יצחק נחשוני כ"ב אלול התשפ"ב

1

מלכה שלא כתובה. יחסה האמיתי של המלכה ליהודים, ומי עיברת את 'אליזבת' ל…אלישבע?

2

מות המלכ"ר. הגזירות נגד עמותות החסד יפגעו שוב בחלשים ומעוטי היכולת

3

בן גביר לאחיך. מי הורה למנהלת תיכון 'בליך' שלא לכפות על התלמידים להקשיב לבן גביר?

 

  1. מאן מלכה?

יחסה של המלכה אליזבת ליהודים וליהדות, תישאר בגדר תעלומה לא פתורה, שהיא תיטול עימה אל קברה, כאשר יסתיימו הטקסים בראשית השבוע. לפניכם מעט מהידוע שיכול לשפוך אור על מורשתה בנושא זה ליורשה המלך צ'רלס החמישי, או דווקא לבלבל אתכם.

 

  • החותנת של המלכה אליזבת, הנסיכה אליס, אם בעלה הנסיך פיליפ, עוטרה בתואר חסידת אומות העולם אחרי שהחביאה יהודים מה'גסטאפו' בארמון של משפחתה באתונה. היא קבורה בהר הזיתים בירושלים.
  • בסרטון שהתגלה לפני מספר שנים נראית המלכה אליזבת, כשהייתה בת 7 מצדיעה ב…מועל יד.
  • נכדה של המלכה, הנסיך הארי, לבש מדים של נאצי במסיבה בה השתתף לפני כ – 20 שנים, ועורר שוב את שאלת הקשר בין בית המלוכה ובין הנאצים.
  • המלך אדוארד השמיני, היה ידוע כפרו נאצי, אך מאז שעזב את כס המלוכה, ונודה על ידי המשפחה, ומעת שהחלה מלכותה של המלכה ויקטוריה, בשנת 1837, משפחת המלוכה הבריטית קיימה יחסים ידידותיים עם היהודים.
  • ה'מלך' החדש, צ'רלס, נימול, כתינוק, בידי המוהל היהודי הרב ג'ייקוב סאונמן. בית המלוכה רואה עצמו כקשור ל…מלכות בית דוד, ומשום כך מל את חלק מילדיו.
  • המלכה אליזבת עצמה מעולם לא גילתה את דעתה על היהודים והיהדות, ויש שנימקו זאת רק משום שהיא לא הייתה רשאית לגלות דעותיה בפומבי.
  • לעומת המלכה אליזבת, צ'רלס הביע, לא פעם, ביקורת על מדיניותה של ישראל.
  • בעלה, פיליפ, ובנה צ'רלס, השתתפו בטקסים יהודיים שונים, בבתי הכנסת שבלונדון.
  • לצ'רלס, כיפה כחולה מיוחדת, ועליה רקום סמל בית המלוכה, איתו הוא מגיע לכל טקס יהודי – דתי.
  • כשבתה היחידה של אליזבת, הנסיכה אן, נישאה לקצין צי ממוצא איטלקי – יהודי, (אם כי לא בהכרח יהודי על פי ההלכה) המלכה נתנה אישור לנישואין. יש שראו בכך ביטוי של הערכה ליהודים.
  • באוסף הפרטי שלה בטירת ווינדזור היא החזיקה פריטים בעלי ערך ועניין יהודי ובהם ספר תורה מצ'כיה שניצל בשואה.
  • המלכה אליזבת לא ביקרה מעולם בישראל, למרות שביקרה במדינות מסביב כמו מצרים וירדן.
  • צ'רלס הגיע לישראל ל24 שעות, להלווייתו של יצחק רבין, אך הביקור הוגדר כ'פרטי'. הוא השתתף גם בהלווייתו של שמעון פרס. לפני כשנתיים נענה להזמנתו של נשיא המדינה דאז, ראובן ריבלין, והגיע לטקס הבינלאומי לציון 75 שנה לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ, שנערך ביד ושם, ואף נשא דברים. בהמשך, תרם סכום נכבד בשם בית המלוכה למרכז פרס לשלום.
  • לפני 5 שנים צוטט צ'רלס באמירה המקוממת: "זרימת יהודים מערערת את המזרח התיכון".

אז הם אוהבי ישראל? או לא?

 

אין לי מושג

תפילה לשלומה של מלכות

הנשיא יצחק הרצוג יצא ביום ראשון לבריטניה, וייצג את ישראל בטקס ההלוויה למלכה אליזבת השנייה. הרצוג ורעייתו יביעו תנחומים בפני המלך צ׳ארלס החמישי, עימו ייפגשו, ולמשפחת המלוכה והעם הבריטי. במהלך הביקור, שיימשך פחות מיממה, ישתתף הנשיא בקבלת פנים שיערוך המלך צ׳ארלס לראשי המדינות שיגיעו להלוויה ויחלוף על פני ארונה של המלכה.

לא רבים יודעים כי בעבר, צוינה 'החלפת משמרות' המלוכה הבריטית גם בטקסים שנערכו בכל רחבי מדינת ישראל. הכתרת המלך ג'ורג' השישי, צוינה ב…תפילה חגיגית שהתקיימה בבית הכנסת המרכזי שבשכונת הדר הכרמל בחיפה, בהשתתפות נציגי הממשלה, הרבנות, הקהילה וקונסולים שונים.

העיתונאי והחוקר אהרן קורנפלד, איתר בארכיון הציוני את ההזמנה לתפילה, מטעם ועד שכונת הדר הכרמל, שבה נקרא הציבור לקשט את חזית הבתים וחלונות הראווה לקראת…"חג זה" בדגלי הלאום.

אם המלך צ'רלס החמישי היה יודע, היה בוודאי מתקנא בטקסים שנערכו בישראל לכבודו של המלך ג'ורג'.

לא פחות מעניין לדעת, האם גם המלכה אליזבת השנייה, הייתה מתקנאת באליזבת הראשונה, אשתו של המלך ג'ורג', וב…שינוי השם שעשו לה לקראת טקס ההכתרה שנערך לכבוד בעלה המלך, ולכבודה ב…תל אביב.

לא ציפינו שבעיר הגדולה, תל אביב, יערכו תפילת הכתרה למלך בריטניה. את 'חג ההכתרה' חגגו שם בדרכים אחרות. אבל הופתענו לראות שלקראת ה'חג', 'ייהדו' את אליזבת הראשונה ושמה הוסב ל…אלישבע.

האם גם על מצבתה של המלכה אליזבת השנייה, יופיע שם זה? ייתכן, שאם ייחשפו בבית המלוכה למה שנכתב כאן, זה יקרה…

 

2.עמותה או מיתותה

זו עלולה להתגלות כאחת מהשערוריות הגדולות שידעה המדינה, בהשתת מס עקיף שייפגע בנזקקיה, אך עוברת, משום מה, מתחת לראדאר, בלא שקול הזעקה על הפגיעה בארגוני החסד, ודרכם בנזקקים הנעזרים על ידיהם, יישמע בראש חוצות.

אין לגזירה הזו שום קשר לבחירות, ואולי משום כך היא אינה זוכה להגיע, בימים טרופים אלה, לראש הכותרות. אבל, כאשר היא מקודמת על רקע יוקר המחיה הפוגע בכל בית ממוצע, ועוד בערב החגים, היא ממחישה את האטימות של הוגיה ומוביליה.

מדינת ישראל אינה עומדת בחובותיה, לדאוג לרווחת חייהם וסיפוק צרכיהם הבסיסים של תושביה, קשי היום, כפי שהדבר קיים בכל העולם. הדבר מתחייב יותר מהיותה מדינה יהודית, שאחד מיסודותיה הוא חובת הערבות ההדדית שתאפשר לכל יהודי לחיות בה, גם אם לא בכבוד מלא. אלא שבמקום זה היא פוגעת, בצורה אנושה, בעמותות שנכנסו לחלל שנוצר מחוסר המעש שלה.

בימים אלה פרסמו משרד האוצר ורשות המיסים קריטריונים חדשים להשתתפות עמותות ומלכ"רים גדולים במכרזים ממשלתיים, ההופכים את ההתמודדות לבלתי אפשרית, ומי שייפגע מכך הן לא רק העמותות אלא בעיקר החלשים.

ההנחיות החדשות, מחייבות את המל"כרים במס ערך מוסף וקובעות באיזה תנאים מלכ"ר לא יצטרך לשלם מע"מ על הכנסות ממכרז ממשלתי, כפי שהיה עד היום. רק אם יצליחו לעבור את כל מסלול המכשולים הקשה, שגם עמותות החסד והצדקה הגדולות והמוכרות מתקשות לעמוד בהם, הן תהיינה פטורות מתשלום המע"מ.

לא ניתן לפרט את כל אבני הנגף שפוזרו בדרך להתמודדות במכרזים, אבל את הפגיעה המסוכנת הטמונה אפילו בחלק מהם כלפי מעוטי היכולת הנזקקים לסיוע העמותות, יכול לזהות מייד גם מי שאינו מצוי בהליכי אישור העמותות ורק זוכה לטיפול מסור שלהן, או משתלב בביצוע מטרותיהן הנעלות. ההתנכרות הזו עלולה למוטט את העמותות ולקטוע את משימות הקודש שנטלו על עצמן.

כך למשל, על פי התקנות החדשות המלכ"ר צריך להיות בעל סעיף 46 וניהול תקין 3 שנים קודם שניגש למכרז. הדבר ימנע מעמותות חדשות להצטרף למאמץ לסייע לנזקקים בתקופה קשה זו למשך שלוש שנים, והמדינה לא תעשה זאת במקומן.

כמו בגזירות אחרות גם בזו, משרד האוצר מתנער מאחריות ומטיל אותה על בית המשפט העליון ועל פסק דין שפרסם לפני כשנתיים בשאלת הסיווג של מל"כרים לצורך תשלומי מע"מ. בכל ההוראות שיצאו בנושא, ובטפסים השונים, מודגשת טענת "הם אשמים" של משרד האוצר ורשות המיסים, כלפי הבג"ץ. אלא שמאז החלטת הבג"ץ זרמו מים רבים במוביל הארצי, וגם מחיר המים האמיר, כמו תשתיות יסוד אחרות, עד שהצרכנים אינם יכולים לעמוד בו עוד, ודבר לא נעשה להבטיח שקורבנות יוקר המחיה וקשיי היום, לא ייפגעו מההחלטה השרירותית לפגוע בעמותות ובמל"כרים שכל מבוקשם הוא לעזור להם לקיים את עצמם.

באיגוד העמותות בישראל אומרים בעקבות הקריטריונים החדשים כי השערורייה האמיתית היא – שבירת האמון בין משרדי הממשלה ובין הזרוע הביצועית שהן העמותות.  בסופו של דבר, אף נזקק לא מגיע למשרד הרווחה לבקש סל מזון ואף נער בסיכון לא בא למשרד החינוך או הרווחה. מי שעובד בשטח ומיישם את החלטות הממשלה אלו העמותות. בכך שהממשלה אומרת להן שלמו מע"מ כמו כולם, היא מסמנת לעמותות שהיא אינה מעריכה את הירתמותם לסייע. היא מתנערת, מחד, מהחוזה ארוך השנים של המדינה עם עמותות החסד, ומאידך מאיימת להעמיק את ההתכחשות לחובת הערבות הדדית כלפי אזרחיה.

העמותות, שהתקנות החדשות מאיימות לפגוע בעבודתן השוטפת, הוכיחו כבר בעבר, כי הן יודעות לקחת כל שקל של המדינה ולהכפיל, לשלש או אפילו להעלות אותם אפילו בחזקת 10, לטובת המסכנים שהן פועלות למענם. הן יודעות לעבוד בצמצום עלויות, להיעזר בהתנדבות ופילנתרופיה והכל מתוך תחושה ומנופי שליחות. אבל, את מי זה מעניין?

נראה כי בקצה התוכנית של האוצר עומדת הכוונה להפריט את עולם ההתנדבות והפילנתרופיה. זהו עוול נורא לשירותים החברתיים ולמפעלי הצדקה והחסד בישראל.

איבדנו את הדרך. כדאי שתסמנו במפה שסדום, על המלח הצורב שבה, עברה ללב מדינת ישראל…

 

3.יום יום…האג

הופעתו של ח"כ איתמר בן גביר בתיכון 'בליך' ברמת גן חשפה שוב את דו הפרצופיות של 'אבירי חופש הביטוי', שהסתערו על מנהלת בית הספר, הילה רומש, על שאפשרה את הצגת עמדותיו לתלמידים. ההתקפות לא שככו גם אחרי שהיא הבהירה כי גם ח"כ איימן עודה הוזמן להציג את דעותיו, לקראת ההצבעה המדגמית שנערכת בבית ספר זה בכל ערב בחירות, ובדרך כלל גם משקפת את תוצאות האמת, אפילו יותר מהסקרים.

המתקפות לא פסקו גם כאשר ח"כ בן גביר נשמע בהצהרותיו כאילו הצטרף למפלגתו של בני גנץ והצהיר, בין השאר, כי הוא כבר לא תומך בגירוש כל הערבים, אלא רק בגירושם של מחבלים…

אפילו אייזנקוט לא היה חותם על 'יציאה' אומללה שכזו התומכת בגירוש מחבלים ולא בהריגתם.

בן גביר, ריכך בהופעתו ב'בליך' את כרטיס הביקור שלו עד בלי הכר, תוך לקיחת סיכון להפסד קולות של אלה התומכים בו רק בשל עמדותיו המוקצנות. אבל, גם זה לא סייע לו לחמוק מרשימת המועמדים לחיסול פוליטי, בשם ה'דמוקרטיה', שחוששים מחזרת שלטון הימין, ומכישלונם להביס ולהחליף אותו.

לדידם של התוקפים, מי שנבחר, על פי חוק, והתגבר על כל הניסיונות להכשילו משפטית מלהיות חבר כנסת, ומשמיע את דבריו מעל דוכן הכנסת, אינו רשאי להופיע בבית ספר הכפוף למוסדות שהוא נבחר אליהם כדין, רק מפני שמישהו מבקש לסתום את פיו באמצעות מליציות ההשתקה.

האמת, אני הייתי מצפה מבן גביר שיבהיר, כי כאשר דיבר על גירוש 'מחבלים' אל מחוץ לגבולות המדינה, התכוון לאלה המחבלים במדינה באמצעים ובטיעונים שאינם לגיטימיים. שיעזבו אותנו ויעברו ל…האג, העיר בה מצויה תקוותם להרס עצמי.

בדיעבד, התברר לנו שהסערה היזומה לא פרצה במלוא עוצמתה באחת, רק לאחר שנודע בציבור על הופעתו המתוכננת של בן גביר, אלא הרבה קודם כבר היה מי שהילך אימים על המנהלת, שלא תעז להזמינו אל בין כותלי בית הספר.

ניר גונטז', מ"העיתון לאנשים חושבים", הוא שגילה זאת לעינינו. השיחה השבועית שלו, שבה הוא נטפל בכל פעם למרואיין אחר בסדרת שאלות מציקות, ומביע באמצעותן את דעותיו, ואין זה משנה מה יהיו תשובותיו של הנשאל, ירדה לדפוס לפני שהביקור התקיים. ה'קורבן' שלו השבוע הייתה מנהלת 'בליך', הילה רומש.

בתחילת השיחה היא עוד ניסתה להתמודד עם מעורבותו האישית בניסיונות לבטל את הופעת בן גביר בבית ספרה. "בליך דוגל בדמוקרטיה ופלורליזם – טענה בשפתו ובמונחיו של המראיין גונטז' – וברגע שח"כ בן גביר נבחר לחבר כנסת, בחוק ובמשפט, הוא כשיר להביע את דעותיו".

אבל לא גונטז' ישתכנע מטיעונים אלה, גם אם הם לקוחים משל חבריו בשמאל הקיצוני המשמיעים אותם כאשר מדובר בח"כים תומכי טרור ערביים, למשל, ולא בבן גביר.

"מה? איימן עודה הוא קצה?" – שואל אותה גונטז' כאילו 'בתמימות'- "הוא המיינסטרים של הציבור הערבי! הוא לא קצה של שום דבר".

רק בן גביר, שהסקרים מעניקים לו למעלה מ10 מנדטים, הוא הקצה, בעיניו.

גונטז', נציג ה'אנשים החושבים', ממשיך בשאלותיו ה"אובייקטיביות": "את יודעת שהוא תלמידו של כהנא?…את יודעת שבן ארי, וגם חבר בולט נוסף במפלגת עליונות יהודית, אוי, סליחה, עוצמה יהודית, נפסלו מלכהן בכנסת, והסיבה שבן גביר לא זה, לדעתי, רק כי הוא למד…בגצית?"

ועוד מנביחות "כלב השמירה של הדמוקרטיה" :"כדי שיהיה שיח אודותיו בבית הספר הוא לא צריך להיות נוכח. למיטב ידיעתי לא מביאים חמור לשיעור טבע"…

ושמא אין די בכוחו של משל החמור להעביר את המסר הוא שולף מייד אחד נוסף: "לא מביאים נאצי לשיעור על עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי"…

מה השיבה המנהלת? לא משנה. בטח לא ל'מראיין ניטרלי' כמוהו. אבל שאלת הסיום, וה'גילוי' שלאחריה דווקא מאוד מעניינים. "התלמידים חייבים לראות את המופע שלו או שהם יכולים להישאר בבית?" – הוא שואל. המנהלת נחושה: "זה חלק מפעילות בית הספר וחובה להגיע". הוא מהדק את עניבת החנק ב'דמוקרטיות' מופגנת ושואל שוב: "תתגברי בבקשה ותשיבי אם את כופה עליהם חשיפה פנים אל פנים עם האיש?"

המנהלת איבדה אוויר וסרבה להשיב…

כאן באה הערתו של גונטז' המודפסת בסופה של השיחה, שחור על גבי לבן, שאם היא נכונה והיא הועלמה מידיעת הציבור, זה שיא נוסף בשערוריות של משרד החינוך בראשות שאשא.

וכך נכתב שם: "בעקבות פרסום המדור, פנה גורם בכיר במשרד החינוך (מי? מה? למה גורם בכיר בעילום שם?) למנהלת בית הספר והורה לה שלא לכפות על התלמידים את המפגש עם בן גביר"…

ואחר כך יספר לנו גדעון סער, שמשרד החינוך מוחזק על ידי שרה שהיא נציגת מפלגתו, שהוא אינו שמאל ואפילו קיצוני.

 

4.בכיסו ולא בכיסאו

רק עשרה ימים נותרו לכתיבת 'פרוזבול' כדי שכספי ההלוואות שנתתם לא יישמטו לכם מתחת ליד.

אם אתם מהלווים ומגלגלי הכספים, מצפים לכם עוד 10 ימים של מתח, בתקוה שמי שהלווה לכם, שכח לכתוב 'פרוזבול', ואתם תזכו בסכום כסף שהוא אולי יותר מכל הזכיות שלכם, בכל השנים שאתם מנויים בפיס…

משתשקע חמה בליל ראש השנה של מוצאי שמיטה, ועוד לפני שזכינו בדין, אתם עשויים לזכות באוצר, או להפסיד אותו.

מצטערים. אנחנו מזכירים לכולם, גם ללווים וגם למלווים.

בימים קשה אלה לכלכלת כל בית, כשלוקחי ההלוואות מתרבים מאוד, שמיטת כספים היא מעשית יותר מתמיד. אבל יותר ממשקי הבית, 60% מלוקחי ההלוואות לאחרונה הם עסקים, בחלקם הגדול כאלה שנפגעו בתקופת ה'קורונה' וביקשו לשרוד. זו גם הסיבה שיותר ויותר גופים פיננסיים המעניקים אשראי לעסקים, מקפידים השנה יותר מבכל שנת שמיטה קודמת לעשות 'פרוזבול', כדי שלא יפסידו את כספם.

לציבור צריכה להיות סיבה טובה להודיע לגופים אלה לכתוב שטר 'פרוזבול', אחרת, חששו של הלל הזקן, שבגללה תיקן את ה'פרוזבול', כדי שלא יימנעו ממתן הלוואות שמא יפסידו אותם בשנת השמיטה, יהיה תקף גם לגופים פיננסיים ויהיה קשה לקבל משכנתאות. נכון שהצו בתורה להלוות, נוגע רק לעניים, ולא לעסקים, או להרחבת בית, אבל על פי ההלכה, השמיטה נוהגת גם בהלוואה שלא ניתנה לעני, ולכן, החשש שהמשק ייפגע אם כספי ההלוואות והמשכנתאות יישמטו, קיים ועומד.

מעניינת היא דעתו של הגר"מ פיינשטיין, שאם ההלוואה העסקית ניתנה לחברה ולא לעסק של אדם פרטי, ואין כאן אדם מסוים המחויב להחזיר את החוב, שנת השמיטה אינה משמיטה אותו, ואין צורך בפרוזבול. לדעתו, גדר הלוואה, על פי התורה, היא כאשר חל חיוב על הלווה לשלם. לביסוס דעתו הוא מביא את הדוגמה על בנק שפשט את הרגל ואינו יכול להחזיר את כספי הלקוחות שהלוו לו והפקידו אותם בידו, האם מישהו יהיה חייב בהחזרתם? מאחר ולא, הם גם לא נשמטים.

בכל מקרה חשוב שנדע שהדיון הוא רק על…חובות כספיים. את החובות שבשטרות והסכמים אחרים, כמו התחייבויות פוליטיות דוגמת תיקון העוול בתקציבי החינוך, השמיטה אינה מבטלת… היא תקפה רק במה שנוגע ל'כיסו' של אדם ולא ל…כיסאו.

 

צל"ש

הצל"ש השבועי מוענק לרמטכ"ל הנכנס, האלוף הרצי הלוי, על הציטוט משובב הנפש שצוטט בשמו: "אני לא מוצא הרבה זמן ללמוד. אם לא הייתי משרת בצבא, הייתי מקדיש הרבה יותר זמן לנושא דתיים חילוניים"…זה לא מוחק את זיכרונות העבר מהתקריות שאלוף הלוי, שאימו היא אחייניתו של הראי"ה קוק זצ"ל, היה מעורב בהם כמו המקרה שחיילים דתיים אולצו לקחת חלק במופע של שירת נשים, ועמדו על עקרונותיהם, סרבו ויצאו מהאולם, אך אם מבודדים אמירה זו בלבד, גוברת התקווה כי ההתחשבות בחיילים הדתיים שמשרתים, תשתפר. ציון לשבח על הדברים עם כוונת 'שוחד' שיחייבו בעתיד.

 

צל"ג

"גדול השלום שכל הברכות כלולות בו", ומי שהישרה השבוע את השלום במחנה החרדי, ראוי לכל הברכות. אבל כמו בפרשת השבוע, פרשת 'כי תבוא', שבה הברכות והקללות כלולות יחד, גם כאן נשרכים שובלי הקללות, אחר הברכה הגדולה, ואינן מניחות לנו ליהנות הנאה מלאה מהשקט שהושג. כוונתי לאלה שהוציאו את המחלוקת בינינו אל מחוץ לתחומי המחנה. גדולי ישראל הקפידו שהבירורים יעשו בחדרם פנימה, ואפילו לביטאוניהם לא התירו לפרסם דבר וחצי דבר, אבל חסרי משמעת ואחריות ישבו באולפנים והפיצו דיבתנו רעה בכלי תקשורת עוינים. כך הפכו לימודי הליבה לנושא מרכזי בתעמולה המסיתה במערכת הבחירות הזו שלא הייתה אמורה לעסוק בהם כלל, ואת החרדים לסוחטי מיליארדים. ציון לגנאי גדול!

לאור הסערה שהשתוללה השבוע סביב מוסדות החינוך של בעלזא, סדרו לפי הסדר, מהגדול לקטן, את ההשתייכות של התלמידים החרדים לבתי הספר, על פי הזרמים.

  1. בני יוסף של שס.
  2. מוסדות המוכש"ר (מוכר שאינו רשמי).
  3. החינוך העצמאי.
  4. מוסדות הפטור.

על פי נתוני משרד החינוך רשת החינוך העצמאי היא הגדולה ביותר עם כ-120 אלף תלמידים. במקום השני נמצאים המוגדרים "מוסדות הפטור", שעד עתה גם בעלזא השתייכה אליהם עם כ-60 אלף תלמידים. במקום השלישי – רשת בני יוסף – מעיין החינוך התורני שבו מתחנכים כ-55 אלף תלמידים ובמקום הרביעי מוסדות המוכש"ר שאליהם משתייכים כ-30 אלף תלמידים. המספרים אינם מדויקים, משום שבידי משרד החינוך נמצאים בינתיים נתוני השנה שעברה ולא נתוני השנה