכרה.
השוטר הטוב והרע
עד לאירועי יום חמישי האחרון נחשב הכוכב העולה השר אוחנה, לפייבוריט של חברי הכנסת החרדים. בתקופת כהונתו הקצרה כשר המשפטים, הוא השמיע טקסטים שלא נפלו בחריפותם מהאמירות שנשמעו בעבר בהפגנת חצי המיליון נגד בג"ץ. את חקיקת פסקת ההתגברות וצמצום סמכויות העליון מול הכנסת הוא הציב כמטרת על, שנשמעה לראשונה מפיו של שר משפטים ולא רק מפיהם של ח"כים חרדים.
בכובעו כשר משפטים, החברים החרדים מחאו לו כפיים. בכומתתו כשר לביטחון פנים, הוא היה זמין לכל פנייה והואשם עד כה, אם כבר, בהבלגה כלפי הפרות שמתרחשות במגזר. האירוע בחמישי הפך לסוג של נקודת שבר שבעקבותיה התבטא גפני בזלזול נגד "המשטרה של אוחנה". אפילו דרעי הבורח מעימותי חרדים-חילונים בתקופה מאתגרת זו, סיפר איך הפציר באוחנה תכף ומיד אחרי האירוע בחמישי שלא לנקוט אכיפה קולקטיבית.
הפנייה נענתה בשעטה של פלוגות משטרה והסתערות על רחובות בני ברק, עם רמוני הלם ומסוק משטרתי באוויר. דרעי שהבין כי פניותיו נפלו על אוזניים ערלות, התקשר ישירות לראש-הממשלה שהבטיח להעמיד את שר הבט"פ על טעותו. המשחק הכפול, בין ביבי לאוחנה, של השוטר הטוב והשוטר הרע, תרתי משמע, לא ממש שכנע את החברים החרדים, והם מיהרו להתכנס על גג עיריית בני ברק. לדידם, ביבי ואוחנה הם השוטר הטוב והרע כאחד.
ישבתי עם השר אוחנה השבוע בכנסת כדי להבין לאן הולכים היחסים שבין החרדים למשטרה, ואיך יוצאים ממשבר הקורונה בלי אובדן אמון הדדי חסר תקנה.
אי אפשר להתעלם מהתחושות של רבים מתושבי בני ברק ששמרו על התקנות במשך כשנה וכעת מתקוממים, אמרתי. הם טוענים: כשאנחנו צריכים את האכיפה המשטרתית, במטרה לשמור על חיינו – המשטרה נעלמת. רק כשפוגעים בשוטרים – פתאום רואים התגייסות גדולה. הרושם שנוצר הוא שהמשטרה דואגת לאגו של השוטרים ולא לאזרחים.
"אף שוטר לא התגייס כדי לאכוף הנחיות קורונה", השיב אוחנה, "אלא כדי לטפל בפשיעה ובטרור. בכל העולם מקובל שכאשר פוגעים בשוטרים זה נענה ביד קשה ובצדק. אני לא מקבל את הטענה שהמשטרה לא הייתה שם בשביל הציבור. תמיד אפשר לעשות יותר, אך ביחס למשטרות העולם, משטרת ישראל אכפה יותר דו"חות קורונה. אי אפשר להחזיק את הציבור, הוא לאה ועייף. אנחנו הולכים על חבל דק ולא רוצים להשניא את המשטרה על הציבור".
אריה דרעי מספר שהוא הרים אליך טלפון בחמישי שעבר והתחנן שלא תשלח עדר שוטרים שיחוללו מהומות, ובסוף ההפך קרה. מה התפספס שם? שאלתי.
"את השיחות שלי אני משתדל לא להפיץ בפומבי, כדי שנוכל להמשיך ולבטוח זה בזה. אם דרעי אומר את הדברים זה על אחריותו בלבד. לגוף העניין, אני חושב שאת אוכפי החוק אנחנו צריכים לכבד ולהוקיר, בעיקר כי הם מסכנים את עצמם למען כולנו".
בדרך לכנסת, תיארתי לאוחנה, ראיתי את ההפגנה מול בית המשפט העליון. הרוב היו בלי מסכות. שום שוטר שמחלק דוחות לא הסתובב בין המפגינים, שום מכת"זית לא נראתה באזור. הציבור החרדי מרגיש שמישהו מסמן לו מטרה על הגב.
"אני מציע שכולנו נקרא לציבור בעת הזאת, כשאנחנו רואים את הנגיף משתולל, להוריד את הלהבות", השיב אוחנה. "אנחנו מחויבים לאכיפה שוויונית, אבל נכון שגם המשטרה לא מקבלת ציון מאה. שאלת על בלפור ואמרתי בעבר גם לשוטרים: אם ההפגנה הייתה של חרדים, ערבים או אתיופים, גם הייתם מתנהגים כך? יש מפכ"ל חדש. הוא שבוע בתפקידו. אני מציע שכולנו ניתן לו לפחות חמישים ימי חסד כדי להנחיל את הפיקוד שלו עד אחרון השוטרים, ואני גם בטוח שזה יקרה".
לא אבדה תקוותו
אם דווקא מפכ"ל מג"בניק יצליח להרגיע את הפלוגות שהסתערו על בני ברק, זו תהיה הצלחה מפתיעה, אמרתי לאוחנה, אבל השאלה צריכה להישאל מהצד ההפוך: מדוע לא אכפתם עד כה ולא חילקתם קנסות נגד מפרי הסגר בציבור החרדי? אילו השוטרים היו באים מדי בוקר למי שמפר הנחיות ונותנים לו קנס אחר קנס, סביר להניח שאנשים היו חושבים פעמיים. לא עשיתם את זה, ורק אחרי ששוטר נפגע – פעלתם ביד קשה ופגעתם בתושבי בני ברק שבכלל לא קשורים להתפרעויות. ילדים התעוררו בחרדה באמצע הלילה מרעש רימוני ההלם רק כי לא ביצעתם אכיפה ממוקדת מלכתחילה.
"הייתה אכיפה ולכן הפורעים פרעו", השיב אוחנה. "הדרישה שלי לכל אורך הדרך הייתה לנקוט אכיפה נחושה ושוויונית, כך צריך לנהוג. ראיתם לפני מספר ימים במשך שלושה ימים רצופים מאה חמישים שוטרי יס"מ כל יום באשדוד. יש מקומות שבהם, לצערי, אנחנו לא רואים את זה. דעתי בעת הזאת, כשאנחנו בסגר מהודק, שאנחנו לא צריכים לאפשר את ההפגנות הללו. ההפגנות מנקרות בעיניים של כל מי שחפץ בלימוד תורה או בחתונה".
מהצד השני, אמרתי, ראינו את הנתונים על כך שבערים החרדיות כמעט ואין אכיפה, לעומת אכיפה הרבה יותר גדולה בערים ערביות ובתל אביב. איך אתה מתמודד מול הציבור הכללי עם הנתונים הללו? ובכלל, מה הטעם לדבר על הגדלת הקנסות כשאת הקנסות הנמוכים אתם לא מטילים על מפרי הסגר? כולנו רואים את התיעוד והתמונות.
"תרשה לי לחלוק על כך. הנתונים שנמסרו בכלי התקשורת אינם מדויקים. יום למחרת הפרסום, קיימתי דיון אצלי כדי להבין מנין הם הגיעו, משום שאני לאורך כל החודשים מבקש לקבל נתונים של כמה דו"חות נרשמו כלפי חרדים וכו', והתשובה שאני מקבל כל הזמן: אין לדעת, משום שאין בדו"ח רובריקה שמסמנת מיהו חרדי ומי איננו ולכן גם אין נתונים כאלה".
האם אתה גם מרגיש שמבלפור "ניתן ההיתר" להפר את ההנחיות? שאלתי. אנשים אומרים לעצמם, אם למפגינים יש את ציפור הנפש שלהם שעליה הם לא מוותרים באישור ובגיבוי היועמ"ש, אז אצלנו החינוך חשוב לא פחות.
"לא רק שרואים שם ריכוז של אנשים בלי מסכות שמסכנים את עצמם ואת זולתם, אלא המסר שנתפס לציבור שזה ציפור הנפש של המדינה", חידד השר הממונה. "אנחנו צריכים להגיד לכולם שבעת שהנגיף משתולל בצורה חמורה, כולנו צריכים לבלום. ברוך השם כבר רואים את הירידה המתונה בתחלואה, את הירידה במקדם ההדבקה, ואת העלייה המשמחת בחיסונים".
ובמענה על שאלתי השיב אוחנה: "אני לא חושב שההנהגה הפוליטית לא הייתה חד משמעית, אבל חשוב שהמנהיגים ידחפו לכיוון הנכון. אני מקווה מאוד שנגיע לפורעים, יש כבר לא מעט עצורים מהאירועים שקרו, ואני שב ואומר שהצטערתי על מרבית תושבי בני ברק שעל לא עוול בכפם היו צריכים לחוות את האירועים האלה. אני מקווה ואעשה הכל שזה לא יחזור על עצמו".
תוך כדי השיחה, אוחנה מעלה על הקו את סגן שרת התחבורה אורי מקלב, העומד בראש ועדת ההיגוי של הרשות החרדית החדשה, כדי לבדוק אם מכתב הרבנים האשכנזים נגד האלימות – כבר יצא. "רוב רובם המוחלט של תושבי בני ברק בפרט, ושל הציבור החרדי בכלל מקפידים על ההנחיות ונשמעים להנהגה", אומר אוחנה.
"חשוב שאת הצעדים הבאים נעשה ביחד ובשיתוף פעולה. הנה, אתה רואה בעיניך את שיתוף הפעולה הישיר ביני לבין אורי בהוצאת הקריאה החשובה והנחוצה של הרבנים, ושיתופי הפעולה האלה עם ההנהגה החרדית יימשכו גם בשאר התחומים". אם כתוצאה מהאירועים בבני ברק נראה ברחובותינו אכיפה של הוראות החוק והסגר, למען אלה מאיתנו שנשמרים וחפצים לשמור על החיים, דיינו.
