אותיות פורחות
"איך את?" שאל אותי אחי כשפיקוד העורף הודיע על חזרה לשגרה, "התאוששת?"
"ממש לא", הודיתי על האמת. "אי אפשר ללחוץ על כפתור ולהעביר עם שלם ממצב של מתח, חרדה, פחד קיומי, חוסר שינה ובלבול למצב של שגרה".
"מסכים איתך", ענה אחי וציין: "אבל את בטח צריכה לכתוב טור עבור אלה שטוענים שהשגרה חזרה, נכון?"
"נכון מאוד!" השבתי והבעתי את אסירות תודתי, כי כרגע המוח שלי מרוקן ובלב לא נותר לי מקום להגיגים.
"אז תקשיבי לוורט עצום ונפלא ששמעתי מהגאון רבי אשר וייס שליט"א", פתח אחי. "וורט שיש בו מן העצב והשמחה, מן הכאב וההקלה, מן החורבן והגאולה".
כשחלה רבי יוסי בן קיסמא הלך רבי חנינא בן תרדיון לבקרו. אמר לו רבי יוסי: "אחי, האין אתה יודע שאומה זו מן השמיים המליכוה? שהחריבה את ביתו ושרפה את היכלו והרגה את חסידיו ואיבדה את טובי בניו, ועדיין היא קיימת! ואני שמעתי עליך שאתה יושב ועוסק בתורה ומקהיל קהילות ברבים וספר תורה מונח לך בחיקך?!"
השיב לו רבי חנינא: "מן השמיים ירחמו".
השתומם רבי יוסי ואמר: "רבי חנינא, אני אומר לך דברים של טעם ואתה אומר לי מן השמיים ירחמו? תמה אני אם לא ישרפו אותך ואת ספר תורה באש".
חלפו ימים מועטים עד שנפטר רבי יוסי בן קסמא וערכו לו לוויה גדולה ומכובדת שבה השתתפו כל גדולי רומי. כששבו מההלוויה הם נתקלו ברבי חנינא בן תרדיון יושב ועוסק בתורה ומקהיל קהילות ברבים וספר תורה מונח לו בחיקו.
זעמו הרומאים שהפר רבי חנינא את גזרת הקיסר, עצרו אותו וכרכו את גופו בגווילים של ספר תורה. לאחר מכן הקיפו אותו בעצים, הניחו ספוגים רטובים סמוך לליבו כדי שלא תצא נשמתו בקלות והציתו אש גדולה.
ראתה בתו של רבי חנינא את אביה וצעקה: "אבא! איך אוכל לראות אותך נשרף כך?!"
השיב לה רבי חנינא: "אילו הייתי נשרף לבד, היה הדבר קשה לי, אבל עכשיו, כשאני נשרף וספר התורה איתי, ברור לי שמי שיבקש את עלבונה של התורה יבקש גם את עלבוני".
עמדו תלמידי רבי חנינא סביב האש וצעקו מרה לרבם: "רבי! מה אתה רואה?"
אמר להם רבי חנינא: "גווילין נשרפים ואותיות פורחות".
שאלתם של התלמידים תמוהה לכאורה, מדוע הם שואלים אותו מה הוא רואה? הרי ברור שהוא רואה לשונות של אש וספר תורה שנשרף ושחייו כלים.
ומה מסתתר בתשובתו של רבי חנינא? הרי כולם ראו שגווילי ספר התורה נשרפו, האם ייתכן שאותיות הדיו פרחו באוויר?
כדי להבין מה קרה ברגעים המרטיטים שהיו סביב המוקד, כשגדול ועצום בתורה עלה בסערה השמיימה כי למד ולימד תורה ברבים, ראוי להתבונן וללמוד את הדברים…
תלמידי רבי חנינא ביקשו להבין מרבם את סוד הגלות. הם התחננו שיסביר להם איך קורים דברים איומים כאלו. הם הפצירו בו שיסביר להם מה הוא רואה – איך הוא רואה את המצב ואת העתיד לעלות בגורל העם המוכה.
ועל כך ענה רבי חנינא: תלמידים אהובים ויקרים, אני רואה גווילים נשרפים. אני רואה גלות מרה כלענה. אני רואה שעבוד מלכויות וניסיונות קשים ופוגרומים ויהודים שייעקדו על קדושת שמו.
אבל רבותיי! אני רואה עוד משהו! אני רואה אותיות פורחות! והפריחה לא נוגעת למעוף, אלא ללבלוב. האותיות משגשגות ומצליחות להתקיים. אני רואה ישיבות שקמות מתוך האפר, אני רואה לומדי תורה הצומחים למרות ועל אף הגזרות שגוזרים עליהם, אני רואה את עולם התורה פורח ועולה וגדל.
אלפיים שנים לאחר אותו כבשן בוער, צעקתו של רבי חנינא עוד מהדהדת: גווילים נשרפים – אין–ספור יהודים נעקדו, נרצחו ונטבחו, אבל אותיות פורחות – יהודים השומרים תורה ומצוות, חיים בארץ הקודש וזוכים ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד התורה.
גווילים נשרפים – גזרות רעות נגזרות ומטחי ירי מופנים לעברנו, אנו מוקפים באויבים אכזריים המבקשים להשמיד אותנו, אבל אותיות פורחות – רחובותיה של בני ברק משובצים בישיבות, קול התורה מרעיד את סמטאותיה של ירושלים, ומאות אלפי ילדים, נערים ואברכים הוגים בתורה יומם ולילה בכל מקום בארץ ובעולם.
צדקת, רבי חנינא בן תרדיון. פריחה שכזו לא ידעה התורה, ואף על פי שגווילים נשרפו וימשיכו להישרף עד ביאת גואל, זאת התורה לא תישכח מפי זרעו, והיא תמשיך לפרוח עד שתימלא הארץ דעה את השם.
ציטוט:
"הימים היו ימי עברה וזעם ימי ציה וצלמות של גזירות קשות ואבדון ואין לך יום שאין קללתה מרובה משל חברתה, והנה גדול הדור אשר אמרנו בצלו נחיה עולה בסערה השמימה וזעקת היאוש בקעה מתוך לבם השבור 'רבי מה אתה רואה' היש תקוה לאחריתנו היש שכר לפעולתינו הלא כצאן בלי רועה נשארים אנו?
"וענה רבי חנינה בן תרדיון אל יפול רוחכם, ואל ירך לבבכם יש תקוה לאחריתך ויש שכר לפעולתך. 'גוילין נשרפין', מלכות הרשע יכולה לשרוף ולכלות את גופנו המשול לגוויל של ספר תורה, אך נשמת האומה הישראלית אינה בת כליון" (מנחת אשר – הגאון רבי אשר וייס).
מחשבה אחת של מוסר
לא קל לשוב לשגרה אחרי שאיימו לכלותנו. פסיכולוגים רבים מעניקים עצות שונות, אבל מי שמעוניין בעצה הטובה והמתאימה ביותר מוזמן לחזור אל המקורות ולמצוא שם את התשובות. ואומנם דבריו של רבי חנינא מעניקים כוחות עצומים. הם משרטטים מפה ברורה לגלות ומעודדים את הנפש שלמרות ועל אף הרע, אפשר וצריך להתמקד בכל הטוב. למרות החורבן ישנה גם תקומה; למרות הגלות יש בחינה של גאולה; למרות המכות יש גם חסד; למרות השרפות יש פריחה.
