שגרת טרור

חוליה מקצועית או צעירים עם יחסי ציבור? הקצין מספר על 'גוב האריות'

מי יושב על הגדרות? כשהרשות הפלסטינית יוצרת מחדל כפול

הברק של אבו דאבי, ייצוא הנשק המתוחכם מישראל לאמירויות

הכול התחיל, כמו פעמים רבות, משיחה שניהלתי עם אחד מקציני צה"ל על המתרחש בשכם ובג'נין בחודש האחרון. "אנשי 'גוב האריות' עשו לצה"ל ולמערכת הביטחון 'בית ספר'", אמרתי לו. הוא הגיב בבוז ואמר שאלה עכברי הרשת החברתית שעושים הרבה רעש. "התקשורת יצרה את ההד סביבם", הוא אמר. "הם לא ארגון טרור, לא שייכים לארגוני טרור. חבורה של צעירים שהתקשורת גידלה", טען. "הם עשו כמה פיגועים, יש להם הצלחות, אבל מהרגע שצה"ל והשב"כ התחילו לטפל בהם הכול השתנה".

דברים דומים אומר לי רס"ן מיכה ממן, קצין אגף המבצעים של חטיבה מרחבית שומרון, איתו עשיתי ביום שני השבוע סיור בגדודים שנמצאים בימים אלה בחטמ״ר שומרון: סיירת גבעתי, גדוד 202, גדוד 82, גדוד 94. לדבריו: "הם חבורת טרוריסטים שניסו לייצר תחושת נרדפות וניזוקו קשות. הם טופלו בצורה הכי קשה שיש. יש הרבה הרוגים בצד שלהם עם שרשרת הפיקוד העליון שלהם".

הם ביצעו כמה פיגועים ורצחו חיילים?

"גוב האריות הוא לא ארגון טרור. זה לא חמאס, לא ג'יאהד איסלאמי ולא פת"ח. הם אפילו לא מתקרבים לגדודי שכם, שהטרידו אותנו מאוד. זה ארגון מאוד קטן שניסה להרים את הראש בחודש האחרון וקיבל מכה עוצמתית. שרשרת הפיקוד שלו עצורים או הרוגים. חלק מהם הסגירו את עצמם לכוחות המנגנון הפלשתיני מתוך חשש לחייהם. הם ניסו להרים ראש והוציאו כמה פיגועים. מרביתם נעצרו על ידי כוחותינו. האירועים שבהם צה"ל פגש אותם בניסיון לפגוע בנו הסתיימו בחיסולם או בפציעה במקום".

למה הם פועלים בגזרת שכם וג'נין? אין שם שליטה ישראלית? 

"שכם היא עיר מאוד מאתגרת במאפיינים שלה. יש בה הרבה אירועי טרור במשך תקופה ארוכה".

מערכת הביטחון מתמודדת כבר יותר מחצי שנה עם גל טרור ואלימות שמתרכז בעיקר בשכם ובג'נין. זה החל בגל פיגועי הטרור בלב ישראל, שהתרחשו בחודשים מרץ, אפריל ומאי, שבו רוב המפגעים הגיעו מאזור ג'נין. גל הטרור הזה לא צמח יש מאין. כדי להבין את הסיבות לפריצתו, צריך לחזור לאחור.

לדברי גורם בטחוני, "עד 2019, ג'נין עברה עשור של שגשוג כלכלי והייתה דוגמה לחיקוי לכל יהודה ושומרון. איך היא הפכה מעיר טרור לעיר כלכלה. זה קרה הודות לפעולות שעשתה ישראל, בהן פתיחת מעבר גלבוע ב-2008, העלאת מספר היתרי העבודה, פרויקטים כלכליים ועוד. רבים מערביי ישראל הגיעו לקנות בג'נין, השאירו בה כסף. העסק הזה עבד יפה".

מחדל הרשות

דווקא הפריחה הכלכלית, גרמה למערכת הביטחון לשחרר את הרסן. בסוף 2018 הוחלט שהמנגנון עובד יפה. צה"ל היה נכנס פנימה לבצע פעילות ביטחון ויוצא משם בשקט, באופן חלק. ואז החליטו להוריד את הסד"כ (סדר כוחות) באופן משמעותי. בתקופה מסוימת נשאר בג'נין גדוד אחד בלבד, כי לא היה צורך בכל הסד"כ שהיה קודם.

"בתחילת שנת 2019 עדיין נשמרה 'תודעת גדר'", אומר הגורם הביטחוני. "השוהים הבלתי חוקיים (שב"חים) עדיין נרתעו מלעבור בפרצות, אבל החשש הלך והתפוגג. אם בעבר פלסטיני שעבר את הגדר נתקל בלוחם או בקליע, הרי שאחרי הורדת הסד"כ הוא גילה שאפשר לעבור באין מפריע. וכשיש פחות פיקוח על הגדר אפשר גם לחתוך בה פתחים גדולים יותר, במקומות רבים יותר, ולמעשה במקום לעבור במעברים המסודרים, להיכנס ולצאת באין פיקוח וללא הפרעה.

"מעבר השב"חים באופן חופשי דרך הפרצות בגדר יצר זיקה בין תושבי ואדי ערה ואום אל פחם לבין תושבי ג'נין. מחיבורי משפחות וביקורים ללא פיקוח מכל צד, זה זלג מהר מאוד להעברת אמל"ח של ארגוני הפשיעה. באותה תקופה ה'סידור' שהתקבע בג'נין היה 'נוח' לכולם. לישראל – כי היה שקט ביטחוני; לפלסטינים – כי מלבד המעברים הרשמיים הם פתחו 'טרמינל' לשב"חים; ולרשות הפלסטינית – כי היא קיבלה כסף מהעיר המשגשגת. אלא שמתחת לרדאר החלה ג'נין להתמלא בנשק ובאמצעי לחימה.

"במרץ 2020 נסגר מעבר גלבוע בגלל הקורונה. אי-אפשר להתנגד לזה כי זו הנחיה בריאותית, וכך שנה וחצי לסירוגין המעבר היה סגור. במקביל סגרנו גם את הפרצות בגדר, והזרמנו בחזרה לשטח הרבה כוחות. גם הרשות הפלשתינית עזרה למנוע מעבר של שב"חים. שנה וחצי מבחינה כלכלית זה המון זמן. ההערכה היא שמדי שנה נכנסו לג'נין בין שניים לשלושה מיליארד שקלים, וכשזה נפסק בבת אחת זה גרם לעיר לקרוס. מכאן כבר קל לארגוני טרור כמו חמאס להפעיל טרור, בעיקר בקרב אזרחים שזקוקים לכסף. נשק כבר יש, כסף אין, וארגוני הטרור פועלים ומכוונים. כל אלו הביאו אותנו לפגוש ג'נין אחרת לגמרי.

"אחרי מבצע 'שומר החומות' חמאס הגיע להסכמות שהוא מפחד להפר אותן, אבל הוא מעוניין בהמשך הכוונת הטרור. חמאס פונה לג'יהאד האסלאמי, ולמעשה אומר לו: 'אתה הגורם החזק בג'נין, תעשה פיגועים ושלח לי חשבון, בתנאי שאני רואה הרוגים, דם, ותודעה", מסבירים הגורם הבטחוני. "ואז הפיגועים מכיוון ג'נין מתחילים להגביר תאוצה. כל כניסה של צה"ל ושל חיילי משמר הגבול לשם מלווה בהמון ירי, וחמאס צופה בנחת במתרחש.

"בשכם, אחותה של ג'נין מהשומרון, המצב הכללי דומה, למעט כמה הבדלים. המציאות היא שצה"ל, ובעיקר הרשות הפלשתינית, שולטים בעיר יותר מאשר בג'נין, ויש בה יותר גורמים מתונים. האירועים האחרונים שבמהלכם חוסלו בכירי המחבלים של הארגון הגבירו את רף המתח בעיר שנמצאת כבר שבועיים תחת כתר נושם והגבלות תנועה, ועדיין הטרור בה לא חדל מלנסות להרים את ראשו.

"המחבלים האלה מטילים אימה על תושבי האזור ועל תיירים, ולכן הם פוגעים בכלכלת העיר", אומר הגורם הביטחוני. "הרשות הפלשתינית הייתה צריכה לטפל בחמושים, ולא לאבד את השליטה בשכם".

תיירות חוץ

אם כדבריך, אני שואל, הרשות הפלשתינית איבדה שליטה בשכם, למה אתם לא פועלים שם?

"הרשות, לטעמי, לא קיבלה החלטה לסיים את האירוע. כשתקבל את ההחלטה הזו, בסבירות גבוהה המצב יהיה יותר טוב. כבר ראינו את זה. כשנקלעה לפני יום כיפור משפחה של אמא וכמה ילדים לאזור ונתפסה על ידי אנשי גוב האריות, הם חולצו בשלום על ידי אנשי המנגנונים הפלשתינאים. האם יש עדות יותר טובה מזו ליכולת של הרשות?"

## לאן זה צועד? תמשיכו להגיב או תפעלו?

"מערכת הביטחון במרדף רציף אחרי חוליות מחבלים, בדגש על גוב האריות", מסביר הגורם הביטחוני. "כתוצאה מכך כבר יותר משבועיים שיש משטר תנועות הדוק על שכם. בתוך הכתר הזה עושים את האיזון הנדרש כדי לשמר מרקם חיים ולאפשר יציאה למקרים הומניטריים. זה לא פשוט אבל לקחנו את ההחלטה על הטלת הכתר אחרי המון הערכות מצב. אנחנו תמיד נעים באיזון הדק שבין אוכלוסייה לטרור. לא רוצים להעניש מצד אחד עונש קולקטיבי אוכלוסייה שלמה, אך מנגד רוצים להבהיר להם שזה אינטרס שלהם להילחם בחבורת המפגעים הזו".

לכתר, מסביר הגורם הבטחוני, יש משמעות דרמטית על עיר כמו שכם. "העיר מאוד נסמכת כלכלית על תיירות חוץ, בעיקר של ערביי ישראל ושל פלסטינים ממקומות אחרים. הקסבה היא עוגן מרכזי במעגל התיירות בעיר. ערבי ישראלי שבא לשכם לוקח מלון באזור שכם החדשה, והולך לחוות ברגל את העיר העתיקה. המציאות של כתר על העיר גורמת לאנשים לחשוב פעמיים אם להגיע בכלל.

"בימים האחרונים הסגירו את עצמם לידי הרשות הפלשתינית עוד כמה מעכברי המחשב. המרדף שלנו אחר אנשי ההתארגנות ומותם של שישה מהם, בשתי תקריות בשבוע שעבר בשכם, הובילו להחלטה החריגה".

אז ישראל חיסלה אותם?

"לא בדיוק. אתה שומע בוודאי שנעשים ניסיונות לפיגועים באזור שכם. הדבר עשוי להעיד על כוונות נקמה. בשבוע האחרון נרצח תושב ישראל ונפצעו שלושה אזרחים בפיגוע ירי סמוך לקריית ארבע – המחבל, שהיה איש חמאס, חוסל. במקרה אחר נורו יריות לעבר עמדה צבאית ליד מחסום חווארה, בכניסה הדרומית לשכם. מהירי לא היו נפגעים, אולם כוח צה"ל מגדוד איסוף קרבי שהציב מארב בסמוך הגיב בירי לעבר שני כלי רכב פלסטיניים שחלפו במקום. מן הירי הישראלי חוסלו שני מחבלים מנוסעי המכוניות ומחבל נוסף נפצע קשה. שני המחבלים התגלו כאנשי מנגנוני הביטחון של הרשות הפלשתינית.

"אם הנפגעים אומנם היו מי שירו על העמדה, זה מקרה נוסף שבו נרשמת מעורבות של אנשי מנגנונים בניסיון לפגוע בצה"ל".

זה המקום לציין כי אתמול, יום רביעי, חוסל מחבל איש הרשות הפלשתינית שדרס קצין צה"ל בן 20 במחסום ליד היישוב בית חורון ופצע אותו באורח קשה. בתיעוד מהזירה נראה הפלשתיני דורס את הקצין ולאחר מכן יוצא מהרכב, מנסה לפגוע בו עם גרזן ומחוסל על ידיו. הקצין פונה לבית החולים שערי צדק בירושלים.

מפקד תחנת המשטרה במודיעין עלית, סנ"צ אלון כלפון, שיבח את התנהלות הקצין, שחרף פציעתו הצליח "לגמור את האירוע הזה בצורה הכי מהירה, יעילה וטובה, לפני שהמחבל המשיך לרוץ פה עם גרזן ולפגוע בחיילים או באזרחים נוספים". הוא הוסיף כי לא הייתה התראה ממוקדת על כוונה לפגוע במחסום, אך ציין כי "יש כל הזמן התראות, אנחנו חיים איתן".

ברק ישראלי

צילומי לוויין שפורסמו בסוף השבוע חשפו את אחד הסודות השמורים: ישראל העבירה לאחרונה לאיחוד האמירויות סוללה של טילי ברק מתוצרתה, שנפרסה ליד אבו דאבי. פריסת הסוללה מצטרפת לדיווח נוסף, שהתפרסם לפני כחודש בסוכנות הידיעות רויטרס, בדבר רכישת מערכת טילים ישראלית אחרת מדגם ספיידר.

המערכות הישראליות נועדו לסייע בהגנה על האמירויות מפני איום המל"טים מתוצרת איראן, שחלקם מופעלים בידי המורדים החותים בתימן. בתחילת השנה היו האמירויות נתונות לסדרה של מתקפות מצד החותים, שהטרידו מאוד את ההנהגה במפרץ. בינואר נהרגו שלושה מאזרחי האמירויות בתקיפה באבו דאבי. תקיפות נוספות אירעו בחודשים הבאים. באפריל תועדה תנועה חריגה של מטוסי תובלה גדולים בין איחוד האמירויות לבין בסיס חיל האוויר בנבטים.

נראה שישראל הושיטה סיוע ביטחוני לאמירויות בשעה שהיו זקוקות לו בדחיפות ולא קיבלו אותו ממדינות ידידותיות אחרות, ובהן ארה"ב. העברת המערכות הישראליות נגד המל"טים משקפת את הידוק היחסים בין שתי המדינות, בהמשך ל"הסכמי אברהם" שנחתמו ביוזמת ממשל טראמפ בארצות הברית לפני יותר משנתיים.

ממשל ביידן מנסה להמשיך את המהלך של קודמו בעיצוב מערכת הגנה אזורית מפני טילים ומל"טים, אולם בשלב זה מדובר רק בגישושים ותרגילים ראשונים, ולא בשיתוף פעולה כולל של ארה"ב, ישראל והמדינות הסוניות השמרניות, יריבותיה של איראן.

עוד יותר מהאירועים במזרח התיכון, הסיוע האיראני לרוסיה ואספקת המל"טים למלחמתה באוקראינה העלו את הדאגה מפני המל"טים והרחפנים התוקפים לסדר היום העולמי. הדבר בא לידי ביטוי גם בישיבה מיוחדת של מועצת הביטחון של האו"ם, שהתקיימה לפני שבוע בהודו. הישיבה עסקה בשלוש סכנות עולות בזירה הבינלאומית: מל"טים ורחפנים, תקיפות סייבר ושימוש במטבעות דיגיטליים (קריפטו), כולם לצרכי טרור.

בישיבה, שהתקיימה במומבאי ובהמשך בדלהי, כך נחשף ב'הארץ', השתתפו שרים ושגרירים מהמדינות החברות במועצת הביטחון. המועצה גיבשה בדיונים מדיניות אחידה ותוכנית פעולה מקפת להגבלת השימוש במל"טים למטרות טרור. המועצה כבר הגדירה ב-2019 את המל"טים כאיום מרכזי במאבק הבינלאומי בטרור. אף שרוסיה נתקלת בביקורת בינלאומית רבה על פעולותיה באוקראינה, שחלקן נעשות באחרונה באמצעות מל"טים מתאבדים מתוצרת איראן, הרוסים לא החרימו את ישיבת המועצה והם השתתפו בה, כאחת מחמש החברות הקבועות בפורום.