עו"ד דניאל שריד י"א שבט התשפ"ב

כדי למנוע את אירוע האלימות הבא, הציבור שלנו צריך ללמוד לממש את הזכויות שלו

 

בפקודת המשטרה התשל"א-1971 כתוב כי תפקיד המשטרה, בין היתר, הוא קיום הסדר הציבורי וביטחון הנפש והרכוש. כדי שהמשטרה תוכל למלא את תפקידה, הוקנתה לשוטרים הסמכות לעשות שימוש בכוח. אולם מומלץ לקרוא בעיון את הנסיבות שבהן מותר להשתמש בכוח על-פי הדין, כפי המובא בפקודות המטה הארצי:

"לצורך התגוננות מפני התקפה ולמניעת מעשה פשע הכרוך באלימות.

"לצורך ביצוע מעצר בעת התנגדות או התחמקות מהמעצר.

"לצורך פיזור התקהלות פרועה. בשעת התנגדות פעילה למאסר חוקי או למניעת ניסיון להימלט ממאסר חוקי.

"לצורך עריכת חיפוש חיצוני על גופו של חשוד שאינו מאפשר ביצועו (באישור קצין משטרה ולאחר שניתנה לחשוד הזדמנות להשמיע את טעמי סירובו לעריכת החיפוש)".

יחד עם זאת, נקבע בצורה מפורשת, כי גם בנסיבות האמורות אין להשתמש אלא במידת הכוח הסבירה להשגת המטרה לשמה נעשה השימוש בכוח. שימוש בכוח על-ידי שוטר במסגרת מילוי תפקידו, שלא לצורך או מעל לנדרש, הינו אסור, ועלול לעלות לכדי עבירה פלילית מסוג תקיפה.

למרות הדברים המפורשים, במפגשים רבים בין שוטרים לאנשים מהמגזר החרדי, נראה כאילו אין דין ואין דיין ושוטרים מתירים לעצמם להשתמש בכוח מופרז ובאלימות. באירוע שתועד לאחרונה בשכונת גאולה נראים שוטרים עוצרים צעיר בעל חזות חרדית תוך שימוש בכוח מופרז ללא שום הצדקה נראית לעין. ואכן, בדיון להארכת מעצרו, לאחר שהוצגו סרטונים מהאירוע, קבעה השופטת עדי בר-טל כי "מדובר באלימות מיותרת, חסרת כל היגיון וסבירות שיש לגנותה. זאת ועוד, לא ברור כיצד לאחר שסרטונים אלו מוצגים לקצין משטרה, קצין המשטרה לא משחרר באופן מיידי את המשיב תוך התנצלות והעברת התיק ישירות למח"ש".

השופטת פסקה שהעצור ישוחרר באופן מיידי, והשוטרים נחקרו במחלקה לחקירות שוטרים והושעו מתפקידם למספר ימים.

כאמור, המקרה הזה של אלימות משטרתית כלפי חרדי, הוא רק אחד מני מקרים רבים אחרים שהתרחשו בשנים האחרונות. רק בשל הפרופיל התקשורתי הגבוה שהוא יצר, הסתיים האירוע בחקירת השוטרים ובהמשך אף יכול להביא לתביעה אזרחית נגד השוטרים ופסיקת פיצויים לטובת הצעיר שנעצר.

על מנת למנוע את האירוע הבא של האלימות המשטרתית חשוב להבין מדוע זה קורה; מדוע החרדים זוכים ליחס כזה באופן שכיח יותר בהשוואה לציבור הכללי? לאחר טיפול בעשרות מקרים ניתן לומר בוודאות כי החרדים נתפסים כחלשים ולכן קל לתקוף אותם.

יש לציין, מרבית השוטרים כמובן נוהגים כחוק ומתנהלים כראוי; אך במערכת המשטרה יש גם שוטרים אלימים שיודעים שהחרדי הממוצע לא מודע לזכויות שלו. הוא לא יודע לפנות לתקשורת. הוא לא יגיש תלונה נגד השוטר, וכלל לא מעלה בדעתו לשכור עו"ד. כזו היא התדמית של החרדים, ומכאן גם נובע היחס כלפיהם.

חשוב שכל אזרח ידע שאם נקלע למקרה שלא עונה לאף אחת מהסיטואציות המוזכרות לעיל ושוטר נהג כלפיו באלימות, מוקנית לו הזכות להגיש תלונה כנגד השוטר במח"ש, ואף לתבוע פיצויים בבית משפט אזרחי.

כיום כמעט בכל מקום מותקנות מצלמות וקל להשיג תיעודים שיוכיחו את הטענות נגד השוטרים האלימים. כיום גם קל יותר להגיע לתקשורת ולהביא לפרסום אירועים של תקיפות שווא.

הרשויות מצידן חייבות לפעול בכל הכוח נגד כל אדם אלים. בפרט אם מדובר בשוטר שאמור לשמש כסמל לשמירת החוק. אך גם הציבור החרדי צריך להבין שזו לא רק זכות להגיש תלונה אלא חובה ציבורית להביא לשינוי התדמית. שכן בכל תלונה ישנה אמירה משמעותית כלפי שוטרים אלימים; אנחנו כבר לא פראיירים! התקופה שבה חרדי היה חוטף ושותק – הסתיימה. האזרח החרדי מודע לזכויותיו ועומד עליהן. בדרך זו כל איש משטרה ידע שמולו אזרח שיודע לתבוע אותו במידה ויחרוג מסמכותו.

 

הכותב הוא מומחה לדיני נזיקין וזכויות אדם

מדובר באלימות מיותרת, חסרת כל היגיון וסבירות שיש לגנותה