שמעון רגובי
ג' אייר התשפ"ב
רפואה שווה לכל נפש היא ערך חשוב, אבל אסור שערך זה יגרום לפגיעה במערכות הבריאות הפרטיות הקיימות
לאחרונה התבשרנו על הקמתה של ועדה ציבורית חדשה לבדיקת הנושא של הביטוחים הרפואיים, כולל קופות חולים, הביטוח המשלים וחברות ביטוח פרטיות.
הוועדה אמורה לבדוק מספר נושאים חשובים; כך למשל, היא מתעתדת למצוא את הגורמים לכך ששיעור ההוצאה למשק בית בישראל על רפואה פרטית גבוה בהשוואה למדינות ה-OECD, לבדוק את יחסי הגומלין בין קופות החולים למערכת הרפואה הפרטית (לרוב קופות החולים יש בעלות משמעותית בבתי חולים פרטיים), ולבחון את הנושא של כפל ביטוחי (אנשים שמבוטחים פעמיים על אותם טיפולים/תרופות).
לפי דו"ח מבקר המדינה משנת 2020, 90% מהאנשים שמבוטחים בביטוחי בריאות פרטיים משלמים גם לשירותים משלימים בקופת החולים, כל שעל פניו מדובר בכפילות – וכן את העובדה שקיים ניצול נמוך יחסית במימוש הזכויות בביטוחי הבריאות הפרטיים.
חלק מהנושאים הללו אכן חשובים ובעייתיים. המלצות הוועדה יכולות להשפיע בצורה דרסטית גם על מערכת הבריאות הפרטית וגם על תחום ביטוחי הבריאות, שמגלגל לא פחות מ-12 מיליארד שקל בשנה. למרות זאת, ספק גדול אם זה יסייע ולו במשהו למערכת הציבורית.
הוועדה מתהדרת בהרבה מילים גדולות, כמו הניסיון לחסוך לציבור הוצאות מיותרות – אך בסופו של דבר, ועדה זו היא כנראה עוד ניסיון מתוך אלו שכבר נעשו בשנים האחרונות לחזק את הרפואה הציבורית ולהקשות על הצמיחה וההשתלטות של הרפואה הפרטית בישראל. הרכב הוועדה, שרובה אנשי מקצוע מתוך מערכות הבריאות והאוצר, לא משאיר הרבה ספק בכוונות.
אכן, אנו עדים לשגשוג וצמיחה מהירה ומשמעותית של שירותי הרפואה הפרטיים בישראל (רוב השירותים הללו פועלים במסגרת הביטוחים המשלימים של קופות החולים) על חשבון המערכת הציבורית.
פעם אחר פעם מנסים לחזק את המערכת הציבורית המקרטעת, אבל במקום לחזק את המערכת הסובלת ממחסור ומבעיות תקציב קשות, לפי כל קנה מידה – בוחרים בדרך הקלה הכוללת ניסיונות להגביל ולפגוע ברפואה הפרטית.
המערכת הפרטית לא צומחת בלי סיבה. ישנן שתי נקודות קריטיות שמעודדות אנשים לפנות למערכת הפרטית: האפשרות בבחירת רופא וזמינות הטיפול. ניתן להוסיף על זה גם רמת שירות או חוויית שירות השונות מאוד בין המערכות הללו.
אין ספק שמערכת רפואה ציבורית זמינה לכל, היא ערך מוסרי חשוב שאסור לפגוע בו – אבל לנו יש עוד ערכים וציוויים שחייבים להילקח בחשבון. ידועים דברי הגמרא במסכת בבא קמא דף פה, ע"א: "אסיא דמגן, מגן שוויא" – רפואת חינם, שווה חינם.
לפני כ-15 שנה שאלתי את מרן ראש הישיבה בעל 'איילת השחר' זצ"ל אם רופא קופת חולים רגיל נחשב לרופא בחינם למרות שהוא מקבל משכורת על עבודתו. תשובתו הייתה חד משמעית: זה נחשב רופא חינם.
מצד שני נפסק בקיצור שו"ע (קצ"ב סעיף י): "מִי שֶׁיֵשׁ לוֹ סַמְמָנִים, וַחֲבֵרוֹ חוֹלֶה וְצָרִיךְ לָהֶם, אָסוּר לוֹ לְהַעֲלוֹת בִּדְמֵיהֶם יוֹתֵר מִן הָרָאוּי".
כמו בסוגיות ציבוריות מורכבות בהן ישנם ערכים מוסריים, חברתיים וכלכליים המגיעים להתנגשות – כך נדרש מהרגולטור לפעול על מנת למצוא את האיזון המורכב והעדין שנדרש למצב, ולא להיכנע לקבוצות לחץ ובכך להחמיר את הבעיות.
אנו אמונים על ערכים נעלים של קדושת החיים וקיום מצוות ההשתדלות ברפואה, כדברי ה'חזון איש' באגרתו: "וכשאני לעצמי, הנני חושב את ההשתדלות הטבעית במה שנוגע לבריאות, למצווה וחובה, וכאחת החובות להשלמת צורת האדם, אשר הטביע היוצר ב"ה במטבע עולמו" (איגרות חזו"א ח"א קלו).
ללא מענה לנושא בחירת רופא וזמינות, אנו נמשיך להיעזר רבות במערכת הפרטית, נתפלל ונקווה שהמלצות ועדה זו לא יקשו עלינו יתר על המידה.
- הכותב הוא יו"ר מזור ייעוץ והכונה רפואית
