נופש לעשירים בלבד?

מחירי הנופש ישראל יקרים בצורה חסרת פרופורציה • על משרד התיירות להתערב על מנת להגן על התיירות המקומית

עם סיום חופשת בין הזמנים רבים מוצאים עצמם כעת נבוכים מול הבור שנפער בתקציב המשפחתי שלהם בשל הוצאות הנופש הגבוהות. מתברר כי אזרח ישראלי ממוצע שמבקש לצאת לנופש עם בני משפחתו בישראל, נדרש לעמול רבות או להסתפק במועט על מנת למצוא מקום נופש מניח את הדעת במחיר שפוי. שכן בשנים האחרונות מחירי הנופש בישראל התייקרו באופן שרק בעלי יכולת כלכלית גבוהה יכולים להרשות לעצמם שהייה בבית מלון, בעוד האזרח הממוצע יצטרך להסתפק בדירת נופש מפוקפקת.

אם מצבו הכלכלי מאפשר לו קצת יותר, הוא יוכל גם להפיק באופן עצמאי נופש בחו"ל במחיר נמוך משמעותית מנופש דומה בישראל. ההסבר למחירים המופקעים לכאורה פשוט: עניין של ביקוש והיצע.

בישראל יש כיום מחסור חמור בחדרי מלון. כבר לפני שש שנים הציב שר התיירות דאז, יריב לוין, יעד לבניית חמישה עשר אלף חדרי מלון חדשים תוך חמש שנים, כאשר מאז בפועל נבנו פחות מחמשת אלפים. לכך התווסף הקושי לצאת לחו"ל בשל הקורונה, כך שהברירה היחידה שנותרת בידי ישראלים רבים היא לנפוש בבתי המלון המקומיים, המודעים היטב למצב ומרשים לעצמם להזניק את המחירים מבלי לחשוש.

אמנם, מנהלי המלונות מצידם טוענים שזו לא הסיבה למחירים היקרים; לדבריהם אחרי שנה בה המלונות היו סגורים במרבית הזמן, רבים מהעובדים שלהם יצאו לחל"ת ומצאו מקורות הכנסה אחרים וכיום קשה למלונות לגייס עובדים לטווח ארוך, כך שהם נאלצים לשלם לעובדים משכורות גבוהות יותר כדי להבטיח שיעבדו אצלם.

כך או אחרת, אם המלונות מיועדים רק לבעלי הכנסה גבוהה, נראה שהברירה שנותרת לבעלי ההכנסה הממוצעת היא שכירת צימר. ##אלא שגם בגִזרה זו קשה למצוא מקום אירוח במחיר הגיוני; מחירי הצימרים בישראל יקרים להחריד ולא מתקבלים על הדעת.## לשם השוואה; משפחה בת שבע נפשות תשלם כשלושת אלפים שקלים עבור שכירת צימר לארבעה לילות באלפים האוסטרים, בעוד בישראל היא תשלם פי שניים ויותר עבור מקום דומה.

בשונה ממלונות, הוצאות התפעול של הצימרים נמוכות משמעותית ומכאן השאלה המתבקשת: מדוע מחירי הצימרים בישראל יקרים כל כך? בבדיקה מול בעלי צימרים עולה כי סך ההוצאות השנתיות הממוצע להפעלת צימר במתחם של שלושה צימרים ומעלה מגיע לכשלושים אלף ש"ח. רשימת ההוצאות כוללת פרסום, ארנונה, כביסה, ניקיון, מצעים ומגבות, ביטוח, אישור מכבי אש והפעלת בריכה, כמו גם הוצאות בלאי ותוספות לא קבועות.

מול ההוצאות האלו, הצימר מניב תשואה נאה במיוחד; צימר סטנדרטי מושכר כמאה לילות בשנה תמורת מחיר ממוצע של כשמונה מאות שקלים ללילה, מה שמכניס לבעליו לאחר קיזוז מע"מ ומס הכנסה, רווח של מעל למאה אחוז! זוהי הכנסה חריגה לכל הדעות שמגיעה מכיסם של צרכני הנופש ישירות לחשבונם של בעלי הצימרים.

במקביל, בשיחה שערכתי עם בעל מתחם דירות נופש באוסטריה, התברר שרווחיו אמנם נמוכים יחסית, אך יחד עם זאת הוא נהנה מביקושים ערים במשך כל השנה מקהל לקוחות רחב. אם הוא יחליט בכל זאת להעלות את המחירים כלל לא בטוח שירוויח מכך, שכן אז ייאלץ להתמודד מול בריחת הלקוחות למתחרים הרבים שקיימים בשוק במחירים מוזלים משלו.

האינטרס להורדת מחירי הנופש בישראל צריך להיות בעיקר של בעלי המלונות והצימרים. שכן, בשונה משוק התיירות העולמי, תיירות החוץ בארץ סובלת מחוסר יציבות. אחת לתקופה מתרחש במדינת ישראל מבצע צבאי או אירוע ביטחוני שמבריח את התיירים מחו"ל, ולוקח זמן רב עד שהם חוזרים לבקר בה. כתוצאה מכך, התיירות בישראל מסתמכת רבות על תיירות פנים שמעניקה לה בסיס כלכלי, המאפשר לה לשרוד גם בזמנים של מתח ביטחוני. דווקא בשל כך, מתוך ראייה לטווח ארוך ראוי שמנהלי המלונות והצימרים ייצרו מערכת גומלין של מחירים הוגנים על מנת לשמר את לקוחותיהם הישראלים.

במקביל, על משרד התיירות לשחרר חסמים ולפעול באופן נמרץ לקדם את בנייתן של אלפי יחידות אירוח מכל סוג, כדי ליצור היצע רחב שישפיע כלפי מטה על מחירי הנופש בישראל. כך שנופש בישראל יהפוך למוצר צריכה עבור כלל האזרחים ולא רק עבור בעלי ההכנסה הגבוהה.

הגדלת ההיצע ויצירת תחרות בריאה תאפשר לישראלים רבים לנפוש בישראל ותשפיע רק לטובה על ענף התיירות שיהפוך לרווחי ויציב יותר.

האינטרס להורדת מחירי הנופש בישראל צריך להיות בעיקר של בעלי המלונות והצימרים. שכן, בשונה משוק התיירות העולמי, תיירות החוץ בארץ סובלת מחוסר יציבות