אליעזר שולמן
י"ד אלול התשפ"א
מדוע שבתו 15 מטוסי 'שמשון' של חיל האוויר כשהכבאים לא הצליחו להשתלט על השרפה?
מה השתנה ב'שירות הכבאות' מאז השרפה בכרמל? ואיך סכסוכי עבודה עלולים להיות מסוכנים?
וגם: מה קורה כששר הביטחון נדרש לקבל החלטות בריאותיות?
ביום שני השבוע כאשר אלפי דונמים של עצים ובתים עלו באש בשרפת ענק ביישובי פרוזדור ירושלים, ומאות כבאים נאבקו בלשונות האש שכילו ללא הרף, עמדו ללא תזוזה 15 מטוסי תובלה גדולים מדגם 'שמשון' באחד מבסיסי חיל האוויר בין נבטים לחצרים. ניתן היה לצפות שהמטוסים הענקיים הללו, שיכולים להכיל טונות רבות של מים, יועלו לאוויר במהירות ויוכיחו את יכולותיהם בכיבוי שרפת הענק, אלא שאלה כלל לא זזו מהלולים בהם שהו.
ניתן היה לזווד את המטוסים בעלות מינימלית ובזריזות, אלא שניסיונות שעשו בכירי רשות הכבאות לקבל אישור להפעלת המטוסים נדחו, לטענת גורמים במערך הכבאות, על ידי אנשי חיל האוויר בהסברים אודות צורך באישורים שונים. ניסיונות של אנשי מערך הכבאות לפנות אל שר הביטחון, בני גנץ, ואל הרמטכ"ל, אביב כוכבי, בנושא נענו באותו זמן כי הדבר נתון להחלטה של בכירי חיל האוויר.
התסכול במערך הכבאות היה גדול מאוד. חלפה כיממה האש המשיכה להשתולל. ביום שלישי השבוע, כאשר ראש הממשלה נפתלי בנט, שקל האם להיענות להצעות הסיוע לכיבוי השרפה שקיבל מקפריסין, יוון ומדינות נוספות בעולם, הוא שמע מנציב הכבאות הראשי, דדי שמחי, את האכזבה של אנשי מערך הכבאות על כך שלא ניתן אישור להשתמש במטוסי ההרקולס של חיל האוויר.
בנט הופתע למשמע הדברים וביקש לברר עם שר הביטחון את הנושא. יש לנו בישראל מטוסי ענק שיכולים לסייע בכיבוי האש ואנחנו פונים לסיוע מהעולם, תהה. שר הביטחון ביקש שהות לברר את הנושא. בשעות הצהריים המוקדמות סיפר נציב הכבאות הראשית כי בהסכמת השר לביטחון פנים הורה להקפיא את בקשת הסיוע של ישראל ממדינות העולם לאחר שחיל האוויר הביע הסכמה להשתמש באחד ממטוסי ה'שמשון' לכיבוי השרפות.
חלפו שעות אחדות, מטוס 'שמשון' המריא מבסיס נבטים ביצע כמה גיחות מעל היערות בפרוזדור ירושלים והטיל 16 טון של מטעני כיבוי המכילים חומר מעכב בערה, כחלק ממאמץ הסיוע לכיבוי השרפות בהרי ירושלים. האש החלה לדעוך. הערכת מצב משותפת של צה״ל, משטרת ישראל ואנשי מערך הכיבוי והצלה לימדה כי יחלפו שעות אחדות עד שהאש תכבה לחלוטין. בסופו של דבר גברו המים על האש, אבל השרפות הללו הותירו אחריהן למעלה מ-25,000 דונמים של אדמה חרוכה. איש לא דיבר כל כך שיארכו מספר שנים עד שניתן יהיה לשקם את הנזק האדיר שנגרם ל'ריאה' הירוקה במקום.
זו הפעם הראשונה שבה מטוסי הרקולס של חיל האוויר השתתפו בכיבוי שרפות בישראל. פיתוח היכולת להשתמש במטוסי הרקולס בכיבוי שרפות החל כבר לפני כשנתיים, ביוזמה ובהובלה של חיל האוויר יחד עם רשות הכיבוי הלאומית. על אף הניסיונות המוצלחים, היכולת טרם הוכרזה כמבצעית בגלל מאבק קשה ("מלחמת עולם שלישית" מכנה זאת גורם יודע דבר), בין חיל האוויר למערך הכיבוי.
המלחמה הוכרזה בעקבות ההחלטה בשנת 2017 כי טייסת הכיבוי 'אלעד', על שם הנער אלעד ריבן ז"ל שנספה באסון בכרמל, תהיה תחת אחריות משטרת ישראל ולא של חיל האוויר. כל ההסברים של אנשי מערך הכיבוי על התבונה והשכל הישר שבדבר, לא שכנעו את בכירי חיל האוויר שניתקו מגע מאנשי הכיבוי מאז ועד היום.
גם הפעם אנשי חיל האוויר הגדירו זאת כניסוי המבצעי הראשון בשטח. מטענים ייעודיים גדולים לנשיאת חומרים מעכבי בערה הגיעו לפני כחצי שנה מיצרן זר. הם הועברו בתוך מטוסי התובלה של חיל האוויר ומאז עברו תהליך של הטמעה. מדובר במטענים ייחודיים ואמצעים נוספים שמיועדים לכיבוי שרפות באמצעות מטוסי תובלה "שזוהי אינם משימתם העיקרית", הדגישו בחיל האוויר.
מפקד טייסת 103 בחיל האוויר, סגן-אלוף ע׳ אמר: ״תהליך קליטת כשירות כיבוי אווירי בטייסת החל רק לפני מספר חודשים, ונמצא בשלבי הניסוי והפיתוח הראשוניים. למרות זאת, חשבנו שנכון שחיל האוויר והטייסת יעשו כל מה שביכולתם כדי לעזור למאמצי כיבוי האש. בשעות הערב של יום שלישי השבוע הטלנו 16 טונות של חומר מדכא בערה על מורדות הר איתן. זוהי הפעלה ראשונה בזירת אמת. עם זאת, הדרך לכשירות מסודרת עוד ארוכה. אנחנו שמחים שיכולנו לעזור, וזוכרים שהגיבורים הם לוחמי האש שנאבקים בשרפה על הקרקע והתושבים שמתמודדים עם הסיטואציה. חיל האוויר ימשיך לסייע ככל שיידרש למאמץ בלחימה באש״.
באירוע השרפה השבוע ביישובי פרוזדור ירושלים, הכפילה ישראל – ויש אומרים שילשה – את יכולות הכיבוי שלה. בשרפות גדולות יפעל מערך כיבוי האש בסיוע של מטוסי התובלה של חיל האוויר, ובהם גם מטייסת 'הקרנפים' הוותיקה יותר.
על פי דרישת ראש הממשלה מעתה והלאה יעסוק חיל האוויר בתיאום עם מפקד החיל, האלוף עמיקם נורקין, יחד עם מערך כיבוי האש עם מגוון יכולותיו בכיבוי שרפות ענק. בשרפה בהרי ירושלים סיפקו המערכים השונים לטובת מבצע הכיבוי עשרות כבאים וכבאיות, מטוסים ללא טייס לטובת איסוף נתונים וקבלת תמונת מצב מהאוויר ב'זמן אמת' על היקף השרפות והמתרחש בקרקע. יופעלו גם מסוקי חילוץ של צה"ל, בהם 'ינשופים' ו'יסעורים' עם צוותים של יחידת 669 לצד לוחמים מחטיבת החילוץ שיסייעו באם יהיה צורך בפינוי יישובים. היחידה לשיתוף פעולה תקים חפ"ק לסיוע אווירי ולתיאום ובניית תמונת השמיים באזור השרפות.
מטייסת הכיבוי הלאומית אלעד, שמופעלת על-ידי אלביט מערכות, נמסר כי מטוסיה טסו במהלך ימי השרפות למעלה מ-500 שעות עם עשרות שעות פעילות ביממה. מדובר במאות גיחות שבהן הוטלו למעלה מ-100 קוב של חומר מעכב בערה.
בפרץ של שביעות רצון אמר שמחי: "זה הישג גדול שבשרפה בסדר הגודל של אסון הכרמל לא היו נפגעים בנפש ורק בתים נשרפו". מנגד יש הטוענים כי היערכות מערך הכיבוי אל מול האפשרות לחידושה של האש בין יום שני ליום שלישי השבוע, לקתה בחסר, והם מעלים שורה של שאלות קשות.
"פשוט לא נערכו לחידוש האש", אמר גורם בכבאות על השרפה בהרי ירושלים, שהובילה ביומה השני לפינוי אלפי תושבים מבתיהם ולהחלטה על גיוס כללי במערך הכבאות. "ביום שני השבוע בשעות הבוקר כשהייתה דעיכה של האש, לא עשו ריענון כוחות. אני לא מבין למה חידוש האש כעבור שעות אחדות הפתיע מישהו. אמנם הורידו את האש, אבל לא חיסלו אותה, לא הביאו עוד כוחות לחסלה", אמר אותו גורם. "אנחנו הרי מכירים את זה שהרוחות מתגברות בצהריים. למה לא היו מוכנים? לדעתי, כל הפיקוד קרס".
מי 'סופר שואב'?
האירועים בימים שני ושלישי השבוע חשפו שוב את הפער העצום באיכות מטוסי הכיבוי של ישראל ולימדו, פעם נוספת, שטייסת 'אלעד' של מערך הכיבוי לא מספיקה כדי להתמודד מול שרפה משמעותית. לטייסת אין מטוסים גדולים וגם לא מטוסי כיבוי ימיים.
טייסת הכיבוי 'אלעד', על שם הנער אלעד ריבן ז"ל שנספה באסון בכרמל, פעלה בימים שני ושלישי השבוע בטיסות אינטנסיביות מעל יישובי פרוזדור ירושלים כדי לסייע בכיבוי האש שהתפשטה במהירות בחסות השרב הכבד באזור ירושלים
לטייסת הכיבוי, שבשנת 2017 הועברה לאחריות משטרת ישראל, 14 מטוסי כיבוי מסוג 'אייר טרקטור' 802. המטוסים מופעלים באחריות חברת 'אלביט מערכות', שגייסה לטובת הטייסת את טייסי חברת הריסוס 'כים-ניר'.
מטוס ה'אייר טרקטור'הוא מטוס חד-מנועי, בעל כושר נשיאה של כ-3,000 ליטר (או כ-800 גלון) חומר מעכב בערה, שמסוגל לבצע תמרונים בגובה נמוך כדי להשליך את הנוזל המאוחסן במכלי אחסון מובנים על גוף המטוס.
רבות ממדינות העולם משתמשות במטוס הבומברדייה 415 המיוצר בקנדה. מדובר במטוס ימי ייעודי לכיבוי אש, שנרכש על ידי מדינות בעלות קרבה לים כדוגמת קרואטיה, טורקיה, יוון ואיטליה. המטוס זכה לכינוי "סופר שואב" בגין יכולתו לשאוב כמות עצומה של כ-6,100 ליטרים של מים ממקור מים או ישירות מהים, לערב בהם קצף לכיבוי אש בשעת הצורך ולהטיל אותם ישירות על אש.
מטוס נוסף שיכול היה לסייע לישראל רבות הוא מטוס הכיבוי הימי 'ברייב 200', שמסוגל לשאת כ-12 טון חומר מעכב בערה. ונמצא בשימוש של מדינות כדוגמת רוסיה ואזרבייג'ן. כאשר הוקמה טייסת 'אלעד' רצתה ישראל לרכוש את מטוסי הבובמרדייה הגדולים יותר – אבל אלה היו חסרים במלאי הקנדי.
מאז ועד השבוע כל הליקויים שהתגלו בכל הגופים האחראיים – ההיקף של הטייסת, היקף המטוסים ותמהיל המערך המוטס, מסוקים, רחפנים, מטוסי כיבוי – לא תוקנו.
לא מגיעים להר
שרפות הענק השבוע הבליטו, ולא בפעם הראשונה, את מצב שירותי הכבאות בישראל. עמיר קורץ מ'כלכליסט' שעסק השבוע בנושא, כתב כי מצב הכבאות מבחינת ציוד וכוח אדם שופר מאוד מאז אסון הכרמל. בשנים האחרונות נקנה ציוד במאות מיליוני שקלים, מציוד מיגון ועד כלי רכב ייעודיים וחדישים. בעשור האחרון נוספו למערך הכיבוי כ-330 רכבי כיבוי אש מסוגים שונים. בכיבוי השרפה הגדולה לקחו חלק כ-100 צוותי כיבוי בכ-100 כבאיות, ובסך הכל מדובר במאות לוחמי אש.
אלא שלצד הנתונים הללו, אמרו לי השבוע אנשים המכירים את מערך כיבוי האש כי למקומות רבים – הרים, סלעים, דרכים לא סלולות – הכבאיות מתקשות עד לא מסוגלות להגיע. ואם הן מסוגלות, זה לוקח להן הרבה זמן. כשהן מגיעות, הן מוגבלות בכמות המים שהן מכילות ובקצב ההזרמה שלהן. במדינה קטנה, חמה, עם מעט מאוד יערות וחורשות ועוד פחות מקורות מים, הבעיה בוערת ובולטת עוד יותר.
נציב הכבאות דדי שמחי, שהגיע מצה"ל (בתפקידו האחרון היה ראש מטה פיקוד העורף בדרגת תא"ל), מתייחס במידה מסוימת אל הארגון כמו אל צבא לכל דבר. זה הסתדר היטב עם המדיניות שהותוותה מהמשרד לביטחון הפנים לייצר גוף היררכי פיקודי ובראשו מטה – נציבות כבאות והצלה – שאחראי על הכוונת בניין הכוח והפעלתו, התוויית מדיניות, קביעת נהלים והנחיה מקצועית של שבעת המחוזות שהוקמו (במודל דומה לשל משטרת ישראל) ו-125 תחנות הכיבוי הפרושׂות ברחבי הארץ.
אולם יש גם צד שני למטבע וביקורת פנימית מצד כבאים על הניסיון להפוך את הארגון ל"גוף מעין צבאי". מאז כניסתו של שמחי לתפקיד בשנת 2017, ועל רקע שינויים שהוא ביקש להנהיג בארגון הלקוחים מאותו עולם מושגים ותפיסה 'צבאיים', קמה לו חזית התנגדות עזה מצד ארגון הכבאים בראשות היו"ר אבי אנקורי. ארגון הכבאים יצא נגד מינויים בכירים במערך ששמחי קידם והוביל בטענה של "סידור עבודה" למקורביו מהצבא, טען ששמחי מנסה להביא לפירוק העבודה המאורגנת בכבאות ושהוא ומנהליו מתנכלים לעובדים ומתעמרים בהם.
כך למעשה ניצת סכסוך קשה שנמשך כבר ארבע שנים בין הנהלת הכבאות – ולעיתים גם המשרד לביטחון פנים עצמו – לבין ועדי העובדים במערך בתמיכת ההסתדרות, שמעניקה גב לארגון הכבאים. הסכסוך הזה כלל הכרזות על סכסוכי עבודה, הפגנות סוערות, חסימת כבישים, פיצוץ ישיבות, 'ניתוק מהנציב', מאות צעדים ארגוניים שונים כמו השבתות, מעבר לעבודה במתכונת שבת, פגיעה באימונים ותרגילים, שיבוש קורסים והכשרות ועוד. הצדדים מתקוטטים שוב ושוב בבתי הדין לעבודה בהליכים רבים שלא נגמרים.
הסכסוכים הפנימיים האלה והעיצומים הרבים גבו מחיר כבד בכל הנוגע למוכנות מערך הכיבוי. מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם בחודש מאי השנה את הדו"ח שלו ותיאר תמונת מצב עגומה של מערך כיבוי האש. בין השאר הוא הצביע על איוש חסר של מאות משרות לוחמי אש ומפקדים, ליקויים ברמת הכשירות המקצועית בתחומים קריטיים, חוסר בהדרכות והכשרות, פגיעה ברצף האימונים ואי הטמעת לקחים שעלו בתחקירים פנימיים.
המבקר הצביע, כצפוי, על הסכסוך המתמשך בתוך הכבאות כגורם המרכזי שמשפיע על כשירות הכבאים. לדבריו, בעקבות עשרות צעדים ארגוניים שבהם נקט הוועד – בוטלו פעילויות הדרכה, תרגילים ואימונים רבים וכמו כן בוטלו סיורים ויציאה להכשרות וקורסים. בשורה התחתונה סיכם המבקר בחריפות: "במצב דברים זה עולה חשש לפגיעה באיכות המענה המבצעי לאירועים ולנזק מצטבר בכשירותם של לוחמי האש".
נקודה נוספת שעליה הצביע המבקר בדו"ח נוגעת למספר תחנות הכיבוי. לדבריו, בסוף 2020 מכסה ההיערכות רק כמחצית מהאזור האורבני של ישראל כדי להצליח לספק זמן תגובה סביר.
ברמת הכשירות המקצועית של לוחמי האש, הצביע המבקר על כמה תחומים שבהם יש בעיה, כמו חילוץ תת-קרקעי, חילוץ מרבי-קומות, חילוץ ממעליות וטיפול באירועי חומרים מסוכנים ובמערכות לייצור אנרגיה.
גורם ברשות הכבאות אמר בתגובה: "הסכסוך המתמשך שוכך בימי לחימה, כאשר כל אנשי המערך מפנימים שמדובר בשעת חירום. באירוע כמו השרפה הנוכחית כולם מגיעים מכל המחוזות ומתגייסים לטובת המשימה, דבר שבמצבי שגרה הם לא תמיד עושים. ברגע שלהבות האש שחרכו את הרי ירושלים יכובו, הן ימשיכו לבעור במאבק האינסופי בין ההנהלה לוועד. עם הדם הרע שזורם בין הצדדים, זו לבטח רק הפוגה זמנית".
צבא הגנה לקורונה
שר הביטחון בני גנץ, אישר ביום שלישי השבוע את בקשת משרד הבריאות לסיוע בהתמודדות עם מגפת הקורונה. במטרה להקל על בתי החולים ומחלקות הקורונה העמוסות ועם החשש לעלייה בתחלואה הקשה יקים צה"ל מערך טיפול ביתי בחולי קורונה.
קצין רפואה ראשי של צה"ל, תת אלוף אלון גלזברג, נערך בימים אלה, יחד עם החיילים שלו, לקראת קבלת אחריות על 500 מאושפזי הבית אשר חולים בקורונה. המשמעות היא אלפי פרמדיקים וחובשים שיגויסו למילואים במערך פרישה ארצי יחד עם ציוד רפואי רב, כולל מחוללי חמצן ומכונות הנשמה, אותו ייטלו ממחסני החירום של צה"ל. החיילים ינועו ברכבים צבאיים. מדובר בתוספת משמעותית של כוח אדם מיומן שאינו חלק ממערך הרפואה הכללי, שינוהל במסגרת צבאית במערך לוגיסטי שנחשב להכי טוב בארץ.
בהודעה שהעביר השבוע תת אלוף גלזברג לחיילים שתחת פיקודו הוא כתב: "משתף שחיל הרפואה נערך להקים מערך לאשפוזי בית בשיתוף פעולה עם ארבע קופות החולים. בהתאם להנחיית ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל ולבקשת משרד הבריאות, נתגייס כנדבך בהיערכות המדינה לעלייה משמעותית בתחלואת הקורונה.
"צה"ל ירוץ מהר… ויחד עם קופות החולים נקים מערך ונכשיר את אנשינו לתת מענה לכ-500 מאושפזי בית. בסטנדרט גבוה, ברפואה איכותית ושירותית.
"משימתנו לא רק להקל על מערך האשפוז (על ידי 'הסטת מיטות') אלא שיחד נרחיב משמעותית את היכולת בתחום אשפוז בית, נלמד ונשתפר. מכאן והלאה – יעמדו הלקחים שלנו לרשות משרד הבריאות, בתי החולים והקופות העוסקים בכך זמן רב ויוכלו להרחיב את השימוש בכלי הזה למען מערכת הבריאות הלאומית".
על-פי התוכנית יוקמו עשרות חוליות רפואיות שיגיעו לביקורים בבתי המאושפזים. כל חוליה תהיה מורכבת מרופא צבאי, אחות ונהג. מלבד הטיפול בחולים, הצוותים הרפואיים יציידו אותם בתרופות ובאמצעי ניטור רפואיים שבאמצעותם יוכלו להעביר מדדים רפואיים למוקד ייעודי של חיל הרפואה. במערכת הביטחון מדגישים שהדבר ייעשה תוך תיאום הדוק ושיתוף פעולה עם קופות החולים. למערך תינתן גם מעטפת לוגיסטית מלאה של אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצה״ל והוא צפוי לשרת מאות חולים בפרישׂה ארצית רחבה.
מנכ"ל משרד הביטחון אלוף (מיל') אמיר אשל וסגן הרמטכ"ל אלוף הרצי הלוי, הטילו על מנהל הרכש (מנה"ר) ועל חיל הרפואה בצה"ל, את המשימה להקים מערך טיפול בחולים הנמצאים באשפוז בית. המערך יתבסס על רופאים ואחיות מהמערך הסדיר של צה"ל, שאינם עובדים כעת במסגרת בתי החולים וקופות החולים.
בימים אלה נערכת עבודת מטה נרחבת בנושא לקראת העברת האחריות לצה"ל. בין השאלות הרבות שעלו היה גם היחס לחולים מהמגזר החרדי. לדוגמה, האם החיילים יגיעו עם מדים או בלבוש אזרחי, האם יקפידו על כך שרק חייל יטפל בגבר וחיילת באישה או לא, כיצד יטפלו בשבת ועוד שאלות רבות ומגוונות.
במהלך עבודת המטה ציינו אנשי מערך הרפואה בצה"ל כי בסגר הראשון של הקורונה, לפני שנה וחצי, התקבלו החיילים בבני ברק בכבוד רב והערכה וכי במגזר החרדי יש כבוד והערכה לאנשי רפואה.
מבחן סיכה
לפני שבועיים בדיוק, קיבלו עשרות צוערים את סיכות הקצונה והדרגות. אלה היו 44 רבנים צבאיים חדשים וכן 13 קציני זיהוי וקבורה שסיימו את קורס הרבנים הצבאיים, אך לפני שהצטרפו למערך הרבנים הצבאיים של צה"ל עברו קורס קצינים רשמי, במשך שישה שבועות, בבה"ד 1, בסיס ההדרכה המרכזי להכשרת קצינים בצה"ל הממוקם באזור מצפה רמון. בסיומו הם הפכו לקצינים בדרגת סרן עם סיכת מ"מ כדת וכדין.
בקורסים למדו הרבנים את מקצועות הרבנות – אך כדי להצמיח את הדור הבא של סגלי הרבנות כשהם מקצועיים יותר, הם עברו את קורס הקצינים.
בשנים האחרונות, בלי הרבה פרסום, חל שינוי אדיר במסגרות ההכשרה של הרבנות הצבאית. בעוד שבעבר רווח הליך של חלוקת דרגות על פי הצלחתו של הרב במערך הרבנות הצבאית, אך איש לא התייחס ברצינות לדרגות הללו, כיוון שאלה לא סימלו הכשרה צבאית מעשית – כעת, יוצאים קציני הרבנות הצבאית לבה"ד 1, יחד עם כלל הקצינים, ועליהם לעבור קורס קצינים שגם אם הוא קצר, עדיין הוא תמציתי ומאוד מפרך.
את היוזמה הגה הרבצ"ר אביחי רונצקי ז"ל, שהחליט, שאם הרבנות הצבאית מבקשת שהרבנים יהיו מעורבים בכל המתרחש בגדודים, ובעיקר שסגל הגדוד יכבד את דבריהם, כדאי שיעברו את מסלול הכשרת הקצינים של בה"ד 1, כך יוכל הרב הצבאי להשתתף הן בדיונים בנושאים מקצועיים של הגדוד ובמקביל, אמירתו בנושאי דת, תהיה חדה ומתקבלת יותר על אוזני השומעים.
בנוסף, הרבנים הצבאיים שהוכשרו לקצונה, מכהנים גם באוגדות עומק (99 ו-98), אוגדות שעיקר עיסוקן הוא במדינות שלהן אין גבול משותף עם ישראל. רבני הרבצ"ר עובדים שם, והקורס שעברו בבה"ד 1 חיוני מאין כמותו לפעילויות כאלה, שלא תמיד הינן בשטח ישראל.
במקביל, קציני הזיהוי והקבורה יכולים כיום לשמש לצד לוחמי יחידות הסריקה (יס"ר). בעוד שבעבר היו הרבנים-הקצינים סורקים ומחפשים ל"ע שרידי אדם, לא תמיד בהצלחה. כיום כשמשערים שהמלחמה הבאה ככל הנראה תהיה בצפון והצורך הוא רב יותר במציאת הגופות, נוצר צורך בהכשרה תואמת לרבנים, כדי שיוכלו לתקשר עם הצוות הפיקודי שמוביל את היס"ר. כך, למשל, בעוד שרצועת עזה אינה רחבה כלל, בצפון מדובר על שטחים אדירים שיש לסרוק בעת מלחמה ונעדרים ל"ע.
חשוב לזכור: חייל שלא הוחזר למשפחתו משנה את התודעה במדינת ישראל, ויכול להשפיע על המשך המלחמה. בצה"ל יודעים זאת ולכן מכשירים את הלוחמים החרדים והדתיים כלוחמי יס"ר, כדי שהסריקות תהיינה גם באופן מקצועי, ובמקביל על פי הוראות הרבנים וגדרי ההלכה תוך שמירה על כבוד המתים.
מדובר בקורס שנערך כאמור משך שישה שבועות, והוא כולל מסעות, ניווטי בדד, ניווט קבוצתי, הכשרות מטווחי יום ולילה, עזרה ראשונה, גולש יום וגולש לילה, ועוד. מדובר על קורס מפרך, מתומצת, שמחליף אמנם שמונה חודשים של קורס קצינים רגיל, אך הרכש של ההשכלה מקורס כזה, מאפשר לקצינים לחבור לאוגדות עומק או ללוחמי יס"ר, כשהם מבינים היטב את השפה הצבאית.
