נערכים למתקפה

• מה האמת שמסתתרת מאחורי נאום הכניסה של יואב גלנט למשרד הביטחון בנוגע לאיראן?
• כיצד ניתן להבין את ההסלמה בשטחים ומה הצפי של צה"ל להמשך?
• איזו השפעה יש לביקור בן-גביר בהר הבית? שיחה עם סא"ל דן הרוש

מי שהאזין השבוע לנאום הכניסה לתפקיד של שר הביטחון, יואב גלנט, יכול היה להבין שפניה של ישראל למתקפה באיראן וזה הנושא המרכזי ביותר שמעסיק את ישראל. גלנט התקבל על-ידי משמר כבוד של חיילי צה"ל כשהוא מלווה על-ידי הרמטכ״ל, רב-אלוף אביב כוכבי ומנכ״ל משרד הביטחון אמיר אשל.

בנאום הכניסה למשרד הביטחון אמר גלנט, "האיום הראשון והעיקרי על מדינת ישראל הוא חתירתה של איראן ליכולת גרעינית צבאית, המלווה בהצהרות חוזרות בדבר שאיפתה להשמיד את מדינת ישראל. איום הטילים רחב ההיקף בפניו אנו ניצבים ולצידו הטרור הפלשתיני מהווים אף הם אתגר משמעותי ומורכב.

"למאמץ הגרעיני שמובילה איראן, לרקטה הנורית משטח רצועת עזה ולירי על כוחות צה"ל בג'נין יש מטרה משותפת: לרפות את ידינו, לזרוע בנו פחד, לראות בחורבננו. מטרה זאת לא תצלח. מערכת הביטחון בראשותי, במאמץ משותף בין כלל זרועותיה, תכין את המענה שיאפשר לממשלת ישראל לקבל כל החלטה באשר לבלימת מאמץ הגרעין האיראני, כנגד הטרור על כל תצורותיו ננקוט יוזמה, נפעל במדיניות התקפית, נילחם בטרור ללא פשרות. עוצמתו ויכולתו של צבא ההגנה לישראל המשולבות ביכולותיהם של כלל גופי הביטחון, הן פוליסת הביטוח של ישראל״.

שר הביטחון היוצא, ח"כ בני גנץ, אמר בנאום הפרֵדה: "בשנתיים וחצי האחרונות שמרנו והרחבנו את העליונות הביטחונית של ישראל באזור, תוך העמקה של השותפות עם ארצות הברית, והבטחת ההצטיידות של צה"ל עשרות שנים קדימה. הנחנו יסודות לארכיטקטורה אזורית במזרח התיכון, והעמקנו את הקשרים עם ירדן ומצרים. חתמנו על למעלה ממאה הסכמי שיתוף פעולה ביטחוניים, כולל הסכמים חסרי תקדים עם מדינות רבות כולל מדינות האזור". בני גנץ ציין שחיילי צה"ל "עשויים לחצות את השמיים מזרחה ולקחת חלק בתקיפת אתרי גרעין באיראן, אליה אנחנו נערכים תוך הגדלת מוכנות משמעותית בשנים האחרונות".

ועדיין, כתמיד, צריך להזכיר את הפער הממשי בין ההכרזות הלוחמניות למצבן האמיתי של יכולות התקיפה הישראליות. ממשלת לפיד דרבנה את צה"ל לרענן ולתרגל את תוכניותיו. אבל במציאות שבה ישראל עוד לא גיבשה החלטה לגבי רכש טייסת הקרב הבאה של חיל האוויר, ומטוסי התדלוק החדשים צפויים להגיע מארצות הברית רק בעוד ארבע שנים, מוטב לקחת את הדברים בפרופורציות.

במערכת הביטחון אומרים שישראל אכן מודאגת מאוד מההתפתחויות באיראן. טהראן, בהדרגה, מצמצמת את הפער בינה לבין יכולת גרעינית צבאית. במקרה של החלטה, יידרשו לה שבועות כדי לייצר אורניום מועשר ברמה גבוהה (90%) בכמות המספקת להרכבת פצצה אחת (ישנו עדיין פער ידע, המוערך בכשנתיים, עד לפיתוח יכולת להתאמת פצצה כראש נפץ של טיל גרעיני). והצטברו באחרונה עוד חדשות רעות: הגישה הלוחמנית של איראן, הברית האסטרטגית החדשה וההדוקה עם רוסיה, שכנראה צפויה לספק לאיראנים מטוסי קרב, והפעלתנות האיראנית בסיוע לארגוני טרור וגרילה בכל רחבי המזרח התיכון.

למרות הפרסום המאוחר של דברי נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, שלפיהם "הסכם הגרעין מת", קשה לראות בכך סירוב אמריקאי גורף ומוחלט לחידוש המגעים עם איראן בעתיד. ייתכן שבסופו של דבר, בוושינגטון יגיעו למסקנה כי אין נתיב חליפי אחר וינסו לחזור למו"מ. כרגע, זה לא קורה, גם משום שהמגעים נקלעו למבוי סתום וגם משום שאיראן הצליחה להכעיס את המערב בשני צעדים, אספקת המל"טים ההתקפיים לרוסיה לצורך מלחמתה באוקראינה והדיכוי האלים והמתמשך של מחאת החיג'אב בשטחה.

התרומה האיראנית לרצחנות הברוטלית שמפגין משטר פוטין בהרג אזרחים באוקראינה חידדה את ערנות ארה"ב למעשיה של טהראן. הניו יורק טיימס דיווח לאחרונה כי ממשל ביידן השיק מאמץ נרחב לחנוק את שרשרת הייצור והאספקה של המל"טים האיראניים, במהלך שמזכיר לדברי העיתון את המאמץ הבינלאומי לסיכול תוכנית הגרעין. בין השאר, ארה"ב מנסה להגביל ייצוא רכיבים מתוצרת המערב החיוניים לייצור המל"טים האיראניים והיא מסייעת לאוקראינים לאתר את בסיסי השיגור של המל"טים בשטח רוסיה.

אשר למחאה הפנימית, זו אומנם נמשכת זה החודש הרביעי, תוך נכונות מרשימה של משתתפיה להקרבה ולסיכון עצמי. אולם, כרגע נדמה שאין ביכולתה להביא לשינוי יסודי במצב. באחרונה, היקף ההפגנות מצטמצם ולא מתרחב, בניגוד לתקוות בישראל ובמערב. ד"ר רז צימט, מומחה לאיראן מהמכון למחקרי ביטחון לאומי, כתב השבוע כי אף שהמחאה אינה מסכנת את המשטר מהותית, היא מרחיבה את הפער בינו לבין הציבור האיראני. בלא נכונות של כוהני הדת לערוך שינויים, הוא מעריך, הרוחות המהפכניות ימשיכו לנשב. בצירוף עם המשבר הכלכלי, הן יקשו על המשטר להרגיע את המצב.

זליגה למשולש

בחודשים האחרונים ירו אזרחים ערבים ישראלים לפחות שלוש פעמים על רכבי סיור של צה"ל, שפטרלו לאורך מרחב התפר ביהודה ושומרון. בכל המקרים, הירי נעשה מן הצד ה"כחול", הישראלי, שממערב לגדר ולא מצדה הפלסטיני, במזרח. התקריות אירעו באזור המשולש – ובכל המקרים לא היו נפגעים.

מאז החל גל הטרור הנוכחי, בחודש מארס השנה, תגבר צה"ל את מרחב התפר בכוחות גדולים, במטרה למנוע מעבר פלסטינים מיהודה ושומרון לתחומי הקו הירוק. בד בבד, החלו עבודות לשיקום הגדר עתירת הפרצות. להערכת הצבא, מספר המסתננים השבועי דרכה ירד מכ–30 אלף ל–300. השינוי הזה לא נשא חן בעיני האנשים הרבים שהתפרנסו מהגדר הפרוצה. בחלקם, אלה חברי משפחות פשע ערביות ישראליות, שהרוויחו מהסעת שב"חים (שוהים בלתי חוקיים) מיהודה ושומרון ומסחר מסיבי באמצעי לחימה מוברחים. הירי על הסיורים נועד כנראה להרתעה. הוא מזכיר מקרים דומים בגבול מצרים, שם בדואים מישראל וממצרים יורים לעתים על סיורי צה"ל בניסיון למנוע את מאמצי הצבא לשבש הברחות סמים.

ועדיין, זליגת התופעה למשולש מדאיגה, משום שהיא מעידה על נכונות של ארגוני פשע להתכתש עם הצבא, בהמשך ישיר לפריצות הרבות לבסיסים, לצורך גניבת נשק. גם בזמן מבצע "שומר החומות" ברצועת עזה, במאי אשתקד, עמדו עבריינים ערבים בחזית העימותים עם המשטרה ועם תושבים יהודים בערים המעורבות.

בשבועות האחרונים נרשמה ירידה מסוימת, מתונה, בהיקף התקריות ביו"ש, אבל מספר ההתרעות לפיגועים נותר גבוה יחסית. פיגוע המטענים הקטלני בירושלים בחודש שעבר, שבו נהרגו שני אזרחים הי"ד, סיפק השראה לניסיונות דומים. כפי שפורסם מדובר היה בתושב מזרח ירושלים שפעל לבדו, הזדהה עם ארגון דאעש ורכש את הידע להרכבת המטענים והפעלתם באמצעות האינטרנט.

במקביל נמשך מאמץ של מפקדות חמאס בעזה ובלבנון לאתר "פרילאנסרים", פעילים מיו"ש שיבצעו פיגועים במימון הארגון, יקשו על ישראל ובד בבד גם יגבירו את חוסר היציבות בשטחי הרשות הפלסטינית. זו, מצדה, מתמודדת עם בעיות פנים מחריפות. השבוע חשף כלי תקשורת המזוהה עם חמאס הקלטות סתר של חוסיין א־שייח, מבכירי הרשות, המדבר בבוז ובשנאה על היו"ר, מחמוד עבאס. מאבק הירושה בצמרת הרשות מחריף – וההדלפה נגד א־שייח עשויה להעיד על בחישה של חמאס, שרואה בו את המועמד המועדף על ישראל.

בצה"ל סימנו את החודשים מארס־אפריל השנה כמוקד התלקחות אפשרי נוסף, גם על רקע חודש הרמדאן, שבו גוברת הרגישות סביב הר הבית. בדצמבר אשתקד נערך מפקד אוגדת יהודה ושומרון, תת־אלוף אבי בלוט, לתחילת גל אלימות באפריל. הוא פספס בשבוע בלבד – האלימות פרצה בסוף מארס וטרם דעכה מאז. 2022 הייתה השנה הגרועה בשטחים מאז 2015: 31 ישראלים הי"ד נרצחו בה וכ-150 פלסטינים מיו"ש נהרגו בה.

צה"ל עשה באחרונה התאמות קטנות בתוכנית העבודה שלו, בניסיון להפחית מעט את הנטל על היחידות הלוחמות, בסדיר ובמילואים. לפני מארס, נפרסו ביו"ש 13 גדודים בלבד. בעקבות הפיגועים, הוכפל המספר ל-26, כשקרוב למחציתם נפרס בקו התפר. כרגע מתוכננת הצבת 19 גדודים ב-2023, בתקווה שהחומות ואמצעי התצפית שמוקמים לאורך הקו יקלו במקצת את העומס על החיילים עצמם – ויאפשרו לצבא לחזור למתכונת אימונים סבירה, אחרי שאלה קוצצו קשות לאורך השנה האחרונה. אבל אלה רק תוכניות, התלויות כתמיד גם בחומרת ההתפתחויות בשטח.

מחנה דן

ביום שני השבוע, בשעות הבוקר המוקדמות, היה מפקד גדוד (מג״ד) רם, סגן אלוף, דן הרוש, מוטרד מעט בגלל איומים של ארגוני המחבלים השונים כנגד ישראל לאחר עלייתו של השר איתמר בן גביר להר הבית. 13 דקות בלבד הוא שהה בהר הבית וזאת לאחר שקיבל את הסכמת ראש הממשלה בנימין נתניהו, ראש השב"כ רונן בר וגורמים ביטחוניים נוספים.

הרוש, שמתגורר בשדרות משמש מפקד בחטיבת החילוץ והדרכה בצה"ל. הוא בן 32, נשוי ואבא לשני ילדים בני שש ושלוש. כל חייו גדל בשדרות ולדבריו ימשיך לגור בשדרות. בצה"ל התחיל כמסייע עד שהגיע להיות מג"ד בחטיבת החילוץ של פיקוד העורף. הוא עבר את כל התהליך מקצה לקצה. כיום הוא מפקד גדוד שנמצא בחטיבת עציון.

כאשר אנחנו משוחחים הוא מספר שהוא בתעסוקה מבצעית ביו"ש. "זה למעלה משנה וחצי אני והחיילים שלי משרתים כאן בחטיבות השונות. היינו בחטיבת אפרים, אחריה ביהודה ועכשיו אנחנו בחטיבת עציון".

יש הבדל בין החטיבות השונות?

"כל תעסוקה היא שונה. בימים אלה אנחנו בתעסוקת תפר. המשימה שלנו היא בלימת כניסה של שוהים בלתי חוקיים לשטח מדינת ישראל. יש לנו גם משימות עומק שונות. המשימה המרכזית שלנו היא הגנה על התושבים במרחב מחד ומאידך התקפה כנגד מחבלים בגזרות השונות".

אתם פועלים ביום או בלילה?

"אנחנו פועלים יום ולילה במשימות השונות. החל משעות הבוקר המוקדמות ועד שעות הלילה המאוחרות. זה כולל סיורים למניעת זריקת בקבוקי תבערה או חדירות ליישובים ופעילות התקפית לעצור מחבלים לפני שהם מצליחים לבצע את זממם. אנחנו פועלים בצורה נרחבת מאוד.

"הגזרה שלי כיום, גזרת עציון, היא ייחודית בגלל שיש בה לא מעט אתרים היסטוריים שגם עליהם אנחנו שומרים. בהגדרה אנחנו המגן הדרומי של ירושלים, אחראים גם על כל מנהרות ירושלים, שמחברות בין יישובי גוש עציון לירושלים, ועושים פעילות רחבה מאוד כדי להגן על חיי התושבים".

מה הקשר בין חטיבת חילוץ והצלה לפעילות חי"ר?

"חטיבת החילוץ היא חטיבה שיש לה כמה כובעים. הכובע הראשי שלנו הוא חילוץ והצלה. אנחנו בכוננות בעת שגרה באופן תמידי, במטרה לתת מענה לכל אירוע בארץ ובעולם. בכל האירועים באשר הם, החל מאסון מירון המצער, החל מקריסות חניונים, קריסת מבנה בירושלים, נפילת פיגומים בירושלים ועד אירועים של משלחות שיוצאות לחו"ל בסין, נפאל, מקסיקו ומיאמי בארה"ב אנחנו אלה שנשלחים להציל חיים. זה הכובע הראשי והייחודי שלנו.

"לצד זאת אנחנו בתשעים אחוז מהזמן בכובע השני שלנו שהוא ביצוע תעסוקה מבצעית. כלל גדודי החטיבה נמצאים ביהודה ושומרון ועושים עבודה ביום ובלילה כדי להגן על התושבים".

אתם עוברים הכשרה של חיילי חי"ר?

"אנחנו עוברים הכשרה של לוחם ומחלץ. לחיילי חי"ר יש ייעוד קצת שונה כי הם בעומק שטח האויב. ההכשרה שלנו היא לוחם לכל דבר, והיא נותנת את המענה לכל מה שצריך".

דרום ירושלים הוא אזור שקט, לכאורה. הרושם הקיים הוא שיש לכם קצת פעילות בלילות, מעצרים פה ושם ולא מעבר לכך. אני טועה?

"זאת טעות שמשמחת אותי. הגדוד שלי מגן על אזור דרום ירושלים. זאת גזרה שאנחנו עובדים בה קשה מאוד כדי למגר את הפעילות החבלנית היומית, את הטרור. אנחנו עושים הכל להבטיח את השקט. מבחינתנו כל בן אדם שנוסע על הציר הזה אמור להיות מוגן. הגדודים שנמצאים בחטיבת עציון המרחבית עושים עבודה קשה מאוד. חיילים נמצאים בעמדות באופן כמעט קבוע על מנת לאפשר מרקם חיים תקין לתושבים ולמנוע בעיות.

"העובדה שאתה מרגיש שקט ושלווה משמעותה שאנחנו עושים את העבודה שלנו בצורה טובה. אם אנשים יסתכלו סביבם הם ימצאו חיילים מהגדוד פרוסים בכל צירי התנועה שמובילים אל היישובים. כדי לאפשר מרקם חיים רגוע אנחנו נערכים כל לילה בעומק הכפרים ועוצרים מחבלים בדרך לפעילות או בהתארגנות לפעילות טרור".

כמה מעצרים יש לכם כל לילה? הרבה מעצרים?

"חטיבת עציון נחשבת חטיבה התקפית. כמעט כל יום אנחנו נמצאים במספרים גבוהים של מעצרים, אין מנוחה. אנחנו לא מחכים שהאויב יפתיע אותנו אלא אנחנו מפתיעים את האויב. זאת מגמה חיובית מאוד ואנחנו מאוד נהנים ממנה. אנחנו לא מופתעים מאירועים על צירי התנועה או ביישובים. המטרה שלנו היא למנוע את הטרור ולא להתעמת איתו".

השבוע אתם נמצאים ביתר כוננות בגלל כל ההתפתחויות שיש בירושלים ובאזור או שהכוננות היא אותו דבר?

"אני אתן לך את ההגדרה המדויקת. יו"ש זה כמו גאות ושפל, זה הולך ובא. אנחנו בכוננות תמיד. הדיווחים השונים עליהם אתה מדבר הם עניין של התקשורת. כגדוד אנחנו ערוכים תמיד לכל תרחיש ולכל משימה. נכון, יש תקופות, פתאום יש אזכור מארגון כזה או אחר או פעילות שגורמת להתסיס את המחבלים לצאת לעשות פיגועי השראה. בימים כאלה אנחנו יותר פועלים על פי מודיעין מדויק. אבל אנחנו בהיערכות באופן קבוע בגזרה. בגלל מבצע 'שובר גלים', שנכון להיום הוא מבצע מאוד מוצלח, אנחנו נמצאים בכוננות גבוהה מאוד וערוכים לכל תרחיש".

אין דילול של הכוחות? זה לא נכון שכוחות מופנים לאזורים אחרים? ההיערכות שלכם כמו שהייתה?

"אנחנו לא מרגישים את זה. כרגע אני נמצא עם כל הכוח שלי ואנחנו פרושים מקצה לקצה. אדרבה אני מופעל יתר על המידה ביהודה ושומרון. מבצע 'שובר גלים' משמעותו יהודה ושומרון על המפה. זה כרגע המוקד והעיסוק המרכזי של צה"ל".

אתם מרגישים את הפעילות של הג'יאהד האיסלמי או שאחרי כמעט שנה של מבצע 'שובר גלים', שיש בו המון פעילות, אתם מרגישים שיש יותר הרתעה? המחבלים פחות מנסים להוציא פיגועים או שהם הפכו להיות יותר מתוחכמים?

"אנחנו נמצאים בעידן שהמחבלים עושים בעיקר פיגועי השראה. זה פחות טרור מאורגן יותר טרור יחידים, מה שמוגדר "הזאב הבודד". את האנשים הללו אנחנו מעכבים לילה אחר לילה. אנחנו באמת משקיעים בצורה מאוד עוצמתית ביו"ש, ורואים את זה כמעט כל לילה. 'ניתוחים כירורגיים' בכפרים כאלו ואחרים.

"בכלל יחידות צה"ל ובכלל החטיבות המרכזיות השונות, נערכים מספר פעילויות גבוה מאוד. בתחושתי כמפקד שנמצא ביו"ש שנה וחצי, ההרתעה ניכרת בשטח. אנחנו רואים את המחבלים נסוגים לאחור. האתגר זה הזאב הבודד. אותו אדם שקם בבוקר ומחליט לעשות פיגוע. האתגר והמשימה שלנו היא למצוא אותו ולעצור אותו".

בירושלים היו לא מכבר שני פיגועים ברמות ובכניסה לעיר. עשה אותם אדם אחד, שלא שיתף בכלל אף אחד, חי במערה, עבד לבד, איך תאתר כזה מפגע?

"זה בדיוק מה שמאתגר את כל מפקדי צה"ל וכל מערך המודיעין. אני יכול לומר לך שאנחנו באמת עושים את הכל בסייעתא דשמיא. עובדה, בסופו של יום 'סגרו' מעגל גם על המחבל. לקח זמן אבל הוא אותר ונלכד. זה אתגר לא פשוט להגיע לכל אחד שמנסה לפגע. יש לנו המון עזרה משמיים. במוחש. הגענו למחבל הזה כמו שהגענו לעוד מחבלים שתכננו ועשו הכנות להוציא פיגועים. נגיע לכולם. אנחנו משתדלים להגיע ולעצור פיגועים".

כתושב שדרות, יש מידי פעם חשש שהחמאס עלולים לירות לכיוון הבית שלך? הייתה תחושה שעליך לדאוג למשפחה שלך?

"נהפוך הוא, אני כתושב שדרות גדלתי לתוך הקסאמים. אבא שלי הוא רכז ביטחון העיר שדרות. אני מכיר את התחושות מכל הכיוונים. אני חושב שהאיומים של ארגוני הטרור עשו את האפקט ההפוך. דווקא בגלל שבאתי ממקום כזה שראיתי שאנחנו נמצאים באתגר לא פשוט, זה לקום ולתרום ולעשות יותר ממה שצריך לעשות, מעבר לחובה שלנו, ואנחנו באמת עושים את זה בצורה הטובה ביותר. לא אשקר, כשהעורף מופגז אז דואגים למשפחה. הם תומכים ונותנים את כל העזרה והכוח להמשיך ולעזור ולתרום במקום אחר".