סוף פסוק

1

רודפיה ישיגוה? מפלגת 'כחול לבן' בהרכבה החדש היא ה'תקוה החדשה' לסיכול חורבן פוליטי

2

נער ופשטיה. הגר"מ שטרנבוך על תופעת המריעים לנבחרים חילונים ועל השלכותיה

3

תפסו אמריקה. ביקורי נשיאי ארה"ב בישראל. מתי זה התחיל? למה? וכמה?

4

הדרן עלך. 'אורח' בלתי צפוי בסיום מסכת יבמות בבית הכנסת שנפגע בפורעות בלוד ושוקם

1.בין המצרים

'השידוך' הפוליטי הראשון לקראת הבחירות הקרובות נסגר השבוע בין 'כחול לבן' של גנץ ל'תקוה חדשה' של סער. ה'באשערטים' אמנם אינם מאנ"ש, ולכאורה הודעת האירוסין אינה אמורה לתפוס מקום בעמודים הראשונים שלנו, אבל לא היא.

יש ב'ווארט' שנחתם וב'מדוברים' יותר מהיבט משמעותי אחד ואפילו חיובי, לאפשרות וליכולת לתכנן את צעדי העתיד של המפלגות החרדיות לקראת הצפוי, ובעיקר הלא צפוי.

משום כך, כאשר אני מבחין, שההיצמדות המוצדקת לנתניהו, גם אם היא דביקה מדי לטעמי, כוללת כב'עיסקת חבילה', גם את פסילת המפלגה הזו, שאין חשש שאיש מהמחנה חרדי יפזול אליה, איני מצליח לרדת לא רק לסוף דעתם של התוקפים והמזלזלים, אלא אפילו לא לתחילתה. ההתערבות ודחיפת האף להתארגנויות פוליטיות שאינן פוגעות בסיכוי המפלגות החרדיות, ואולי אף יסייעו להם בעתיד, עלולה להביא עלינו שוב קואליציה חולנית ונגיפית, שתשמור לעצמה גם את ה…אחד משישים.

במפלגת 'כחול לבן' בהרכבה החדש טמונה ה'תקווה החדשה' ל'שתות' כמה שיותר מנדטים מלפיד. מדובר, פחות או יותר, באותה עתודת מצביעים, ואין שום סיבה להפריע לה להוציא אל הפועל את המשימה הזו שהיא טובה לנו.

אני לא בין אלה שחוששים שבמקרה של מצוקה, עלול נתניהו לבגוד בחרדים ולחזור לברית עם לפיד, כפי שהיה ב2013. אבל, הפרנואידים שבינינו, שלוקחים בחשבון את התרחיש הקיצון הזה, יירגעו אם ידעו שגנץ וסער יותירו את לפיד עם פחות מנדטים מהחרדים. אם הם יעבדו נכון, ואנחנו לא נצטרף להטרדות שמכינים להם בנוסח 'נחום תקום', זו לא תהיה יומרה גדולה מדי להשיג את זה.

אבל כל אלה הם רק ההכנה לקראת היום שבו תוצב חופת הממשלה החדשה. אם חלילה נתניהו לא יצליח להגיע ל-61, עשויות המפלגות החרדיות להיות השושבינות בהכנסת הצמד המדובר, גנץ וסער, מתחת לחופה ולהכשיר אותם. במקרה שכזה יעמדו שתי ברירות מחדל להקמת ממשלת ימין בכל זאת – או שנתניהו יפנה מקומו לטובת מועמד אחר ממפלגתו – הליכוד, וזו אפשרות פחות ריאלית, או שיוותר לגנץ על ראשוניות בראשות הממשלה לתקופה שתסוכם.

כל אפשרות אחרת תביא אותנו ל…חורבן נוסף והימים האלה עלולים להתגלות אז כימי בין המצרים.

אין לי מושג

זמירות יאמרו

הפיוט 'כי אשמרה שבת', אותו חיבר רבי אברהם אבן עזרא, זכה לעלות על שולחן מלכים – שולחן השבת, כמעט בכל בית יהודי. הוא אחד מהידועים בזמירות השבת, ובני עדות המזרח חיברו לו לחנים לרוב, שיש מהם שהפכו לנחלת הכלל.

הפיוט מדבר על אודות הדברים שאסור לעשותם בשבת, כמו דיבור בענייני חולין וסחורה – ובמקומם יש להגות בתורה ולאכול מאכלים מיוחדים.

בשבת הקרובה, מקפידים בקהילות רבות, גם בכאלה שלא מזמרות אותו מדי שבת, לומר או לזמר אותו. וכך למה? בשל שבעה עשר בתמוז, יום הבקעת חומות העיר ירושלים שהובילה לחורבן.

כידוע, אם חל אחד מהצומות בשבת, לא צמים בו, חוץ מצום יום הכיפורים שנוהג גם בשבת. הרבה הלכות ומנהגים נובעים מכך, ואחד מהם הוא אמירת 'כי אשמרה שבת'.

ולמה נבחר פיוט זה דווקא? בגלל שיש בו התייחסות ישירה לצום שחל בשבת והסבר מדוע אסור להתענות בו.

בבית הרביעי של הפיוט כותב אבן עזרא: "רשם בדת הק-ל חק על סגניו" – הקב"ה ציווה לכוהנים המכונים בלשון חז"ל סגני כהונה, "בו לערוך לחם פנים בפניו" – לסדר לפניו בשבת את לחם הפנים על השולחן בבית המקדש. "על כן להתענות בו על פי נבוניו אסור" – על כן אסרו החכמים, הנקראים 'נבונים', להתענות בשבת. "לבד מיום כיפור עווני" – חוץ מצום יום כיפור, יום מחילת העוונות שחייבים להתענות בו אף כשחל בשבת.

למדנו משהו על מפת השבת מלבד על המפה הפוליטית.

2.ונער קטון נוהג

אחרי הפרסום הבלעדי במדור האחרון, של ההסכם שנחתם בין שני מרכיבי 'יהדות התורה', שאינו מותיר שום מקום להתגדר בגדרי המחלוקת על סדר המקומות והתפקידים (אם יהיו) בכנסת ובממשלה הבאה, ירד מפלס האיומים הפומביים לפיצול המפלגה והוא נשאר שואף, אבל ברמת האפס. פה ושם 'סקר', מעט לחץ, אבל לא יותר מזה.

שד המחלוקת עבר (זמנית?) לציונות הדתית, שם הוא פורק את ארסו, בין בן גביר לסמוטריץ ובחזרה, ומצליח לפורר את תילי התקווה הגבוהים שנערמו לסיכויי המפלגה. בליכוד דווקא ישמחו לפירוד שכן הדבר ישחרר אותם, אם ייאלצו, מלשלב את בן גביר בממשלה הבאה, בלא שיצטרכו לוותר גם על סמוטריץ. אבל גם כאן אלה איומי 'סרק' 'סרק' 'סרק'.

זה הזמן לחזור ל'יהדות התורה' ולהתריע, שאסור שהמאבק לבלימת בריחת ונדידת קולות, בגין אי שביעות רצון ממועמדים או ממעשים, יתמקד רק בכיוון ה'ציונות דתית'.

מספרם של המכריזים שלא ילכו להצביע, כי יש להם על מי לסמוך, הולך וגדל, ולתחושתי הוא עולה על אלה המאיימים שיגיעו לקלפי ולא יצביעו למפלגה חרדית. הניסיון מוכיח שמי שבא לקלפי, שם בסוף את האות שגדולי ישראל הורו לבחור בה, ולכל היותר מדביק את המעטפה בכמות גדולה יותר של…רוק. מי שלא בא הוא הבעיה.

ראב"ד העדה החרדית, הגר"מ שטרנבוך, שממעיט להתייחס לסוגיות פוליטיות פנימיות, על אף שהכל יודעים כי שיטתו היא שלא להשתתף בבחירות, חרג השבוע והבהיר את דעתו בנושאים שהעסיקו את הציבור בימים האחרונים – הזמנת שרת התחבורה מירב מיכאלי לחתונת נכדתו של ח"כ משה גפני וקבלת הפנים המבזה של נערים פוחזים בחזות בני ישיבה, לבנימין נתניהו.

בשיחתו השבועית שהתקיימה השבוע כינה הראב"ד את התרועות לביבי "ביזיון גדול עבורנו". על עצם הזמנת חברי הממשלה לשמחה אמר: "זהו ביזיון להתכבד בהופעת מחללי שבת בשמחות. הכבוד האמיתי הוא רק בכיבוד תלמידי חכמים והתורה הקדושה. לא יאומן שמרגישים 'כבוד' בהשתתפות מחללי שבת, אוכלי נבילות וטריפות בשמחות. בעוונותינו הרבים, ישנם היום שאיבדו היסודות שהנחילו כל רבותינו זי"ע, שאין לנו שייכות עם ראשי שלטון כופרים. כבר בראשית ממשלתם הדיחו מדרך התורה רבבות מילדי ישראל וחינכום לחינוך של שמד ועקירת התורה, ועד היום הם עדיין ממשיכים להשקיע ממון רב כדי לשנות את ציבור החרדים ולקלקלם, ואיך נוכל לשמוח בהם ולהריע להם בתרועות כבוד בשעה שהם עוקרי התורה ומחוקקים חוקים נגד ה' ותורתו?"

בדבריו סיפר עדות מרתקת שראה בעיניו אצל מרן הרב מבריסק זצ"ל "…זמן מועט לאחר הקמת המדינה, ראיתי שאחד סיפר למרן זצ"ל שעורכים מצעד להראות לכולם את כוחם. מרן זצ"ל לא הגיב ושתק כדרכו. שוב הוסיף הלה ואמר שישנם הרבה יהודים שמסתכלים, ומרן זצ"ל המשיך בשתיקתו. רק לאחר מכן הוסיף ואמר שגם הרבה בחורי ישיבות באו להסתכל, ננער מרן זצ"ל משתיקתו והחל לזעוק בכאב ואמר: "איך אפשר לקחת חלק בשמחתם ולהרגיש חלק מהם כאשר כאן בארץ ישראל החטיאו אלפי בני ישראל מטהרן, תימן ומרוקו והעבירום על דתם? היאך אפשר לקחת חלק בשמחתם ולשוש יחד עמהם?"

מעשים נוקבים שכאלה שאליהם התייחס הגר"מ שטרנבוך, עלולים להרחיק הרבה יותר מצביעים מאשר 'כוח המשיכה' של בן גביר.

במקרה של הבחירות, "שב ואל תעשה" לא פחות מסוכן מ"קום ועשה" ולמרות שעל "שב ואל תעשה" לא לוקים, כאן, כולנו עלולים ללקות עליו.

3.נשיאים ורוח

ביקורו של הנשיא ג'ו ביידן בישראל הוא הביקור ה-12 של נשיא אמריקאי מאז הקמת המדינה. 6 מנשיאי ארה"ב ביקרו כאן מאז. לפניכם כמה מה'מזכרות' העיקריות שהשאירו אחריהם כל קודמיו כדי שתוכלו להשוות בין הביקורים.

1. A. ריצ'ארד ניקסון

הביקור הראשון של נשיא אמריקני בישראל התקיים 26 שנים לאחר קום המדינה, בשנת 1974, בשוך קרבות מלחמת יום הכיפורים. בעת שהגיע לישראל כבר נחשב ניקסון ל"ברווז צולע" בעקבות פרשת 'ווטרגייט'. כחודשיים לאחר מכן עזב את הבית הלבן. למרות זאת, לביקור הייתה חשיבות גדולה. לבידוד המדיני שנכפה עלינו היה צורך בהתחייבות אמריקנית מפורשת להמשיך ולהבטיח לישראל "עוצמה צבאית" ובלימת החשש מפני ניסיונות ההתקרבות בין ארה"ב למדינות ערב על חשבון ישראל.

   .B ג'ימי קארטר

5 שנים אחרי ניקסון הגיע הנשיא קארטר לישראל. המטרה הייתה להניע את המשא ומתן על הסכם השלום בין ישראל למצרים, שנקלע לקשיים. כאשר החתימה על ההסכם התעכבה, החליט קארטר להטיל את מלוא כובד משקלו, ויצא בעצמו לקהיר וירושלים ליישב את המחלוקות. במוצאי שבת 10 במרץ 1979 הוא נחת בנמל התעופה בן-גוריון. עם צאת מטוסו של קארטר חזרה למצרים כבר דיווחה התקשורת שההימור שקארטר לקח על עצמו נכשל. לבסוף סאדאת ניאות ובביקור זה הושג ההסכם.

   .C ביל קלינטון

הנשיא קלינטון ביקר 4 פעמים בישראל. בפעם הראשונה – 15 שנים לאחר קארטר, מייד לאחר חתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן. בנאום במליאת הכנסת ציין: "ההבטחה הגדולה של השלום היא שכל אלה שהקריבו את חייהם לא מתו לשווא; כך ראיתי בנסיעה לאורך המישורים אל הרי מואב, שם מת משה רבנו ושם נולדה רות המואביה; כך זה בתפילות טהורות ביום הכיפורים בלא רעמי טנקים, קולות פחד ושמועות על מלחמה. אחרי כל שפיכות הדמים שידעתם וכל הדמעות, אתם קרובים הרבה יותר ליום שבו שוב לא יישמעו קולות ירי, וכל הילדים של אברהם, של יצחק ושל ישמעאל יחיו זה בצד זה בשלום".

הביקור השני היה זמן קצר לאחר מכן, בהלווייתו של יצחק רבין, אז, סיים את דברי ההספד במטבע הלשון – 'שלום חבר'.

שני ביקורים נוספים היו. האחד לאחר גל פיגועי טרור עם סיומה של "ועידת שארם א-שייח" וביקור נוסף היה לאחר חתימת הסכם וואי.

   .D ג'ורג ווקר בוש

שני ביקורים ערך כאן הנשיא בוש – האב. בראשון נפגש עם ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט ועם נשיא המדינה שמעון פרס. ארבעה חודשים לאחר ביקורו הראשון, שב לכאן הנשיא האמריקני להשתתף בחגיגות יום העצמאות ה-60 למדינת ישראל. אז גם נאם

במליאת הכנסת ואמר: "שנית מצדה לא תיפול. אמריקה תעמוד לצדכם תמיד".

   .E  ברק אובמה

הנשיא אובמה הגיע לישראל לביקור בן שלושה ימים בשנת 2013. ארבע שנים וחצי לפני הגעתו לארץ כנשיא מכהן, ביקר ברק אובמה בישראל כמתמודד לנשיאות. בביקורו הראשון בישראל ביקר בכותל המערבי, קרא פרק בתהילים ואף כתב פתק והניח אותו בין אבני הכותל. "אמריקה אוהבת את ישראל ואת העם היהודי ותעמוד לימין העם היהודי" – כתב. הפתק נלקח על ידי בחור ישיבה שהדליף אותו ואולי לכן לא התקבלה התפילה ואובמה לא הצטיין באהבת ישראל. במסגרת ביקורו לא נשא נאום בכנסת אלא בפני סטודנטים שמילאו את בניני האומה בירושלים. בין השאר אמר: "ישראל היא סיפור של מאות שנות עבדות, ושנים של שיטוט במדבר. סיפור של התמדה בזמנים של רדיפה, ואמונה באלוקים ובתורה. זה סיפור על מציאת החופש בארצך שלך. עבור העם היהודי, הסיפור הזה מרכזי בהפיכתכם למי שאתם… סיפור שעורר השראה בקהילות בכל העולם, כולל בי ובחבריי האמריקאים". אובמה השתתף באירוע מפואר בבית הנשיא בירושלים, שם חתם את נאומו בעברית כשאיחל "עד 120". לפני שעזב את ישראל כתב ליאיר ולאבנר, שני בניו של נתניהו הקדשה אישית: "היה נפלא לפגוש את שניכם. זה ברור לי למה ההורים שלכם כל כך גאים בכם. כל הטוב בעתיד"…

   .F דונאלד טראמפ

הביקור האחרון בישראל, לפני זה של ביידן, היה של הנשיא טראמפ לפני 5 שנים. הביקור נמשך בסך הכל יומיים, והיה מסעו הראשון כנשיא. את הנאום המרכזי לא נשא במליאת הכנסת, מאחר שלא הצליחו להתחייב לו שלא יהיו הפרעות במהלכו. הוא הסתפק בדברים שאמר בנמל התעופה: "נפלא להיות כאן בישראל. אנו נמצאים יחד מחויבים לבנות עולם חופשי. יש לי סיבות ותקווה להיות אופטימי. הייתי בסעודיה ונפגשתי עם המלך ושאר מנהיגי העולם הערבי והשגנו הסכמה להילחם יחד נגד הטרור הברברי". נשמע כאילו ביידן העתיק חלק ממנו… טראמפ היה הנשיא המכהן הראשון שביקר בכותל והטמין פתק בין האבנים. בעקבות "תקרית ברק אובמה" – שכמועמד לנשיאות הניח פתק שנלקח על ידי תלמיד ישיבה והודלף לתקשורת, הפתק של טראמפ נלקח מייד אחרי שעזב את המקום. מהביקור תיזכר תקרית צילום הסלפי של אורן חזן, שגם ממנו נלמד הלקח ולא יתאפשר בביקור ביידן.

4. לודים מוצלים מאש

לומדי ה'דף היומי' סיימו בליל שישי האחרון את מסכת 'יבמות', אחת הקשות, אם לא הקשה ביותר ללימוד ולהבנה.

בבית המדרש 'קהל חסידים' שבשכונת הדר גנים בעיר מגוריי, פתח תקוה, נוהגים להפוך כל סיום מסכת לאירוע. אבל, את פיצוח הסוגיות הסבוכות של מסכת 'יבמות' ביקשו לציין באירוע מיוחד. הוא אכן היה כזה, ומה שנחשף במהלכו, שלא כמתוכנן, עלה על כל דמיון.

בשנה האחרונה חגגו המסיימים ליד הכותל המערבי, במערת המכפלה ובישיבת 'שבי חברון', במחיצתו של האדמו"ר רבי דוד אבוחצירא בנהריה ועוד. את המסכתות האחרונות של סדר 'מועד' סיימו במסע לקברותיהם של אסתר המלכה בברעם, רבי יונתן בן עוזיאל בעמוקה וחוני המעגל בחצור, כשכל 'סיום' מלווה בסעודת מצווה.

לקראת סיום מסכת יבמות החליטו הלומדים לחגוג בצוותא עם לומדי 'הדף היומי' בשכונת רמת אשכול בלוד שעמדה לפני שנה במוקד הפרעות. הסיום נערך בבית כנסת 'דוסא' בלוד, שנפגע בפרעות ושוקם. הרב הראשי לישראל, הגר"ד לאו, שהיה אורח הכבוד במעמד אמר: "מעבר לחיזוק לתושבי השכונה – זוהי הגשמת חזונו הגדול של מחולל ה'דף היומי' רבי מאיר שפירא זצ"ל, ליצור חיבור בין יהודי העולם".

ב'סיום' המסכת כובד מגיד השיעור בבית הכנסת 'דוסא', הרב נתן לרנר, ובהתחלת מסכת כתובות – הרב זכריה אינגבר – ממגידי השיעורים ב'קהל חסידים' פתח תקוה. את ברכת עיריית לוד למעמד הביא חבר מועצת העיר עמיחי לנגפלד. רבו של חיל האוויר, הרב נריה רוזנטל, המשמש גם כרב בית הכנסת 'דוסא', הודה לאורחים מקהילת 'קהל חסידים' על היוזמה ולכל השותפים למעמד ולסעודת המצווה בעיריית לוד ובקהילה מקומית.

עד כאן הפרק ה'טקסי' והמרגש, ומכאן נוסף עליו המאוד מפתיע.

בסעודת סיום מסכת, אין אמנם צורך ב'פנים חדשות' אך מסתבר שלמכובדת והמרגשת הזו הגיעה דמות בלתי צפויה הקשורה למסכת 'יבמות'.

מספיק מופתעים? יש ממה.

רבה הראשי של לוד, הרב מאיר שמעון ביטון, גילה לראשונה למסיימים כי בין התגליות הארכאולוגיות שנחשפו לאחרונה בעיר נמצאה כתובת ועליה כתוב – 'שמעון הכהן'. השם הזה מוזכר במסכת יבמות כמי ש'נהרג בשערי לוד', והנה הוא 'משתתף' בסיום אותה מסכת שבה הוא מוזכר, בעיר שבפאתיה נהרג, בבית כנסת שהוצת ושממשיכי דרכו, המתפללים והלומדים היו גם הם מטרה להרג ואבדון.

היש יותר סמליות מזו?

לא הרחק מהכתובת 'שמעון הכהן' נחשף במלוא הדרו גם בית כנסת מתקופת התנאים. חלק מהממצאים יחייבו לקבוע מחדש את מעמדה ההלכתי של העיר כמוקפת חומה מימות יהושע בן נון.

אילו היה נשמע קולו של 'שמעון הכהן' בסיום המסכת היה זועק: "הדרן עלך מסכת יבמות…לא נתשי מינך מסכת יבמות ולא תתשי מינן, לא בעלמא הדין ולא בעלמא דאתי"…

 צל"ש

הציון לשבח ניתן השבוע לקרן למורשת הכותל המערבי שלאחר ניסיון מוצלח בשבת האחרונה, החליטה למסד 'סעודה שלישית' לבאי הכותל בשעת 'רעוא דרעווין'. בשנים האחרונות סיפקו מתנדבים מעט מזון לסעודה שלישית, אך הסעודה לא הספיקה למתפללים הרבים. מהשבת, הסעודה השלישית בכותל תוגש בצורה מכובדת והיא תכלול חלות, סלטים ודגים שיוגשו במתחמים נפרדים לגברים ולנשים. מתחם ההסעדה לגברים יתקיים על גג בנין 'בית שטראוס', ולנשים – במרפסת בניין 'בית מורשת הכותל'. צל"ש גדול.

צל"ג

עם תחילת החופש הגדול ולקראת חופשת בין הזמנים, מוגש בזה עיטור הגנאי ב'חום' לתופסי הטרמפים על נסיקת יוקר המחייה המשיתים הוצאות נוספות על המשפחות ברוכות הילדים המבקשות בסך הכל לנפוש מספר ימים. מחירי הדלק האמירו, ועוד מעט ומחירי התחבורה הציבורית, וגם החדרים והצימרים נמצאים לא רק בשיאי ההרים אלא גם בשיאי המחירים. ציון לגנאי מיוחד ניתן בזאת לכבישי האגרה, שגובים כספים על נסיעה מהירה, כביכול, גם כשהם פקוקים. בעיקר ראוי לגנות את האחראים על כביש חוצה צפון החדש, שאינם מציינים לנוסעים בכביש 6 היכן מתחיל אזור החיוב המיוחד להם, והם מוצאים עצמם בדיעבד מחויבים בחשבונות שלא ידעו עליהם, בתוספת ריבית נוראית. שיתלו לפחות את הציון לגנאי במעבר בין הכבישים.

טריוויה

לפניך ארבע מדינות. מי מהן מחזיק בשיא ההליכה לבחירות ב25 השנים האחרונות?

בריטניה, שבה התפטרו רוב חברי הממשלה השבוע ואילצו את ראש הממשלה ג'ונסון להתפטר וללכת לבחירות.

יפן, שבה נרצח השבוע ראש הממשלה לשעבר שינזו אבה תוך כדי נאום בחירות.

ישראל שהולכת לבחירות חמישיות בתוך 3 שנים

יוון שמחזיקה בשיא כבר שנים רבות.

תשובה 3 היא הנכונה. עד לפני שלוש שנים החזיקה יוון בשיא, והיא הובילה את הרשימה כשבממוצע כל 2.38 שנים התקיימו בה בחירות. בשלוש השנים האחרונות לקחה ישראל את הבכורה, עם ממוצע של 2.2 שנות כהונה לכל ממשלה בחצי יובל השנים האחרונות. יוון ניצבת במקום השני, אחריהן ספרד, קנדה ויפן. בריטניה היא במקום טוב באמצע ובתחתית נמצאות איטליה עם ממוצא של 4.38 שנות כהונה לכל קדנציה ואירלנד, שם מכהנת כל ממשלה בממוצע בשנים האחרונות 4.54 שנים.

אחרי 'הישג' שכזה אפשר להבין למה מכונה ישראל, בין שאר שמותיה, "ארץ הבחירה".