תקצוב הסמינרים החרדיים: המדינה לא במשחק

אי אפשר לדבר על השבחת ההכשרה התעסוקתית של נשים חרדיות, בלי לתקצב כראוי את המוסד העיקרי שאחראי להכשרתן

כולם מדברים על תעסוקת חרדים. הצמיחה הדמוגרפית של החברה החרדית מובילה לכך שכבר שנים מדיניות הממשלה מכוונת לקידום תעסוקת חרדים בכלל ונשים חרדיות בפרט. תוכנית החומש האחרונה שאושרה (בשנת 2013) הופעלה בתקציב של 500 מיליון שקלים. לאחר עלייה מרשימה בשיעור ההשתתפות של נשים חרדיות בשוק העבודה, החלו לקדם בשנים האחרונות גם סוגיות של איכות התעסוקה של הנשים החרדיות. בבסיסן עומד הנתון שמצביע על פער של 30% בין השכר החודשי של נשים חרדיות לשל נשים יהודיות שאינן חרדיות.

אבל – כל התקציבים שמוקצים לקידום תעסוקת נשים חרדיות מפספסים את התחנה החשובה ביותר במסלול התעסוקה של אישה חרדית. הם משאירים מחוץ לתמונה את המפעל המרכזי והחשוב ביותר להכשרת נשים חרדיות לשוק העבודה: הסמינרים החרדיים לבנות.

אלפי בנות עוברות בשנה במערכת ההכשרות להוראה וההכשרות המקצועיות בסמינרים, ונכנסות מיד בסיומה לשוק העבודה. אולם, אין פורס חסות על האירוע. כיום, אחוז הבנות שלומדות הכשרה מקצועית כבר משתווה ובחלק מהסמינרים עולה על אחוז הבנות שלומדות הוראה – אך בעיני המדינה הסמינרים במהותם הם מוסדות להכשרה להוראה, והקשר בינם לבין תעסוקה – זניח או מקרי.

מלבד תוכנית ליווי והכנה תרבותית לכניסה לשוק העבודה שהוטמעה באופן חלקי ולוקה בחסר, המדינה מתעלמת מהאופן שבו מתנהל מערך ההכשרה המסיבי הזה לשוק העבודה. להשקיע בתקצוב של מסלולי ההכשרה בהן? לדאוג להכשרה איכותית, מקצועית, מותאמת לשוק העבודה לאלפי בנות חרדיות בשנה? לכיתות לימוד ראויות? למחשבים ותשתיות שיאפשרו למידה הולמת? המדינה לא שם. מבחינתה הן תלמידות סוג ב', ואפילו פחות.

לומדת במסלול הוראה? קבלי תקצוב של פחות מ-30% מתלמידת מכללה להוראה אחרת. לטענת המדינה יש יותר מדי מורות חרדיות ופחות מדי תקנים פנויים. אז אולי תלמדי במסלול הכשרה טכנולוגית של מה"ט? רגע, נעביר רפורמה רחבה ונעביר תוספת תקציבית – אבל הסמינרים החרדים לבנות לא יקבלו אותה. בהחלטת ממשלה 3419 שעסקה ברפורמה לשיפור ההשכלה הטכנולוגית, נקבעה תוספת תקציבית של 200 מיליון שקל למערכי ההכשרות של מה"ט, אך הוצב רף מינימום של 800 תלמידים במוסד על מנת לזכות בתוספת התקציבית. 3,000 תלמידות רשומות במסלולי ההכשרות השונות של מה"ט בסמינרים החרדים לבנות, אבל איכות ההכשרה שלהן כנראה לא חשובה.

אלפי תלמידות שמקבלות יחס מזלזל מהמדינה, נידונות להכשרה בינונית ואיכות תעסוקה ירודה. על מנת לתחזק מערך הכשרות מקצועיות שמתאים את עצמו לשוק העבודה המשתנה ומספק איכות הכשרה שמבטיחה תעסוקה איכותית, יש צורך במשאבים עצומים: עדכון תכנים, בניית תוכניות הכשרה חדשות, בניית מעטפת לימודית רחבה של מיומנויות רכות וכישורים נדרשים, ועוד. לסמינרים אין את המשאבים הנדרשים לכך.

האבסורד הגדול הוא בתחום ההייטק. תעשייה זו, שמהווה קטר כלכלי משמעותי במשק הישראלי, סובלת כבר שנים ממחסור בכוח אדם, העומד כיום על כ-20,000 עובדים. בסמינרים יש כמובן את מסלול ההכשרה הטכנולוגית הממשלתי בהנדסת מחשבים, אבל להכליל את 2,100 הבנות שרשומות בו בשנת 2021 בתוך הרפורמה? לא צריך.

לקדם תעסוקה איכותית לנשים חרדיות, בענף בעל פריון עבודה גבוה במיוחד, יחד עם לתת מענה לתעשייה שזקוקה נואשות לידיים עובדות? לא, חבל. נשקיע בדברים אחרים. רק 2% מהעובדים בהייטק הן נשים חרדיות? יש מסלולים מובנים בסמינרים של אלפי תלמידות בשנה שעוברות הכשרה טכנולוגית שאמורה לתת מענה, אבל זקוקים להתאמה, עדכון תכנים, ותגבור תקציבי? לא רלוונטי עבור המדינה.

כל אלה מובילים לתמונת מצב עגומה שמשליכה על יכולת הסמינרים לקיים מערך הכשרות מקצועיות איכותיות. למרות כל הרצון הטוב של הסמינרים לפעול לקידום איכות ההכשרות המקצועיות בסמינרים, יכולתם מוגבלת מאוד והגירעון התקציבי שהולך ומחריף משנה לשנה משפיע באופן ישיר על רמת השירות אותה מקבלות התלמידות בכל מסלולי ההכשרות, ופוגעת באיכות ההכשרה של התלמידות בכל המסלולים, שפוגעת באופן ישיר באיכות התעסוקה שלהן.

המדינה בוחרת כרגע לעצום עין, אבל כל עוד לא תילקח אחריות מערכתית – תקציבית, פדגוגית, רגולטורית – על המתרחש בסמינרים החרדיים לבנות, איכות ההכשרות שלהן תמשיך להיפגע, איכות התעסוקה שלהן תינזק ואת ההשפעות על שוק העבודה בישראל נרגיש כולנו.

הכותבת היא ראש תחום תעסוקה ב'מכון החרדי למחקרי מדיניות'