מחשב מסלול מחדש
עמליה אוהבת לנסוע ברחבי הארץ ולהנות מנופיה, אולם כשמדובר בטיולים לצורך רפואי זה כבר פחות נחמד. אך מה לעשות? תוצאות בדיקה רפואית שערכה גרמו לרופאה לשלוח אותה למומחה בעיר מרוחקת.
תקווה המליצה לנסוע ברכבת, חנוך אמר שאין כמו אוטובוס והשכנה אמרה שהכי טוב לשלב בין השניים.
ערב לפני מועד התור, ישבה עמליה וחישבה חישובים:
האפשרות הכי בטוחה היא לנסוע באוטובוס שיוצא מהרחוב הסמוך ומגיע עד למרפאה. כך היא יודעת בוודאות שהיא תגיע אל היעד ולא תלך לאיבוד במהלך החלפה של כמה קווים, והיא גם לא תאחר, כי האוטובוס יוצא מוקדם מאוד.
החיסרון – שהוא עושה המוןןןןןן סיבובים וגם יוצא מוקדם מדי, כך שהיא תגיע כשעה לפני מועד התור, וחבל לה לנסוע בינות להרים בזמן שהיא יכולה לשטח את הררי הכביסה שנישאים בביתה הפרטי.
אפשרות מהירה מעט יותר היא לנסוע בשני אוטובוסים: באחד לנסוע לתחנה המרכזית, ובשני מהתחנה המרכזית עד המרפאה.
המעלה – שהיא לא תעשה סיבובים מיותרים וכך תחסוך זמן ניכר, החיסרון – שבמקום להמתין לאוטובוס פעם אחת, היא תאלץ להמתין לו פעמיים, מה שגורם לה להסתכן פעמיים בהמתנה ממושכת לאוטובוס מאחר, ובכך להפסיד את תורה אצל הרופא.
האפשרות השלישית, המהירה מכולם, היא לשלב נסיעה באוטובוסים ורכבות. במקרה כזה יהיה עליה לנסוע באוטובוס מהבית עד לתחנת הרכבת, ומשם לדהור ברכבת עד לעיר המבוקשת, ואז לעלות לאוטובוס נוסף שייקח אותה עד למרפאה.
מצד אחד במקרה כזה היא תיסע מהר מאוד, מצד שני, יש בתוכנית כזו סיכון מוגבר:
במקום להסתכן פעם אחת באיחור של אוטובוס או בעלייה לקו הלא נכון או בירידה בתחנה הלא נכונה – היא פשוט מכפילה את הסיכונים הללו בשלוש פעמים תמימות.
‘בקיצור’, נאנחת עמליה, ‘כגודל הסיכון כן גודל הסיכוי. אני צריכה להחליט מה חשוב לי יותר: לנסוע מהר ולהסתכן בהפסד התור, או לנסוע לאט ולדעת שאני מגיעה בזמן’.
יושבים הזוג רוטשילד, בודקים אפשרויות ולבסוף בוחרים לנסוע בדרך המהירה ולקוות לטוב.
הביקור אצל הרופא עובר כשורה, בחסדי שמיים לעמליה שלום.
בדרך חזור מנצלת עמליה את הזמן כדי לסדר את התיק, ושולפת מהשום–מקום את הדו”ח השנתי של קרן–הפנסיה.
‘’מעניין’’, היא מהמהמת, ‘’כתוב כאן שקרן–הפנסיה שלי צברה רווחים, מה פירוש?’’
חנוך, שבשבועות האחרונים חקר את נושא הפנסיה, מסביר בסבלנות: ‘’הכסף שאנחנו חוסכים מדי חודש מצטבר בקרן הפנסיה האישית שלנו אצל חברת הביטוח שבחרנו לחסוך בה, חברת הביטוח לוקחת את הכסף הזה ומשקיעה אותו בהשקעות שונות וההשקעות הללו מניבות רווחים, וכך במשך השנים מצטברים לנו גם הכספים שחסכנו וגם הרווחים עליהם".
‘’וכמה כסף מרוויחים מההשקעות?’’ מסתקרנת עמליה.
‘’זה תלוי’’, משיב חנוך, ‘’ישנו כלל הקובע: ‘כגודל הסיכון כן גודל הסיכוי’, כלומר ככל שתסתכן יותר – כך ייתכן שתרוויח יותר’’.
‘’בררררר’’ מצטמררת עמליה, וזכר הקרקע החקלאית שקנו בעבר כמעט גורם לה לפרוץ בבכי. ‘’דברים מסוכנים נשמעים מפחידים, אפשר להפסיד הכל’’.
‘’נכון מאוד’’, מסכים איתה חנוך, ’’אבל חשוב להבין שבשיחה הזאת אני מתכוון אך ורק לחיסכון פנסיוני / קופת גמל / קרן השלמות וכד’ שמנוהלים על ידי חברות הביטוח הגדולות ונפתחים על ידי יועץ פנסיוני מורשה או משווק פנסיוני מורשה או סוכן ביטוח, ולא לכל השקעה מזדמנת או רכישה עצמאית של מניות וכד’’’, הוא מבהיר.
‘’ואת כספי הפנסיה, ובעצם את כל הכספים הפנסיוניים (קרן השתלמות, קופת גמל, קופת גמל להשקעה פוליסת חיסכון, חיסכון לכל ילד של ביטוח לאומי ועוד), אפשר לשים בשלושה סוגי מסלולים:
“מסלול בסיכון גבוה, מסלול בסיכון בינוני ומסלול בסיכון נמוך’’.
‘’ממש כמו השיקולים שהיו לי בבחירת הדרך הכי טובה להגיע למרפאה’’, ממלמלת עמליה.
‘’נכון, בנסיעה באוטובוס אחד לא היית מסתכנת בלעלות לאוטובוס הלא נכון, אבל היית מבזבזת כמה שעות טובות’’.
‘’ובנסיעה באוטובוס, רכבת ואוטובוס חסכנו המון זמן יקר, אך ייתכן בהחלט שהייתי עולה לרכבת הלא נכונה’’, מצטמררת עמליה שנית.
‘’אז באיזה מסלול כדאי להשקיע את הכסף?’’ היא שואלת.
‘’תלוי’’, משיב חנוך.
‘’אין לנו דרך לדעת מה יהיה בעתיד, אבל על פי מה שהיה בעבר, הרעיון בשוק ההון הוא כזה:
“בטווח הארוך, השקעה זהירה במדדים מרכזיים תמיד עלתה בסופו של דבר, אבל בדרך היו ירידות ועליות.
“וכפי שאמרתי לך, כאן תקף הכלל של ‘כגודל הסיכון כן גודל הסיכוי’, ולכן העיקרון הוא כזה:
“במסלולים בסיכון נמוך יש כל הזמן עליות קטנות וירידות קטנות, אבל בטווח הארוך העליות גוברות על הירידות’’, הוא מפרט ונוטל מתיקה של עמליה לורד מחיק בצבע כחול ומצייר על שמשת האוטובוס את הגרף
‘’כך נראה, משמאל לימין, גרף של רווחים של מסלולים בסיכון נמוך. בסופו של דבר מסלולים בסיכון נמוך צוברים רווח של כ-3% בממוצע שנתי’’, הוא מסביר.
‘’במסלולים בסיכון בינוני ישנן כל הזמן עליות בינוניות וירידות בינוניות, אבל גם כאן, בטווח הארוך, העליות גוברות על הירידות, כך שהם צוברים רווח של כ-5% בממוצע שנתי’’. כעת נוטל חנוך לורד ירוק ומשרטט גרף המראה את הרווחים של מסלול בסיכון בינוני
‘’ובמסלולים בסיכון גבוה (הנקראים גם מסלולים מנייתיים) יש כל הזמן עליות גבוהות וירידות גבוהות, וגם כאן, בטווח הארוך העליות גוברות על הירידות, כך שהם צוברים רווח של כ-9% בממוצע שנתי’’.
וכעת הוא נוטל לורד אדום ומשרטט את הגרף של המסלולים בסיכון הגבוה
עמליה מביטה בשרטוטים:
‘’הי, המסלול של הסיכון הגבוה עושה הכי הרבה רווחים בטווח הארוך’’, היא מתלהבת, ‘’אז למה בעצם לא כולם בוחרים רק בו?’’
‘’כי יש זמנים שהוא נמצא בירידות, ואם מישהו צריך למשוך את הכסף בדיוק בזמן שהרווחים של המסלול נמצאים בשפל – אז הוא בעצם מפסיד הרבה כסף’’, מבהיר חנוך.
‘’אז מה אפשר לעשות?’’ נבהלת עמליה, ‘’צריך לבחור או באפשרות של רווחים גבוהים או באפשרות עם מיעוט סיכונים?’’
‘’לא בדיוק’’, משיב חנוך, ‘’צריך פשוט להבין את העיקרון:
“הכלל הוא שהשקעות לטווח הארוך כדאי לשים במסלול בסיכון גבוה, וכאשר מתקרב מועד המשיכה – כדאי להעביר למסלול בסיכון נמוך יותר (מובן שאת העברת המסלולים לא עושים בזמן של ירידות – כדי לא לקבע את ההפסדים), וזה כדי שגם אם במועד המשיכה שוק ההון יהיה בזמן של ירידות – זה יוריד את קרן הפנסיה רק במעט כיוון שאז היא כבר תהיה במסלול בסיכון נמוך יותר’’, הוא מסביר בסבלנות.
‘’ולכן, אנשים צעירים, הרחוקים ממועד הפרישה, לרוב ישימו את כספי הפנסיה שלהם במסלול בסיכון גבוה, ולעומתם אנשים מבוגרים, שכבר מתקרבים לפנסיה, יעדיפו להשקיע את כספי הפנסיה במסלול בסיכון נמוך’’.
‘’ומה לגבי תוכניות חיסכון למיניהן?’’
‘’העיקרון הוא אותו דבר’’, הוא מבהיר. ‘’אם חוסכים עבור תאריך יעד רחוק – כדאי לחסוך בסיכון גבוה, וכאשר המועד שבו נרצה למשוך את הכסף מתקרב –כדאי להקטין את רמת הסיכון’.
‘’ועוד משהו שקריטי לדעת’’, מוסיף חנוך: ‘’שוק ההון מורכב מעליות וירידות. אומנם, כאמור, אין לנו דרך באמת לצפות את העתיד, אולם לפי מה שהיה עד כה, אחרי כל ירידה הגיעה עלייה, ולכן – כאשר הכסף בירידה, גרוע ביותר למשוך אותו, מפני שכך בעצם מקבעים את ההפסד לנצח. לכן ממתינים שתהיה עלייה ורק אז מושכים אותו.
‘’נכון שמבהיל לראות פתאום סכומי כסף גדולים שנמחקים בן לילה, אבל צריך לזכור שזה חלק מהתהליך, ושלאחר מכן תבוא בע”ה העלייה’’.
וסוף כל סוף מסיימים הזוג רוטשילד את הנסיעה עמוסת הסיכונים, מוחקים את הגרף מהשמשה, נכנסים לביתם הבטוח וממתינים לפנסיה שעתידה להגיע…
***
השבוע הזה נצעד צעד קטן לקראת הפנסיה
נבדוק עם בעל רישיון פנסיוני אם ההשקעות והחסכונות שלנו נמצאים במסלולים המתאימים למטרה שלהם, וכן נבדוק מתי נצטרך בעתיד לשנות את רמת הסיכון שלהם.
עוד קצת מידע מעשיר
הכלכלן היהודי–אמריקאי פול סמואלסון, זוכה פרס נובל לכלכלה, התבטא ואמר:
‘’השקעה צריכה להימשך יותר מהזמן הנדרש למכונת הכביסה לכבס או לדשא לצמוח. אם אתם מחפשים ריגושים, קחו 800 דולר וסעו ללאס וגאס’’.
כלומר, קרן פנסיה, קופות גמל ודומותיהן, בדגש על אלו הנמצאות במסלול בסיכון גבוה, זקוקות לזמן ארוך מאוד כדי להשיג תשואות. צריך לתת להן זמן, זמן ועוד זמן, ולהימנע מהטעות הקריטית של משיכת הכסף בזמני ירידות.
במשפט אחד זה נשמע כך:
בשוק ההון לרוב גודל הסיכוי הוא כגודל הסיכון, ולכן במסלולים בסיכון נמוך הירידות והעליות הן נמוכות, במסלולים בסיכון בינוני הירידות והעליות הן בינוניות, ובמסלולים בסיכון גבוה הירידות והעליות הן גבוהות.
אולם בטווח הארוך, בכל המסלולים, העליות לרוב גבוהות מהירידות, לפי העיקרון המוצג בגרף הבא:
ואת רמת הסיכון צריך לבחור לפי המועד שבו נצטרך למשוך את הכסף.
במספרים זה נשמע כך
מסלולים בסיכון נמוך מרוויחים 3% בממוצע שנתי.
מסלולים בסיכון בינוני מרוויחים 5% בממוצע שנתי.
מסלולים בסיכון גבוה (מסלולים מנייתיים) מרוויחים 9% בממוצע שנתי.
