תחזיות האקלים מקדימות את עצמן

מבלי להיכנס לוויכוח מהי מידת השפעתם של בני האדם על שינויי האקלים בכדור הארץ, העובדות ברורות: מזג האוויר הולך ומקצין, בקיץ נעשה חם יותר, ובחורף סערות גשם הולכות ונעשות תכופות וחזקות יותר. הדבר דורש היערכות מהירה ותכנון מותאם של התשתיות, כי כפי שתקראו בטור שלפניכם, המצב ממש לא הולך להשתפר.

כ-30 רשתות מחשבים גדולות ומורכבות במיוחד ניצבות בחזית מחקר האקלים. כל אחת מהן מריצה מודל המורכב ממיליוני שורות קוד, שמחשב את אין-ספור התופעות הפיזיקליות, הכימיות והביולוגיות שמהן נוצרים התנאים הסביבתיים על כדור-הארץ לאורך  שנים. המודלים הללו מלמדים אותנו על מצב האטמוספרה, האוקיינוסים, היבשות או הקרחונים, במבט לאחור על ההיסטוריה הסביבתית ולצורך מתן תחזיות לשינויי האקלים הצפויים בעשרות ובמאות השנים הבאות. התוצאות מנותחות על-ידי מכוני מחקר מובילים בעולם, בהם מכון ויצמן למדע, ועל בסיסן נכתבים הדוחות המקיפים של האו"ם על שינויי האקלים.

נראה, כי הדו"ח הבא יהיה חייב להביא בחשבון גם את ממצאיו המפתיעים של מחקר חדש של צוות חוקרים מהמחלקה למדעי כדור-הארץ וכוכבי-הלכת במכון ויצמן למדע בראשות ד"ר רעי צמקה ובשיתוף ד"ר יי מינג מאוניברסיטת פרינסטון וד"ר יאני יובל מ-MIT, שחושף התחזקות משמעותית בעוצמת סופות החורף בחצי הכדור הדרומי.

עד כה חזו מודלי האקלים התחזקות משמעותית של סופות החורף רק בהמשך המאה הנוכחית. במחקר החדש השוו המדענים בין הנתונים שעלו מהרצת המודלים של דינמיקת האקלים ובין ממצאי תצפיות בפועל וגילו שהתחזקות הסופות כבר הגיעה לרמה שהייתה צפויה להתרחש בסוף המאה ה-21.

סופות חורף הן אומנם אירוע מזג אוויר שנמשך ימים בודדים בלבד, אך במצטבר, הן יוצרות זרמי אנרגיה הנוצרים מחום ולחות באטמוספרה – ובכך משפיעות על אזורי האקלים השונים ברחבי כדור-הארץ.

לדוגמה: הסופות אחראיות על רוב "הסעת" החום מהאזור הטרופי אל הקוטב, כך שללא השפעתן, הטמפרטורה הממוצעת בקטבים הייתה נמוכה בכ-30 מעלות. ההשפעה ארוכת הטווח של סופות החורף מתגלה כאשר מחשבים ממוצעים מתוך נתונים שמצטברים על-פני טווחי זמן ארוכים מאוד, באופן דומה לכלל מחקרי האקלים, שמזקקות תופעות שאותן ניתן למדוד ולחשב ואשר מתרחשות על-פני טווחים גדולים של זמן ומרחב. לכן, להתחזקות המפתיעה של הסופות בשנים האחרונות יש השלכות אקלימיות משמעותיות.

השותפים למחקר זה, ביקשו לוודא שההתחזקות של סופות החורף נובעת מאילוצים חיצוניים למערכת, וגילו כי כבר לפני שני עשורים, התחזקות הסופות חרגה מהטווח המקסימלי במערכת שעשויה להיגרם ממקורות פנימיים.

למחקר יש השלכה מיידית ומשמעותית: הוא מראה שהתחזיות האקלימיות להמשך המאה הנוכחית צפויות להיות חמורות מכפי שהעריכו. ולכן, ברמה המעשית, על הרשויות להיערך בהקדם בהתאמת התשתיות לקראת מציאות חיים קבועה של מזג אוויר קיצוני על כל המשתמע מכך.