ישראל יוסקוביץ
ז' שבט התשפ"ב
1.
שבעה חודשים חלפו מאז הקמת הממשלה, ואם חשב מישהו שעם בוא השינוי הקיטוב הפוליטי יצא להפוגה קלה, מתברר שהווריאנט ניחן במוסר עבודה גבוה. שניים, מאותה נקודת תצפית, משקיפים על תמונה זהה, אך הרגשות שזאת מציפה אותם מנוגדים. סותרים.
הנה אחת: וריאנט האומיקרון. האחד רואה כאוס. איבוד שליטה. קריסה. לעומתו, חברו רואה מדיניות סדורה. ניהול נכון. הבנה בריאה של המציאות הכאוטית.
קבלו תמונה נוספת: נראה בה יו"ר הרש"פ, אבו מאזן, המגיע לביקור בביתו של חבר בכיר בממשלה; במקרה הזה, שר הביטחון בני גנץ. כשהאחד צופה דיסטופיה, השני רואה אוטופיה והשלישי נזכר בכלל בתמונה דומה, עם אותו אורח, משנת 2010: את הבית בראש העין מחליף מעון ראש הממשלה בבלפור, ובמקום שר הביטחון, המארח הוא ראש ממשלת ישראל. בחזית המבנה, לצד דגל ישראל, מתנוסס דגלה של הרשות הפלסטינית, ואותו ראיס מקשיש פוסע מעדנות פנימה ומתקבל בלבביות לארוחה חגיגית עם ראש הממשלה ורעייתו.
מי צודק? מה באמת רואים בתמונה? בעבר הלא רחוק חשבתי שיש לי תשובה. כיום, אני בספק רב. כשרואים את השכנוע העמוק שממלא את שני הצדדים מבינים דבר אחד: שניהם צודקים. בכל מה שנוגע לדברים שאינם עומדים בסתירה להלכה, מוטב לכבד דעתו של כל אדם. היא איננה נגזרת מהעובדות היבשות, אלא מפסיפס שלם שעבר והווה שולטים בו ומגבשים את זהותו ותפיסת עולמו; לא רק האידאולוגית אלא בעיקר זו הסוציולוגית.
הדברים אמורים ומכוונים לכל אחד מאיתנו. מוטב שנוריד את גובה הלהבות שכן העובדות אמנם אותן עובדות, אבל הן לא כל כך אסוניות כפי שהפרסונות הפוליטיות רוצות שנחשוב שהן.
עולם כמנהגו נהג וינהג. הפערים לא באמת כל כך גדולים, ולטובת בריאותנו הנפשית, רצוי שניטול עם קורטוב של מלח את מה שמנסים להאכיל אותנו.
2.
ביום ראשון השבוע דחתה ועדת השרים לענייני חקיקה את הצעת החוק של ח"כ יעקב אשר למתן פיצוי כספי למשפחות הנספים בהר מירון. ההצעה נדחתה אך לא הפיצויים. בשבועות הקרובים תצביע הממשלה על הצעה אחרת למתן פיצויים, שאותה יגיש שר המשפטים גדעון סער.
"הממשלה לא צריכה חוק בשביל לשלם פיצויים", הוא אומר לי. "להעביר חוק זה הליך מורכב וממושך; החלטה ממשלתית מתבצעת בפרק זמן הרבה יותר קצר.
"בשבוע שעבר, עוד לפני שידעתי שתגיע הצעת החוק של חבר הכנסת אשר, העברתי לשר האוצר הצעה למתווה שגיבש מנכ"ל משרדי. אני מקווה שמשרד האוצר יסכים לפצות את משפחות הנספים מבלי שיהיה צורך להמתין לתוצאות ועדת החקירה".
במשך שנים רבות נחשב גדעון סער לאיש ימין. אידאולוג עקשן שהתפטר מתפקידו כיו"ר הקואליציה של אריק שרון כשזה החל בהיערכות ליישום 'תוכנית ההתנתקות'. שרון אהב אותו. למרות הקרע האידאולוגי ביניהם הפציר בו לחבור לתנועתו החדשה, 'קדימה', ולהימנות עם בכיריה. סער סירב. הסקרים הראו על תמיכה חסרת תקדים במפלגה החדשה; מעל ארבעים וחמישה מנדטים. למרות זאת, העדיף להישאר בליכוד.
בתוצאות האמת, 'קדימה' לא קיבלה את המספרים שהעניקו לה הסקרים. הבחירות התקיימו אחרי ששרון נפל למשכב, ומחליפו, אולמרט, לא היה מספיק פופולרי כדי לגרוף את התמיכה הציבורית שלה זכה שרון. 'קדימה' ספגה מכה קלה אך הקימה ממשלה. לעומתה, הליכוד של נתניהו חטפה מהלומה אלקטורלית: שנים-עשר מנדטים בלבד קיבלה בכורת המחנה הלאומי ונשלחה אחר כבוד לאופוזיציה. גם אז, סער נשאר. בניגוד לאחרים, נמנע מלקרוא ליושב ראש להסיק מסקנות. ההפך: הוא גיבה אותו והיה בין מליצי היושר הבולטים והמועטים שנותרו לו.
הרבה מים זרמו מאז בימותיה של ישראל. שתי ימות וחתול שחור אחד שעבר בין שני השותפים הקרובים. זה התחיל חודשים ספורים לפני שובו של סער מהגלות באזרחות. משום מקום הפציע נתניהו עם טענה על כך שהנשיא ריבלין וחברו סער רקחו יחדיו מהלך משותף שיוביל בסופו להדחתו. כרגיל, הפרטים חברו לעלילה: פריצה בחוק שמאפשרת לנשיא הפעלת שיקול דעת בבואו להטיל את הרכבת הממשלה גויסה כראיה לטענה. מאוחר יותר הופרכה אותה האשמה כשארבע פעמים העניק הנשיא לנתניהו ראשון את המנדט. למרות זאת, הקרע בין השניים הלך והעמיק.
מתנגדיך הפוליטיים, אמרתי לשר המשפטים, מאשימים אותך שבגלל הרצון לנקום בנתניהו חברת לשמאל וויתרת על עקרונותיך. "לא מכרתי ולא ויתרתי על שום עיקרון שלי", השיב. "מיום הקמת הממשלה לא היה נושא אחד שהוא ציפור הנפש שלי והסכמתי לוותר עליו.
"ושנית", הוסיף, "ממשלות רבות בעבר, כולל ממשלות נתניהו, הוקמו בשותפות עם גורמים מהשמאל. הממשלה הקודמת הייתה פריטטית ושלטה בחמישים אחוז ממשרדי הממשלה, כולל במשרד שבו אני יושב כעת".
ובכל זאת, מה היה מסוכן כל כך בשלטון נתניהו שבחרת לעזוב את הליכוד ולצאת לדרך חדשה שמסכנת אותך פוליטית?
"לא יכולתי לקבל את העובדה שבזמן שהמדינה נמצאת בעיצומו של משבר כלכלי כל כך גדול, ראש הממשלה דאז בוחר מטעמים פוליטיים ואישיים ללכת לבחירות רביעיות במקום להעביר תקציב ובמקום לקיים הסכם שנחתם. זה הוכיח שאין שיקול ממלכתי; אין שיקול של טובת המדינה. לא יכולתי לקבל את זה".
במשך שנים רבות, אמרתי, היית אחד הפוליטיקאים היותר אהודים ברחוב החרדי. האם אתה יכול להבין את האכזבה העמוקה ממך ומהדרך שבה בחרת? "יש לי אכזבה מראשי המפלגות החרדיות", השיב. "הם בחרו באדם מסוים, הטילו עליו את כל יהבם והם ממשיכים לעשות זאת חרף הנזקים שהם גורמים בכך. הם עושים שגיאה עבור כל הציבור החרדי, ואם זה לא מובן היום זה יהיה מובן בעתיד.
"אני לא יכול לקבוע עבור ראשי המפלגות החרדיות את הבחירות שלהם, אבל גם הם לא יכולים לקבוע עבורי את הבחירות שלי. הבהרתי להם מראש מה הולך לקרות אחרי הבחירות, חזרתי והבהרתי להם את זה גם במהלך הקמת הממשלה, והם בחרו את הבחירות שלהם. לפי דעתי, הם שוגים שגיאה יסודית מבחינת האינטרסים של הציבור החרדי כפי שאני רואה אותם.
"זה לא משפיע על היחס שלי לציבור החרדי. במפלגות החרדיות יודעים היטב שבלי לעשות כותרות פעלתי בנושאים שחשובים מאוד לציבור החרדי, אף על פי שהם לא בקואליציה ואין לי לכאורה שום מחויבות פוליטית".
בזמנו פורסם שלפני הקמת הממשלה ניהלת שיחות רבות עם ראשי הסיעות החרדיות ועם נכדו של הרב קנייבסקי. מה נאמר בהן?
"בחול המועד פסח, על אף שהייתי בחופשה משפחתית בצפון, עזבתי הכל ונסעתי לפגוש את ידידי, חבר הכנסת גפני. היה חשוב לי להבהיר לו בצורה הברורה ביותר שאני עם נתניהו לא אלך. אחר כך, בערב חג השבועות, ממש ערב הקמת הממשלה, נפגשתי עם יענקי קנייבסקי (-נכדו של מרן שר התורה, י"י) והבהרתי לו בדיוק את אותם דברים.
"לשניהם גם אמרתי שאינני מתיימר לקבוע עבור הליכוד מי יעמוד בראשה, אבל אם יהיה זה מישהו שהוא אינו נתניהו אצטרף לממשלה כזאת. הם בחרו את הבחירות שלהם וזאת זכותם, ואני עמדתי במילה שנתתי לבוחר וזאת זכותי וחובתי.
"בשבוע שבו הקמתי את 'תקווה חדשה', בחודש כסלו בשנה שעברה, אמרתי משהו שאף אחד לא אמר לפניי: 'מי שרוצה שנתניהו יישאר ראש ממשלה אני מבקש ממנו שלא יצביע לי'. לא רציתי שתהיה איזושהי טענה מצד מישהו שהוניתי אותו. אמרתי בצורה חדה: אני בא על מנת להחליף את השלטון, כי אני חושב שלא טוב לעם ישראל שהוא יישאר. זה מה שעשיתי.
"גם היום, שבעה חודשים אחרי הקמת הממשלה, חשוב לי לומר: תמיד הייתי ידיד של הציבור החרדי ולא השתניתי. לא תקפתי ולא עשיתי שום דבר זולת העובדה שנציגיו רוצים להיות כרוכים אחרי נתניהו ואני לא מסכים להיות כרוך אחריו".
אבל אתה יכול להבין את התחושות הקשות ברחוב החרדי על המהלכים הפוגעניים של הממשלה. תראה מה היא הספיקה לעשות בתקופה כל כך קצרה: לקצץ בסבסוד מעונות היום לאברכים, להעלות מיסים על מוצרי החד פעמי, לקדם רפורמה בגיור ובכשרות. אלו דברים שפוגעים מאוד בציבור החרדי.
"כשאתה לא בממשלה, אין לך השפעה ואתה לא יכול לבוא למישהו אחר ולהגיד לו 'תילחם את המלחמה שלי'. הם כביכול אומרים: 'אנחנו לא מוכנים להיות רתומים לעגלה, אבל אתה תבוא במקומנו ותילחם על האינטרסים שלנו'. זה לא עובד ככה.
"בנושא תקציב עולם הישיבות פעלתי, והנציגות החרדית יודעת את זה היטב, כדי שלא תהיה פגיעה. עשיתי את זה מתוך אמונה שלימוד התורה הוא ערך עליון. אבל אי אפשר לומר בכל נושא שעל סדר היום 'תילחם את מלחמתי'. אדרבה, בואו להידברות ותגיעו להבנות כאלו ואחרות. אם אתם לא רוצים לדבר ואתה בוחרים להחרים, למה אתם באים בטענות?"
רציתי לשאול אותך לגבי הביקורת החריפה שאתה חוטף ממחנה הימין…
סער קוטע את דבריי. "בוא נדייק את הדברים: מה זה מחנה הימין? תגדיר את הדברים, כי ימין יש בממשלה ויש באופוזיציה. איפה הייתה הממשלה הקודמת בכל נושא רמת הגולן? מה שאנחנו עשינו השבוע ברמת הגולן עם התוכנית להכפלת ההתיישבות היהודית ברמת הגולן בתוך חמש שנים, זה מהלך היסטורי. אז במה הם ימין יותר מאיתנו? במה?"
אני מזכיר לך שאת ההכרה האמריקנית ברמת הגולן השיגה הממשלה הקודמת.
"לא היא השיגה אלא טראמפ נתן. זה מהלך אמריקני. לא היה שום מעשה מהצד הישראלי".
אתה עדיין מתנגד להכרה במדינה פלסטינית?
"בוודאי, חד וחלק. מדינה פלסטינית תסכן את ביטחון ישראל ולכן היא לא תקום. להזכירך: משא ומתן על מדינה פלסטינית התנהל בתקופת נתניהו. הוא בנה מבנה אידאולוגי בנאום בר-אילן והוא מעולם לא חזר בו מאותה הכרה בחזון שתי המדינות – לא רק בתקופת אובמה אלא גם בתקופת הנשיא טראמפ, שאז יכול היה לעשות זאת.
"הם מבקרים את הפגישה שקיים שר הביטחון גנץ עם אבו מאזן. אבל אותו אבו מאזן – שאני מסרב לפגוש אותו – נפגש גם עם נתניהו בבלפור. אני, בניגוד לביבי וגנץ לא אארח אותו. לא נפגשתי איתו ולא איפגש איתו".
ומה דעתך עליו?
"הוא נוקט מערכה מדינית שתכליתה לייצר דה-לגיטימציה לישראל. הוא פונה למוסדות הבין לאומיים ומציג אותנו כמדינת אפרטהייד ובמקביל מגיש לבית הדין הבין לאומי בהאג תלונות נגד בכירים ישראלים ונגד חיילי צה"ל. נכון שהוא לא בוחר בטרור כמו חמאס, אבל הוא לא ידיד ולא בן ברית. הוא יריב, וככה צריך לראות את הדברים. הדבר היחיד שצריך להימשך הוא התיאום הביטחוני".
3.
אלו ימי הכרעה. שיחות הגרעין בווינה נמשכות, כשברקע אולטימטום בן חודש ימים שהציבו המעצמות לאיראנים. האם ייחתם ההסכם? ואם ייחתם, האם בכל זאת יצליחו האמריקנים לדחוף בו שינויים? ואם לא, מהי האלטרנטיבה? שאלות רבות שמעסיקות את הצמרת המדינית שסער נמנה עימה.
כשאתה רואה את השיחות שמתנהלות כעת בווינה, אתה חושב שיש סיכוי להביא משם איזושהי בשורה?
"אם אני יכול להעריך, אז ההסתברות היותר גבוהה היא שהמעצמות יגיעו בסוף להסכם שיהיה לא טוב. תאורטית אפשר גם להגיע להסכם טוב, אבל כרגע, ממה שאני יכול לנתח וממה שאני יודע, זה הולך לכיוון של הסכם שהוא לא יהיה הסכם טוב.
"אני יודע שנעשים כל המאמצים מול הממשל האמריקני כדי להסביר את העמדות שלנו. יש קשב למה שאנחנו אומרים, אבל בסופו של דבר האמריקנים וגם המדינות האחרות פועלים בהתאם לאיך שהם מנתחים את המצב".
יש קונצנזוס במערכת הביטחון שההסכם שחתם הנשיא אובמה היה גרוע. השאלה היא, האם המצב הנוכחי לא גרוע יותר. במילים אחרות: האם טראמפ לא עשה שגיאה כשהחליט לצאת מההסכם?
"העובדה היא שבתקופת טראמפ-נתניהו לא הייתה תוכנית מסודרת; לא בארצות הברית ולא בישראל. לא נערכו לסיטואציה שבה האמריקאים יוצאים מההסכם והאיראנים בכל זאת ממשיכים את ההעשרה.
"הסנקציות הכלכליות לא הספיקו כדי שהם ייכנעו, והמציאות שנוצרה היא התקדמות מואצת של האיראנים בתוכנית הגרעין. לכן, אי אפשר לומר שהמדיניות הזאת הצליחה. בשורה התחתונה, היא לא הביאה לתוצאה המקווה".
אתה חושב שעדיין קיימת היתכנות לפעולה צבאית מצד ישראל?
"אני לא חושב שכחבר הקבינט המדיני-ביטחוני ראוי שאדבר בתקשורת מהן האופציות המבצעיות שעומדות לרשותנו. אני יכול רק לומר שישראל תפעל להגן על עצמה ותפעל במידת הצורך על מנת למנוע מאיראן להגיע לנשק גרעיני".
4.
חזרנו לנושא הפוליטי. אם היית יודע, שאלתי את סער, שאתה וחבריך תותקפו בצורה כל כך קשה, עדיין היית בוחר לחבור לממשלה עם השמאל? "חד וחלק", השיב. "איש ציבור שמושפע מלחצים ונמנע בגללם לעשות את הדבר הנכון להבנתו, לא ראוי להיות איש ציבור. אילו הייתי חוזר אחורה ביודעי את כל מה שאני יודע עכשיו, הייתי עושה בדיוק את אותו הדבר".
הסקרים לא מחמיאים לכם. אמנם בתקופה האחרונה אתם רושמים התאוששות מסוימת, אבל עדיין נמצאים סביב אחוז החסימה. האם תשקול בשלב מסוים חבירה למפלגתו של בנט?
"אני מאמין בעתיד של 'תקווה חדשה' ולא בונה תרחישים לחיבורים. אני גם לא מציע להתרגש מסקר כזה או סקר אחר. המבחן שלנו יהיה בעשייה ובבניית תשתית מפלגתית בשטח בכל הארץ.
"מכל הרשימות החדשות שהיו בבחירות האחרונות – מיעלון ושלח ועד חולדאי וזליכה – אף אחת לא הצליחה להיכנס. אנחנו הצלחנו".
כפי שהבטחתם, העברתם לא מזמן את החוק שמאפשר פיצול של ארבעה חברי כנסת מבלי שיושתו עליהם סנקציות. אתה לא חושש שזה עלול לבוא אליכם כבומרנג, ודווקא מהקואליציה, או ספציפית מהמפלגה שלך, יהיו כאלו שיערקו למחנה השני?
"במפלגה שלי עד היום אף אחד לא עזב, לא פרש ולא מרד. אני מזכיר לך שעוד לפני הבחירות, במהלכן ולאחריהן אמרו שיהיו עריקים מ'תקווה חדשה'. מאז היו לנו את שיקלי מ'ימינה' ואבידר מ'ישראל ביתנו', אבל ב'תקווה חדשה' אף אחד לא ערק ולא עזב".
אתה וחברך זאב אלקין הייתם אלו שתפרתם את המהלך למינויו של נפתלי בנט כראש ממשלה. במבט לאחור, אתה לא מתחרט על כך? הרי אתם מתחרים על אותם קולות, ומעצם היותו ראש ממשלה הוא שואב לכם את המנדטים בסקרים.
"אני לא מציע להסיק מסקנות על מה שיקרה בבחירות הבאות. הן עוד רחוקות. אנחנו ראינו תוך כדי מערכת בחירות תזוזות אדירות, אז לבוא היום ולהסיק מסקנות על מה שיהיה בבחירות הבאות זה לא רציני. ולגוף השאלה: אלמלא היינו מביאים את בנט לא היה ניתן להחליף את השלטון. היינו מוצאים את עצמנו בסבב בחירות חמישיות".
למה סירבת להצעת נתניהו שתכהן ברוטציה איתו כראש ממשלה – כשאתה הראשון?
"אני מציע לבדוק עם כל אותם אנשים שחתמו על הסכמים עם נתניהו – משאול מופז ועד בני גנץ – האם מבחינה פוליטית זה היה נכון להם. כדי להגיע להסכם עם מישהו צריך קודם כל להאמין לו שהוא יקיים אותו ולהאמין לו שהוא רוצה בהצלחתך.
"הדבר הנוסף הוא שצריך להבין מה המשמעות של הדברים: להגיע עם מפלגה קטנה של שישה מנדטים מול שלושים מנדטים של הליכוד, אין לך באמת יכולת לשלוט בממשלה הזאת. אולי יהיה לך תואר של ראש ממשלה, אבל אתה לא תשלוט בה. אז יש כאן גם בעיה של אמון וגם של יחסי כוחות. אסור היה לי בשום אופן להתפתות להצעות האלו וברוך השם לא התפתיתי".
ובנט לא הבין את המשמעות של יחסי הכוחות כשהסכים עם שישה מנדטים לכהן בראשות הממשלה?
"זאת מציאות שונה. השותפים של בנט היום הם שותפים אמינים שרוצים בקיום ההסכם ורוצים בהצלחתו ובהצלחת הממשלה. הם לא מכניסים אותו כדי לעקוץ אותו דקה אחרי זה. גם יחסי הכוחות שונים. יש מפלגות קטנות ויש מפלגות בינוניות; אין מפלגה גדולה בכלל.
"אבל שוב: הסיבה העיקרית זאת בעיית האמון הקשה שיש עם נתניהו. יכול אדם להציע לך על הנייר את העסקה הטובה בעולם, אבל אם אינך מאמין לו – לא עשית כלום".
את הממשלה הזאת הקמתם בקולותיה של רע"מ; האם להערכתך השותפות הזאת תשרוד?
"אני חושב שמה שעשה מנסור עבאס, במעשה הפוליטי שלו ובהתבטאויות שלו – למשל כשהכיר במדינה יהודית – אלו דברים אמיצים שמעולם לא נשמעו.
"בעבר, כשהסתכלנו על המפלגות הערביות אמרנו: למה לא יכול להיות מנהיג שיתייחס לאינטרסים של הציבור שלו וינסה גישה שונה. והנה הגיע מנהיג כזה. הוא מנסה להוביל גישה שונה, וצריך להעריך אותו על כך. אכן, יש לו קשיים מבית ולא בטוח שזה ישרוד לאורך זמן, אבל אני רואה בניסיון הזה חשיבות רבה".
עבאס הוא יחיד מול רבים בסיעתו. בשבוע שעבר, חבר כנסת ממפלגתו נפגש עם השייח' ראאד סלאח – תומך טרור ידוע – ולפני כן שמענו ביטויים מאוד קשים נגד מדינת ישראל מצד חברים נוספים במפלגתו.
"אני באמת חושב שאותה פגישה הייתה טעות חמורה שלא מקובלת עלי בשום צורה. עם זאת, בקואליציה כל כך הטרוגנית, בסופו של דבר אתה צריך להסתכל על מבחן התוצאה, שהוא – האם חברי הכנסת של עבאס הולכים איתו באותם מהלכים ומצביעים עם הקואליציה. בינתיים, עם כל הקשיים הפנימיים שקיימים ברע"מ, הם פועלים כיחידה אחת".
שעה אל תוך השיחה, והנה הגענו לרפורמות ולחוקים שסער התחייב לבוחר. על פניו, נראה שעמד במילתו. כמעט.
אחד הדגלים שהנפתם במערכת הבחירות היה הרפורמה במוסד היועץ המשפטי לממשלה, דהיינו: פיצול בין התובע הראשי ליועץ הממשלתי. איפה זה נתקע?
"היועץ המשפטי לממשלה מסיים בסוף החודש את תפקידו. הודעתי אין ספור פעמים שכל הנושא של מוסד היועץ המשפטי לממשלה יידון ויתבצע רק אחרי בחירת היועמ"ש החדש. לא פרקטי ולא נכון לעשות את זה לפני כן".
העברת חוק להגבלת כהונת רה"מ, אבל לא העברת את זה רטרואקטיבית; לכאורה, האובייקט המרכזי, נתניהו, אינו נכלל בו.
"לפני שאשיב לגוף השאלה, הייתי מצפה לקבל קרדיט על כך שעברה רק חצי שנה מיום הקמת הממשלה והחוק עבר גם בממשלה וגם בכנסת. הדברים מתקדמים. באשר לנושא הרטרואקטיבי: אין כזה דבר חקיקה רטרואקטיבית. אנשים לא מבינים מה אפשר ומה אי אפשר לעשות. אי אפשר לפגוע רטרואקטיבית בבחירה של הציבור, אלא להחיל נורמה מכאן ולהבא.
"כשאני מעצב את הנורמות החוקיות במדינת ישראל אני מנסה לבנות כאן משהו לדורות. הגבלת כהונה זה לקח חשוב שלמדנו מהתקופה האחרונה. זה נמצא בקווי היסוד של הממשלה, עבר בקריאה ראשונה, ובשבוע הבא ועדת החוקה תתחיל להכין את החוק להצבעה בקריאה שנייה ושלישית.
"במקביל, פרסמתי תזכיר חוק שמונע מנאשם בפלילים לכהן כראש ממשלה. בשעה שפרסמתי זאת ידעתי שיש סיעות, כגון סיעת 'ימינה', שעדיין לא נתנו את הסכמתן להביא את הנושא לכנסת. לא ויתרתי על זה ואפעל לשכנע את נפתלי בנט בעניין הזה. אני חושב שזאת נורמה חשובה וראויה.
"אני עובד עקב בצד אגודל ומקווה שאצליח לקדם גם את יתר החוקים. עם כל הצניעות, אני לא חושב שיש מישהו בממשלה שמריץ במקביל כל כך הרבה חוקים".
בוא נדבר גלויות: החוק שמונע מהנשיא להטיל על חבר כנסת שנאשם בפלילים את הרכבת הממשלה נועד למנוע מבנימין נתניהו לשוב ולכהן בתפקיד. אבל אם בכנסת הבאה יהיה לו רוב, הוא הרי יוכל לשנות את החוק בטרם יקבל מהנשיא את המנדט. אם כך, מדוע לא ביקשתם להעביר חוק שמונע מחבר כנסת שנאשם בפלילים להתמודד לכנסת הבאה?
"לא כל דבר שאתה רוצה אתה יכול לחוקק. חייבים לבחון דברים על פי עקרונות חוקתיים. הדבר הזה, אחרי שהתייעצתי, לא עומד באמות מידה חוקתיים. ובלי קשר, אני לא חושב שזה נכון".
