ישראל מאיר
ט"ו טבת התשפ"ו
מיקי זוהר, תחבורה ציבורית בשבת, יצחק עמית והשוטר מכביש 4
1.
איום הסנקציות, עובד או לא עובד?
האם מדובר בכלי הרתעתי שמשנה מציאות או כלי ענישה לא מידתי שתכליתו עונש לשם עונש?
נראה שחלף מספיק זמן בשביל לענות על השאלה הזאת. המילה 'סנקציות' הפכה אומנם למילה נרדפת למילה 'חרדים', אבל ביקום מקביל ליושבי בית המדרש פרצה סערה שהזכירה לנו שבאמת סנקציה היא מילה לועזית. ובכן, אומנים ויושבי קרנות המתפרנסים מתקציבי משרד התרבות ('על חשבוננו'), החליטו לנצל את כוחם ואת השפעתם כדי להתערב בפוליטיקה. מה זה אומר? להחרים את שר התרבות מיקי זוהר. לא מדבשך ולא מעוקצך. כך ריחפה עננה מעל קיומו של טקס שנועד להעניק להם (כן, להם!) פרסי הוקרה.
בגמרא בקידושין ישנה סוגיה מרתקת על מקרה שבו האישה לא מקבלת כלום מהאיש בתמורה לקידושין, אלא מבקשת ליתן לו דבר מה – ועל ידי כך תתקדש לו (כמובן, הוא יאמר לה: "הרי את מקודשת"). מה הדין? במבט ראשון זה נראה דיון מיותר – אין שום סיכוי שהקידושין יחולו. ובכל זאת, ההכרעה של אחד האמוראים היא שכן, הקידושין חלים. הגמרא מייד שואלת את השאלה שעוברת לכל אחד בראש: הרי היא לא קיבלה ממנו כלום? והתשובה: "הכא באדם חשוב עסקינן". אצל אדם חשוב עצם זה שהוא מוכן לקבל מאיתנו מתנה, מתקיימת נתינה! באותה הנאה שקיבלה ממנו מכך שלקח ממנה מתנה, היא למעשה הופכת למקבלת – ומתקדשת.
הבנתם, כן? זאת התפיסה של אותם אומנים. מדינת ישראל לא ראויה לתת להם פרס. הכא ביושב קרנות חשוב עסקינן.
"לא מתוך זלזול בהכרה שניתנה לי", כתב אחד מהם בהודעת הסירוב לפרס, "אלא מתוך תחושה כנה שאיני יכול לקחת חלק באירוע שמתקיים בתוך מציאות של מחלוקת עמוקה, כואבת ומתסכלת".
בקיצור, צמד המילים 'שנהיה ראויים', נאמר בכלל על אומנים.
צילום: פלאש 90
את שר התרבות מיקי זוהר החרם הזה פחות הרשים. הוא לא קרא להם לשיחה ולא ביקש להוציא הודעת הבהרה או להגיע עימם ל'הסכמות רחבות'. השר פשוט הלך לדרך קצרה שהיא קצרה: סנקציות. "ההתנהלות הזו מובילה אותי להחלטה חד משמעית", פתח את הצהרתו. "אני אפעל כבר מחר לביטול חוק המימון שלהם בסך 130 מיליון שקל בשנה, ושיעשו מה שהם רוצים ואיך שהם רוצים, על חשבון עצמם ולא על חשבון הציבור".
הציבור החרדי מכיר את השיטה בהיקפים הרבה יותר רחבים מהפסקת תקציבים. ביטול סבסוד מעונות, איסור יציאה לחו"ל, הגבלות על הוצאת רשיון נהיגה ולפעמים אפילו מעצר. ועדיין, לא נראה שמשהו בסולם הערכים של יושבי בית המדרש עלול להשתנות בשל כך (אם כבר להפך).
אבל אצל יושבי קרנות זה אחרת. זה עבד! "מהפך דרמטי: הפורשים מחזירים מועמדותם לטקס של מיקי זוהר".
נו, אז האם סנקציות הן כלי הרתעתי שמשנה מציאות? התשובה תלויה בשאלה באיזו מציאות אתה חי. אם סולם הערכים שלך יונק את כוחו מחיי עולם, או שמא מה שנקרא בפיך 'ערכים' הוא בסך הכל עוד סידור כלכלי, ג'ובים ושימוש בכספי ציבור משל היו רכושך הפרטי.
2.
ראש השנה למניינם מביא עימו נתונים ממגוון תחומים מרתקים:
ל־288 קווי אוטובוס במדינת ישראל יש היתר (חוקי כמובן) לפעול בשבת. למה? כי סעיף מיוחד בפקודת התעבורה מחריג מקרים ואזורים מסוימים ממנוחה ביום השבת. עם סיום שנת 2025 נחשף שהושבתו 80 קווים מהרשימה הזאת. למה? "היעדר ביקוש".
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה לטענות היסטריות של כל מיני מנכ"לי ארגונים הפועלים להפוך את מדינת ישראל למדינה ככל העמים: "לא התקיים מהלך יזום של משרד התחבורה או הרשות לתחבורה ציבורית לביטול קווי אוטובוס או נסיעות אשר אושרו להפעלה בשבת".
'היעדר ביקוש' כמובן מעיד על ביקוש של מוצר אחר: עם ישראל בוחר בשבת.
הנתון המרגש הזה פורסם לקראת ראש השנה למניינם. אבל כדאי לגזור ולשמור אותו לראש השנה למנייננו.
3.
קשה לי להגדיר עצמי כ'מתנגד' לחסימות כבישים אלימות על ידי בחורי ישיבה. החלוקה בעיניי היא לא מי בעד ומי נגד, אלא מי נגעל ומי לא. אני בצד הנגעל.
מה שמביך במיוחד הוא שאחרי פרסום שורות מהסוג הזה, נשלחות תגובות נזעמות על מה ההבדל בינינו לבין מחאת קפלן. מדהים איך דווקא מי שמתיימר להציג עצמו כשומר עולם התורה, בוחר שוב ושוב לשאוב השראה מהמחוזות המסוכנים ביותר של החילוניות הישראלית.
והנה מגיע האבל: אחרי כל זה אי אפשר שלא להזדעזע מאלימות המשטרה כלפי מפגינים חרדים. אם זה סטנדרט האכיפה, למה אך ורק כלפי חרדים (וגם מתנחלים בעבר) הוא מופעל? שוטר המכה באלימות מפגינים חרדים לא עושה זאת כי הוא נגעל מדרך המחאה שלהם, הוא נגעל מהחרדיות שלהם. אני בצד של המפגינים.
מבט:
הצצה (חלקית) לשבוע שהיה בסדר יומו העמוס של האיש בתמונה.
בשל עתירות נגד המינוי של דוד זיני לתפקיד יו"ר השב"כ, היה חשש (אין להקל ראש בכך) שמערכת המשפט תפסול את המינוי. בסופו של דבר בג"ץ אישר את המינוי ברוב קולות. שופט אחד התנגד – יצחק עמית: "ההחלטה על המינוי מעוררת קושי המצדיק הוצאת צו על תנאי המורה למשיבים לנמק מדוע לא יוחזר עניינו של זיני לוועדה המייעצת לצורך השלמת הנמקתה".
הוצאת צו ביניים נגד החלטת הממשלה לאשר את הצעת שר הביטחון לסגירת גלי צה"ל. "הגעתי למסקנה כי יש להיעתר לבקשה ולהורות על הקפאת החלטת הממשלה על כל המשתמע מכך וזאת עד להחלטה אחרת", כתב האיש שבתמונה.
זאת לא סָטירה. זאת מציאות. שופט במדינת ישראל, שלא נבחר על ידי איש מהציבור, מתייחס למינוי ראש השב"כ כאילו מדובר במינוי רקטור לספרייה הלאומית ובאותו השבוע מתערב בהחלטת שר הביטחון לסגור יחידה (זה שמה הרשמי) בצה"ל. הכל בשם איזונים ובלמים. בדברי הימים של מערכת המשפט, אחרי שהתיקונים הדרושים יקרו (והם יקרו; במוקדם או במאוחר הם יקרו), תיזכר התקופה של יצחק עמית כתקופת ההתפקחות של הציבור ממעט האמון שעוד נותר במערכת. אפשר להתבונן בשבוע של יצחק עמית – ולכעוס (בצדק). אבל אנחנו בשלב הכי משמח של המערכה. הפרק המשמח ביותר – שינוי התודעה הציבורית – נכתב ממש עכשיו.
***
חכמת ההמונים:
"ברית המשרתים מתרחבת: הממשלה הבאה תהיה ממשלה של הסכמות רחבות בקרב כלל המגזר הערבי". דביר לוגר.
