קריסת הַעֲרָכוֹת

יש משהו לא ברור בעבודה המשותפת של ראש הממשלה נתניהו ושר הבטחון גנץ. הם יריבים פוליטיים מרים שאמרו ואומרים מילים קשות מאוד זה על זה ולא חזרו בהם. ועם זאת כאשר זה מגיע לנושא הבטחון השניים עובדים בשיתוף פעולה הדוק. רבות מהחלטות על הפעולות ההתקפיות של צה"ל השבוע התקבלו בעבודה משותפת של השניים. אף שנתניהו הוא ראש הממשלה, את ההחלטות על החיסולים של אנשי החמאס הוא אישר רק לאחר שגנץ הביע הסכמה. לפחות שני חיסולים נתניהו לא אישר לבצע כיוון שגנץ הסתייג מהם בנימוקים שונים. הטיפול בהתפרעויות ערביי לוד נעשה רק לאחר שהתקבלה הסכמת השניים על המתווה הראוי. לצד הביקורת, יש גם עבודה הדדית. מי שנעדר מההתייעצויות הללו הוא ותיק השרים אריה דרעי, שראש הממשלה ושר הבטחון לא ביקשו את עצתו.

השורות הללו נכתבות בזמן שנורה מטח כבד של טילים על ערי המרכז בישראל. האפשרות למבצע בעזה  סבירה וממשית אם כי היעד לא ברור. שוב השתלטות של ישראל על עזה? ככל הנראה התשובה שלילית. יש לישראל מספיק מה לעשות בתחומי השלטון שלה. היא איננה זקוקה לעול של עזה. אז מה כן? שלטון הרשות הפלסטינית מרוסק לא מעט בסיוע ראש ממשלת ישראל נתניהו, שבחר במדיניות רופסת ואפשר את שלטון החמאס בעזה. הוא דחק את הכוחות המתונים שאיתם יכולה הייתה ישראל לנהל שיח והעדיף את החמאס שהפך מארגון טרור לבריון.

נתניהו העדיף את שיטת הסבבים בעימותים עם חמאס אף שישראל שילמה בכל סבב מחיר יקר יותר. נתניהו העדיף את הפרשנות של צה"ל, ולא הטה אוזן לאזהרות אנשי השב"כ וחלק מאנשי אמ"ן שהתרו מפני ההתעצמות של החמאס וכי אין עם מי לדבר בארגון ולא ניתן להגיע איתו להסכמים ארוכי טווח. האלוף במיל' גיא צור, לשעבר מפקד זרוע היבשה, אמר לי השבוע, כי זאת החלטה שהייתה צריכה להתקבל מזמן, אך גם בימים אלה לא מאוחר לקבל אותה. ככל שיקבלו אותה מאוחר יותר, יהיה קשה יותר לממש אותה. לדבריו, "אסור שחמאס יישאר על כנו כמו שהוא כיום, תוך שהוא מתחזק בכל סבב לחימה, נהנה מ'אִתרוּג' ולא מותקף ואילו הג'יהאד האסלאמי מותקף. התוצאה היא ששני הארגונים מתחזקים ופועלים נגד ישראל".

הירי של חמאס על ערי ישראל מהווה הכרזת מלחמה ולא מותיר הרבה ברירות בפני הממשלה. תרגיל "חודש מלחמה" שתכנן צה"ל לבצע השבוע הפך למבחן אמת עבורו ועבור הרמטכ"ל אביב כוכבי, אם צה"ל ערוך ומוכן למבצע ברצועת עזה טוב יותר מאשר לפני מבצע 'צוק איתן'. אגב, לפני שלושה שבועות, בעקבות ירי 36 רקטות ומרגמות, המליץ צה"ל על תגובה צבאית נרחבת אך נבלם בידי הדרג המדיני. הפעם ניתן אור ירוק לתקיפה נרחבת נגד יעדי חמאס.

גם ההנהגה הישראלית הועמדה במבחן משמעותי. לאורך השבועות האחרונים אמרו בשב"כ ובאמ"ן כי חמאס זיהה הזדמנות לחזק את מעמדו בירושלים וביו"ש. ביטול הבחירות לרשות סיפק לו את הדחיפה הסופית להגביר את הלחץ, כשבדרך הוא גם מועך את מעמדה של הרשות בהנהגת אבו מאזן, שנתפסת בציבורים הולכים וגדלים כמשתפת פעולה עם ישראל. ההתראות שסיפק השב"כ נדחו. התוצאה נראתה השבוע.

בצה"ל סברו, לפחות עד יום שני השבוע, כי חמאס לא מתכוון להיכנס לסבב לחימה עם ישראל. בכירים בצה"ל אמרו בפורום סגור ביום ראשון השבוע כי איומי חמאס לירות לעבר ישראל נועדו ככל הנראה לאוזני הפלסטינים ברצועת עזה, במזרח ירושלים וביהודה ושומרון, ולמעשה הוא מורתע מעימות ולא מעוניין בהסלמה מחשש לפגיעה בהישגי תהליך ההסדרה, בהם קבלת כסף מקטאר ופיתוח תשתיות.

בצה"ל גם סברו כי חמאס לא יביא להסלמה בימי הרמדאן, שהסתיים השבוע. איומיו של ראש הזרוע הצבאית של חמאס ברצועה מוחמד דף בשבוע שעבר, הובילו את צה"ל לפרוס סוללות כיפת ברזל ולתגבר מעט את הכוחות בעזה. עם זאת, רוב התגבור נשלח ליהודה ושומרון, בשל ההנחה שההסלמה שם תהיה משמעותית יותר.

כל ההערכות הללו קרסו השבוע. במערכת הבטחון יש תמימות דעים שישראל חייבת לסיים את הסיבוב הזה בהישג מבצעי, כאשר ברור מי המנצח ומי המפסיד. ההישג ייבחן בפגיעות משמעותיות ביכולת הצבאית של חמאס, בחיסול חוליות ירי ובפגיעה קשה במערך הרקטי של חמאס, בחיסול מפקדים בכירים ובנטרול יכולת הפיקוד והשליטה של ארגון הטרור.

צילום: פלאש 90

משחק בכללים חדשים

מטח הטילים על ירושלים ביום שני בערב הפתיע גם כמה בכירים בצה"ל. אך בשב"כ לא הופתעו. ביום שני בבוקר הדגישו אנשי הארגון בסקירה שערכו, כי בכירי חמאס הצהירו במשך ארבעה ימים שיגיבו על התקריות האלימות בירושלים. ביום שני בלילה ציין ראש מרחב ירושלים בשב"כ בסקירת הערכת מצב שמסר כי "להכין מטח כזה לירושלים, שחמאס יודע מה ההשלכות של פעולה כזו, זה אירוע שבחמאס לא נערכים אליו חמש שעות לפני השיגור. זו היערכות של ימים, שבה צמרת הארגון נערכת לנהל את עזה ממנהרות הפיקוד שלה".

ביטוי נוסף להערכת מערכת הביטחון בנוגע לעמדת חמאס ניתן היה למצוא בביקורו בישראל של שר ההגנה של ארה"ב לויד אוסטין, בחודש שעבר. יניב קובוביץ כתב ב'הארץ' כי אוסטין דן עם ישראל בעיקר בנושא איראן, אך בכיר במערכת הבטחון אמר לו בדיון כי הוא דווקא חושש מהתפרצות בעזה. הבכיר הסביר כי החשש נובע מהמצב הקשה בעזה ומהתפרצות הקורונה. דבריו לא השפיעו על יתר הנוכחים בדיון.

בהערכת המודיעין שהוצגה על ידי הרמטכ"ל בסוף 2020, אמר כוכבי, לפי עדות משתתפים בדיון, כי "כל האויבים שלנו חוששים להיכנס למלחמה מול ישראל" וציין שחמאס לא ירה רקטות בעקבות תקיפות חיל האוויר באותה עת, אלא הגיב בבלוני תבערה ובשרפות בלבד. "התגובות שלו מוגבלות מאוד", אמר כוכבי, שייחס זאת להרתעה בעקבות מבצע 'חגורה שחורה' בנובמבר 2019. מקורות במערכת הביטחון אמרו השבוע כי אווירה זו חלחלה לרבים במטה הכללי ותרמה ליצירת תפיסה מוטעית, לפיה חמאס יימנע מהסלמה.

בפועל, ישראל וחמאס ניצבים על סף מלחמה חדשה. תושבי מרכז הארץ לא התנסו מעולם בחוויה כזו. למעלה משעתיים כמעט רצופות של אזעקות, נפילות ויירוטים. במקביל, במשך הלילה שבין שלישי לרביעי העצים חיל האוויר את התקיפות בעזה וחיסל בכירים בחמאס ובג'יהאד האיסלמי.

השאלה שבצה"ל התקשו לתת לה מענה, ככל שהתקיפות הוחמרו, היא מה חושבים לעצמם אנשי החמאס. בניגוד לסבבים הקודמים, בארגון הטרור הגדילו והחמירו הפעם את טווח התקיפות והגיעו   עם המטחים לגוש דן ולשרון. תושבת ראשון לציון נהרגה (אחרי שתיים שנהרגו אחר הצהריים ביום שלישי באשקלון) ומיליוני אזרחים רצו לממ"דים ולמקלטים. בלילה נהרגו אב ובתו מפגיעת רקטה בכפר דהמש הסמוך ללוד, ובכך עלה מספר האזרחים ההרוגים לחמישה.

הדעה הרווחת במערכת הבטחון היא שהנהגת חמאס בעזה סבורה שהשיתוק הפוליטי בישראל ישתק גם את מהלכיה הצבאיים של הממשלה. עמוס הראל מ'הארץ' העריך כי ההפך הוא הנכון: למרות המשבר, תהיה כעת לגיטימציה נרחבת לגביית מחיר כבד בעזה – והעימות הצבאי עשוי להפוך את תמונת המצב הפוליטית ולשפר שוב את מצבו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו.

ברוב הסבבים מאז מבצע 'צוק איתן' ב-2014 שלט היגיון אחיד שהיה מובן משני צידי הגבול: המטרה הייתה להגיע להישגים מקסימליים בתוך פרק זמן מוגבל (בדרך כלל, עד יומיים) בלי לשבור את הכלים באופן שיחייב מערכה ארוכה.

הפעם, מבחינת ישראל, חמאס חרג מכללי המשחק כבר בירי לירושלים, ותגובת צה"ל הייתה חריפה ומשמעותית יותר. חמאס והג'יהאד האסלאמי ספגו מכות משמעותיות יותר – השמדת מנהרות, אמצעי לחימה ויכולות ייצור נשק, הפצצת ומיטוט בניינים רבי קומות (שהרתיחו במיוחד את חמאס), פגיעה מסיבית בבורות שיגור רקטות בצפון הרצועה, הרג שיטתי של חוליות שיגור ובכמה מקרים של פעילים בדרגי הביניים.

התוכנית המקורית של צה"ל ביקשה להימנע ממהלך קרקעי בעזה, שעלול להיות רב נפגעים. בימים הקרובים ייתכנו גיוס מילואים נרחב יותר, ופריסת עוד צוותי קרב חטיבתיים (הנשענים על יחידות סדירות) בגבול עזה. ככל הידוע, ההחלטה הסופית על הפעלת מהלך קרקעי טרם התקבלה. נראה שהדבר תלוי עדיין בעוצמת הלחימה ובמספרי הנפגעים בימים הקרובים.

סבב מתמשך

בהתפרעויות שהיו בשבועות האחרונים במזרח ירושלים, בשייח ג'ראח ובעיר לוד בלטה מאוד נוכחותם של צעירים ערביים עטויי דגלי פלסטין שקראו קריאות נגד ממשלת ישראל, לצד קריאות עידוד למאבק הלאומי הפלסטיני. הם לא חוששים מעימות עם השוטרים וגם לא מכמה ימי מעצר וכתבי אישום על הפרות סדר. להפך.

המראות מערים מעורבות, ובראשן רמלה ולוד, כמו גם ממזרח ירושלים, העידו על אובדן שליטה מוחלט של המשטרה. בכמה מקומות, השוטרים הגיבו באיחור לאירועים, כשצעירים ערבים תוקפים בתים ומכוניות, ותושבים יהודים מגינים על משפחותיהם באש חיה. בלוד נעצר תושב יהודי שירה בצעיר ערבי לאחר שביתו הותקף.

הרושם הוא שאזורים שלמים, משכונות ערביות בערי המרכז ועד יישובים בדואיים בנגב, יצאו משליטת המדינה. יהודים שחולפים בסמוך אליהם או מתגוררים בקרבתם מסתכנים בחייהם. בציבור הערבי מוחזקים כיום עשרות אלפי כלי נשק בלתי חוקיים, מרובי אם 16 ואקדחים תקניים ועד תת מקלעים מאולתרים מדגם קרלו. המרחק מהשימוש בהם בסכסוכי כנופיות או משפחות לבין ירי לעבר שוטרים או שכנים יהודים מתקצר והולך.

זה המקום לציין כי אל המסגדים במזרח ירושלים ובערים המעורבות, נכנסו בשנים האחרונות ארגונים אסלאמיסטיים שונים ואנשים מהתנועה האסלאמית בישראל לצד אנשי החמאס. אלה נשארים ימים ארוכים במסגדים ומלהיטים את הרוחות.

הסבב הנוכחי מספר את סיפורה של תנועת החמאס שבכיריה בעזה מסתובבים בביטחון עצמי מופרז. בפיקוד הדרום מספרים שבכירי חמאס הסתובבו עד השבוע בתחושה של שיכרון כוח בכל מה שקשור למאבק נגד ישראל. ברצותם הם פותחים בסבב וברצותם פונים למצרים ומאותתים שהם רוצים לסיימו. הם הופתעו כשבישראל החליטו להשיב בשלילה לבקשותיהם והגדילו באופן מסיבי את התקיפות. לראשונה מאז מבצע 'צוק איתן' בצה"ל מדברים על סבב מהלומות שעשוי להימשך כמה ימים, לפחות.

תקלה קטלנית

עבור מי ששאל עצמו כמה מסייעת מערכת 'כיפת ברזל' (בחסדי שמים) בהגנה מפני אסונות, הנה הסיפור העגום שהותר לפרסום. תקלה טכנית בסוללת כיפת ברזל היא, ככל הנראה, הסיבה המרכזית לכמות הנפילות הגבוהה ביום שלישי השבוע באשקלון. שתי רקטות פגעו פגיעה ישירה בבתים, ושתי נשים נהרגו. התקלה התגלתה לאחר הכישלון ביירוט, והיא הובילה להחלטה להוציא הנחיה חריגה של פיקוד העורף לתושבי אשקלון להישאר במרחבים המוגנים, עד שתוקנה התקלה והסוללה הוחזרה לכשירות.

באופן כללי, מערכת 'כיפת ברזל' נחשבת אמינה מאוד ותקלות טכניות מהסוג הזה נחשבות נדירות, אם כי כבר התרחשו בעבר. רק שבמקרה הזה, הפגיעות בבתים היו קטלניות. בצה"ל צפויים לתחקר בימים הקרובים את הסיבה שהובילה לתקלה הטכנית.

…

שבויים בידי החמאס

אליעזר שולמן

זה מאותם רגעים שבהם החיים חולפים לך מול העיניים במהירות. הייתה שעת לילה מאוחרת. החל משעות הערב המוקדמות יצאו תושבי לוד הערבים להפגנות באזור שכונת רמת אשכול ומרכז העיר. קריאות המחאה שלהם לא נשמעו באזור השכונה שבה אני מתגורר, אך מרחק הנסיעה הוא קצר, 5-7 דקות. הערכתי, לא ברור על בסיס מה, שאפשר לנסוע. את הטעות גיליתי בתוך דקות. בסמוך לבית המשפט המחוזי עמדה קבוצת צעירים ערביים, בידיהם אבנים מקלות – ממתינים לרכב עם יהודי בתוכו. חלפתי על פניהם במהירות רבה.

הפרות הסדר של צעירים המיידים אבנים וזיקוקים לעבר שוטרים ללא חשש או פחד, תוך שהם משחיתים מכל הבא ליד ומביעים תמיכה בהתפרעויות המוסלמים בהר הבית וקוראים: "ברוח ודם נפדה את אל-אקצא", גרמו לי להחסיר פעימה. חלפתי בצירים מרכזיים בעיר וגיליתי שאלה נחסמו בפחי אשפה מוצתים וקרשים בוערים. צמוד לנקודת המשטרה ברמת אשכול הוצתה אש, והדגל הוחלף בדגל אש"ף. אש התלקחה מכלי רכב חונים, אחרים נראו מנופצים ומושחתים. למעשה, כל סמל שלטון ישראלי הושחת: נקודות משטרה, עירייה ומוסדות חינוך. מבנה המכינה הצבאית ברמת אשכול הוצת. חניכים שהתפנו מהמבנה חילצו את ספרי התורה ויצאו ללא פגע. ואיפה המשטרה? במשך שעות ארוכות זו לא נראתה באופק, גם לא כוחות הכיבוי.

בפינת הרחובות חשמונאים-ציפורן חסמו עשרות צעירים ערבים את הכביש, הציתו פחי אשפה והשליכו אבנים לעבר בניינים המזוהים עם אנשי הגרעין התורני. התושבים היהודים ניצבו אל מול רעולי הפנים. אלה יידו לעברם אבנים ובקבוקי תבערה. אנשי הגרעין גילו איפוק מרשים. הם נעמדו מולם, וחיכו. איש לא רצה להתעמת עם המתפרעים הערבים. עוד טלפון למשטרה. אפס, איש מגורמי הביטחון לא הגיע. "מעולם לא פחדתי כך", אומר יואל פרנקנבורג, תושב העיר. המילה פחד חזרה על עצמה בכל שיחה עם התושבים היהודיים בעיר המעורבת שמצאו עצמם נדרשים להגן על בני משפחותיהם ועל עצמם. ושוב, המשטרה בוששת לבוא. מאוחר יותר, כשהרגישו התושבים סכנה לחייהם מול רעולי הפנים שהסתערו לעברם, ירו תחילה באוויר ולאחר מכן לכיוון ההמון כדי להרחיק את הפורעים. זמן קצר לאחר מכן דווח כי לבית החולים שמיר (אסף הרופא) הובא צעיר ערבי שמת; מנת דלק נוספת נמזגה לעיר הבוערת. הצוותים הרפואיים בבית החולים נאלצו לפנות חלק מהמטופלים לאזורים מוגנים ולהסתגר במשך דקות ארוכות מחשש לחייהם. כוחות משטרה ויס"מ שהוזעקו למקום, פיזרו את המתפרעים באמצעות רימוני הלם.

תמונה דומה נחזתה גם ברחוב ביאליק, בעיר העתיקה של רמלה, הסמוכה. זירת קרב, זו ההגדרה שליוותה אותי במשך שעות ארוכות. חבורות רעולי פנים עם אבנים בידיהם תפסו נקודות שולטות, חסמו כבישים באמצעות הבערת אש ופרקו את זעמם על רכבים חונים, מצלמות אבטחה ותמרורים. המשטרה לא נראתה כמעט. אי פה אי שם ראיתי שוטרים בודדים עם קסדות לראשם שהסתובבו באזור. בתי כנסת עברו השחתה מכוונת, שמשות של חנות תשמישי קדושה התנפצו ברעש גדול והוצת חלק מבית העלמין החדש של העיר.

עזות המצח של הפורעים לא הסתיימה בכך. עשרות מהם, חלק מהם קטינים, הגיעו לרחוב הרצל, רחובה הראשי של רמלה, ורגמו באבנים חנויות ואוטובוס על נוסעיו. רק בבוקר יום שלישי אקבל את התמונות הקשות של ספרי תורה זרוקים על רצפת בית הכנסת 'חסד ואמת' ברחוב חניתה בעיר.

החוויה האישית קשה. המלחמה בין השליחות העיתונאית ובין רצון החיים שלי, כתושב, לחיות בהשקט, יוצרת דיסוננס בלתי אפשרי. לוד, ורמלה שכנתה, הפכו השבוע לערי מלחמה עם מיליציות של רעולי פנים שכבשו אותן. האשליה של חיי יהודים לצד ערבים התנפצה לחלוטין מול אלימות לאומנית, חולנית. למחרת, יום שלישי בערב, לאחר מסע ההלוויה של ההרוג הערבי, הציתו מתפרעים ערבים אוטובוס בתחנה המרכזית בלוד, שרפו רכב של אחת המשפחות היהודיות בעיר יחד עם חפצים רבים באזור השוק, ופירקו אבני שפה. המתפרעים שרפו ותלשו מצלמות אבטחה של העירייה. תושבי לוד היהודים הסתגרו בבתיהם, כשלעיתים הושלכו לעברם אבנים. ראש העיר יאיר רביבו צודק: "המשימה הזו גדולה על משטרת ישראל, צריך פה צבא. זה פשוט, לא ייתכן מה שקורה פה – שריפה של בתי כנסת, מאות כלי רכב שרופים, מאות פורעים ערבים משתוללים ברחובות, לדעתי כבר אפשר להכריז שפרצה מלחמת אזרחים בלוד, כי הציבור היהודי כבר לא מוכן לשתוק".

תמונת המצב בלוד ורמלה נכון לסוף השבוע הנוכחי – איש הישר בעיניו יעשה. האם ההכרזה של ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר לביטחון פנים אמיר אוחנה על "מצב חירום אזרחי מיוחד" בלוד תסייע לנו, התושבים? בעצב גדול אפשר לקבוע, כי ההתפרעויות יימשכו, עד שחמאס יחליט על סיומן.