טורים רפאל וואהל י"ט טבת התשפ"ה

בוקר אחד השבוע הייתי בדרך לשחרית כשבן דוד מהארץ התקשר לשאול בשלומי ובשלום משפחתי. "איך אתם מתמודדים עם השרפות?" הוא שאל בקול מודאג. "איך הבית?" האמת שרציתי לפרוץ בצחוק, אך לא באמת יכולתי, כי בכפור הסמי סיבירי ששרר השבוע במונסי והגיע עד למינוס 6 מעלות כל מתיחה של השפתיים היבשות עלולה עוד לפצוע אותן. גם ככה האצבעות שלי קפאו רק מלהחזיק את הטלפון.

הסיטואציה הייתה כל כך סוריאליסטית, כי ממש מולי הבחנתי במחזה מעורר אימה השכן מפינת הרחוב, שהקב"ה בירך אותו בנחלה שבמרכזה אגם פרטי קטן, צועד מעדנות על גבי האגם הקפוא. והבן דוד שלי שואל אותי על שרפות.

שאלתי את בן דודי, בתגובה, איך הוא מתמודד עם הסיטואציה של חיילים צפון קוריאנים בשדה הקרב?

הוא התבלבל לגמרי, היה בטוח שהחום באמת השפיע עליי. "מה הקשר צפון קוריאה?"

"מה, לא שמעת שחיילים צפון קוריאנים הגיעו להילחם באוקראינה?" שאלתי, מופתע כולי.

שמעתי אותו ממלמל לעצמו תפילה חרישית לפני שענה לי בקול מגומגם: "רפאל, זה אני, אברומי הבן דוד שלך. מה לי ולאוקראינה?"

"אה, פשוט מאוד", הסברתי לו. "מרחק הטיסה מהארץ לאוקראינה קצר יותר ממרחק הטיסה מניו יורק לקליפורניה". למרות שטכנית אנחנו נמצאים באותה מדינה, בפועל, בעוד אזורים שלמים בלוס אנג'לס בוערים ככבשן לוהט אנחנו קופאים פה בקור של מינוס 6 מעלות.

אחר כך הבנתי שהוא בכלל התקשר להתרים אותי לקמפיין, אבל בכל מקרה זה לא הפריע לי כי אני ניהלתי את הקמפיין, וגם אם לא, צדקה אף פעם לא מזיקה, רק להפך.

אבל דבר אחד בטוח, השרפות בלוס אנג'לס זעזעו את כל אמריקה ולהערכתי הצנועה יזעזעו גם את העולם כולו בעתיד הלא רחוק.

כיהודים מאמינים בני מאמינים חונכנו שכל מאורע שמתרחש בכל מקום בעולם אמור להיות סימן בעבורנו, אך בעולם ההסתרה שבתוך ההסתרה שבו אנו חיים לא תמיד אנחנו יכולים להבין את המסר. בשביל זה יש לנו מורי הדרך שבכל דור, שיודעים להסיק בכוח תורתם מה רוצה אבינו שבשמיים ללמד אותנו. אך דומה שהשרפה בלוס אנג'לס, עם כל הכאב העצום והבלתי נתפס שהיא גרמה לבני אדם רבים כל כך, זועקת על ימין ועל שמאל מסרים שגם אנשים פשוטים עם עיני בשר כשלנו יכולים לקלוט.

לנסות לתאר את העוצמה האגדית של אלו שגרו באזורים שהפכו לאיי חורבות, לנסות לתאר את הפאר וההדר הבלתי נתפס של הארמונות שמילאו את האזורים הללו, את כמות העושר המצטבר ששכב בכספות ההדורות, את פסגת הטכנולוגיה שהפכה בתים רבים באזורים אלו לאוטונומיים, יהיה מיותר. אפילו אני, שמגוריי באמריקה החומרית העניקו לי קצת מושגים בהלכות תאוות העולם הזה, לא יכולתי לדמיין את סדרי הגודל עד שביקרתי בעצמי בלוס אנג'לס, בליווי אחד מגדולי גבאי הצדקה בעולם היהודי אם לא הגדול שבהם. שם, בפגישות אצל נגידים באזורים הללו, קיבלתי הצצה לפאר הבלתי נתפס שכמוהו לא ראיתי באף מקום אחר בעולם, כולל בערים נוצצות בעושר הגשמי שלהן כמו מיאמי ואחרות.

ולכן, מה שהתרחש בלוס אנג'לס הוא אירוע משנה תודעה. בעולם המעוות שלנו, שבו אנחנו חושבים בטעות שאנחנו המנהלים את העניינים, ההיגיון שלנו יכול להתמודד עם שרפות בסין המושחתת, התרסקות מטוס ברוסיה המנוונת או רעב בצפון קוריאה (יקירת טור זה), אבל עכשיו מי שמנהל את העולם הראה לכולנו שדווקא המקום העשיר ביותר, שבו חיים האנשים המפורסמים ביותר, המשפיעים ביותר, עם גדרות משוריינות, עם בריכות מלאות מים שהקיפו כמעט כל בית, לא יכול היה לאש השמימית ששרפה באין מפריע את פסגת האלילות המודרנית ומחקה תוך כמה ימים חבל ארץ בשווי מאה וחמישים מיליארד דולר, סכום שגדול יותר מהתקציב השנתי של מדינת ישראל כולה.

ורק לי זה מזכיר משהו שמאוד קרוב אלינו? חבל ארץ העונה לשם עזה. לא אני התחלתי עם ההקבלה, אלא גדולי האנטישמיים בעולם, שגם במקרה הזה מצאו את האשם בשרפה הקטסטרופלית: היהודים. הטענות המביכות שלהם נחלקו לשניים. היו שהאשימו את הסיוע הכספי למדינת ישראל כי הוא שמנע הקצאת משאבים כדי להקדים תרופה למכה. טענה הזויה כשמגלים שקליפורניה הינה אחת מחמשת הכלכלות הגדולות בעולם ואחת המדינות העשירות בארצות הברית, שלא ידעה לתת מענה מינימלי לאזור העשיר ביותר שלה, שבו התושבים משלמים מיסים הזויים במדינה שהיא גם ככה שיאנית המיסים בארצות הברית כולה.

מצד שני היו צדקנים שטענו שמי שלא הזדעזע מההרס בעזה שלא יזדעזע מההרס בקליפורניה.

אז אם הם התחילו, מותר גם לי להמשיך. אודה ולא אבוש, כאשר עלינו להתמודד עם האשמות מצד אחים שלנו שלא באמת מבינים את האמונה הברורה שלנו שהתורה היא שמגינה על העם היהודי לא פחות ואף יותר מאלו שתורמים את חלקם במסירות נפש בחזית, וכי לא כוחנו ועוצם ידנו עושים את החיל הזה, אלא הקב"ה, שברצותו שורף, ברצותו הורג, ברצותו מחליט מי יחיה מי ימות ומי ייפצע זה נשמע לפעמים, לאוזני בשר, סוג של תירוץ מאולץ שלא באמת מחזיק מים מול השאלה המתקילה: "מי פירק את עזה, הגמרא שלך או חומר הנפץ".

אז כן, זה המסר המחזק שאני קיבלתי מהשרפה הבלתי נתפסת הזאת במקום הכי לא צפוי בעולם. בקליפורניה הרחוקה הקב"ה הראה לנו שכשהוא מחליט ורק כשהוא מחליט הוא יכול להפוך את אחד האזורים העשירים בעולם לעזה שנייה, בלי מגע יד אדם, ביסודיות שאין שנייה לה. אין חצי עבודה, בניין אחד כן בניין שני לא. מחיקה טוטאלית, מוחלטת. מי ביקש שיטוח ולא קיבל? והכל בלי פצצה אחת ובלי שהכוחות החזקים בעולם יוכלו לצייץ מילה. אז כן, הוא המנווט, הוא המחליט מתי מי ואיך ישתחררו החטופים. אנחנו כולנו כלי קטנטן במשחק הגדול שהוא מנהל בעבורנו, התפקיד שלנו הוא רק לא לקלקל.

יותר ממה שהשרפה הזאת מעניקה לנו דוגמה מוחשית לאפסיות הכוח האנושי המדומה, היא יכולה להעניק שיעור חשוב לכולנו על מאמרו של הלל הזקן 'על דאטפת אטפוך', או בלשון העם "כל מה שאדם עושה, לעצמו הוא עושה".

אין זה מקרה שדווקא האזור שבו מתגוררים מובילי הפונדמנטליזם הפרוגרסיבי, במדינה הכי פרוגרסיבית בארצות הברית, נפל קורבן להרס שהם הפיצו בכל העולם.

העולם כולו הביט בהשתאות ותהה כיצד ייתכן שמדינה שגובה את המיסים הכי גבוהים בארצות הברית הגיעה למצב שבו כבאים נאלצו לכבות שרפות עם דליי מים, שגם הם היו ריקים בגלל שכמעט לא היו מים בברזי הכיבוי. זאת דוגמה עולמית כיצד סוציאליזם יכול לנוון ולהרוס אפילו את המדינה הגדולה ביותר בארצות הברית.

ככה זה כשאתה מחליט שהמדינה צריכה לתמוך במיליארדים במהגרים בלתי חוקיים, על חשבון דלת העם שנאנקת תחת עול מיסים בלתי נתפס. צחוק הגורל הוא שמהגר בלתי חוקי, שיש הטוענים שהוא הצית את השרפה, ישוחרר לחופשי בגלל חוק הזוי של מדינת קליפורניה, שאוסר על המשטרה המקומית למסור פושעים לרשויות ההגירה הפדרליות, לצד חוק שאי אפשר להפליל אדם על גנבה של פחות מתשע מאות דולר.

כואב לראות כיצד אנשי הבוהמה הגדולים ביותר הפכו לקומדיה הטרגית של עצמם. הם, כמו מקביליהם התל אביבים, שליבם יוצא למען המסתננים רק כשהם מתגוררים כמובן בדרום תל אביב, מצאו את עצמם מתמודדים לראשונה עם התוצאות ההרסניות של הטירוף הפרוגרסיבי שהם ניסו לכפות על אחרים. כשהם תמכו בהעברת תקציבים מכיבוי האש עבור הצפת האזורים המוחלשים במדינה בכמויות מהגרים, הם ראו בהם אובייקטים שישמשו בעבורם עבדים מודרניים זולים, מנקים, מבשלים ועובדי דחק. כעת האזורים שלהם נראים הרבה יותר גרוע מהמקומות הנחשלים שמהם הגיעו המהגרים. זאת בדיוק הסיבה שהשרפה הזאת הולכת לשנות את העולם, כי כאשר זה מגיע אליך פתאום ההיגיון מתחיל לעבוד, והתוצאות של שינוי הכיוון הזה יהוו ברכה לאנושות כולה. הלוואי