עוזי יצחקי
ט"ו חשון התשפ"ב
מדינת ישראל נמצאת בפיגור בתשתיות התעבורה שלה, אבל יש תקווה באופק
התחבורה בתקופה המודרנית היא אחד הנושאים המרכזיים בחיי היום-יום. כל אדם שקם בבוקר, בכל מקום בעולם, מתכנן את מהלך היום שלו בהתאם לאפשרויות התנועה והתעבורה. התחבורה מהווה קריטריון למקום המגורים, סוג התעסוקה, ניצול שעות הפנאי ועוד.
מדינות רבות בעולם זיהו את בעיית התחבורה כגורם משמעותי ובעל השפעה קריטית על העתיד לבוא עוד במאות ה-18 וה-19. כך לדוגמה הוקם הוקמה הרכבת התחתית בלונדון בשנת 1863, וזו של בודפשט, באימפריה האוסטרו-הונגרית, הוקמה בשנת 1896. בישראל, לשם השוואה, הוחל בחפירת הרכבת הקלה בתל אביב שחלקה רק תת קרקעי בשנת 2015. לא בכדי פרסם השנה ארגון ה-OECD כי פקקי התנועה בישראל גבוהים פי 4 מהממוצע במדינות הארגון, וכי הפקקים בישראל הם הגרועים ביותר במדינות החברות בארגון.
אז מה עושים עם עומסי התנועה המביאים עימם בזבוז זמן אדיר, פגיעה בכלכלה והפחתת התוצר הגולמי, עצבים, מתח, תסכול, איחורים, בזבוז דלק וזיהום אוויר מוגבר, בלאי מואץ בכלי הרכב ועליית אחזקת כלי הרכב ועוד ועוד?
ראשית מקבלים בהבנה שתם עידן השימוש ברכב הפרטי, לפחות לצרכים היומיים של נסיעה למקום העבודה, ללימודים, לטיפולים רפואיים לסידורים ועוד. נכון זה קשה ובמקומות רבים גם בלתי אפשרי ואולם בראייה עתידית זה מה שיקרה. הפתרונות לבעיה הם הקמת והפעלת מערכות הסעת המונים והגברת השימוש באמצעי התחבורה הציבורית תוך שיפור רמת השירות באופן מהותי ומתן עדיפות לתחבורה הציבורית. עלינו להכין היום את התשתיות לדור העתיד – מה שלא נעשה מספיק עבורנו.
- • •
בשנים האחרונות הואצו התהליכים והעבודות להקמת מערכות הסעת המונים באופן ישיר תוך מתן עדיפות וללא הפרעה. בירושלים הבירה פועל משנת 2011 הקו הראשון של הרכבת הקלה שמסיע קרוב ל-200,000 איש ביום, ועד סוף העשור יופעלו בירושלים עוד שני קווים. בתל אביב עתיד לפעול בעזרת השם קו הרכבת הקלה הראשון בראשית שנת 2023. במקביל מקודם תכנון לרשת מטרו אשר תכלול שלושה קווים שכולם תחת הקרקע ואשר יקיפו את כל המטרופולין. התקווה היא שרשת המטרו תופעל בעוד כ-12 שנה.
בחיפה מופעלת המטרונית (רכבת שהפכה לאוטובוס ארוך) בשלושה קווים המעבירים כ-100,000 איש ביום; גם בבאר שבע מתוכנן מערך דומה.
חברת רכבת ישראל הרחיבה בשנים האחרונות את רשת הרכבות בכל אזורי הארץ, בכלל זה הפריפריה בצפון ובדרום מחוברת למרכז במסילות ברזל; מופעלות רכבות לכרמיאל, בית שאן, עפולה, נהריה, עכו, דימונה, באר שבע, אשקלון, אשדוד, אופקים, שדרות ונתיבות, ומאז 2018 מופעל קו מהיר המחבר בין ירושלים לבין תל אביב ב-32 דקות. בימים אלו מוקמת מסילה רביעית באיילון וכן הקו המזרחי שיחבר את לוד ורמלה לחדרה דרך קריית התעופה, אלעד, ראש העין וכפר סבא.
לצורך מתן עדיפות לתחבורה הציבורית נסללים בימים אלו נתיבי נסיעה ייעודיים לאוטובוסים וכלי רכב ציבוריים בתוך הערים הגדולות ובכבישים בינעירוניים. בערים הגדולות כמו ירושלים, תל אביב, חיפה, אשדוד, כפר סבא, רמלה ועוד, כבר קיימים עשרות ק"מ ייעודיים לתח"צ, כמו גם בכניסות לירושלים ולתל אביב.
ישנם פתרונות נוספים/משלימים כגון עידוד השימוש באופניים, שילוב שבילי אופניים בדרכים הקיימות, יצירת תנאים במקומות עבודה (מקלחות, חניות לאופניים) ומרכזי תחבורה עירוניים, עמדות השכרת אופניים ועוד. בכל אזורי המדינה הולכים ונסללים שבילי אופניים לשימוש יומיומי.
המצב אמנם קשה, אבל יש תקווה באופק. עכשיו כל אחד מאיתנו צריך לחפש ולהשתמש כמה שיותר באמצעי התחבורה הציבורית שבסביבה. נסיעה טובה, בטוחה ונעימה!
- הכותב הוא יו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ויו"ר מועצת המנהלים של חברת נמלי ישראל, לשעבר מנכ"ל משרד התחבורה
