עיניים מאחורי הגבולות

שאלה של זמן: מה מתכננים האיראנים והחיזבללה? ד"ר רז צימט מנסה להסביר

מודיעין של 'רחפנים': סרן סימון סויסה, מפקד פלוגה באזור הר דב, חושף פרטים

ולכל היד החזקה: האיש החזק מאחורי סיום הרמב"ם ברגע של גילוי לב

ההערכה במערכת הביטחון היא שזאת רק שאלה של זמן עד שישראל תמצא עצמה בעימות עם החמאס בעזה. "בעוד שבועות או חודשים בודדים תהיה מערכה נוספת, או לפחות כמה ימי לחימה משמעותיים", אמר גורם ביטחוני תוך שהוא מתבסס על דבריו של ראש הממשלה נפתלי בנט, שהצהיר השבוע כי "בעזה יצטרכו להתרגל לתפיסה ישראלית אחרת, של יוזמה, תקיפות וחדשנות". בטקס האזכרה לחללי מבצע 'צוק איתן' בהר הרצל, במלאת שבע שנים לפתיחת המבצע, אמר בנט: "יכירו אויבינו את הכללים – לא נסבול אלימות, לא נסבול טפטופים, לא נבין או נכיל סוררים".

שר הביטחון בני גנץ קרא בטקס "למנף את ההישג הצבאי למהלך מדיני" לאחר מבצע 'שומר החומות'. גנץ הוסיף: "אנו פועלים להביא לשקט ארוך טווח, לחיזוק הגורמים המתונים ובראשם הרשות הפלסטינית, להשבת הבנים הביתה וגם ליצירת מציאות טובה יותר לשכנינו בעזה. אם הם רוצים להביא לשינוי מצבם, זו הדרך".

בישיבת הקבינט שהייתה ביום ראשון השבוע, הציג סגן הרמטכ"ל האלוף אייל זמיר את התוכניות לחידוש הלחימה בעזה לצד סקירות ביטחוניות ומודיעיניות. האלוף זמיר החליף את הרמטכ"ל כוכבי שיחד עם כמה קצינים בכירים, ובהם ראש האגף האסטרטגי במטכ"ל האלוף טל קלמן, וראש חטיבת המחקר באמ"ן תת-אלוף עמית סער, טסו ביום ראשון השבוע לשיחות בארה"ב במטרה להציג השגות ישראליות והצעות לשיפור על הסכם הגרעין שארה"ב מתכוונת לחתום עם איראן.

כוכבי ועמיתיו גם דנו עם מארחיהם, היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן, שר ההגנה לויד אוסטין, ראש המטות המשולבים הגנרל מארק מילי ומפקד פיקוד המרכז האמריקאי הגנרל קנת' מקנזי, בשימור, חיזוק והרחבה של הקשרים הצבאיים בין שתי המדינות. בישיבת הקבינט לא אושרו תוכניות אופרטיביות כיוון שמדובר בקבינט חדש לגמרי, שכולל לא מעט שרים שבעבר לא היו מעורבים ברמה הביטחונית, וחלק מהם אף לא היו חברים בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

בישראל עוקבים בדריכות אחר המתרחש בעזה ובמקביל עוקבים בדריכות אחר המתרחש עם החיזבללה בלבנון לאחר בחירתו של אברהים ראיסי לנשיא איראן. ראיסי, שידוע בכינוי 'התליין', ייכנס לתפקידו ב-3 באוגוסט 2021 לאחר שכיהן בעבר כראש הרשות השופטת. ראיסי ידוע כאדם שמרן וקיצוני אף יותר מקודמו בתפקיד חסן רוחאני. במערכת הביטחון סבורים שסימונו של הנשיא הנבחר כיורשו העתידי של עלי חמינאי המנהיג העליון של איראן שבריאותו מעורערת שנים רבות, מעלה את הסיכוי לחזרת המחאה האזרחית באיראן. ההערכה היא שעם כניסתו לתפקיד, ראיסי יאמץ את הקו השמרני והקיצוני של חמינאי ויאיץ את מגמת ההתבססות האיראנית בגבולות סוריה ולבנון וכן יתמוך בהסכם הגרעין, כמו שעשה קודמו בתפקיד.

הסיבה לתמיכתו בהסכם הגרעין היא העובדה שהחתימה עליו צפויה להוביל להסרת הסנקציות מצד ארה"ב על איראן, וכן תאפשר לאיראן להמשיך להתבסס בגבולות ולספק תמיכה לפעילים קיצוניים. במערכת הביטחון מעריכים כי תהיה דחייה של כשלושה חודשים עד ההגעה להסכם, זאת מכיוון שראיסי ייכנס לתפקידו רק בחודש אוגוסט הקרוב. "ייתכן שלא תהיה ברירה אלא להכין תוכנית תקיפה לגרעין באיראן. צריך תקצוב והסטת משאבים", טוען גורם בכיר במערכת הביטחון. לדבריו, דחיית החתימה על הסכם הגרעין מאפשרת לישראל לנסות להשפיע על הסכם הגרעין, אך מנגד מאפשרת לאיראן להמשיך בהעשרת האורניום שלה.

לדברי גורם ביטחוני, עימות בצפון יכול להתגלגל מהשטח, מתקרית מקומית שתצא מכלל שליטה או תחייב את הצדדים בתגובה ובתגובה שכנגד. בצה"ל מדברים בשנים האחרונות במונחים של 'ימי קרב', כדי להיערך ולהכין את הכוחות ואת האזרחים בצפון להסלמה נקודתית. אבל להסלמה כזאת יש דינמיקה מסוכנת שקשה לצפות מראש, והיא עלולה לדרדר את הצדדים למלחמה נרחבת בלי שמישהו התכוון לכך.

"לחיזבללה אין עניין להבעיר את לבנון", אומר לי ד"ר רז צימט מומחה לאיראן במכון למחקרי ביטחון לאומי. "ייתכן שלאיראנים אכפת שעזה נכתשת ושחמאס משלם מחיר, אך הם פחות מתעניינים בעימות הישראלי-פלסטיני והרבה יותר רגישים לעימות ישראלי עם חיזבללה, שמשמעותו הוא בזבוז הנכסים שיש בידי חיזבללה ושבראייתם נועדו לשרת אינטרס איראני במקרה של תקיפה ישראלית באיראן".

צימט סבור שהסיכוי למערכה יזומה על ידי חיזבללה נמוך מאוד. לדבריו, הארגון מורתע מאז 2006 וטרוד מאוד בבעיותיו הפנימיות בלבנון – מהמשבר הכלכלי חסר התקדים ועד לקורונה וספיחיה. להערכתו, האיראנים לא ייתנו לחיזבללה להבעיר את לבנון: האינטרס העליון שלהם כעת הוא חזרה להסכם הגרעין, הסרת הסנקציות ושיקום הכלכלה באיראן. הם לא רוצים להפנות אליהם שוב את האש, כמי שאחראים לאי-היציבות באזור". עם זאת, הסיכון שבישראל לא קוראים נכון את כוונותיו של מנהיג חיזבללה – או שהוא ישנה את דעתו – קיים תמיד.

לעומת דבריו הנחרצים של ד"ר צימט, גורם ביטחוני טוען שצה"ל כן חושש מחיזבללה, ולפני שבעה חודשים היה במצב המכונה 'מדרון אחורי', שבו כוחות צה"ל היו מאחור ולא על הגדר בסמוך ללבנון כדי לא להגיע לעימות עם חיזבללה. לדבריו "לאף כלי רכב צבאי לא אושר לעלות לציר המערכת בגלל שישראל חוששת מעימות עם הארגון ואנשיו שיכול להפוך למערכה כוללת".

האיראנים, כך סבורים בצה"ל, לא יגיבו ישירות וישתמשו בחות'ים בתימן או בחיזבללה. החשש העיקרי הוא מפני הטילים הבליסטיים שהעבירה איראן לחיזבללה. בידי ישראל מערכת הגנה טובה כנגד טילים אלה, ועל אף זאת במערכת הביטחון מעדיפים להימנע מעימות.

כחיזוק לדבריו מציין איש שיחי כי לפני מספר חודשים ייחסו כל תקשורת זרים לישראל פעילות התקפית על יעדים שונים. לפעילות הזאת, על פי הדיווחים, לא היה המשך. בישראל העדיפו להבליג על התגובה האיראנית מחשש לפריצת מלחמה כוללת.

מגיני הגליל

עם האחראים על שמירת הגבול בין ישראל ללבנון נמנים לוחמי גדוד האיסוף של אוגדה 91, גדוד 869, שבימים אלה נמצאים באימון. במסגרת תפקידם, מבצעים לוחמי הגדוד מארבים בשטח ואוספים מודיעין תחת הסוואה תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים.

בחודש האחרון לוחמי הגדוד מבצעים תרגיל פלוגתי אינטנסיבי ומתמקצעים בלחימה בסבך, הסוואה ולחימה בשטח פתוח תוך דימוי סיטואציות מבצעיות ריאליסטיות שיכינו אותם לעבודתם בזמן אמת.

לחיילים יכולות תצפית מהטובות בעולם שפרוסות בהר דב ובמקומות נוספים. הם מכירים היטב את הגזרה ומבצעים מארבים באזור באופן קבוע, מספקים מידע איכותי על פעולות החיזבללה ומסכלים על בסיס קבוע ניסיונות פיגועים של האויב. החיילים נטמעים בשטח ויודעים לסכל פיגועים עוד בשלבי התכנון שלהם.

"אנחנו מפעילים כלים רבים, גם בעולם הנייד וגם בעולם הנייח, בהם רחפנים, יודעים לשלב אמצעי לחימה כדי לאתר את האויב, בטווחים הקצרים והארוכים – אנחנו תופסים אותם במקומות הנוחים להם ביותר", מספר לי סרן סימון סויסה, מפקד הפלוגה. "המטרה היא לזהות את האיומים בגזרה ולהגן על תושבי הצפון".

כאמור הלוחמים פועלים באזור לבנון, מסכלים פיגועים בגזרת האוגדה המרחבית 91, הגזרה המתוחה ביותר בישראל, מהר דב ועד ראש הנקרה, בעודם מטמיעים את עצמם בשיחים באזור נחל בצת ובוחנים את האויב באמצעים המיוחדים. בפעילותם הם הוכיחו שמדובר באחת היחידות החשובות ביותר בצה"ל כיום, כאלו שיבלמו את הפיגוע עוד לפני שיתרחש, אם על ידי נשק ואם על ידי אמצעי תצפית מתקדמים.

"אנו יודעים להביא מודיעין ממקומות שבהם האויב לא היה מאמין שנגיע אליהם. מדובר במכפיל כוח באוגדה 91, שמולה יש אויב מאוד מתוחכם. אחת ההתמחויות שלנו היא נושא ההסוואה – אנחנו יודעים להתאים את עצמנו לקרקע באמצעות לבוש מותאם וציוד מאוד מתקדם, שמאפשר לנו להיות בתצפית לאויב בלי שהוא יראה אותנו. הם באזור הנוחות שלהם ואנחנו מקבלים את המידע הקריטי", מסביר סרן סויסה. "לוחם שלנו יודע לשבת או לשכב בתוך עמדת הסוואה במשך מספר ימים ולהביא לצה"ל את המידע".

לפני מספר שבועות הפלוגה של סויסה הפילה רחפן של חיזבללה שחצה את גבול לבנון לעבר ישראל. לוחמי היחידה זיהו את כלי הטיס בזמן שחצה את הגבול בין שתי המדינות, והפילו אותו באמצעים אלקטרוניים במרחב החטיבה המרחבית 'חירם'. הרחפן לא היה חמוש, והוא ככל הנראה היה רחפן איסוף.

כשעה לפני שהרחפן הופל, איתרו לוחמים במרחב החטיבה המרחבית 'ברעם', שרידים של רחפן נוסף השייך לחיזבללה, שהופל על ידי כוח צה"ל לפני כמה שבועות, לאחר שחצה משטח לבנון לעבר ישראל.

"סל הכלים שלנו רחב מאוד", הוא מסביר. "יש נטייה לחשוב שאנחנו מבצעים רק איסוף, אבל הלוחמים שלנו גם בעלי יכולות מקצועיות רחבות ביותר בתחומי הטמעת האביזרים ומבצעי יירוט. יש המון דברים שאזרחי ישראל היו מופתעים מאוד לגלות שאנחנו מבצעים".

לוחמי הגדוד, שהיה בעבר בחיל מודיעין השדה, ידועים ככאלו שנושאים ציוד רב על הגב בדרך למארב, לעיתים במרחק של עשרות קילומטרים. הם אמנם פועלים בגבולות ביום יום, אך הם חלק מסדר כוחות הלוחמים שייכנסו לשטח האויב בזמן מלחמה. "אנחנו אמנם ביום יום באוריינטציה של הגנת גבולות וביטחון שוטף, אבל גם בכשירות לכניסה פנימה, לייצר פתרונות מבצעיים היקפיים לכוחות בשדה הקרב", אומר סויסה. "על מנת לשמור על כשירות, מבצעים הלוחמים באופן תדיר אימוני כושר כדי שיוכלו לשאת את הציוד, וכן מבצעים על בסיס קבוע אימוני הסוואה, הכשרות בתחום המיקרו-טקטיקה וכישורי התגנבות".

אלא שלצד האימונים ישנו השטח והמצב בו גרוע, כהגדרת אנשי מערכת הביטחון. לדבריהם, מה שאמור היה להיות חלק מההיערכות הישראלית במסגרת פרויקט 'אבן משתלבת', הקמת מכשול בגבול ישראל-לבנון, הפך לפארסה.

הגבול עם לבנון נמתח לאורך 140 קילומטרים. לפני כשנה חשף צה"ל כי הוא עוסק בפרויקט שנועד לשבש ולמנוע מתקפות וחדירות של חיזבללה בשטח ישראל. מדובר בחומת בטון משולבת גדר רשת עם אמצעי תצפית ומודיעין. הגדר המשודרגת הזו אמורה הייתה להיות חלק מהתשובה לתוכנית של מזכ"ל חיזבללה חסן נסרללה שהבטיח ב-2011 "לכבוש את הגליל". הוא גם פירט איך לוחמיו יפרצו את גדר הגבול ויפלשו לשטחים אזרחיים וצבאיים בישראל. בראש הכוחות יעמוד כוח 'רדואן' – יחידת הפשיטה והכיבוש שהקים חיזבללה.

משמר הגבול הארוך

נכון להשבוע, לאורך 140 קילומטרים של הגבול הקימה ישראל מכשול שאורכו הכולל הוא 15 ק"מ בלבד וגם הם לא רציפים. מתוך 15 הק"מ של הפרויקט 5.2 ק"מ באזור המערבי, מראש הנקרה עד שלומי, ו-4.6 ק"מ באזור המזרחי, סמוך למטולה וסמוך למשגב עם. זה התקציב שאישרה עד כה המדינה. בשאר 125 הקילומטרים נשארה הגדר הישנה שעברה שיפוצים במקומות שהיה צורך בכך. כדי להקים מכשול לכל האורך, ממשלת ישראל, אם תרצה, תצטרך להקצות עוד כ-2 מיליארד שקל.

המכשול החדש כולל חומת בטון שמעליה גדר רשת. גובהה נע בין 7 ל-9 מטרים. בדומה למכשול החדש שהקימה ישראל בשנים האחרונות סמוך לעזה, הגדר החדשה כוללת רכיבי הגנה מתקדמים נוספים שבהם עשרות מצלמות ואמצעים טכנולוגיים נוספים לאיסוף מודיעין. 10 חברות ו-300 עובדים משתתפים בפרויקט ההקמה.

לאורך גדר הגבול יש 11 נקודות מפגש שחיזבללה רואה בהן חדירה של ישראל לשטח לבנון. האתגר הזה משפיע באופן ישיר על בניית החומה המתקדמת. במהלך העבודות, חיזבללה השמיע לא מעט איומים כי אם צה"ל יבנה את החומה בשטחים הללו, הוא יראה בכך התקפה על שטחיו, ואיים להגיב על כך.

סרן סויסה אינו מגיב ספציפית לטענות שאני מציין על הגדר הפרוצה, אזורים שאינם מכוסים במצלמות וסבכים משמעותיים של עצים. הוא רק אומר שאכן "תוואי השטח באזור לבנון הוא מורכב". אך לדבריו: "יש לנו כמה אמצעי סיכול לאורך הגבול שאינני יכול לפרט אודותם, וכשיש צורך יש גם את הלוחמים בשטח. בעיקרון אנחנו עוקבים אחרי תזוזות חשודות ומתריעים מפני מגוון איומים. חלק משמעותי מהפעילות שלנו היא הפללה של האויב בצד השני והגנה מפני איומי חדירה. אנחנו מזהים ומסכלים פעילות וגם נערכים לשימוש במידע בעת מלחמה".

כיום במרחב הגליל חיים יותר מ-200 אלף תושבים ב-82 יישובים, כאשר 22 מהם נמצאים ממש בקו המגע, מה שהופך אותם למושא ההגנה המרכזי של צה"ל ולאתגר הביטחוני הגדול ביותר נגד ההתקפה של חיזבללה. על אף שבגזרה לא מרגישים את החיכוך סרן סויסה אמר שחייליו דרוכים וערוכים לכל הפתעה. "זה לא כמו יהודה ושומרון, עזה או גבול סוריה שבהם יש יותר פעילות התקפית, אצלנו זה יותר חיכוך פסיכולוגי. מזהים שהאויב מנסה לפעול כל הזמן. רואים אותו מתארגן. אנחנו מנסים לעצור את איסוף המידע של חיזבללה באמצעות רחפנים, תצפיות ומגוון אמצעים".

לדבריו, "אופי הפעילות בצפון הוא עולם אחר לגמרי, ומאתגר בהרבה. לכל פעילות יש משמעות וחשיבות מכרעת. כל אירוע בגזרה הצפונית עלול בהחלט להוביל ליום קרב במקרה הטוב ולמלחמה בתרחיש גרוע יותר. הגזרה כאן מאוד מאתגרת, גם בגלל האויב שהוא המורכב ביותר שמולו מתמודדת מדינת ישראל וגם בגלל הקרקע. בעזה יש לך מענה אידיאלי בין היתר כי אין דברים שמסתירים לך את האויב. כאן תא השטח גדול בהרבה ומורכב מבחינה טופוגרפית. המשימה שלנו היא לזהות את האויב בלי שהוא יצליח לזהות אותנו או להיחשף. אנחנו עם היחידות הלוחמות ביחד.

"האויב כאן הרבה יותר מנוהל ומסודר. לא תראה כאן מצב שבו אדם אקראי בלי השתייכות ארגונית ברורה מניח מטען, כמו בעזה. חיזבללה עובד בצורה מבוססת, לא מניח מטען ומקווה שתעלה עליו. הנפיצות כאן גדולה בהרבה, כי האויב יושב על קפיץ גדול יותר – אם מתרחש אירוע חורג מהנורמה הסיכוי ליום קרב גבוה בהרבה".

גורם יודע דבר אמר לי השבוע: "דרג הפיקוד בצפון הם האנשים הכי טובים שיש לצה"ל. החל ממפקד הפיקוד אמיר ברעם, שנחשב למפקד נועז שלא חושש להביע דעתו בפני המטכ"ל ואף 'להפוך שולחנות' אם צריך, עבור דרך תא"ל שלומי בינדר אחד הקצינים הטובים בצה"ל שמפקד על אוגדה 91, וכלה במח"טים של הגדודים 789 ו-300 יהודה ואך ועומר כהן, שנחשבים למפקדים מצוינים. אז איך זה שבגבול לבנון הגדר פרוצה? למה מלבנון חודרים מסתננים ולוקח יומיים למצוא אותם? אין לי תשובה טובה לזה".

גורם צבאי אמר מנגד: "אלה תהליכים שלוקחים הרבה זמן. הם תלויים בתקציבים ושיתוף פעולה של גורמים רבים החל ממשרד הביטחון עד האוצר המתקצב וכמובן גם צה"ל. צה"ל איננו הגורם היחיד שאחראי למצב הגדר, לכן הביקורת כלפי קצינים ספציפיים איננה במקומה, שכן התהליכים התחילו לפני שהגיעו לגזרה, והם יסתיימו, אם וכאשר, לאחר שהם יסיימו את תפקידם".

8 לכבוד הרמב"ם

ביום שני השבוע השתתפתי יחד עם רבבות איש במעמד סיום המחזור ה-40 בלימוד הרמב"ם היומי שנערך על ידי אגודת צעירי חב"ד והתקיים במתחם הסולטן סמוך לעיר העתיקה בירושלים. זה היה אירוע מרשים ועוצמתי.

כרגיל באירועים אלה, מלבד הקהל הרב שהגיע וגדש את המקום, הוזמנו אליו גם שורה ארוכה של אדמו"רים, ראשי ישיבות ורבנים שהגיעו לאירוע לכבודה של תורה. את עיניי משך האיש שהופקד מטעם המארגנים על אירוחם, הושבתם סמוך לבימת הכבוד וליווי כמה מהם לשאת דברים. שמו הרב חיים יעקב (יענק'ל) ליבוביץ.

ליבוביץ, בן 50, הוא איש עסקים מכובד ובעל הון. על אף זאת באירוע הוא הניח הכל בקרן זווית ועשה ככל יכולתו להבטיח שכל גדולי התורה והרבנים שהגיעו לכבוד המעמד יקבלו את היחס והאירוח המכובדים ביותר. לאורך כל האירוע, שנמשך שלוש וחצי שעות, הוא לא ישב לרגע. כמה מהמעורבים בארגון האירוע סיפרו לי כי ליבוביץ' חבר במטה הרמב"ם היומי והקדיש שעות רבות במטרה להבטיח את הצלחתו.

בסיום האירוע כשעשה את דרכו לרכב שלו שאלתי את ליבוביץ' על העיסוק שמצא לעצמו, אירוח גדולי תורה ואדמו"רים באירוע. "זה הכל שטויות", השיב לי, "עשיתי זאת לכבודו של הרמב"ם והרבי שלי כ"ק מרן האדמו"ר מליובאוויטש, שתיקן את התקנה ללמוד כל יום את הרמב"ם, שאליה הצטרפו ברבות השנים גדולי הדורות זצ"ל ויבדלח"ט. כל השאר ממש לא רלוונטי", אמר ויצא לדרכו.