תחת אזהרה

מי ספג את ביקורת ועדת החקירה לנפגעי מירון ומדוע?  מה קורה בנגב? ואיך מחליטים איפה לפרוס את הכוחות?  מפקד חטיבת פארן בשיחה מיוחדת ל'משפחה'

ממכתבי האזהרה ששלחה השבוע ועדת החקירה הממלכתית לאסון הילולת ל"ג בעומר בשנה שעברה, עולה שהמפקדים של המשטרה בשטח לא הוכשרו לזהות מוקדי צפיפות. כמו כן, מרבית היציאות ממתחם ההדלקה של תולדות אהרן היו חסומות בפועל. עוד מתברר, שהפיקוד המשטרתי על מתחם גשר דב והגשר עצמו הואצל על שני כוחות שונים שלא הבינו את חשיבות התיאום ביניהם. כמו כן בזמן האסון לא היו שוטרים בגשר דב סמוך למקום האסון, דבר שהיה אחד הגורמים המשמעותיים להיעדר השליטה במעבר. גשר דב, שבו אירע האסון הקשה, לא נבדק לפי התקנים הנדרשים ואפילו לא קיבל היתר בנייה.

מכתבי האזהרה מבהירים לעדים איך ובאיזה תרחיש הם עלולים להיכלל במסקנות הסופיות. על נתניהו נכתב: "כמי שכיהן כראש ממשלת ישראל למשך למעלה מ-12 שנים רצופות, בתקופה הרלוונטית ידע ראש הממשלה לשעבר נתניהו, או שהיה עליו לדעת, כי אתר קבר הרשב"י במירון מטופל במשך שנים בצורה לקויה, שעלולה ליצור סיכון למשתתפים הרבים בהילולה המתקיימת מדי שנה בל"ג בעומר. ראש הממשלה לשעבר נתניהו לא פעל כמצופה מראש ממשלה לתיקון מצב דברים זה. זאת, על אף שהנושא עמד במוקד דו"חות חמורים של מבקר המדינה, שהנושא מערב מספר משרדי ממשלה ושהוא הובא לשולחן הממשלה במספר הזדמנויות בשנים שונות. בתוך כך, ראש הממשלה לשעבר נתניהו לא דאג למעקב יעיל אחר טיפול הממשלה בעניין".

על ח"כ אמיר אוחנה כתבה הוועדה: "כשהיה בפני השר לביטחון הפנים לשעבר אוחנה מידע בנוגע לסכנות הצפויות במהלך ההילולה, ובפרט לסכנות הנובעות מרמת הצפיפות שהייתה צפויה במקום, לא פעל כמצופה מתפקידו ביחס למידע זה. השר לביטחון הפנים לשעבר אוחנה לא נתן משקל ראוי לחומרת הסכנות, לא שאל שאלות מספיקות בעניין, ולא ביקש לבחון מחדש את ההחלטה שלא להגביל קהל. משנותרה על כנה החלטה זו, לא ביקש מהמשטרה לבחון ולהציג לו דרכי פעולה אחרות להפחתת הסכנות".

מסכת העדויות ששמעה הוועדה לאורך החודשים האחרונים ציירה תמונה עגומה של רשלנות, אינטרסים זרים, פיקוח רופף וניהול גרוע. זאת, חרף דו"חות חמורים של מבקר המדינה שנדונו בממשלה ומכתבים נוקבים ששיגרו ראשי ועדת הפנים של הכנסת.

מנוסח ההודעה שנשלחה השבוע ניכר שחברי ועדת ברלינר-קרליץ-ינאי לא התרשמו במיוחד מההופעה של חלק מהעדים. מי שניסו בעדותם לשמור על מרחק ביניהם לשרשרת ההחלטות והתקלות, שסופה ברמיסת ודריסת 45 מהחוגגים במירון, ימצאו עצמם נדרשים לתת הסברים ותשובות על שאלות קשות.

האנשים שבדרך כלל מציגים עצמם כמי ששולטים בכל, יודעים הכל ורק הם יכולים לפתור הכל, ניסו מול הוועדה לעטות מסכה אחרת, מיתממת קמעה. על פי העדויות שלהם הם לא ידעו, לא שמעו ולא היה להם זמן להתעניין בפרטי הפרטים כיוון שהיו עסוקים בנושאים אחרים חשובים יותר.

היה מביך לשמוע חלק מהעדים אומרים כי אף שהעדויות על הסכנה הנשקפת בהר נערמו במשך שנים, כולל בדו"חות חמורים של מבקר המדינה, הדברים הללו היו בגדר שמועה רחוקה עבורם, והאזהרות הרבות הועברו לגורמים אחרים.

האסון במירון נראה במבט לאחור כתוצאה צפויה כמעט. עכשיו יידרשו המוזהרים על ידי הוועדה להביט בעיני האבות, האימהות, הילדים והילדות של ההרוגים והפצועים ולהסביר איך הם לא הלמו על השולחן, לא פעלו ועשו לעצור את האסון לפני שהוא התרחש.

ראש הממשלה לשעבר מנחם בגין חתום על האמרה: "גם המובן מאליו, צריך שייאמר לפעמים".

הגנה בצבעים

"נשק מאיראן וסוריה חוצה את ירדן ומוברח לכפרים ערביים בישראל", כך חשפו השבוע בצה"ל. גבול ירדן, גבול של שלום שנחשב לגבול שקט ביחס לגבול מצרים, מתעורר בשבועות האחרונים עם שורה של הברחות אמצעי לחימה בכמויות גדולות. "מרגישים עלייה בהברחות. מדובר בכמה משפחות מהמגזר הבדואי ששולטות ברשתות ההברחה", אומר גורם במערכת הביטחון.

בכיר לשעבר בשב"כ אמר לי השבוע כי "הנשק מועבר לשטחי יהודה ושומרון. הם מעדיפים את הנתיב הירדני בגלל הקרבה הגאוגרפית. בארגוני הטרור יודעים טוב מאוד שלמבריחים ממש לא משנה מה הם מעבירים, מעניין אותם רק הכסף. זו כבר סכנה חמורה לביטחון המדינה, וגבול ירדן זה משהו שצריך לקבל תשומת לב משמעותית".

צה"ל חשף השבוע נתונים המציגים עלייה משמעותית בהיקף סיכולי הניסיונות להברחת אמצעי לחימה בגבולות מצרים וירדן. נכון לסוף השבוע הנוכחי סיכלה מערכת הביטחון 18 הברחות, שבהן ניסו להעביר לישראל כ-300 כלי נשק לא חוקיים. זאת, לעומת 21 הברחות בשנים 2020 ו-2021. מהנתונים עולה כי אקדח שהוברח יעלה ביהודה ושומרון 10,000 שקל. נשק מסוג קלצ'ניקוב יעלה כ-20,000 שקלים ו-M16 יעלה כ-70,000 אלף שקל.

בד בבד, השבוע הותר לפרסום כי המשטרה וצה"ל סיכלו הברחת אמצעי לחימה בגבול ירדן. שלושה חשודים בשנות ה-30 לחייהם, תושבי ערערה וערד, נעצרו והועברו להמשך חקירה. כמו כן נתפסו עשרה אקדחים והועברו לידי כוחות הביטחון.

בעוצבת 'אדום', המגינה בגבולות עם מצרים וירדן, יישמו בחודשים האחרונים את תפיסת 'הגנה בצבעים', שנועדה להגביר את ההגנה בגבול ולמקסם את פעילות הכוחות המגינים בשטחים רחבים. לפי התפיסה, מוקצה לכל תא שטח צבע בהתאם לאיום ולתגובת כוחות הביטחון. תפיסת 'הגנה בצבעים' הובילה לשיא של שיבושי ניסיונות הברחת אמצעי לחימה בגזרות האוגדה, עם כ-270 שיבושים בשמונת החודשים האחרונים.

בשנה האחרונה הוקמו בפיקוד המרכז ובפיקוד הדרום חמ"לים משותפים ובהם נציגי צה"ל, משטרת ישראל, שב"כ וגורמים נוספים שמתמחים בעולם ההברחות, מייצרים תמונת מודיעין מדויקת בזמן אמת ומגבשים מענה אופרטיבי אחיד ומשותף.

"במשטרה מרגישים את זה בחודשיים האחרונים", אמר בכיר במחוז הדרומי. "אין לנו נתונים וגם לא הערכות מה עובר וכמה. אבל מה שבטוח זה שמדובר בכמויות גדולות שרק עולות. בסוף מדובר ביחידות של כמה עשרות שוטרים כל אחת שפועלות בגבולות ארוכים מאוד. הכיסוי קצר מדי. במקום שאנחנו נמצאים תמיד נתפוס, אבל אין לנו יכולת להיות בכל מקום".

מפקד חטיבת פארן אלוף-משנה עידו סעד סיפר ל'משפחה': "המשימה שלנו, לשמר את המשילות בנגב. לוחמי צה"ל פועלים מדי לילה לסיכול הניסיונות להבריח אמצעי לחימה בגבולות, ובכך גודעים את המנוע הכלכלי של הפשיעה בנגב ומונעים את הגעתם של כלי נשק בלתי חוקיים לאזרחים".

על הפעילות סיפר כי היא קיבלה את השם 'הגנה בצבעים' שהגה מפקד אוגדה 80 תת אלוף איציק כהן. "לנו באוגדה 80 יש באחריותנו מאות קילומטרים של גבול. מלבד זאת עלינו גם לתת הגנה לגבול המזרחי שממשיך לגבול המערבי. מדובר בשטחי ענק שקל ללכת בהם לאיבוד. לכן נתנו להם שמות של צבעים".

על איזה גודל שטח אתה אחראי?

"החטיבה שלי אחראית על שטח שהוא שליש ממדינת ישראל".

שליש ממדינת ישראל?

"מדויק. ולכן כל מי שיש לו אחריות למרחב, גם משרת במקום וגר כאן. כולם מתחלקים באחריות. אני בחרתי לגור קרוב לגדר סמוך לגבול מצרים, במושב פתחת שלום. אבא שלי הקים את המושב לפני למעלה מארבעים שנה. נשמע נהדר לגור כאן בכפר אבל יש לזה מחיר. בניגוד לרושם אנחנו לא גרים בשווייץ. חלק מהתושבים עושים אצלנו שירות מתנדבים במשטרה. חלק מאבטחים. יש פטרולים כדי להגן. כולם שותפים במשימת ההגנה על הנגב.

"הצבע הירוק זה צבע של מרחב שיש בו הרבה סיכונים. כל פעילות בו יכולה להסתיים בירי כבד. הכניסה אליו נעשית בזהירות רבה. כאשר חייל שלי יורה בו הוא בסכנת חיים. עד עתה לא היו לנו הרוגים באזור ואנחנו מקווים שגם לא יהיו.

"הצבע הכתום מעיד על מרחבים פליליים שבו מוברחים דברים האסורים לשיווק בישראל. הצבע האדום מסמן מרחבים שיש בהם פעילות חבלנית כזו או אחרת. מדובר ביישובים סמוכים לגדר כמו כרם שלום, נתיב העשרה או קדש ברנע. אנחנו עושים בו הרבה סיורים ופורשים את החיילים בהתאם לאתגרים שיש לנו".

איך אתם מחליטים היכן לפרוש את החיילים?

"כיוון שאני לא יכול להציב חייל בכל מקום, שכן מדובר בשטחי ענק, אני נעזר במודיעין איכותי שיש לי ובאינטואיציה שהתפתחה מהיכרות עם השטח. על יישובים צמודי גדר כמו בארותיים ועזוז אני חייב להגן כל הזמן. יש אזורים שאין בהם כלום ואני לא פורש שם חיילים אף על פי שאני יודע שיש מי משתמשים בהם לאחסנת דברים. מדי פעם אני פושט עליהם וחוזר עם שלל רב.

"הצבעים משתנים בהתאם להערכת מצב שאני מקיים כל יום יחד עם השב"כ, המשטרה וגופי ביטחון נוספים. בהתאם לכך ולנתונים נוספים שחלק מהם מסווגים אני מדייק את פרישת הכוחות".

יש לכם שיתוף פעולה עם הצבא המצרי והירדני?

"אני לא יכול לפרט בהקשר הזה. אני רק יכול להגיד שהיחסים בסך הכל הם בסדר, ואנחנו מכבדים מאוד זה את זה ויש לנו אינטרסים לעזורזה לזה. על שיתוף הפעולה אני לא ארחיב משום ביטחון מידע".

איך אתם מאתרים את כל האנשים האלה? אתם מקבלים מידע על ניסיונות להעביר לישראל אמצעי לחימה?

"יצרנו חמ"ל רב ארגוני שבו יושבים נציגי כל גופי הביטחון ומדברים ביניהם. יש מודיעין. על פי המידע פורשים כוחות. לפעמים יש עשרה מוקדים של פעילות שבהם יש צפי גבוה להברחה. יש גם הרבה פעילות חשאית ומצלמות שמתעדות את כל הפעילות, ויש עוד אמצעים".