יצחק נחשוני
ד' תמוז התשפ"ב
- 'סיים' הש"ס. כשנציג אחד ייצג בפרלמנט את גור, ויז'ניץ, 'כלל חסידי' וגם ליטאים
- תגלית ארכיאולוגית. 80 שנה אחרי הקמת הפועל המזרחי, התגלה המפד"לניק האחרון
- הבוֹחר הזעצערלא על כל סבבי הבחירות שמצפים לנו אתם יודעים
- בזמן קריב. בומרנג: נתניהו נזהר בכבודם, אבל הרפורמים הובילו את 'חוק הנאשם' נגדו
- קריעה ראשונה, שנייה ושלישית
בעיצומם של הימים שלקראת הבחירות, שבהם יש מי שמעורר בתוכנו את יצר המחלוקת ואינו נרתע מלהפיץ איומים על פילוגים וגירושין בבית, והכל כדי לשפר את מקומו של נציג זה או אחר ברשימת המתמודדים לכנסת, מוטל עלינו לגנות את מי שמעלה את הרעיונות הרעים האלה, ולהתייצב נגדו בכל הכוח עד שגם הדיבורים עליהם ייגנזו.
אבל לא פחות חשוב לדעת שאפשר גם אחרת.
היו ימים שלא רק כל היראים לדבר השם, והיראים מפגיעה באופייה היהודי של המדינה ומהצרת צעדיהם היו מאוגדים ב'אגודת ישראל' אחת, אלא שמי שעמד בראש אגודת ישראל, היה איש מורם שייצג גם את חסידות גור, גם את ויז'ניץ, גם את הכלל חסידים, ובכוחו זה הקים את גדול מפעלי התורה והישיבות, בדור שלפני השואה. דמותו קשורה במועד שהקואליציה רצתה בו כיום בחירות – יום ז' במר־חשוון.
הרבה אירועים חשובים התכנסו אל תוך יום זה. כיום שבו מתחילה שאלת טל ומטר בארץ ישראל, הוא ינק את הטל שלהם וספג את מטר סגולותיהם.
אבל דמות אחת, ייחודית, שכמעט כל אחד מאיתנו נהנה מפירותיה בכל יום ויום, מזדקרת לה בכל הדרה ביום זה מול עינינו – דמותו של רבי מאיר שפירא זצ"ל, ראש ישיבת חכמי לובלין ומחולל ה'דף היומי'. ז' במר־חשוון הוא יום פטירתו וביום שבו ביקשה הקואליציה לקיים את הבחירות, יימלאו 89 שנים להסתלקותו.
למרות שנפטר בגיל צעיר, בן מ"ח שנים בלבד, הותיר אחריו לעולם תורה את גדולי תלמידי חכמים ומורי הוראה אותם גידל, דרכי הנהגה מעוררי השתאות ומפיחי אמונה, אומנות רטורית, דרשות ממגנטות לב ונר תמיד, הדולק לזכרו בכל יום ויום – הדף היומי שלימודו חדר אל כל קהילות ישראל בארץ ובתפוצות.
רבי מאיר שפירא זצ"ל מילא תפקידים רבניים חשובים ביותר. הוא היה חבר מועצת גדולי התורה ושימש גם כנשיא אגודת ישראל בפולין. בהקשר עם הבחירות הקרבות, רבי מאיר שפירא זצ"ל נבחר לציר לפרלמנט הפולני ה"סיים". את הכהונה הציבורית הזו נטל על עצמו לפני 100 שנה בדיוק, ומילא אותה 5 שנים כשהוא מביא כבוד רב לעמו. באותם ימים היו לא פחות מ47 נציגים פרלמנטריים ליהדות פולין – 35 צירי סיים ו-12 מנטורים, המספר הגדול ביותר של נציגים בפרלמנט בהיסטוריה היהודית, הרבה יותר מכל התחזיות שניתנות בסקרים הטובים ביותר ל…ליכוד. בין הנבחרים לא היו חסרים נואמים טובים ופרלמנטרים מוכשרים, אך איש לא ערער על מנהיגותו של רבי מאיר שפירא זצ"ל ולא העז להעלות בדעתו… פיצול ומחלוקת.
את תפקיד חבר הפרלמנט נטל על עצמו המהר"ם שפירא זצ"ל בשליחותו של רבו האדמו"ר מטשורטקוב זי"ע. אבל, לבד מקרבתו לאדמו"ר רבי ישראל מטשורטקוב זצ"ל היה המהר"ם שפירא מאוד מקורב ואהוב גם על האדמו"ר בעל ה"אמרי אמת" מגור זצ"ל. בילדותו למד בויז'ניץ והיה מאוד קשור גם לחסידות זו. כולם ראו בו שליחם, וויתרו בשבילו על נציגות ישירה של אדם מתוך הקהילה.
על השתלבות המשולש גור ויז'ניץ וטשורטקוב, שהיא מה שמכונה 'כלל חסידית' בימינו, באישיות אחת נהג לומר: "תורה למדתי מגור, עבודה זו תפילה בויז'ניץ, וחסידות בטשורטקוב".
את כל כוחותיו, כשרונותיו והאמון הרב שנתנו בו כל גדולי ישראל, הפנה רק לטובת עולם התורה והישיבות. בזכותם היה לפורץ הדרך המרכזית בעולם זה שהתבטאה בהקמת ספינת הדגל ששטה במימי התורה שלו – ישיבת חכמי לובלין. למדו בה יחד וצמחו בתורה חסידים, מתנגדים ומי שביניהם ולצידם.
נציג חרדי בפרלמנט הישראלי – כנסת ישראל – שמעז להעלות על דל שפתיו את האפשרות לפילוג ופיצול המחנה, טוב יעשה אם יעלה לקברו של המהר"ם שפירא זצ"ל מלובלין שבהר המנוחות בירושלים, אם יתחנן על נפשו, כפי שהוא מתחנן שנצביע עבורו, אולי יזכה להינצל מעצת יצר הפילוג.
2. נירו לכם ניר
שמונים שנה בדיוק אחרי הקמת הפועל המזרחי, ששילובה עם תנועת המזרחי שקמה 20 שנה לפניה, תרמה ללקסיקון הפוליטי היהודי את המונח רב המשמעות והפנים – "מפד"ל", התגלה השבוע אב טיפוס של המפד"לניק המקורי שהוא, על פי הערכות, האחרון עלי אדמות. התנהגותו תואמת את כל מאפייניה של התנועה, כפי שהיו מוכרים ותוארו למי שלא הכיר אותה לפני שנשחקה היטב, בלא שהצליחה לחקוק ולהותיר את רישומה על דפי ההיסטוריה.
אחרון המוהיקנים המפד"ליים, חי ובעט לכל עבר בשנה האחרונה, אבל הצליח להסתיר ולהסוות את זהותו הפוליטית עתיקת היומין. רק ריאיון מלוקק ומתחנחן שהעניק בסוף השבוע לעטרה גרמן מ'מקור ראשון', הסגיר את ח"כ ניר אורבך, כאיש הקרח המוזאוני, שאוצר בתוכו את כל תכסיסי המפד"ל מן העבר, ומשחרר אותם, אחד אחד, בקצב שלו.
"נירו לכם ניר ואל תזרעו לקוצים" – אמר ירמיהו הנביא. אבל הניר הזה, ניר אורבך, זרע קוצים דוקרניים ביותר ומשום מה סבור שאתם ואני נתלוש אותם עבורו. שנדקר אנחנו ואילו הוא יישאר נקי ולא ייפצע מהם.
בריאיון, מפרט ניר אורבך את כל תחלואיה של הממשלה שמפלגתו, ימינה, ניצבה בראשה, וחברו הטוב, נפתלי בנט, הוביל אותה. הוא מעמיד פנים כאילו הוא לא היה שם ובא להציל אותנו ממנה אחרי שרק בשבועיים האחרונים גילה את מעלליה.
"יש תחושה, שבחלקה מוזנת על ידי קמפיין ובחלקה היא אמיתית, של הרמת ראש לאומית של הציבור הערבי במדינה בגלל הנציגים שלהם בכנסת", מודיע אורבך בסמכותיות תהומית לקוראי הריאיון, כאילו היה קולומבוס של הפוליטיקה המעדכן את הילידים ומסתיר מהם שהוא וחבריו היו המנוע ההידראולי של הרמת הראש הזו. "בסוף, כשאני רואה שוואליד טאהא, שמגנה את הכיבוש או תוקף את חיילי צה"ל, יושב איתי בקואליציה, זה לא יכול להיות"…
בסוף? וזה נקרא "קמפיין מוזן שבחלקו אמיתי", או שבסוף הוא כבר… לגמרי אמיתי?
כדי להתנחל מחדש בלב המתנחלים, אורבך מצהיר כי מי שהפיל את הממשלה היה השר שדיבר על "אלימות המתנחלים". "מעבר לזה שזה פשוט לא נכון, זו גם פגיעה באינטרסים של מדינת ישראל"…
למעלה מחצי שנה עברה מאז צייץ השר בר לב את דברי ההבל המקוממים שלו על 'אלימות המתנחלים', אבל אורבך שמע אותם, משום מה, רק עכשיו, ומאוד הזדעזע.
אורבך, הוא כנראה אדם יסודי. הוא נבר בארכיונים וגילה שגם מזכיר המדינה האמריקאי, אנטולי בלינקן, כינה את המתנחלים 'אלימים', ופטרונו בנט, עמד לצדו, שתק ולא מחה. אותו בנט, שאורבך לא ידע כלל שהתרחק שמאלה, גם הגדיר את יהודה ושומרון "הגדה המערבית"… "שאלו אותי בגלי צה"ל מה אתה אומר על זה? עניתי שזו פליטת פה וכשיצאתי אמרו לי שזה היה כתוב בטקסט."
לפגיעה בנושאים יהודיים וערכיים כמו רפורמת הכשרות, רפורמת הגיור, הגזירות על עולם התורה ומשפחות האברכים, לא היה חלק בהחלטה של אורבך לעשות 'אחורה פנה'. הוא לא מוצא לנכון אפילו להזכיר אותם ברשימות הרעות החולות של הממשלה לכל אורך הריאיון איתו. גם כשהוא צועד את הצעד התימני הראשון קדימה, לפני שני הצעדים אחורה, בגלל היחס המתנכר של הממשלה למתיישבי יו"ש הוא מזגזג ואומר: "סנגרתי על בנט כי ה…לב שלו במקום הנכון"…
הלב של בנט אכן במקום הנכון – בצד שמאל. אבל אורבך עצמו עוד לא סגור באיזה צד הוא. כמו 'חולה ירח', שאסור לנסות לעזור לו לגשש בחשיכה כך נמצא גם הוא בחשיכה הפוליטית. אורבך הצליח להשיג 'הילה' בשבועיים האחרונים, כיו"ר ועדת הכנסת הוא קבע מועדי דיון, דחה אותם, וניסה לתפוס את המושכות בצדן השני. זהו. עם פיזור הכנסת זה חייב להיפסק והמפד"לניק האחרון חייב להפוך למוצג מוזיאוני בלתי פעיל שמא יזיק שוב בלא נטילת אחריות.
3. בין הרקבה להרכבה
תתרגלו: יאיר לפיד הוא מהיום (ה') ראש ממשלת ישראל.
מי שרוצה לצאת ולחגוג את החלפתו של בנט בלפיד, גם לתקופה זמנית שיש לה התחלה והיא אינה מתוחמת בסוף, שיחגוג. אני לא אצטרף לחגיגות על הפירוק, עד להשלמת ההרכבה של ממשלת הימין שהעם רוצה בה ושתסיים סופית את תהליך ההרקבה שעוברת המדינה.
אל תחכו לי. אני לא יכול לנקוב בתאריך מתי אגיע למסיבה.
נכנסנו למערכת הבחירות החמישית שכבר ברור תהיה מזוהמת מאוד. אם נמשיך להינעל ב'קופסה' ולא נהיה מוכנים לאפשרות שנאלץ גם אחריה לחשב מסלול מחדש, או להחליף נהג, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו במערכה שישית, שגם בה לא יתקיים "וציויתי את ברכתי" ובשביעית, שגם בה לא יתגשם חזונו של המלך שלמה "שבע יפול צדיק וקם".
אל תלכו לשומקום. תהיה לנו 'ממשלת מעבר' בראשות לפיד שתעביר אותנו מבחירות לבחירות, ואם גם זה לא יספק אתכם, ממתינות לכם, לפני ההכרעה או מייד אחריה, עוד שתי מערכות ביניים שיהיו לא פחות יצריות… אחת היא בעיקר פנימית אבל יש האורבים לשעת כושר להרוס הכל, גם מבחוץ – בדיוק בעוד שנה אמורים להיבחר שני רבנים ראשיים בישראל.
המערכה הנוספת, גדולה ממנה ובעלת השלכות רוחביות, מצפה לנו ארבעה חודשים אחר כך – הבחירות המוניציפליות.
תנשמו טוב עכשיו כי לא בטוח שבמהלכן ואולי גם לא אחריהן, יהיה לכולם מספיק אוויר, במיוחד לא אם נהיה אז לקראת בחירות שמיניות, תשיעיות ועשיריות. הקמפיינרים בונים על זה…
דווקא בנושא בחירת רבנים ראשיים הועלה השבוע שם של מועמד שעשוי להיות מוסכם על קשת רחבה ביותר מהגוף הבוחר, והוא בעל המכנה המשותף הרחב ביותר ומקובל על בעלי העניין השונים – הרב קלמן בר, רבה של נתניה.
את הראש הפתוח ואהבת כל אדם סיגל לעצמו כיליד תל אביב. את חינוכו קיבל בישיבת בני עקיבא בנתניה ובישיבת ההסדר כרם ביבנה, שם למד עד שהוסמך לרבנות עיר. אחרי ששימש כר"מ בישיבה, עמד בראש אולפנות לבנות, והיה אהוב במיוחד על תלמידיו, ביקשו ממנו יהודי אנטוורפן, שראו את גידולי הפאר שהוציא מתחת ידיו, ובהם גם ילדיהם, שישמש כראש ישיבת יבנה באנטוורפן, וכן כרב קהילת המזרחי "הרב עמיאל". אשתו היא בת אחותו של הגר"א שפירא זצ"ל, ראש ישיבת 'מרכז הרב' ומי שהיה הרב הראשי לישראל.
הרב בר הוא מבאי ביתם של כל גדולי התורה והחסידות ומוזמן תדיר לאירועים מרכזיים של כל החוגים. מעולם לא היה מעורב במחלוקת בין החוגים והקהילות. בבחירות לרבנות נתניה הוא זכה לתמיכה בלתי מסויגת גם של מפלגת השלטון, והתמיכה הזו באישיותו רק התחזקה מאז נכנס לתפקיד.
אם המכנה המשותף הזה היה בא לידי ביטוי גם בבחירת מנהיגות למדינה, אין ספק שלא היינו מגיעים למערכות שאנו מוטלים אליהן שוב ושוב שלא ברצוננו.
שאלת היגיון
משיב שלא כהלכה
בימים האחרונים אני כנראה צמוד הרבה מדי למקלט, ונחשפתי ל'קמפיין' פרסומי מאסיבי של ארגון 'צהר', נחמד (אני לא מאמין שאני אומר את זה על 'צהר') ממוקד וקצר, בעל ארבע מילים בלבד: "יש לך כשרות 'צהר'?"
השאלה מוצגת למאזינים במבטאים שונים, ישראלים, אנגלו-סקסים (אלשין לדר' אבישי בן חיים: לא שמעתי בו את קולה של פורטונה משדרות או של יחיא מראש העין) היא מושמעת על ידי גברים ונשים בהפרדה מלאה. אחלה.
אלא שבדרך כלל כאשר פרסומת מציגה שאלה, התשובה משודרת אחרי הפסקה של פרסומת אחרת, או לכל היותר שתי פרסומות. כאן אני מחכה ומחכה ושומע שוב ושוב רק את השאלה: "יש לך כשרות 'צהר'?"
אני יודע שלא רק אני רוצה לענות "לא, וגם לא יהיה לי". רוב מוחלט של המאזינים היו עונים כך אם היו נותנים להם לענות. בהתחלה, בכל פעם שהפרסומת שודרה, הייתי לוחץ על כל הכפתורים אולי ישמעו את התשובה שלי. כלום. עכשיו אני כבר צועק באינסטינקט, וללא שליטה לחלל הרכב "לללאאא!" ואם בני המשפחה נוסעים איתי, הם מגלים הבנה ואפילו מצטרפים.
המספרים מורים שמאז רצו לכפות עלינו את 'רפורמת הכשרות' ונכשלו, ב"ה, לא עלה מספר העסקים שהתפתו לוותר על כשרות הרבנות הראשית. אם הנתונים היו אחרים, לא היה ארגון 'צהר' נזקק למסע פרסום.
נראה שבתגובה לכך שהציבור סוגר את פיו ואוכל רק מכשרויות שהוא סומך עליהם, החליטו ב'צהר' לסתום לו את הפה ולא לתת לו לענות גם על השאלה שמוצגת לו.
גאוני.
- על ד…עטפת
אמרתו של הלל במשנה באבות: "על דאטפת אטפוך", התקיימה השבוע בראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, אם כי, ככל הנראה בהשפעת מדיניות ה'חילופין' שהשתרשה בתוכנו לאחרונה, בחילופי אותיות בין א' לע'.
על דעטפת.
כמו יחסו המתרפס של נתניהו בתקופות כהונתו למערכת המשפט, והתעלמותו מהאזהרות שהוזהר בהן, על העוולות הציבוריות והאחרות שלה ועל ההתערבות בנושאים לא לה שאינם בסמכותה בשם 'הכל שפיט', שהתהפכה עליו, כך גם קרה עם הרפורמים.
לאורך הקדנציות האחרונות של נתניהו כראש ממשלה, הרימו הרפורמים ראש בשורה של תביעות מתריסות, שהעיקריות שבהן היו מתווה הכותל וההכרה בגיור שאינו על פי ההלכה. באמצעות המאבקים הללו ביקשו הרפורמים לקבל הכרה ושליטה בנושאי היהדות במדינת ישראל בהסתמך על כוחם בארה"ב, שגם הוא נמדד בהגזמת יתר.
נתניהו סירב לדרישת החרדים לקבל החלטה בהתאם לאפסיות כוחם בישראל. הוא 'עטף' אותם במעטפת ששמרה שלא ייפגעו ופרס עליהם את חסותו. הוא נכנע לפרובוקציות שלהם, ולמרות שמנהיגי הזרם בארה"ב אינם מעריכים ואינם 'סופרים' את נציגיהם כאן ואת קהילתם המדולדלת, אימץ גם בנושא זה את מדיניות הדחיינות שלו, הגם שהיה ברור לכל כי היא תסתיים ב… בכיינות.
מחשש לפגיעה בתמיכה בישראל של המנהיגים בארה"ב המשתייכים לזרם הזה, תמיכה שמעולם לא עמדה במבחן המעשה, ניסה ה'קוסם' את כוחו גם כלוליין. למרות מחויבותו לציבור האורתודוקסי בישראל, התומך בו ללא גבולות, פזל לעבר הרפורמים תוך השפלת עצמו ופגיעה עקיפה בערכי יסוד מקודשים ביותר לעם היהודי כמו מקום המקדש וטהרת העם היהודי. נתניהו לא עמד בלחצים היחצניים שהופעלו עליו בנושאים אלה, סירב לקבל החלטה ול'חתוך' בהם, ותרם בכך לפיחות מתמשך בהערכת הסכנה הטמונה בהתקפלות, ואפילו כלשהי, מפני הרפורמים, ולהימנעות מהדיפת תביעותיהם אחת ולתמיד.
נתניהו נפגש עם מנהיגי הזרם הרפורמי בארה"ב, שרבים מהם נותרו גם אחרי הפגישות הללו עוינים למדיניותו וללא כל קשר לנושא הדתי. למרות שבאחד מביקוריהם בישראל החרימו פגישה עימו, מצא לנכון לפייס את דעתם ופגש אותם יחד עם נציגיהם הפרובוקטיביים בישראל.
השבוע, הוא גילה בדרך הקשה, עד כמה מאמציו לרצות אותם לא היו משתלמים. ה'לוליין' איבד את שיווי המשקל, נפל מן החבל המתוח שהיה בטוח כי יצליח לתמרן עליו, ונחבל קשות.
הרפורמים בישראל מעולם לא היוו מטרה אלקטורלית. בהערכה 'מפרגנת' יש להם כמה מאות קולות, ואל תחשדו בהם שבמספר הזעום הזה יש תומכי ימין ונתניהו. למרות המספר המגוחך של המשתייכים לקהילותיהם בישראל הצליח גלעד קריב הפרובוקטיבי, אחד מראשי התנועה בישראל וממובילי המאבקים המשפטיים והמתוקשרים נגד היהדות הנאמנה, להשתחל לרשימת מפלגת 'העבודה' ובקואליציה הלעומתית שקמה לנו קיבל לידיו את התפקיד הרגיש של ראש ועדת החוקה של הכנסת.
קריב, לא התחשב במאומה בהתחמקויות של נתניהו מהתביעות לנטרל את האיומים של הרפורמים, שיקבעו מסמרות שייקבעו את יהדותה של המדינה ולא יאפשרו להם לערער את יסודותיה, והוביל את הדרישה לחוקק במחטף ובתוך הליך של בחירות, את 'חוק הנאשם' שימנע מנתניהו להקים ממשלה.
נתניהו אכן 'נאשם'. לא בתיקי האלפים המנוהלים נגדו בבית המשפט, אלא בשני הסעיפים החמורים שאחרי התנכרותו של גלעד קריב אליו נמצאו כרוכים זה בזה – הניסיון לשמור על 'ניטרליות' ביחס למערכת המשפט וההתנערות מהרפורמים ומעלליהם.
הנמשל למשל "על דאטפת אטפוך" של הלל הוא שמי שהדברים מתייחסים אליו לוקה עליהם במידה כנגד מידה. אבל מסתבר שבמקרה של נתניהו זו מידה רבה הרבה יותר מזו שהוא נהג בה. הדברים נכונים גם באשר למעטפת שהעניק למערכת המשפט וגם בקשר לרפורמים.
צל"ש
אני לא יודע להגיד אם הציטוטים שיובאו כאן מפי ח"כ יעקב טסלר (אגודת ישראל) נובעים מ'דוגריות' או מתמימות, אבל מעניק לו, בכל זאת, ציון לשבח עליהם, גם כדי שתחשפו אליהם, שכן איש אינו יכול להבטיח שלאחר הבחירות הוא יוכל לחזור עליהם כחבר כנסת. בריאיון שהעניק לעיתון הדיגיטלי 'שחרית' הוא מפזר פנינים, מתוכם בחרנו כמה שכדאי שכל תופרי חליפות ראש הממשלה הבא ידעו אותם. טסלר: "יש גם משהו חיובי בממשלה הרעה הזו. אבדה לנו הבושה… היו לנו מורים טובים ואנחנו תלמידים טובים. אנחנו מגיעים עם מחברת ונדרוש הכל".
עוד קודם שתספיקו לשאול מה הוא יעשה עם חוסר הבושה כאשר מדובר על מו"מ להקמת ממשלת ימין ולא ממשלת שמאל? יש לו תשובות: "…נדרוש הכל. ראינו שאין גבולות. יגידו לנו שצריך להבין שאי אפשר, לא תהיה הבנה. הלך השכל. זה מה שאני רוצה. לא טוב? שלום!"
לאן ילך? אתם שואלים. שלא כקודמו ליצמן, טסלר לא פוסל גם את לפיד. "לפיד בתקופה האחרונה למד וראה שבפוליטיקה הישראלית אי אפשר לשרוד ולהיות על הבמה בלי המפלגות החרדיות שהן הכי נאמנות ומסורות. בשנה שנתיים האחרונות לא שומעים ממנו בנושא החרדים. הוא מנסה להתקרב אלינו… לפיד הבין ולמד את מה שאחרים לא הבינו. אני לא אומר שחזר בתשובה אבל ההצהרות שלו מאוד יפות"… על ה'מקוריות' (אם לא הצלחתם עוד לעמוד עליה, תקראו שוב) מוענק לו הצל"ש השבועי.
צל"ג
לכל אלה שבנוסף על כל הצרות והגזירות שאנחנו סובלים מהם לאחרונה, החליטו להוסיף לחליבה המאסיבית של הפרות בישראל כדי שיתנו כמה שיותר חלב, גם את חליבת כיסיהם של אזרחי המדינה. במקום פיקוח על מחירי החלב תקבלו בקרוב קיפוח של צרכני החלב ובהם מיעוטי היכולת והמשפחות ברוכות הילדים. כדאי שחברי ממשלת המעבר יבינו שגם החתולים, שהם כל כך דאגו להם, ייפגעו מעליית מחיר החלב. אפילו רק על זה מגיע להם… ציון לגנאי ומיאו ארוך.
טריוויה
מערכת בחירות מכניסה תמיד את המפלגות לחובות גדולים למדינה המסתכמים במיליוני שקלים. עדיין לא ידוע אם בבחירות הקרובות יגדילו את הסכום שיינתן עבור כל חבר כנסת. מיהי המפלגה שנמצאת עדיין בראש טבלת החייבות מהבחירות הקודמות? מי נמצאת בתחתית? ומי אינה חייבת כלל?
- ישראל ביתנו בראש הטבלה, שס בתחתית, ומר"צ אינה חייבת כלל.
- הליכוד בראש טבלת החייבים, רע"מ בתחתית ויהדות התורה אינה חייבת.
- רע"מ בראש הטבלה, הציונות הדתית בתחתית ויש עתיד אינה חייבת כלל.
- יש עתיד בראש הטבלה, חוסן לישראל (כחול לבן) בתחתית, והליכוד אינו חייב כלל.
תשובה:
תשובה 2 היא הנכונה. הליכוד נותר חייב כ 28 מיליוני שקלים. רע"מ מיליון ויהדות התורה אינה חייבת. יש עתיד וחוסן לישראל חייבות, כל אחת, 28 מיליוני שקלים, מפלגת העבודה ושס כ-10 מיליונים. מר"צ כ-8.5 מיליונים, וישראל ביתנו כ-6.5. כל שאר המפלגות לא נותרו עם חובות למדינה. זכויות אין לרבות מהן, אבל חובות בלי עין הרע.
כותרות
