שר האוצר המרכזי

מדיח לכל המשפחה

לא תמיד קל לנו, היהודים שומרי התורה והמצוות. אמת, באנו לעולם הזה כדי להכין את עצמנו לעולם הבא ולקיים רצון השם, אבל המחירים, הו המחירים, לא תמיד קלים.

אבל עכשיו, ישתבח שמו, אנחנו זוכים לראות עולמנו בחיינו.

זה היום עשה השם נגילה ונשמחה בו.

תמו ימי הרעב. אפשר – בחסדי שמיים וברחמיו המרובים – לשחרר את החגורה.

לא צריך הרבה בשביל להתמלא אושר. רק לרדת לרחוב ולנשום את האוויר שהצטרף לאווירת השמחה. הציבור מתקשה להוריד את החיוך מהשפתיים, ומה אתם יודעים, מתברר שיש לו גם תוכניות מסודרות.

כבר ביום שאחרי הבחירות, כשהנתונים החלו לזרום והבשורה הטובה החלה להתפשט, כותב השורות הבין שהעסק הולך למקומות לא טובים. מחוזות הביזאר ממש.

הנה דוגמה קטנה, חי נפשי שאני מצטט אותה כמעט מילה במילה מהזיכרון.

בערוצים החרדיים חיפשו למלא את היום עד שיגיעו תוצאות האמת, והחליטו להעלות מאזינים.

פינדרוס עדיין התנדנד, אבל התוצאות היו ברורות. גוש הימין ניצח בגדול. המפלגות החרדיות עשו את הבלתי ייאמן.

המאזין הראשון עלה טעון. נו, אפשר להבין אותו. שנה וחצי של רדיפה לא הולכות ברגל.

הוא לא חיכה שהמראיין ייתן לו את רשות הדיבור, והציג מייד את משנתו: כמובן שנבטל את הכל, הוא פתח, על זה אפילו לא צריך לדבר. הכל-הכל יבוטל. את מחירי החד-פעמי הוא רצה להעלות? חחח, הוא צחק צחוק גדול. עכשיו אנחנו רואים מי פה באמת חד-פעמי. ושוב צחוק גדול של שביעות עצמית ממשחק המילים.

מה הוא חשב לעצמו, שאין הקדוש-ברוך-הוא בעולם? חד פעמי הוא רוצה להעלות, חצוף מחוצף.

אבל תראה, אמר לו המראיין, בסך הכל יש דיבורים על משבר אקלים. מה אתה אומר על זה?

זה הכל שטויות. מזימה נוראה של הרשעים הארורים. איזה משבר אקלים? סוכע'ס כמו שהיה השנה לא היה פה שנים. איזה אוויר, גן עדן.

ואז בפרץ של נדיבות הוא המשיך: אנחנו נסכים להשאיר את מחירי החד פעמי, אבל יש תנאי: שיחלקו מדיח כלים לכל משפחה.

המראיין המהם: רעיון מעניין. איך המדינה תחלק? לכל אחד? מה אתה מציע?

אהה… זה פשוט מאוד. כל מי שמקבל את הכרטיס מזון של דרעי, יקבל גם מדיח עם אותו כרטיס. יהיה גם כסף לקנות את האוכל, וגם מדיח שישטוף לנו את הכלים אחרי זה.

אבל אתה יודע, הקשה המראיין, סבון כלים עולה תשעה שקלים, טבליות למדיח עולות חמישים שקלים, זה לא בחינם.

אלא שהיהודי לא התבלבל: מי שרשומים ב'חלוקה' של שטרן בערב פסח – בדרך כלל המשפחות ברוכות הילדים – יקבלו גם חומרים למדיח.

מה אני אומר בעצם? המשיך היהודי בקול בטוח.

הרי יש לנו כבר את כל המידע וכל התשתית של החלוקה, הכל מאוד מסודר אצלנו ברוך השם, רק צריך עכשיו לחלק מסודר. סדר זה העניין פה. אחרי כל כך הרבה שנים, הגיע הזמן שיהיה פה סדר.

היהודי רוצה סדר, מה תגיד לו? שלא יהיה סדר?

…

גזירת המע"מ ל"ע

בשבת בבית כנסת, יממה בלבד אחרי שהניצחון הפך לרשמי, הבנתי שהעסק יוצא משליטה.

אברך סמוק פנים הסביר בלהט שאחרי 70 שנה שבהן אנחנו חיים תחת הקלגסים וסובלים גזירות נוראיות, הגיע הזמן לבטל כבר את 'גזירע'ס המע"מ'. יש גבול כמה אנחנו צריכים לממן עם המע"מ על המטרנות שלנו את כל השטויות של החילונים. שיממנו את עצמם.

17 אחוז, אתה קולט בכלל מה זה? זעק האברך. קח את הכובע הזה, הוא הסיר מראשו את הכובע בתנופה. הוא עלה לי בברון 890 שקל, אתה קולט ש-130 מתוכם הלכו לאוצר של ליברמן? ממתי הכובע שלי אמור לממן את כל השטויות האלה?

חסר לכם כסף? שימכרו 'כיפת ברזל' לכל העולם. ובכלל, שיפסיקו להתעצל. יש פה הרי היי-טק, התשתית קיימת, שיעבדו קצת יותר. למה להתעלל דווקא במסכנים? למה להתלבש על הכובע המסכן שלי? מה זה הרשעות הזו? אנטישמיות!

החבר שלו הנהן במרץ, אבל הוא לא רכש כובע מהישיבה, וסדר היום שלו היה קצת שונה. מכיוון שרכש דירה לאחרונה הוא הביע את התחושות של הציבור שיש לבטל בהקדם את 'גזירע'ס המשכנתאות' הנוראה שרבים חללים הפילה.

בשביל זה חזרנו לארץ אבות? בשביל לשלם משכנתאות שהורגות את הגוף והנפש?! הרי כל בר דעת מבין שהגזירה הנוראה הזו היא מבית היוצר של הרשעים הארורים שרוצים להתנכל לבני התורה. צריך לעשות לזה סוף, בשביל מה הלכנו לבחירות?

נכון, אני מבין שמלווים לי כסף, אבל מה יותר פשוט מלקחת את הגמ"ח של קופרמן, להכניס שם איזה 5-4 מיליארד שקל, ושקופרמן ילווה לכל האברכים שצריכים דירות? זה הרי דבר פשוט. יש את המנגנון, יש את התשתית, יש הכל. תוך כמה שבועות זה יכול להתחיל לפעול. ובכלל, הרי אין מתאים מהרב קופרמן עצמו לכהן כשר אוצר.

השלישי היה קצת יותר נחרץ. הוא רצה ללכת על כל הקופה.

צריך לדעתו לבטל באופן סופי את 'גזירעס הפרנוסע'. הוא הסביר בטוב טעם שאם עבאס עם ארבעה מנדטים הצליח להביא 53 מיליארד, אין סיבה שאנחנו עם 18 מנדטים לא נבטל את הגזירה הארורה הזו שממררת את חיינו.

הגיע הזמן שדרעי וגפני יבינו מה מפריע באמת לציבור ויתחילו לטפל. אנשים פה הלכו להצביע להם במסירוס-נפש, ויום אחרי הבחירות הם צריכים ללכת לעבודה כאילו לא קרה כלום.

אם הם רוצים שנמשיך להצביע להם שקודם כל יבטלו את העניין הזה של פרנסה. משכורת בסיסית לכל אחד, זה המינימום, פשוט שנוכל לחיות. אחרי זה נדבר על השאר.

…

המנדט החרדי

לנציגים החרדים אין כמעט סיכוי להתמודד עם רף הציפיות שיש מהם ברחוב החרדי. אחרי שנה וחצי של הדרה, הציבור רעב אבל בעיקר שיכור כוח. הניצחון הוא כל כך מוחץ וכל כך דרמטי, שאין כמעט בשורה שתרצה את הציבור.

אבל אולי דווקא זה הזמן להזכיר לעצמנו שהנציגות החרדית בפוליטיקה לא מונתה בשביל לשלוט במדינת ישראל ולעשות פה סדר. בסך הכל יש היתר די דחוק להשתתף בשלטון שרומס כמעט בכל תחום את תורת ישראל, וההיתר הוא רק כדי להציל את יבנה וחכמיה.

הנציגים החרדים מעולם לא התערבו בסוגיות ביטחון או מאקרו-כלכלה ולא בכדי. זה לא המנדט של הנציגות החרדית.

לאורך העשורים האחרונים, יש מטוטלת שנעה למעלה ולמטה כל הזמן. אחרי קדנציה שבה החרדים שותפים בקואליציה ושוכחים עבור מה הגיעו, עולה פה כוח של שונאי חרדים ומדיר אותם מהקואליציה לעוד סבב אכזרי של גזירות.

זה קרה לנו בימי רצ, ואחר כך מרצ, טומי לפיד ובנו יאיר לפיד, ובשנים האחרונות ליברמן. כל אלו אמורים לשמש לנו תמרור אזהרה לא לשכוח שאנחנו עדיין בגלות בין יהודים. שלמרות הפיתוי הגדול, אין לנו שום סיבה לבוא דורסניים ולנסות לשדד מערכות פה. יהיה פה ניצחון בטווח הקצר, אבל הפסד משמעותי בטווח הארוך.

זה אולי נשמע גלותי, פחדני, והפוך מהאווירה של ה'לא מתנצלים' שיש היום ברחוב החרדי, אבל זו הייתה משנתם של גדולי ישראל לאורך כל הדורות. לא להתגרות, לא לשסות, לא לכפות.

…

לקדש שם שמים

כל נציג ציבור שעולה לכלי תקשורת ואומר שלמרות תוצאות הבחירות הוא ידאג לכלל עם ישראל זוכה לבוז. מה הוא מתרפס? מה הוא מתנצל? מי הם בכלל? צריך לדרוס אותם.

זה סוג שיח שיש לו קליינטורה. הכי כיף להרגיש על הסוס. לבעוט, לרמוס ולדרוס. אבל זו לא דרכנו. קשה להפסיד, אבל לפעמים קשה גם לנצח כמו שצריך. בעזרת השם תהיה פה קואליציה שחברים בה רוב של שומרי שבת, זה ממש לא מובן מאליו. התגלות שמיימית של ממש.

אבל בשביל שירצו להיות פה עוד שומרי שבת במדינה, שהמעגל יורחב, שלא נמצא את עצמנו עוד כמה שנים עם מפלגה חדשה ומפלצתית שחורטת על דגלה רק את שנאת הדת והחרדים, צריך לעבוד מעכשיו.

דווקא עכשיו כשהמפלגות החרדיות על הגל, שהן נתפסות כמבוגרים האחראיים של הפוליטיקה הישראלית, יש כאן הזדמנות לעשות קידוש השם אמיתי. להראות איך נראים נציגי ציבור אמיתיים שדואגים לכלל ישראל, שמקדשים שם שמיים בעולם, שכולם יראו את ההבדל בין מי שדואג לחלשים והמסכנים באמת לבין מי שנושא את שמם לשווא.

הקדנציה הזו יכולה להיות תור הזהב של הפוליטיקה החרדית שתפרוץ מבחינה תודעתית את גבולות המגזר ותוכיח לעם ישראל שנציגים חרדים הם שם נרדף למקצועיות, מסירות ודאגה וחסרי שאיפות השתלטות על אורח החיים של הזולת ועל המדינה בכלל.

ואולי נזכה הפעם לקיים לא רק על-פי דרש, אלא גם על פי פשט את אחת המצוות הגדולות ביותר בתורה:

קידוש השם.