נכשלים במבחן הנגב

לחוסר נקיטת פעולה מצידה של המדינה יש השלכות רחבות • מדינה שלא יודעת לטפל בכמה אלפי פורעי חוק בדרום לא יכולה להוות גורם מרתיע בג'ונגל של המזרח התיכון

ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, דוד בן גוריון, הדגיש כי "בנגב ייבחן העם בישראל ומדינתו – כי רק במאמץ מלוכד של עם מתנדב ומדינה מתכננת ומבצעת, נוכל למשימה הגדולה של הפרחת השממה ויישובה. מאמץ זה יקבע גורלה של מדינת ישראל ומעמדו של עמנו בתולדות המין האנושי".

הפרחת השממה הייתה אמורה להיות פיתוח ביצירה, במדע, בתשתיות ובעיקר בהפיכת המדבר השומם לאזור בו יהודים יוכלו לחיות בחופשיות ובביטחון. אלא שהמציאות בנגב לא תואמת את התוכנית המקורית, ונראה כי במבחן הנגב ישראל מקבלת ציון 'נכשל'.

הבעיות בנגב כבר ידועות לרוב האזרחים: השתלטות לא חוקית על שטחים נרחבים, גנבות של חשמל, מים וציוד לחימה מבסיסי צה"ל, סחיטות באמצעות דמי פרוטקשן, אלימות בכבישים וירי חי באמצעי לחימה שלא היו מביישים פלוגת חיל רגלים.

לזאת נוספה לאחרונה מנה גדושה של התפרעויות בכבישים תוך תקיפת יהודים חפים מפשע. צעדי הממשלה הנוכחית (והקודמות לה) עלולים להוביל למחשבה שזו תוכנית הפעולה של המדינה: לאפשר לפורעי החוק בדרום לפעול כרצונם, מתוך תקווה שהבעיה תיפתר מעצמה.

המחשבה שהליכה לקראת הדרישות הבלתי-הגיוניות של הבדואים בנגב תביא שקט, מתגלה פעם אחר פעם כטעות וחוסר הבנה של המנטליות באזור. נראה כי אנחנו מתקרבים לנקודת הרתיחה ושמדינת ישראל מאבדת את הנגב לחלוטין.

• • •

בכל המאבקים בנגב – המדינה התקפלה. מהכרת שבעה יישובי קבע בשנת 2003, שלא נשארו כלל בשטח העצום שהוענק להם, אלא המשיכו להתפזר על כל חלקת אדמה שמצאו, ועד אירועי השבוע האחרון. ההתקפלות הזו גרמה לכך שהנגב עולה באש. מילולית. ההתפרעויות כללו שרפת צמיגים, יריות באוויר וניפוץ כלי רכב של יהודים על-ידי זריקות אבנים.

אלפי תושבי הפזורה הבדואית הפגינו את כוחם סמוך לכביש 31 וכביש 25, והיהודים שגרים באזור באר-שבע-דימונה-ערד נאלצו להתבצר בבתיהם, לוותר על נסיעות לעבודה, לסידורים או לטיפולים רפואיים. למי שהיה ספק – המהומות המשיכו גם לאחר הפסקת הנטיעות.

אירועי פרעות תשפ"א בערים, במיוחד בערים המעורבות, היו צריכים להדליק נורות אזהרה בקרב כוחות הביטחון, אבל במקום זאת הממשלה בחרה להמשיך לטמון את ראשה בחול. סגן שרת הכלכלה, ומי שהיה סגן הרמטכ"ל, ח"כ יאיר גולן, הוקלט כשהוא מסביר לתושבי הפזורה הבדואית שהם (הבדואים) אלו שיש בידם כוח כרגע, יותר ממה שהיה להם אי פעם, ושהוא (גולן) ימנע מהממשלה, בהתייחסות לשר הבינוי והשיכון זאב אלקין, לפעול נגדם, ואף יפעל למען שחרור העצורים מהפזורה. גולן מניח שהשיחה שלו תסייע להורדת הרוחות. המציאות לאורך העשורים האחרונים מראה בדיוק הפוך.

לחוסר נקיטת פעולה מצידה של המדינה יש השלכות רחבות. הרפיסות של הממשלה משפיעה גם על האויבים שלנו מבחוץ. מדינה שלא יודעת לטפל בכמה אלפי פורעי חוק בדרום לא יכולה להוות גורם מרתיע בג'ונגל של המזרח התיכון. בעימותים הבאים, ישנה סכנה לאינתיפאדה חמושה מצד הבדואים כלפי תושבי הנגב.

זו זירת לחימה נוספת שמדינת ישראל תהיה מוכרחת להיערך אליה. עוד לא מאוחר מדי. ישראל יכולה להקים כוחות חמושים ולטפל בבעיות הקיימות. עדיף לעשות זאת עכשיו, ולא תוך כדי לחימה רב-מערכתית מול זירות רבות. כדי שזה יקרה, ישראל חייבת למשול. להתייחס לאזרחים שלה בשוויון, פירושו גם לאכוף את החוק בצורה שוויונית, להילחם בפשיעה הגואה בדרום, לאסוף את הנשק הבלתי חוקי, לעצור את הפורעים ולהשיב את השלטון והסדר לתושבי מדינת ישראל.

הכותב הוא סמנכ"ל פורום 'קהלת', מרצה בינלאומי, וחוקר משפט חוקתי משווה ומשפט בינלאומי