סוף פסוק

1

המשתה הגדול. צימאון נורא ויובש, תוקפים את ראשי המפלגות בימים האחרונים והם שותים ללא הפסק.

2

שכם בן חמור. האם קיים קשר בין הפעולה המוצלחת של כוחות הביטחון בקסבה בשכם לבין הבחירות?

3

כור מחצבתנו. מרן הגר"ע יוסף זצ"ל עצר את נתניהו מלהיחפז ולהפציץ את הכור באיראן.

4

טענו בחיטים והודה לו. מעשה מופלא שאירע לחקלאי מושב 'קוממיות' עם מרן ה'חזון איש' זצ"ל, השבוע לפני 70 שנה

1.שותים שבעולם…

זוהי קריאה אחרונה לפני ה…המראה.

את המדור הבא שלי תקראו כבר אחרי הבחירות לכנסת ה-25.

לא שאני יכול לומר שנימצא כבר אז אחרי התרת הספיקות, לא שהמתח כבר ירפה, ולהערכתי גם לא נדע עדיין אם ספירת הקולות היא בזו הפעם…ספירה לאחור לקראת הבחירות השישיות. אבל, אני יכול להבטיח לכם, שכל ראשי המפלגות יהיו אז רוויים ורק יחפשו דרך לשחרר את כמויות הקולות ששתו איש מצקלון הקולות של חבריו לגוש.

בשבוע שעבר עוד המשיכו לטפח בגוש הימין את התקוות שחציית מחסום ה-60, אם לא תיעשה במשיכת אוזני אלה שלא טרחו בסבב הקודם להתייצב בקלפי, תתאפשר בעזרת כישלונה של אחת המפלגות בגוש הנגדי.

תחילה קיוו שהישועה תבוא ממר"צ שלא תעבור את אחוז החסימה, כשהתאוריה הזו ירדה מהפרק רצו להאמין שמפלגת העבודה תהיה זו שתיעלם. אחר כך חיברו בלדה להתרסקות בל"ד ורצו להפוך את משמעות המילה תע"ל, בערבית, מבא ל…לך!

וכשכל החישובים מוססו את הדמיונות נותרה רק איילת שקד. עד שלפתע התברר שגם אם תתרסק אל סלעי המחלוקת שנוצרו עם הצטרפות מפלגתה -'ימינה' אל ממשלת השינוי, זה לא יחזק את גוש הימין.

מעולם לא ידעתי שאכזבה יוצרת צימאון נורא. יובש בלתי נשלט ולא רק בפה. בשבוע האחרון, במקביל לגמיעת המרחקים של המועמדים במסעות הבחירות, הם הרוו את צימאונם וגמעו כמויות בלתי נתפסות של קולות, זה מזה. הכל, כדי שיוכלו להוכיח במקרה של כישלון, חלילה, שהמנדטים החסרים אינם שלהם.

נתניהו שתה בקש את קולות הציונות הדתית, ותירץ זאת בחשש שירידה במספר המנדטים של ה'ליכוד' עלולה להביא לכך שמפלגתו של לפיד, תתקרב, חלילה, לאותו מספר מנדטים שמפלגת הליכוד תקבל.

סמוטריץ', ובעיקר בן גביר, שתו באמצעות צינור משוקת הקולות של הליכוד, כדי להתחזק עוד יותר ולהבטיח שנתניהו לא יוכל להתעלם מהם ולא יעלה בדעתו אפילו לצרף במקומם לממשלתו את גנץ.

האפשרות שיצרף את לפיד, שהיא ריאלית יותר, לא נלקחת שם בחשבון כלל.

לפיד שותה מהקולות העכורים של מפלגת העבודה ומר"צ, תוך התעלמות מהסכנה שהדבר עלול להמיט על הגוש שלו, אם יביא לפיצוץ בלתי מבוקר של בועת מפלגות השמאל, מה שיכתיר את נתניהו.

ושס, שואבת מים בכמויות, ללא שליטה ואבחנה, מהבאר של יהדות התורה, עד כדי איום על המנדט השביעי שלה.

חמישה ימים נותרו עד לפתיחת הקלפיות, ונראה ששום דבר לא עומד לזוז כאן, חוץ משעון הקיץ. נותר רק לקוות כי לאחר שיתקבלו התוצאות הסופיות לא נגלה שזזנו אחורנית, אף יותר ממה שהיינו, ממש כמו מחוגי השעון במוצאי השבת הקרובה…

אגדה אורבנית

אחרי המבול

איילת שקד כינסה השבוע מסיבת עיתונאים כדי לצאת בהכרזה הפוכה ממה שציפו ממנה – "אני לא פורשת" – אמרה. "הולכת עד הסוף".

זה מסוג ההצהרות שגם אם תפר אותה ברגע האחרון, ובכל זאת תחליט לפרוש, לא תיתפס בעוד דבר שקר. תמיד תוכל לטעון כי התכוונה שאינה פורשת מממשלת החידלון עד לסוף כהונתה, למרות שהיא מנסה לשכנע את הבוחרים שהיא כבר נמצאת מזמן בימין מלא-מלא.

ולמה שנחשוב שההצהרה שלה אינה סופית ושעדיין קיימת אפשרות להכניס בה שינויים? בשל מידע מבוסס שעליו תקראו כאן לראשונה.

עדיין הפרגודים בקלפיות לא הוצבו, אבל מאחורי הפרגוד כבר התרחשו בימים האחרונים דברים מפתיעים במיוחד- ניסיון לגשר ולהשכין שלום בין איילת שקד לבין…בצלאל סמוטריץ'.

לא מפתיע אתכם? אז כדאי שתמתינו עד לסוף הדיווח.

לא ברור מה אמורה להיות תכליתו של צעד שכזה, האם להביא לפרישה תמורת הבטחת תפקיד, או שרק מדובר בשביתת נשק ובהפסקת אש. גם המקורות, המאוד אמינים, שהכניסו אותי לסוד הדברים, לא ידעו לומר לי, ולא משום שהם אינם מעודכנים אלא מפני שהמגעים עדיין לא הבשילו לכדי משהו מעשי.

מה שכן ידעו לומר לי בוודאות, ולהביא את בלוטת ההפתעות שלי לשיא, הוא מי המתווך.

על מי הייתם מהמרים? לא! לא! אורבך? לא! בנט? בודאי לא! אז מי כן?

לא אחר מאשר….

איתמר בן גביר.

יו"ר סיעת עוצמה יהודית הוא ששם עצמו מתווך בין יו"ר סיעת הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' ליו"רית 'הבית היהודי' איילת שקד.

בניסיונות של הרגע האחרון ל'הכשיר' את איילת שקד, ללא קשר למה שדווח כאן לראשונה, מעורב גם פילנטרופ ואיש חסד ידוע, ולא יוסף יצחק גוטניק שנסוג, בינתיים, מתמיכתה פומבית בה.

האם מכל היוזמות הללו יצא משהו? את זאת נדע רק ממש ביום האחרון, יום שני שלפני הבחירות. רק אז נדע האם יש פרישה, וגם אם כן, לא נדע האם היא מלווה ב…דרישה כלשהי.

גם במישור החרדי קיימות יוזמות שנחשבות בלתי סבירות, לחזק את השורות בעזרת פלג כזה או אחר. לפני ימים אחדים נפגשה משלחת של אגודת ישראל עם התומך הפיננסי של פלג מסוים, וכמה ממקבלי ההחלטות הפוליטיות שם, אך בינתיים ללא תוצאות. השיחות נמשכות, אבל העובדה שרק לפני שבוע ערך אותו פלג כינוס הפגנת כוח ב'ארנה' ירושלים, שמומן בכסף רב ממקורות המתנגדים להליכה לבחירות, לא מותיר מקום לתקווה כי…'ארנה' נפלאות.

2.נכנסו ל'גוב האריות'

רק מתי מעט קיצוניים, ממתנגדי הממשלה, העזו לטעון השבוע כי העיתוי של הפעולה המוצלחת ב'קסבה' של שכם, נבחר בכוונה תחילה סמוך לבחירות. רוב התגובות ככולם, ברכו על ההצלחה, ושיבחו את מפקדי הפעולה ואת חיילי היחידות המובחרות שחרפו נפשם והשלימו את משימתם בסייעתא דשמיא, בשלום וללא נפגעים.

בפעולה, חוסל מפקד ארגון הטרור 'גוב האריות' ועימו מחבלים נוספים, והושמדה מעבדת חומרי הנפץ של הארגון.

אם בכל זאת יהיה מי שיתעקש למצוא קשר בין זירת הפעולה בשכם, לבין הבחירות, הוא יוכל לעשות זאת רק ביום רביעי הבא, למחרת הבחירות. והיה אם נעבוד שכם אחד, הרי שביום רביעי יתגלה למפרע שיום השלישי שלפניו, יום הבחירות, היה יום שנכפל בו כי טוב. אבל אם חלילה לא, הרי שאותו יום שלישי יתאים לזה שעליו נאמר לאחר פשעי שכם:… "ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים".

צריך מאוד לקוות, להשתדל ולעשות שזה לא יקרה.

לפניכם 10 דברים על ארגון 'גוב האריות' העומד מאחורי פעולות הירי והטרור האחרות שהתרבו מאוד לאחרונה ברחבי יהודה ושומרון, ובמזרח ירושלים.

1. חולית הטרור של הארגון החלה להיות פעילה באופן גלוי רק לפני כ-3 חודשים.
2. המחבלים בארגון נוהגים לצלם את פעולות הטרור שהם מבצעים ולהפיץ אותם בסרטונים כדי לעודד נוספים להצטרף אליהם.
3. חברת שיתופי הסרטונים 'טיקטוק' חסמה את הארגון, כדי למנוע הסתה מצדו, אבל הטרוריסטים הצליחו לעקוף את החסימה.
4. מי שמממן את הפעולות הוא ארגון ה'חמאס' שמושבו בטורקיה.
5. היישוב 'הר ברכה' הסמוך להר גריזים, 'נבחר' על ידי מחבלי 'גוב האריות' כמטרה לירי, והם צלפו מספר רב של פעמים לעבר בתי היישוב.
6. מחבל מהארגון הזה הוא שירה לעבר ראש המועצה שומרון יוסי דגן וקבוצת נשים וילדים שהפגינו איתו נגד רפיסות ידה של הממשלה בשמירת הביטחון בשומרון. בסרט שהופץ מהאירוע נראה יוסי דגן כשאקדח שלוף בידו ונשמעות זעקות הפחד והחרדה של הילדים שלידו, כשהוא מורה להם להישכב על הרצפה.
7. כל חברי הארגון הם צעירים בשנות העשרים המוקדמות, וגם בני נוער שבתעוזתם ונחישותם הופכים לפופולריים וסוחפים.
8. העובדה שמדובר בצעירים, לא נותנת להם לפחד מהיד הקשה שהפעילה ישראל באינתיפאדה. הם כלל אינם יודעים על כך.
9. הם הציבו לעצמם כמטרה לפגוע בכל מי שייכנס לקבר יוסף שבשכם והצהירו שמי שייכנס לקבר, יישאר בקבר.
10. מנגנוני הביטחון של הרשות הפלשתינית חוששים מהם, וחלק מאנשי המנגנונים מעדיפים להצטרף ל'גוב האריות' ולא להיחשב כמשתפי פעולה עם ישראל. יש הטוענים כי אבו מאזן אינו נאבק בהצטרפות.

3.'קמע' הדים דמי

בשבוע שעבר סקרתי במדור הזה את ספרו החדש של בנימין נתניהו על ביבי, שעצם הופעתו ערב הבחירות, גם בלי להתייחס אל הנאמר בו, היא שיטת תעמולה חדשה, ובעיניי גם מרעננת, לא פחות מזו ה'קיטשית' והשטחית שעברה לסרטונים ולרשתות האלקטרוניות.

המודעות המודפסות ושלטי החוצות הם 'אאוט', ומי עוד שם לב בכלל, שגם בסבב הזה של הבחירות יש משדרי בחירות, שבעבר כולם המתינו להאזין ולצפות מה יאמר בהם. שלא לדבר על 'סלוגנים' חדשים, שאף קמפיינר, מלבד אולי של שס, לא השקיע שום מאמץ להבריק איתם.

התופעה ה'מעונבת' והנחשבת של הוצאת ספר מונומנטלי לקידום מועמדים, כמו יוזמות יצירתיות מבריקות אחרות בשיווק, זוהתה גם הפעם על ידי, מי אם לא, בנימין נתניהו. ביבי רשם עליה זכויות יוצרים. אבל מהר מאוד היא זכתה לחיקוי, גם על ידי מי שמכוון עצמו להיות ה'יורש', לאחר תקופת נתניהו, אם יש בכלל מועד כזה, כמו ישראל כץ.

במקביל, גם סוחרים ממולחים, ועיתונאים מוכשרים, ניצלו את שעת הכושר, כדי לשלוף מהמגירות את חיבוריהם, לרכב על הבחירות המיותרות האלה, ולהפיק מהם לפחות רווח עיסקי אם לא פוליטי ומעשי לטובת המדינה ותושביה.

ואני, עד לרגע זה איני מבין מהו ההבדל בין הפצת ספר לקידום מועמד, לבין מה שמדביקי האטיקטים הגדירו תמיד כ'קמע', ונאבקו בחלוקתם. למה את סודות רזיאל המלאך, או מזמוריו המעודדים של דוד המלך אסור להפיץ, כדי שימריצו את הציבור המאמין בהם ובסגולותיהם לצאת ולהצביע, את קמעיו של המקובל הגר"י כדורי זצ"ל או סידור תפילות בנוסחו מרן הגר"ע יוסף זצ"ל, העשויים לסייע לתנועת שס, אסור לחלק, כאילו היו בקבוקי שמפניה ורודה או סיגרים קובניים, אבל ספר עם עלילות חייו האזרחים והצבאיים של מועמד זה או אחר, מותר?

תאמרו שהמועמד אומנם מגיע לקניונים וחותם על ספרו, במסגרת מסע הבחירות שלו, אבל הוא נרכש בכסף מלא, ואינו ניתן חינם? – היה שווה להעמיד גם טענה זו למבחן המציאות ולחלק 'קמעות' לברכה בשקל או בכמה שקלים, ולהיווכח האם אז הייתה ועדת הבחירות המרכזית מתירה את חלוקתו?

אתם יודעים כמוני שהתשובה היא שלילית.

אחת מאלה שמיהרו לגלות את צופן ההצלחה שבהוצאת ספר על מועמד מוביל בתקופת בחירות, ובטח כשמדובר בלא סתם מוביל אלא בפער משמעותי מול האחרים, כמו בנימין נתניהו, היא העיתונאית הוותיקה מזל מועלם, שספרה 'צופן נתניהו' יצא בימים אלה לאור. מדובר בעבודת מחקר יסודית בת שנים, של איסוף חומרים, שהיא החלה בו, יחד עם אחד מיועציו הקרובים של נתניהו, שייקה סגל, ונתקעה. סגל, נפטר בטרם עת, אלמנתו לא קידמה את המשך העבודה, ומועלם התחילה אותו מחדש, והמתינה מבחירות לבחירות לשעת כושר, אותה זיהתה בימים אלה, לקראת הבחירות החמישיות. למרבה הפלא הספר שלה לא מתנגש עם ספרו של נתניהו על עצמו, אלא דווקא משלים אותו בעובדות רבות שחסרות בספרו של נתניהו.

אחת מהן עוסקת במהות הקשר ההדוק שנוצר בין נתניהו לבין הציבור החרדי שהפך ל'גוש'. היא מתארת את תרגיל ההסחה שעשה עו"ד דוד גלס לציפי לבני, כשחילץ ממנה הבטחות מפליגות, ונטע בה את התחושה כאילו שס עומדת להכתיר אותה לראש הממשלה, בעוד שנרקמה עסקה בינה לבין נתניהו.

ב-2015, אחרי שנתניהו חבר ללפיד ובנט לממשלה שפגעה, בין השאר, בקצבאות הילדים, שוב המליצו על נתניהו, כשמולו בראשות מפלגת העבודה, שהשיגה 24 ח"כים ניצב יצחק הרצוג. הרצוג – כותבת מועלם – הטיח בנתניהו את העובדה שהוא שומר על כשרות ונתניהו לא, ובכל זאת הוא, נתניהו, מועדף על החרדים. נתניהו השיב לו כי זה בכלל לא קשור לבית כנסת בשבת או לכשרות אלא זו 'הלשון היהודית'. "נתניהו יודע איך לדבר איתם והם ראו בו שותף נרדף כמוהם מול מוסדות המדינה" – כותבת מועלם בספרה.

אחד הגילויים המעניינים שבספר, מתייחס למרן הגר"ע יוסף זצ"ל שהערב (ה') אור לג' במרחשוון, חל יום הסתלקותו התשיעי.

וכך מסופר ב'צופן נתניהו': בשנת 2011, בימים אלה של שלהי תשרי, תחילת חשוון, כלומר שנתיים לפני הסתלקותו של מרן זצ"ל, סיים בנימין נתניהו, אז ראש הממשלה, פגישה בירושלים בביתו של ראש עירית ניו יורק דאז מייקל בלומברג, מעשירי תבל. השעה הייתה קרובה לחצות, והרכב של נתניהו הגיע לרחוב הקבלן 45 בשכונת הר נוף החרדית – ביתו של הרב יוסף, מנהיגה בן ה-91 של שס.

"נתניהו, מאחר כרוני, הגיע לבית הרב באיחור של שעתיים" – מספרת מועלם בספרה. "הרב, שהמתין לו, נואש, שקע בלימודיו. בכניסה חיכו לנתניהו שרי שס, אלי ישי ואריאל אטיאס, וכשנכנסו השלושה לחדרו של הרב, הוא אפילו לא שם לב אליהם והמשיך בלימודו. דקות ארוכות הם עמדו שם ולא זכו למבט. נתניהו הזכיר בקול לרב שבתו נועה היא חוזרת בתשובה, אבל נאדה. בסוף נמאס לישי והוא ניגש והפנה את תשומת ליבו של הרב לאורח.

"הרב הרים סוף סוף את ראשו והביט בנתניהו שהביט בתקרה וביקש מהסובבים לנתק את המצלמות בחדר. הוא ביקש מהנוכחים, כולל נתן אשל, לצאת מהחדר ונשאר עם הרב ושני השרים. "ראש הממשלה סיפר לרב שאיראן נמצאת ב…נקודת האל חזור הגרעינית (מכירים? – לפני 11שנים). ושבתוך כמה ימים יצטרך לקבל החלטה אם לתקוף. הרב הקשה: " מה עם אמריקה, ומה עם יעלון? הרב העריך מאוד את דעתו של הרמטכ"ל, והשר לעניינים אסטרטגיים, שהייתה לו מערכת יחסים קרובה וידידותית עם הרב.

"נתניהו ידע שיעלון, כמו ראשי המערכת הביטחונית, מתנגד לתקיפה באיראן, והבין שלא יקבל בפגישה הזו אור ירוק. הם נפרדו בחיבוק כשמארחו בירך אותו. אבל בנושא האיראני הוא סירב לשמש חותמת גומי לנתניהו. "ה' ירחם על עם ישראל, נחשוב ונתבונן בדבר" – אמר.

אחרי הסיפור הזה, ייתכן ואין עוד צורך ב'קמע' מיוחדת של מרן זצ"ל. ספרה של מזל מועלם, שבו הוא מתפרסם לראשונה יכול להיות ה'קמע'…

4.ע' טובה

לסיפור המעשה הזה מלאו השבוע בדיוק 70 שנה.

זה התחיל בחול המועד סוכות לפני 10 שמיטות, בשנת תשי"ג והוא עובר מדור לדור בין צאצאים החקלאים שהתגוררו אז במושב.

החקלאים הציבו שאלה לפני מרן ה'חזון איש' האם מותר להם להתחיל ולחרוש את שדותיהם בחול המועד, כדי שיספיקו לזרוע עד ז' בחשוון, יום שאלת הגשמים, ולמנוע נזק מהגידולים הראשונים לאחר השמיטה. מרן ה'חזון איש זצ"ל השיב להם: "ומי יתקע לידכם שבז' במרחשוון ירד גשם ויפרה את השדות, שמא לא ירד גשם כלל, ונמצאתם מקדימים את הזריעה, ולא מאחרים אותה, והנזק עלול להיות גדול יותר מזה שאתם חוששים ממנו.

החקלאים אכן נמנעו מלחרוש בחול המועד, והזריעה נדחתה, ובאותה שנה לא ירדו גשמים עד לחנוכה. בעוד כל היבולים בנגב צמאו למים ונבלו, אלה שלהם, שנזרעו מאוחר בעצת מרן ה'חזון איש' היו מוצלחים ביותר.

הסיפור המופלא הזה לא מסתיים כך. כאשר רצו החקלאים לזרוע, לא היו בידם חיטים מתוקנים בשל שנת השמיטה. הם פנו לישובים חקלאיים חילוניים סמוכים ובקשו לרכוש חיטים שנותרו להם מהשנה השישית. החיטים היו מתולעים ולא היה להם שום סיכוי לפתח גידולים חדשים בשדות, והם נרכשו במחיר זול במיוחד.

אלא שלמרבה הפלא, ברכתו של מרן ה'חזון איש' שבקולו שמעו, ליוותה אותם והחיטים השדופות הוציאו גידולים יפיפיים. כאשר שמעו על הפלא הלא נתפס בקיבוץ החילוני שבו נקנו החיטים הלא ראויים במחיר מוזל, תבעו את השלמת המחיר, שהרי הם הניבו יבול נאה.

חקלאי מושב קוממיות הציעו לאנשי הקיבוץ החילוני להניח את המחלוקות לבוררות לפני רבה של קוממיות הגר"ב מנדלסון זצ"ל. זה שמע את הצדדים והחליט כי על חקלאי המושב להוסיף שליש על המחיר ששילמו כ…הכרת הטוב.

זה מה שנקרא "טענו בחיטים ו…הודה לו"…

צל"ש

הציון לשבח ניתן השבוע לרבבות לומדי הדף היומי, שבסמוך ליום פטירתו של המהר"ם שפירא מלובלין, מתקן תקנת הלימוד המשותף לכל יהודי העולם, סיימו את הלימוד במסכת כתובות והחלו ללמוד את מסכת נדרים. אם היינו עושים טקס להענקת אות השבח, היה ראוי לעשות אותו בז' במרחשוון בהר המנוחות בירושלים, שם טמון מי שעמד בראש ישיבת חכמי לובלין, כדי למשוך אליו חלק מהמוני הלומדים. מאחר ואין טקס כזה נבטיח ציון לשבח מיוחד גם למי שיפקוד את קברו, ולו מתוך הכרת הטוב על תקנתו.

צל"ג

בהפוך על הפוך הייתי צריך להעניק למארגני 'ועידת ישראל לדמוקרטיה' שנערך ביום שני האחרון בהיכל התרבות בתל אביב, את הצל"ש השבועי, על שגילו את פרצופם האמיתי. הכנס היומרני שנחזה להיות התגלמות הדמוקרטיה עלי אדמות, היה הכי לא דמוקרטי שאפשר. אבל, כדי שלא יהיה אפילו אחד, שייקח אותי ברצינות כאילו באתי לשבח, אני מעניק להם, בצעד דמוקרטי את אות הגנאי הגבוה ביותר.

מארגני הועידה מצאו לנכון להכתיר כ'דמוקרטים' את לפיד, גנץ, מיכאלי, עודה, גלאון, עבאס, ציפי לבני, מוסי רז, ח"כ לזימי, אביר קארה ועוד רשימה ארוכה של חברים שהדמוקרטיה נוזלת מהם. כדי להציג את הפרויקט כ'גן עדן' רעיוני שילבו בו כעלה תאנה גם את ח"כ רוטמן מהציונות הדתית, את היועמ"ש לשעבר רז נזרי, חובש הכיפה, ואת האלוף (מיל.) גרשון הכהן. ומי הודר בסלקציה דמוקרטית, מתוך הרשימה ולא נמצא במחנה שלו אף לא 'דמוקרטי' אחד – המגזר החרדי. זה לא מצביע רק על היות הכנס אנטי דמוקרטי בעליל, אלא גם…אנטי יהודי. כל הגנאי שבעולם.

טריוויה

לקראת הבחירות, מושקע מאמץ בהוצאת מצביעים מהבית או באסיפתם מחופי הים, כדי שיתייצבו בקלפיות. לפניכם ארבע ערים מרכזיות במדינה, שבהן היו אחוזים נמוכים במיוחד של הצבעה בבחירות הקודמות. סדרו אותם לפי הסדר מהאחוז הגבוה ביותר של נמנעים מהצבעה, ולמטה.

נתניה.

בת ים.

באר שבע.

חיפה.

העיר שבה אחוז ההצבעה הוא הנמוך ביותר היא נצרת, שבה ביקר לפיד השבוע, אבל היא אינה עיר יהודית. 61% מתושבי העיר לא מצאו לנכון להגיע לקלפי, הרבה יותר מהממוצע בישובים הערביים האחרים. בישובים היהודים, בת ים העיר עם הזהות הליכודניקית, שראש העיר שלה, צביקה ברוט, הוא מאנשי המפלגה, היא עם אחוז הנמנעים הגבוה ביותר – 51.4%. אחריה, חיפה עם 44.9%, אבל ייתכן שהנתון מושפע מהיותה של חיפה עיר מעורבת. במקום השלישי והרביעי מהסוף נמצאות באר שבע ונתניה, עם אותו מספר עצלנים ונמנעים – 43.4%.