שלושה שיעורים באמונה

כולנו חכמים וכולנו יודעים מילדות לשיר את עשר המכות בעל פה. אלו הניסים הגדולים ביותר שאירעו לאבותינו במצרים, עליהם אנו קוראים בתורה בפרשיות הללו ואותם אנו פוגשים מדי שנה בחג הפסח, בליל הסדר.

אך אלו לא רק ניסים מופלאים ומרגשים. אלו שיעורים עמוקים ביסודות האמונה לדורות. שיעורים אלו נלמדו במסע חינוכי עמוק שעם ישראל עבר בעשר המכות, בגילויי השכינה המופלאים לימד אותם הקב"ה את המסרים היסודיים ביותר לנו כעמו הנבחר ומהם אנו לומדים לקחים שהם יסודות האמונה כולה.

הראשון שלימד אותנו שיש חלוקה מובנית בתוך עשר המכות הוא רבי יהודה בהגדה של פסח. "רבי יהודה היה נותן בהם סימנים: דצ"ך עד"ש באח"ב". ראשי התיבות הללו מלמדים שישנן שלוש קבוצות של מכות ולכל קבוצה מאפיינים אחרים.

הרשב"ם מבחין שבכל קבוצה של שלוש מכות יש הבדל בין המכה הראשונה, שבה באה התראה על היאור, למכה השנייה, שבה באה התראה בבית פרעה, ובין שתיהן למכה השלישית, שבאה תמיד ללא התראה. בקבוצה הראשונה המסר הוא 'בזאת תדע כי אני השם', בקבוצה השנייה המסר הוא 'למען תדע כי אני השם בקרב הארץ', ובקבוצה השלישית המסר הוא 'בעבור תדע כי אין כמוני בכל הארץ'.

נראה שהקב"ה לימד את עם ישראל, קומה אחר קומה, את שלושת היסודות שעומדים בבסיס י"ג עיקרי האמונה.

במכות עד"ש באה התראה במכה הראשונה: בזאת תדע כי אני השם – השלב הראשון של אמונת הייחוד הוא עצם המודעות לכך שהעולם הוא נברא ויש לו בורא שברא אותו יש מאין. מכות דם, צפרדע וכינים מגלות בפני פרעה ומצרים ולהבדיל גם בפני עם ישראל שהעולם אינו מובן מאליו וכשם שהשם ברא את הדם והצפרדע והכינים כך הוא ברא את העולם כולו. זהו היסוד הבסיסי של האמונה. אך מעבר לכך, לא רק שהוא ברא את העולם, אלא כפי שהדם, הצפרדע והכינים הופיעו כדי להעניש את המצרים, כך כל הבריאה משרתת את הבורא בעצם קיומה, 'כל פעל השם למענהו' (משלי טז ד), הבריאה נבראה לצורך מטרותיו של הקב"ה והיא עומדת לשם כך כל העת.

השלב השני באמונת הייחוד מגיע בראשית הקבוצה השנייה. 'למען תדע כי אני השם בקרב הארץ'.

כאן אנו עולים קומה נוספת ולומדים על מעורבותו הממשית של הקב"ה במה שמתרחש בפועל 'בקרב הארץ'. לא די בכך שהוא בורא את הכל לצורך מטרות נשגבות, אלא הקב"ה מופיע ומגלה עניין בהתפתחויות השונות שמתרחשות בעולם. זו הסיבה שדווקא במכות הללו מודגשת האפליה בין בני ישראל למצרים 'והפליתי ביום ההוא את ארץ גושן אשר עמי עומד עליה… למען תדע כי אני השם בקרב הארץ'. הקב"ה אוהב את בניו ודואג להם, ולכן הוא שומר עליהם שלא ייפגעו במכות. ההבחנה הזו מקרבת אותנו בני האדם להבין בשכלנו את הנהגת הבורא בעולם. הקב"ה מגלה לנו פה שיש בכוח ההיגיון שלנו להבין את רצונו, כביכול אנו באים בסודו ומסוגלים להבין למה הוא פועל כפי שהוא פועל, ואיך פעולותיו קשורות לחיים שלנו.

האמונה בשלב זה כבר עוברת לעולם המעשה ויוצרת זיקה בין האמונה להנהגה המעשית שלנו. ההבנה החדשה הזו כבר מעוררת בנו חובה לפעול בהדדיות כלפי הקב"ה. אם הוא מגלה בנו עניין ואכפת לו מאיתנו, הרי שאנו נדרשים גם כן לפעול בעבורו ולעשות את מה שהוא מצפה מאיתנו. וכפי שאברהם כבר ייסד לבניו אחריו "ושמרו דרך השם לעשות צדקה ומשפט". אנו אמורים לקדם את אותן מטרות שאכפת לקב"ה מהן, להיות אלו שעושים את דברו בעולם.

ההשלמה של שלבי אמונת הייחוד מגיעה בשלב השלישי, "בעבור תדע כי אין כמוני בכל הארץ".

אחרי שלמדנו שהעולם נברא על ידי בורא עולם, שיש לו מטרות בבריאה, שהוא מגלה עניין ומעורבות בהתפתחויות בעולם, שאנו מסוגלים לזהות ולהבין את רצונו ומטרתו של הבורא ומכאן נגזרה זיקה מעשית שמחייבת אותנו להבין את חובתנו ללכת בדרכיו של הקב"ה ולקדם את המטרות שלו בעולם – כעת אנו לומדים את החלק המשמעותי האחרון באמונת הייחוד. אותו בורא עולם הוא היחידי שישנו והרצון האלוקי שלו הוא היחידי שמוכרח לצאת אל הפועל. וכפי שהתורה מלמדת על כך בכמה מקומות, "וידעת היום, והשבות אל לבבך, כי השם הוא האלוקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת, אין עוד". הקב"ה הוא המנהיג היחידי בעולם והוא שמשגיח, פועל ומכריע בכל הנעשה בשמיים ובארץ. כל הכוחות שפועלים בעולם נובעים ממנו וכולם מכוונים למלא את רצונו יתברך. ולא רק שיש לו תוכנית אלוקית מעשית לעולם, אלא התוכנית הזו מוכרחת להצליח. כיוון שהוא היחיד שברא את העולם, ואין עוד כוח מלבדו, וכל מה שיש תלוי בו, והעולם כולו פועל רק מכוחו של בורא יחיד ורק על פי דרכו והנהגתו, לכן בהכרח שרצונו הגדול חייב להתגשם ולצאת אל הפועל.

אם אותו בורא עולם שכל כך אכפת לו מאיתנו והוא דואג לנו ללא סוף הוא טוב לאין תכלית, אז רצונו הטוב המוחלט נמצא בסוד המציאות כולה, והטוב האלוקי הצפון בעולם סופו בוודאי להתגלות ולצאת אל האור. אלו למעשה עיקרי האמונה כולה, ובכך עשר המכות מביאות לידי ביטוי את היסודות העיקריים של האמונה לדורות.

אם נחזור לרשב"ם, נבין כעת כי בכל קבוצה המסר נלמד בשלושה רבדים. האחד על היאור, מחוץ למרחב החיים. השני בבית, בתוך החיים עצמם. ובשלישית, ללא התראה, המסר כבר עובר ונלמד מעצמו ואין צורך לתת לו כותרת והסבר.

בסוף שלושת השיעורים על עיקרי האמונה הגיעה מכת בכורות, שהיא כבר הביטוי המושלם של כל העיקרים גם יחד. במכה זו הקב"ה בוחר בבכורים בעצמו ומגלה זיקה ישירה, בלתי אמצעית, בינו לבין עם ישראל. והקשר החי של הקב"ה עם העם הנבחר הופך להיות נוכח וגלוי לעין כל, עד כדי גאולת ישראל ממצרים.

"כי אני הכבדתי את ליבו ואת לב עבדיו למען שתי אותותי אלה בקרבו, ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים, ואת אותותי אשר שמתי בם, וידעתם כי אני השם".

שמע ורשם: משה הרשלר