עבודת מחקר
כשהתחילה מגפת הקורונה להשתולל, עוד לפני שידענו הרבה על המחלה ובוודאי על דרכי הטיפול בה, פיסת מידע אחת התבססה די מהר וסיפקה נחמה: המחלה מסוכנת פחות לילדים. מאוחר יותר, אף הופסקה מדיניות של הפרדה בין יולדות חיוביות לקורונה לבין התינוקות. המסקנה הייתה שאפילו תינוקות רכים מסוגלים להתמודד לא רע עם החשיפה לקורונה.
כדי להבין איזו אנחת רווחה הביא המידע הזה לרופאים ולהורים ברחבי העולם, צריך לזכור שתינוקות ופעוטות מועדים במיוחד ללקות בזיהומים נשימתיים שונים. שפעת היא מחלה מסוכנת לתינוקות (ולילדים), וכמוה גם נגיף ה-RSV ומגוון רחב של חיידקים ונגיפים הנפוצים בגיל הילדות ופוגעים בדרכי הנשימה. בקורונה, עם זאת, בלט ההבדל. תינוקות וילדים לא היו מוגנים לחלוטין מקורונה – אבל הם היו בהחלט במצב טוב יותר ממבוגרים.
איך זה יכול להיות? מחקר חדש של אוני' קולומביה האמריקאית בחן מקרוב הבדלים בין מערכת החיסון הבוגרת לזו של תינוקות ופעוטות, והגיע למסקנה שהמערכת החיסונית בגיל הרך חזקה הרבה יותר ממה שנהגנו לחשוב, ולמעשה טובה יותר ממערכת חיסון בוגרת, במאבק עם פתוגנים חדשים.
"למערכת החיסון של פעוטות יש מוניטין של חולשה בהשוואה לזו של מבוגרים, אבל ההשוואה הזו לא ממש הוגנת", אומרת פרופסור דנה פרבר, מעורכות המחקר. "תינוקות אמנם לוקים בתחלואה נשימתית רבה מנגיפים בהשוואה למבוגרים. אולם, בניגוד למבוגרים, הם פוגשים את הנגיפים הללו בפעם הראשונה. מבוגרים חולים פחות משום שיש להם זיכרונות שמורים של הנגיפים הללו, וזה מה שמגן עליהם. לעומת זאת, כל מה שתינוק נתקל בו, הוא חדש עבורו".
במחקר החדש, לפיכך, החליטו להשוות את תנאי המשחק: לא להשוות מערכת חיסון צעירה למערכת חיסון בוגרת ביכולת התמודדות עם פתוגנים באופן כללי, אבל לבחון ספציפית את ההתמודדות עם פתוגן חדש (כמו הקורונה) שלגביו מבוגרים לא יכולים להיעזר בזיכרון חיסוני – פשוט כי גם להם אין כזה.
כדי לערוך את השוואת הראש-בראש הזו, אספו החוקרים תאיT נאיביים – בשפת פשוטי עם, תאים חיסוניים שמעולם לא נתקלו בפתוגן כלשהו – מעכברים בוגרים ומגורי עכברים. שני סוגי התאים הוזרקו לעכבר בוגר, שבשלב זה הודבק בכוונה תחילה בנגיף.
בתחרות בהשמדת הנגיף, תאי ה-T שנלקחו מגורי עכברים ניצחו בגדול. בניגוד לתאים הבוגרים, הם הצליחו לזהות גם רמות נמוכות יותר של הנגיף, והם התרבו מהר יותר והסתערו במספרים גדולים יותר על מקום הזיהום, וכך בנו במהירות הגנה חזקה כנגד הנגיף. השוואה במעבדה מצאה יחס דומה בתפקוד של תאי תינוק אנושי בהשוואה לתאי אדם בוגר.
"הסתכלנו על תאיT נאיביים שמעולם לא היו בפעולה, כך שזו הייתה הפתעה עבורנו שהם התנהגו באופן שונה בתלוי בגילם", אומרת פרבר. "מה שהמחקר הזה מראה לנו הוא שמערכת החיסון של התינוק היא חזקה, יעילה, ויכולה להתפטר מפתגונים כבר בתחילת החיים. מבחינות מסוימות היא יכולה להיות טובה יותר ממערכת החיסון של בוגרים, כי היא מתוכננת להגיב למגוון פתוגנים חדשים".
החוזקה הספציפית הזו, היא מציינת, מתבטאת לנגד עינינו במקרה של נגיף הקורונה. "הקורונה היא נגיף חדש ממש לכולם, ולכן אנחנו רואים עכשיו השוואה טבעית, זה לצד זה, של מערכת החיסון הבוגרת וזו הילדותית – והילדים צולחים את הנגיף הרבה יותר טוב. מבוגרים שנתקלים בפתוגן חדש מגיבים לאט יותר. האיטיות הזו מעניקה לנגיף הזדמנות להתרבות, ואז מתרחשת המחלה".
הממצאים, היא מוסיפה, מסייעים גם להסביר מדוע חיסונים אפקטיביים יותר כשהם ניתנים בגיל הילדות, שבו תאי ה-T חזקים מאוד. "זה בדיוק הזמן להתחסן, ואין סיבה לדאוג מכך שילדים מקבלים חיסונים רבים בתקופה הזו", אומרת פרופ' פרבר. "כל ילד שחי בעולם שלנו נחשף למספר עצום של אנטיגנים חדשים מדי יום. הם כבר מתמודדים עם חשיפות מרובות". ומערכת החיסון שלהם, מתברר, עושה עבודה טובה במיוחד בהתמודדות הזו.
תאי T
תאים אלה הם אחד הסוגים של הלימפוציטים בגוף האדם. הם נוצרים במח העצם, ואז עוברים לבלוטת התימוס, הנמצאת מתחת לעצם החזה. בבלוטה הזו הם עוברים סלקציה קפדנית: רק שני אחוזים מהתאים הללו שורדים בה והופכים להיות חיילי הקרב של מערכת החיסון.
כשהם מבחינים בתא זר – בין אם מדובר בנגיף, חיידק, או גידול ממאיר ראשוני – הם משמידים אותו. אחת התכונות החשובות ביותר שלהם היא הזיכרון החיסוני, שבזכותו חיסונים הם יעילים כל כך. כשתאיT נתקלים בזיהום חדש, הם לא רק ממגרים אותו. חלק מהם גם הופכים ל'תאי זיכרון' המותאמים במיוחד למיגור אותו פתוגן, והם מסוגלים להתעורר לפעולה גם עשרות שנים אחרי החשיפה הראשונית.
