- יסוד היסודות. מי מתנגד ל'חוק יסוד לימוד התורה'? רמז: לא השמאל
- הנעלם הגדול. לאן נעלם היישוב ספסופה?
- שבעה בלי שבעה. אף אחד משבעת בני המשפחה השכולה לא יכול לומר קדיש ולא לשבת שבעה. מצמרר.
- חלב עקום. עליית מחיר החלב ומוצריו מחקה את הבדיחה היהודית האחרונה.
- זקנים ורעננים. ההצעה החדשה שעשויה לשנות את רשימת המועמדים לרבנות הראשית
1."מלכותי" או "ממלכתי"
עוד נראה אם אגודת ישראל, שמתנגדת להעברת התקציב לפני הסדרת 'חוק הגיוס' כפי שהובטח לה, תשמור על כבוד מנהיגיה הרוחניים ועל מילתה, ואם תעמוד הפעם בדרישתה או ששוב תתקפל.
ומה תעשה אם דרישתה להעביר את 'חוק הגיוס' לפני התקציב, כפי שהובטח לה אחרי הדחיות הקודמות, על ידי ראש הממשלה נתניהו, גם היא לא תתקבל?
הרשו לי שלא להעריך ולהיות רואה השחורות, אפילו בהסתמך על התקדים הקצר של הסרת 'חוק ההתגברות' מסדר היום, על אף שהובטח להעבירו במהירות, עוד לפני שהממשלה תורכב. ההבטחה נמחקה מההסכם.
האופציה שתבטיח את עיגון 'חוק הגיוס' לכשיתקבל, ולשלול כל אפשרות שבג"ץ יבטלו, כפי שכבר עשה פעמיים, נותרה "חוק יסוד לימוד התורה", וגם לו אין הרבה סיכוי להתקבל.
את החוק הזה העלו חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר, יצחק פינדרוס ואליהו ברוכי, כולם מסיעת 'דגל התורה' ב'יהדות התורה', בגרסה הראשונית, ומאוחר יותר גם השר יואב בן צור ושוב ח"כ גפני ועוד, בגרסה נוספת. נאמר בו כי: מדינת ישראל, כמדינה יהודית, רואה חשיבות עליונה בעידוד לימוד התורה ולומדי התורה, ולעניין זכויותיהם וחובותיהם יראו במי שקיבלו על עצמם להתמסר לתלמוד תורה לתקופה ארוכה, כמי שמשרתים שירות משמעותי את מדינת ישראל והעם היהודי, ותהיה לכך השלכה על זכויותיהם וחובותיהם.
בהצעת החוק נרשמה הבהרה בעברית קלה, לטובת שופטי בג"ץ, שדרכם לשים עצמם כמי שאינם מבינים למי ולמה מכוונים הדברים, כי היא נועדה לתת מענה לסוגיה שבית המשפט העליון ביקש מהכנסת להסדיר בתוך שנה מיום מתן פסק הדין. בעקבות מערכות הבחירות האחרונות הוארך מועד כניסת הבטלות לתוקף מספר פעמים.
הצעת החוק מעגנת את מעמד כבוד התורה ואת מעמדם של לומדי התורה מפני המבקשים להרים עליהם את הגרזן הכורת.
אלא שעוד בטרם דנו בהצעת החוק למעשה, ובטרם נודעו סיכוייה, קמו לה מוחים ולא מצד השמאל דווקא, שמכוון בימים האחרונים את חיצי הארס שלו לנושאי דת ולחרדים. דווקא בציונות הדתית, חברת הקואליציה, שגם לה ישיבות וכוללים ללומדי תורה, יש שמטיפים להתנגד ולהכשיל אותה בשם ה'ממלכתיות'.
באחד מהמאמרים ברמת המחשבה המצומצמת הזו נכתב: "אם מפלגת הציונות הדתית אכן נאמנה לשם שלה, חייבים כל חבריה, כאיש אחד, להתנגד לחוק הזה. אין דבר יותר מנוגד לכל תפיסת הציונות הדתית, מאשר המחשבה שלימוד תורה פוטר את האדם מקיום מצוות שירות צבאי, ושירות צבאי הוא מצווה לא פחות מכל מצווה אחרת בתורה, מצוות 'לא תעמוד על דם רעך'.
"אין דבר יותר מנוגד להשקפת העולם הבסיסית ולאידיאולוגיה של הציונות הדתית, מאשר 'חוק יסוד לימוד התורה'. כל מהות המקף של הציונות־הדתית הוא בדיוק החיבור בין הניגוד של מה שנתפס לכאורה 'חילוני', לבין עולם התורה והיהדות.
"אין מי שחולק על כך שלימוד תורה הוא אכן אבן יסוד של המורשת היהודית, וככזה ראוי לתמיכה ועידוד. אבל כשם שמצוות לימוד תורה לא פוטרת את האדם ממצוות אחרות, כמו תפילה והנחת תפילין, למשל, כך אינה יכולה לפטור אותו ממצוות שירות צבאי. צה"ל מהווה למעשה את המסגרת ה'ממלכתית' היחידה שבה שולטת ההלכה כגורם משמעותי ומנחה בכל תחומי החיים, הפעילות והעשייה.
"דווקא המגזר החרדי, שכל כך משתוקק להשליט את ההלכה כגורם משמעותי ומנחה בכל תחומי החיים, הפעילות והעשייה, מתחמק מהמסגרת הממלכתית (-כוונת הכתב לצה"ל. י"נ) היחידה שבה ההלכה נחלה הצלחה".
שאלת ביניים: במה הצליחה? בשילוב נשים בתפקידי גברים למשל? בגיוס בנות, בניגוד לדעת גדולי ישראל מכל החוגים, כולל הדתי לאומי?
"אם מפלגת 'הציונות־הדתית' תתמוך בהצעת החוק הזה", הוא מסכם, "זו תהיה תחמושת נוספת למאשימים, שהמפלגה הזו גזלה את השם 'הציונות־הדתית' מהמגזר באופן לא הוגן. אף אחד לא יצליח לשכנע אותי ורבים כמותי".
חובת הגיוס לצה"ל היא בעיני הכותב כמצוות תפילין או תפילה. ערך התורה חשוב, אבל לא עד כדי לאפשר לחפצים לעסוק בה, אלא רק כהכרה בתורה.
עכשיו תורכם לומר: מה יותר חשוב בעיניהם, ה'מלכותי' – התורה – או ה'ממלכתי'?
- סוף לספסופה?
לפני מספר שבועות עורר בועז ביסמוט, ששימש בתפקידו האחרון עורך ראשי של עיתון נחשב, ועתה הוא חבר כנסת פעיל מאוד בליכוד, פולמוס כשהעלה את הרעיון להציע הצעת חוק שתאסור פרסום של הקלטות של פוליטיקאים, שהגיעו לידי העיתונאי, גם אם נעשו על פי חוק. זאת בעקבות הקלטה לא נעימה של דברים שאמר השר סמוטריץ' שבהם פגע בבנימין נתניהו. ביסמוט נאלץ לחזור בו גם בגלל שהוטח בו כי כעורך עיתון לא היה מעז להציע הצעת חוק כובלת שכזו.
אבל, כאשר עיתון מרשה לעצמו להסתמך על חדירה אסורה בחוק לחשבונו האישי בבנק של אדם פרטי, הכל מותר, ובלבד שיוכלו להצמיד ל…חותנו של הנפגע את התואר "פושע מועד", פעם אחר פעם, להסיט את הדעת מכך שהתואר הלא מכובד הזה שמור למי שפורץ לחשבון בנק ופוגע בפרטיותו של אדם, ולא למי שבית המשפט קבע כי מהאשמה שנחקרה שנים רבות נגדו נותר רק… 'עכברון'.
לעיתון 'דה מרקר' הגיעו חשבונות הבנק של חתנו של אריה דרעי. "650 אלף שקלים במזומן בתוך שנה היה סכום ההפקדות בחשבון של בתו של אריה דרעי ובעלה" זעקה הכותרת, בפרק נוסף של מסע הרדיפה שנועד להכשיל את חזרתו של דרעי לשולחן הממשלה.
כדי להכשיר את הפרסום המזוהם, נכתב בידיעה כי המסמכים בעניין זה הגיעו לידי המשטרה לפני מספר שבועות, וחלקם מוחזקים גם בידי 'דה מרקר'.
אם המשטרה היא מקור הידיעה והיא שמסרה ל'דה מרקר' אפילו רק חלק מהמסמכים, זה חמור ביותר. ואם הפוך, ול'דה מרקר' יש יד במעשה עצמו, זו שחיתות מהולה בפשע.
לשכת דרעי הגיבה מייד כי הכספים הם לגיטימיים ואין לאריה דרעי שום קשר אליהם. אבל את מי זה מעניין. כשמדובר באריה דרעי? הוא צריך להיות ערירי, שאם לא כן יגררו גם את רעייתו, חתניו, כל אחיו וכל המשפחה לחדרי החקירות כדי להכתים את ראש המשפחה. אם בכל זאת יחליט לבחור לעצמו חתן, חשוב שיהיה יתום, שאם לא כן ישאלו למה לא חיפשו מייד את מקור הכסף בעסקי הוריו ושאר בני משפחתו, וטופלים האשמות שווא ב…חותנו.
על אף התגובה מלשכת דרעי, העיתון חזר על טענתו כהעלאת גרה בעמודו הראשון, הפעם לצד תמונת ענק המעוותת את פניו של דרעי.
יש להניח ש'דה מרקר' ודומיו מחפשים אחר נושאים נוספים להיתלות בהם, כהמשך להכפשות הזדוניות נגדו. הנה אחד, "גימיקי", שבוודאי ישמחו לקבל, והוא אפילו קשור בל"ג בעומר.
הרבה תיקונים נעשו על ידי מאיר פרוש, השר לענייני ירושלים וצוותו המסור, במירון, אבל אחד, שלא נעשה על ידם נבלע בתוכם, ולא נודע עד כה לציבור, ידווח כאן.
הבאים מהגליל המערבי יגלו להפתעתם כי היישוב ספסופה נעלם מן השלטים שלצידי הדרכים ושמו הוסב לכפר חושן.
ספסופה זוהתה תמיד עם כפר חושן, אבל בגמרא היא נקראה סיפסיפה על שם עצי הצפצפה שגדלו בה. שמה התלמודי נשמר בכפר הערבי צפצאף עד מלחמת העצמאות ועל מקומו הוקם המושב.
עתה הוסב שמו לכפר חושן. השם ספסופה נמחק. אין יותר ספסופה. תשכחו ממנה.
הסונטים בדרעי ודאי ישמחו למהר ולטעון כי הדבר נעשה כדי למחוק מהזיכרון את פרשת הבית של דרעי בספסופה, שלאחר חקירות ארוכות ועמוקות לא נמצא שום רבב ברכישתו. אבל כדי שלא יוכלו לצרף גם את חוסר האשמה הזו לפחי הצבע השחור, הם ממשיכים לצבוע בו את אריה דרעי במטרה אחת: שלא ישוב לממשלה.
לא כן?
3. רבות שבעה לה נפשי
את משפחת הולנדר, ששבעה מילדיה ונכדיה בני משפחת דומנוביץ נפגעו בתאונת הדרכים בדרום, אני מכיר כבר יותר מארבעים שנה. רעייתי היא זו ששידכה בין הסבא, שלום הולנדר, לסבתא, נחמה. משפחה מפוארת, בעלת שורשים וגזע חזקים במיוחד, הסופגת ייסורים רבים ופולטת בעקבותיהם רק אמונה. יומיים לפני התאונה הפתאומית קיבלתי מהם עוד מנת חיזוק כתובה בכישרון משכנע, משהו לא מצוי. כך גם ילדיהם.
התאונה השביתה ענף שלם מגידוליה.
בסוף השבוע נעצרה הנהגת הפושעת שנהגה שתויה ברמות גבוהות, והיא אמורה לתת את הדין על המתת התינוק בן עשרת החודשים.
אם נכונה העדות שמהרכב שנסע מאחוריה הודיעו, לפני התאונה, על נסיעתה בפראות למשטרה והיא לא עשתה דבר, גם היא צריכה לשבת על שולחן הנאשמים. עימה גם שופט בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה, שלפני חמש שנים, כשאישה זו נתפסה לראשונה נוהגת בשכרות, הסתפק בשלילת רישיונה לשלושה חודשים וקנס אותה ב…500 שקלים, כאילו הייתה ילדה בת עשר שטיילה להנאתה עם אחיה התינוק, ללא מסכת 'קורונה'.
יאנה תואשם בהמתת התינוק. שוב הסתכלות מצומצמת מתוך סכי עיניים של סוס. לכאב הנורא והבלתי נתפס גם על שאף אחד משבעת בני המשפחה לא יכול לשבת שבעה על אותו תינוק שנהרג, עקב פציעותיהם הקשות.
מי ייתן על כך את הדין?
שבעה בלי שבעה.
4. החלב לא תחת לשונך
אם נסיקת מחיר החלב ומוצריו השבוע, בקרוב ל־10%, לאחר "הסכמה" שהושגה למיתון מהלך, לא גררה אחריה לפחות מחאות חברתיות ספונטניות, כמו מחאה הקוטג' בזמנה, סימן הוא לנו שהקרע בעם הולך ומחריף. שותי תחליף 'שיבולת השועל' בבתי הקפה, הפכו לשועלים בעצמם, חסרי רגישות ורחמנות יהודית, ואטומים למצוקת מי שבעיניהם אינם אחיהם.
מסתבר, שתכונת החלב, מימי יעל וסיסרא, כמרדים עד כדי שניתן להמית את האדם אחרי השקייתו בחלב, נותרה כפי שהייתה בעת ההיא.
כשצעד בלתי מתחשב שכזה יכול לעבור כמעט ללא תגובה, ועוד בערב חג השבועות, שבו אין בית שמאכלי החלב אינם עומדים במרכז הסעודה המרכזית של החג, המכה ניכרת במלוא עוצמתה, מייד.
התייקרות מחירי החלב נטלה עימה את הבדיחה היהודית האחרונה, שכן למי יש עוד סיבה להיות שאננים ולצחוק? כוונתי לזו האומרת שבחג הסוכות אין איפה לאכול, בפסח אין מה לאכול, ובשבועות, כשיש מה לאכול (מאכלי חלב) ויש איפה לאכול, לא נותנים לישון. עכשיו למשפחות רבות בישראל אין גם מה לאכול בשבועות, והן לא יישנו מדאגה הרבה לאחר החג!
ממשלת ישראל המוכשרת כבר יצרה בדיחה חדשה במקומה. ממש בערב הנסיקה במחירי החלב ומוצריו, מצאו לנכון ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר סמוטריץ' ושר החינוך קיש לכנס מסיבת עיתונאים והודיעו על יציאה לדרך של השלב הראשון בחינוך חינם לבני אפס עד שלוש.
איזו משמעות יכולה להיות להבטחה עתידית שכזו להורים, אם אפילו כוס חלב וגבינה למרוח על הסנדוויץ', לא יוכלו לתת לילדיהם כדי לקבל "חינוך חינם"?
חלב עקום!
5. רב תהפוכות
הרעיון הזה הועלה כאן במדור כבר לפני מספר חודשים. עכשיו הוא קורם עור וגידים, ועשוי לשנות לבלי הכר את רשימת המועמדים והנבחרים בבחירות לרבניים ראשיים.
מעל 100 אישי תורה ורבנים בפועל, פרסמו קריאה הקוראת לבטל את מגבלת גיל ה-70, שבו מחוייב רב לפרוש מכהונתו.
רוב רובם של החתומים הם רבני הציבור הדתי לאומי, אך יש גם בלתי מזוהים, כמו הגר"א נבנצל – רב העיר העתיקה, הרב יהושע כץ-רבה הראשי של מעלה אדומים, הרב סיני פרנקל – רבה של יבניאל, הרב אליהו גור אריה, רבה של חולון וחבר מועצת רבני חב"ד, הרב משה טוביאס – רבה של קדימה, ומספר לא מבוטל מחברי מועצת הרבנות הראשית.
אם ישאלו למה שופטים כן ורבנים לא? בהסתמך על "בזקני תלמידי חכמים חכמה", ולא בחכמים בעיני עצמם, התשובה מיותרת. אבל יש גם תשובה בשאלה נגדית כדרכם של היהודים: למה שרבנים יידמו לשופטים, ולא לראש הממשלה המכהן גם מעל לגיל 70?
ביטול גיל הפרישה מכהונת רבנים יוכל להוביל, אם שס תחפוץ בכך, לבחירה חוזרת של הגר"ש עמאר, רבה של ירושלים, לכהונת הרב הראשי הספרדי, ולדחות בינתיים את המערבולת שאריה דרעי נקלע אליה, בצורך להכריע בין תמיכה במועמדותו של אחיו הגר"י דרעי, אב"ד באר שבע, לבין זו של ידידו הקרוב ביותר, הגר"ד יוסף, בנו של מרן זצ"ל, וראש מוסדות 'יחווה דעת'.
אלא שלא בטוח שדרעי ילך על ה'פתרון' הזה, וייתכן שיחליט, שטוב יותר ציפור אחת ביד: או הגר"ד יוסף, או הגר"י דרעי, מאשר שתי ציפורים שיישארו על העץ, ומועמד שלישי, הגר"ש עמאר, יבוא ויכריע ביניהם.
גם במקרה כזה תמיכת שס בחוק תבוא, כדי להבטיח בחירה טובה וראויה, של רב ראשי אשכנזי. וייתכן שגם 'יהדות התורה' תצא מרוצה.
הורדת מגבלת הגיל עשויה לאפשר את בחירתו של הגר"י שפירא, ראש ישיבת 'מרכז הרב' כמוסכם לרב ראשי אשכנזי.
אומנם, לאחר הבחירות הקודמות, שבהן התמודד ולא נבחר, אסרה עליו אימו, אלמנת הרב הראשי הגר"א שפירא זצ"ל, להתמודד שוב, אבל העוסקים בנושא מקווים כי יצליחו לשנות את ההחלטה, כדי להבטיח את כבודה של הרבנות הראשית, שהיה גם חשוב ביותר בעיני הבעל–האב.
אם יעבור החוק, נוכל להיות עדים לעוד הוכחה חיה כי "בישישים חכמה ולאורך ימים תבונה"…
קריאה אחרונה
רב מעללים
לאחרונה מונה מנכ"ל חדש לרבנות הראשית. שס עשתה כל מאמץ שהאיש יהיה ער לכל החוגים, וכך נבחר לתפקיד יהודה כהן בוגר הישיבה התיכונית בחיספין וישיבת מרכז הרב. בעבר שימש כראש המועצה המקומית אלקנה, וכיו"ר ממונה של המועצות הדתיות בערים נתניה, חדרה, כפר סבא וקריית אתא.
אלא שהניסיונות לגשר בין הקהלים והחוגים לא צלח, ככל הנראה, ועובדי הרבנות הראשית ביקשו מההסתדרות להכריז על סכסוך עבודה.
ועל מה יצא הקצף? – את הרקע הכללי ניתן למצוא במכתב בנוסח "אני מאשים" ארוך וקשה, ששיגר השבוע רפאל יוחאי, מנהל פיקוח וחוק הונאה בכשרות, אל הרב הראשי והרשל"צ הגר"י יוסף, חברי מועצת הרבנות הראשית ועוד, נגד מה שהוא מכנה "מגמות חדשות" של המנכ"ל החדש ברבנות הראשית, שאילצו אותו להתריע כנגדם. עותק ממנו הגיע גם אלינו.
בין הנושאים שהעלה, אחרי 30 שנה בתפקיד, הוא מזהה הידרדרות משמעותית בכשרות הממלכתית. בחודשים האחרונים לא חודש מינויים של נושאי תפקידים מרכזיים שונים, שהוקפאו. לדברי יוחאי, המנכ"ל מונע ממספר בעלי תפקידים שימוש ברכב, והם נאלצים לכתת רגליהם ב…אוטובוסים ורכבות. המנכ"ל גם הנחה אותו לאסור על מפקחי היחידה לאכיפת חוק ההונאה לפנות ישירות למועצות דתיות לתאם ביקורת ואכיפה.
אחרי שיוחאי מציג תמונה קשה ביותר הוא מבהיר כי אין במכתבו חלילה כוונה לפגוע בכל גורם אלא להציג את המצב כפי שהוא ולהעמיד את השפעתו על כל שלוחות אגף הכשרות על המסילה הראויה, ומוחה על כך שרבנים באגף הכשרות, אשר עשו עד היום עבודת קודש, תוך מסירות נפש למען הציבור, הפכו לפסולים.
העובדים הגיבו ראשונים והכריזו על סכסוך עבודה.
יש עדיין תקוה שזה לא יקרה ושנוכל לומר: "(בר) יוחאי… מושב טוב ישבת".
צל"ש
לא רבות הן הפעמים שבהן מתעוררת התלבטות בין שני הקצוות, אם להעניק לבעל הרעיון צל"ג, המגיע באופן טבעי ביותר או צל"ש מתחכם. אבל הפעם הרולטה נפלה על ציון לשבח על ה'גאונות' שבשיטה.
בשבוע אחד פורסמו בזה אחר זה שני סקרים שבסופם האופוזיציה הגיעה ללא פחות מ…70 מנדטים והקואליציה ירדה ל…50. איך משכנעים את הציבור להאמין לתוצאה הזויה שכזו? – עושים את זה בשלבים בשיטת ה'סלאמי'. בסקר הראשון איבדה הליכוד 3 מנדטים, ובסקר השני עוד 3, עד שהיא ניצבת על 23 מנדטים בלבד, ואילו 'עוצמה יהודית' מתדרדרת עד לסף אחוז החסימה.
רק המצאת החשמל הגיעה לרמת ה'גאונות' הזו. תגידו אתם, לא מגיע לממציאה צל"ש? הוא מוזמן בזאת לשים מסכה על פניו ולבוא לקחת את העיטור.
צל"ג
בציון לגנאי אין שום התלבטות. הוא מוענק לשר המשפטים לשעבר חיים רמון, שלאחרונה מסיבות מובנות יישר קו דווקא עם ה'מלא־מלא' בנושאים רבים, ובראיונות לכלי התקשורת החרדיים הפך ל'חביב' המראיינים בעקבות עמדות שהוא משמיע, כביכול, לטובת החרדים. אלא שמאמר שפרסם גילה את דו הפרצופיות שלו וכך כתב בו: "יש לנהוג בצעירים החרדים שלא מתגייסים כמו בצעירים וצעירות שפטורים מגיוס כיום: בגיל 18 יקבלו הנערים החרדים פטור ויוכלו לעשות ככל העולה על רוחם… יישום תוכנית כזו יחולל מהפכה בחברה החרדית, ישחרר את הצעירים החרדים משלטון הממסד הרבני ויוסיף לתקציב המדינה יותר משלושה מיליארד שקלים (שיילקחו מהקצבאות שלהם. י"נ). שחרור המשאבים המוקצים למימון אברכים כיום יאפשר להעלות את משכורות חיילי החובה בשנתיים הראשונות לשירותם". אם לשחרר את החרדים מהשפעת רבניהם וליטול מהאברכים לומדי התורה את הקצבאות המדולדלות לקיום משפחותיהם אינה תוכנית שטנית, גם אם היא חלום באספמיה, מה היא כן? לחיים רמון מגיע צל"ג 'מלא, מלא' על רימון הרסס.
טריוויה
המיזם למיגור העישון ערך מחקר בשנת 2021 ו־2022 על הגיל שבו מתחילים לצרוך סיגריות בישראל. איזו תוצאה התקבלה?
- בני 17-16
- בני 19-18
- בני 14-12
- בני 22-20
התשובה הנכונה היא תשובה 3. בני 14-12 הם כ־14% מכלל המתחילים החדשים לעשן. עשן כבד…